התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 20/3/16 בסמוך לשעה 20:00, עת יצא מסופר מרקט "אל נור" אשר נמצא בשטחה של ברתעה. ברתעה הינו כפר אשר ממוקם, בחלקו, בצד הפלסטיני (ברתעה המזרחית) ובחלקו האחר בצד הישראלי (ברתעה המערבית). סופר מרקט אל נור ממוקם ממש על הגבול בין שני חלקי ברתעה.

אין מחלוקת כי מדובר ב"תאונת דרכים", ואין מחלוקת כי לשימוש שעשה הנתבע עת נהג ברכב ופגע בתובע יש ביטוח חובה כדין אצל הנתבעת מס' 2. המחלוקת היחידה אשר עמדה לדיון מתייחסת ל"מיקום המדויק" של אירוע התאונה. קביעת ממצא סופי בסוגיה זו תכריע את הכף על פי איזה דין תידון תביעתו של התובע לפיצויים.

התובע טוען כי עם יציאתו מסופר מרקט אל נור הוא נפגע על ידי רכב בהיותו בחלק המערבי של ברתעה (דהיינו חל המשפט הישראלי), ואילו הנתבעת מספר 2 טוענת כי הפגיעה הייתה בצד המזרחי (ועל כן חל הדין הפלסטיני).

פגיעתו של התובע הייתה פגיעה קשה. נוכח המחלוקת כפי שתוארה לעיל הוריתי על פיצול הדיון, כך שתחילה תידון ותוכרע השאלה של מיקום התאונה, וכתוצאה נגזרת מכך תוכרע השאלה איזה דין יחול על המקרה.

זה עתה סיימתי לשמוע את ראיות הצדדים.

התובע העיד וכן הזמין שלושה עדים מטעמו: מהנדס המועצה בסמה אשר בתחום שיפוטה נמצא גם כפר ברתעה. כמו כן העידו שני עדים שהגיעו לזירת האירוע מיד לאחר התרחשותה, מר סאלח קבהא וכן עבד קבהא. מטעם הנתבעים לא הובאו עדים.

בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

לאחר ששקלתי היטב את טענות הצדדים ונתתי את דעתי לראיות שהובאו היום בפניי, נחה דעתי לקבוע כי התובע הרים את הנטל הדרוש במשפט אזרחי להוכיח את ה"מיקום" של אירוע התאונה בכך שהיא ארעה בחלק המערבי של ברתעה, ועל כן חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

אמנם שני עדי התביעה סאלח קבהא ועבד קבהא לא היו עדי ראיה לרגע האימפקט (דהיינו הרגע שבו פגע הרכב בתובע), אך אין מחלוקת כי הם הגיעו אל הנפגע מיד לאחר פגיעתו, כך שעדותם לגבי המיקום בו נמצא התובע מיד לאחר התאונה לא נסתרה. על פי גרסתם, התובע היה בחלק המערבי של ברתעה.

התובע עצמו העיד כי הוא נפגע מיד לאחר צאתו מסופר מרקט אל נור בחלק המערבי של ברתעה. אמנם התובע איבד את הכרתו והובהל אל בית החולים ועל כן אינו יכול להעיד על ההתרחשויות שהיו מיד לאחר פגיעתו, אך אני מקבל את גרסתו של התובע בכך שמקום האימפקט היה בחלק המערבי של ברתעה.

לכל האמור לעיל יש להוסיף כי מהנדס המועצה בסמה אשר העיד מטעם התביעה מסר עדות בה הבהיר את הגבולות של ברתעה המערבית לעומת המזרחית. הוא תיאר הן את הגבול המדיני בין השטח שהוא בשליטה ישראלית לבין השטח שהוא בשליטה פלסטינית, וכן הפנה לגבול הטבעי בדמות ואדי שעובר במקום. המהנדס עלי קבהא הצטייד במפה אותה הדפיס מאתר gov map ועליה סימן את המיקום של הסופר מרקט וכן את הגבול המדיני.

מהעדות שמסר המהנדס קבהא לרבות המפה שהוגשה וסומנה ת/1, ניתן לראות כי הסופר מרקט נמצא כולו בתחום ברתעה המערבית, אם כי צדו הצפוני נמצא ממש על הגבול, כאשר חלקו של הצד הצפוני נושק לגבול של ברתעה המזרחית וחלקו האחר של הצד הצפוני של הסופר נושק לגבול של ברתעה המערבית. המיקום של התאונה, כפי שהעיד עליה התובע וכן שני העדים הנוספים, מלמד כי התאונה ארעה בתחום ברתעה המערבית.

לא נעלמה מעיני טענת ב"כ הנתבעים לפיה הגוף המוסמך לקבוע גבולות הינו המרכז למיפוי ישראל. אכן כך הם הדברים. יחד עם זאת, אי הבאת מפה מצבית מהמרכז למיפוי ישראל איננה פוגעת בעדותו של המהנדס קבהא בכל הקשור למיקום של הסופר מרקט אל נור, לרבות שרטוט הגבול המדיני בין ברתעה המזרחית לברתעה המערבית.

בשולי הדברים אציין כי הנתבעים נמנעו מזימון הנתבע מס' 1 למתן עדות. לא למיותר לציין כי הנתבע מס' 1, בהיותו הנהג ברכב בזמן התאונה, יכול היה להעיד עדות ישירה בכל הקשור למיקום המדויק של הפגיעה בתובע.

מכל האמור לעיל, אני קובע כי התובע הרים את הנטל בשיעור 51% לפחות בכל הקשור למיקום אירוע התאונה, ועל כן אני קובע כי התאונה ארעה בתחום ברתעה המערבית.

התוצאה המתבקשת הינה כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 חל על האירוע נשוא הדיון.

להמשך הדיון בתיק העיקרי:

בתיק קיימת בקשה למינוי מומחה/ים רפואי/ים עפ"י סעיף 6 א' (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. ב"כ הצדדים יגישו טיעוני השלמה בכתב (בצרוף מסמכים רפואיים עדכניים במידה ויש), וזאת תוך 21 יום לכל צד, בהתאמה.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשע"ט, 14 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.