ניתנה ביום 14 פברואר 2017

1. לפני בקשת המבקשת להורות כי עומדת לה זכות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב-יפו מיום 6.7.2016 (ע"ר 8892-11-15; להלן: פסק הדין). לחלופין, כי הבקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוגשה על ידה במועד, ולחלופי חלופין, ליתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.

2. העובדות בתמצית: המשיבה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ביום 7.9.2014 תביעה נגד המבקשת בעניין אי העברת הפרשות לפוליסות ביטוח המנהלים של עובדיה (ק"ג 16666-09-14).

3. רשמת בית הדין האזורי הורתה על מחיקת התביעה ביום 22.6.2015, לאחר שהמשיבה לא הודיעה לבית הדין עמדתה בעניין המשך ההליכים. המבקשת פנתה לבית הדין האזורי ביום 20.7.2017, בבקשה להשית על המשיבה הוצאות בגין מחיקת הליך. בהחלטה מיום 15.10.2015 קבעה רשמת בית הדין האזורי: "פסק הדין מיום 2.6 [צ"ל 22.6 – כ.א.ק.] סיים ההליך".

4. המבקשת הגישה לבית הדין האזורי ערעור על החלטת הרשמת מיום 15.10.2015 (ע"ר 8892-11-15), אשר נדחה בפסק דינו של בית הדין האזורי מיום 6.7.2016.

5. ביום 21.9.2016, הגישה המבקשת לבית דין זה כתב ערעור על פסק הדין. בהחלטתי מיום 13.11.2016 נקבע: "אין למערערת זכות ערעור על פסק דינו של בית הדין קמא, אשר ניתן בערעור על החלטת רשמת. נוכח האמור, המזכירות תשנה את סיווג ההליך לבר"ע..." עוד צויין באותה החלטה, כי על פני הדברים ההליך הוגש באיחור, תוך שהתאפשר למבקשת להתייחס לעניין זה.

6. נוכח האמור בהחלטה מיום 13.11.2016, הוגשה הבקשה שלפני.

הכרעה

7. כנקבע בהחלטתי מיום 13.11.2016, לא עומדת למבקשת זכות ערעור על פסק הדין, הואיל ופסק הדין ניתן בערעור על החלטת רשמת בית הדין האזורי מיום 15.10.2015, בכל הנוגע לאי חיוב המשיבה בהוצאות. לאמור, מבוקש להשיג על פסק דין של בית הדין האזורי אשר ניתן בערעור על החלטה אחרת של רשם בית הדין. הגשת הליך ערעורי מעין זה טעונה רשות בית הדין הארצי.

8. אשר למועד הגשת הבקשה לרשות ערעור - לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, אני מורה על קבלת הבקשה לרשות ערעור לרישום, הואיל ולא ניתן לקבוע כי הבקשה הוגשה באיחור. בהתאם להלכה הפסוקה, צפייה יזומה בהחלטה או בפסק דין באתר נט המשפט או משלוח הודעה באתר על ידי מזכירות בית המשפט באשר להחלטה או לפסק דין, אינם בגדר "המצאה" על פי התקנות בנוסחן כיום (ראו: ע"ר 47788-12-15 עמישב שירותים בע"מ – מוסט, ניתן ביום 21.11.2016). הואיל ועל פי התיעוד במערכת נט המשפט פסק הדין נמסר לב"כ המבקשת ביום 6.7.2016 באמצעות הודעה באתר בלבד, לא ניתן לקבוע כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור.

9. אוסיף, כי נוכח פרק הזמן הקצר יחסית שחלף מן המועד בו היה על המבקשת להגיש את בקשת רשות הערעור בהתייחס למועד הצפייה, לבין המועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור בפועל (15 יום), אין הצדקה מספקת בנסיבות העניין להחלת החריג של "כלל הידיעה".

10. לאור האמור, תקובל בקשת רשות הערעור לרישום ותועבר להכרעת שופט.

11. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז (14 פברואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.