החלטה

1. החלטה בבקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2. שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3. אשר לשאלת יכולתו הכלכלית של המערער. למעט תצהירו, לא צרף המערער כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו ביחס למצבו הכלכלי והקושי בהפקדת הערבון. במישור הראייתי, בפני, אפוא, תצהיר שאכבדו, אך משקלו הראייתי מוגבל, באשר, כאמור, לא נתמך האמור בו באסמכתאות כלשהן. אף אוסיף שהוא לאקוני ביותר בתוכנו, לרבות ביחס למצב הכלכלי. בגבול שורת הדין אייחס לו משקל מסוים, אך לא מוחלט.

4. למישור המהותי. בנסיבותיו של הליך זה, נוגעת בקשה זו לתמונת המצב הכוללת ביחס להליך זה. במוקד הבקשה, החלטת בית משפט קמא להתנות סעד זמני שנשקל ואושר, בהפקדת 10,000 ₪ על ידי המבקש. לטענתו, אין הסכום מצוי בידו. והנה, ככל שמבין אני מהבקשה, רק לצורך בקשת רשות הערעור שהוגשה בשל כך, שלטענתו, ההפקדה אינה בכוחו, נדרש המבקש כערבון, לאותו סכום בדיוק.

ואכן, דומני, שלפחות במידה מסוימת, ראוי להחיל על תמונת מצב זו את מודעות בית המשפט העליון לתמונה שעל הפרק, גם אם ניתנה אותה החלטה בהקשר מעט אחר. בית המשפט העליון הכיר בחשש למעין 'מעגל קסמים' כשיקול לגיטימי. וכך נפסק, כאמור, גם אם בהקשר מעט אחר: "מהותו של ההליך גופו, והחשש מפני "מעגל קסמים" שבו יידרש בעל-דין לגייס סכום ניכר לצורך קיום השגה ערעורית שעניינה חיובו בהפקדת ערובה בערכאה הדיונית, מהווים אף הם שיקול התומך בבקשה" (רע"א 3462/14 גנאם נ' משרד הבריאות (25.6.2014)). ועם כל זאת, עדיין תקף הרציונל שבעטיו נקבע שמי שמגיש בקשת רשות ערעור נדרש לערובה. ומכאן, שגם אם נכון לקבל את הבקשה בחלקה, ראוי במקביל להימנע מביטול מוחלט של הערובה ולהורות על הפקדת ערובה, גם אם בסכום מופחת.

5. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 2,500 ₪.

6. הפקדת העירבון – תוך 14 יום.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.