רקע כללי

1. ביום 22/09/16 הגיש מר ארז לבדי (להלן: "המבקש") תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור") כנגד ניו פארם דראגסטורס בע"מ (להלן: "המשיבה").

עניינן של התובענה ובקשת האישור בטענת המבקש כי המשיבה אינה מסמנת מחירם של מוצרים, ובכלל זה, סוללות, סכיני גילוח, תמרוקים, ממתקים, מכשירי חשמל קטנים ועוד אשר נמכרים מאחורי דלפק הקופה או המוצבים על גביו או מעליו (להלן: "המוצרים"), ואינה מעמידה לרשות קהל לקוחותיה, על גבי הדלפק שמאחוריו נמצאים המוצרים, קטלוג מחירים המפרט את מחירו של כל מוצר ומוצר, וזאת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ותקנות הגנת הצרכן (כללים שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן").

העילות שמכוחן הגיש המבקש את בקשת האישור עניינן בהפרת חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו מכוחו; רשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968; הפרה של עקרון תום הלב בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

הקבוצה שאת ייצוגה מבקש המבקש לאשר הוגדרה ככוללת "כל מי שרכש מוצרים הנמכרים בסניפי המשיבה מעבר, בתוך ומעל דלפקי המכירה שליד הקופות, ושלא סומן לגביהם מחיר כולל בהתאם לחובה הקבועה בדין".

הסעדים שהמבקש עתר לקבלם במסגרת בקשת האישור הם: מסירת נתונים מספריים הנוגעים לסכומים שקיבלה המשיבה מצרכניה עבור מוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק, על מנת לאפשר למבקש לכמת את תביעתו באופן המיטיב עם הקבוצה הייצוגית; מתן סעד הצהרתי לפיו יקבע כי המשיבה הפרה את הוראות הדין, בכך שלא סימנה על גבי מוצריה הנמכרים מאחורי הדלפק או בקטלוג העומד לעיון לקוחותיה את מחירם של המוצרים, כפי שקבוע בדין וכן צו עשה המורה למשיבה לפעול בהתאם להוראות הדין לאלתר; השבה של הסכומים ששולמו על ידי חברי הקבוצה עבור המוצרים; פיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני שנגרם למבקש ולחברי הקבוצה כתוצאה ממחדלי המשיבה.

2. ביום 28/02/17 הגישה המשיבה תשובה לבקשת האישור, במסגרתה ציינה כי בקשת האישור שהגיש המבקש אינה יכולה לעמוד ודינה להידחות. המשיבה טענה כי בניגוד לטענת המבקש, המוצרים הנמכרים בסניפיה מאחורי הדלפק מסומנים באמצעות מדבקת מחיר, המודבקת על גבי אריזתם. המשיבה סבורה כי אופן סימון המוצרים באמצעות מדבקת מחיר, מקיים את הוראות הדין. דברים אלה מקבלים משנה תוקף לשיטת המשיבה נוכח הליך קודם שהתנהל כנגדה בפני כב' השופטת יעל וילנר בתיק ת"צ 24490-05-13 אורטל מלכה נ' ניו-פארם דראגסטורס בע"מ (20/04/16), אשר עסק בסוגיות סימון מחירי מוצרים הנמכרים מעבר לדלפק בית המרקחת בסניפי המשיבה, ואשר הסתיים בסופו של יום באישור הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים (להלן: "עניין מלכה").

לטענת המשיבה משעה שהיא עומדת בכל הוראות החקיקה הרלבנטית ומסמנת במדבקת מחיר את כל המוצרים הנמכרים בסניפיה, פרט לתכשירים רפואיים שמכירתם מתאפשרת רק באמצעות רוקח, בין אם לצרכנים גישה אליהם (באשר הם מוצגים על גבי המדפים) ובין אם לאו (באשר הם מצויים מאחורי דלפק), די בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור כולה.

עוד טענה המשיבה כי דין בקשת האישור להידחות גם מן "הטעם הייצוגי", מאחר ולא מתקיימים בה התנאים שנקבעו בדין לאישור תובענה ייצוגית. כך נטען כי בקשת האישור אינה מקימה כל עילת תביעה אישית, וזאת בהעדר כל נזק בר פיצוי ובהעדר כל קשר סיבתי בין אופן הצגת המחיר על ידי המשיבה לבין הנזק הנטען. בנוסף, נטען כי המבקש כשל מלעמוד בדרישות נוספות הקבועות בדין להגשת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, ובכלל זה, לא כימת את הנזק כנדרש ולא הגדיר בצורה ברורה את הקבוצה אותה הוא מבקש לייצג ואת המספר המשוער של חבריה.

3. המבקש הגיש תשובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור, במסגרתה חזר על נימוקי בקשת האישור תוך שציין כי אמנם ייתכן שהמשיבה מציינת את מחירי המוצרים על גבי האריזות, אולם ללקוח הזקוק למוצרים שמאחורי הדלפק אין דרך לראות האם יש מדבקה ומה כתוב בה ובכך חדלה המשיבה.

4. ביום 30/04/17 התקיים דיון בבקשת האישור. במהלך הדיון ולאחר שבאו באי כוח הצדדים בדברים, הגיעו הצדדים לידי הסכמה באשר לגדר המחלוקת ביניהם, והיא אם המדבקות שהמשיבה דואגת להדביק על גבי המוצרים או אריזותיהם מקיימות את הוראות הדין הרלבנטיות ואם לאו. בעקבות ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, נקצב לצדדים המועד להגשת סיכומי טענותיהם ביחס לסוגיה שנותרה במחלוקת.

תמצית טענות הצדדים בסיכומיהם

5. במסגרת סיכומיו עמד המבקש על הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן שמסדירות את אופן סימון מחירי המוצרים. על יסוד סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, טען המבקש כי על המשיבה להציג את מחירי המוצרים במקום ובגודל שהלקוח העומד מעבר לדלפק יוכל לראות ללא תיווך וסיוע של קופאי. המבקש ציין, כי לצורך עמידה בהוראות חוק הגנת הצרכן בנוגע לסימון מחירי המוצרים, על המשיבה לעמוד בשני תנאים: האחד, כי המחיר יוצג על גבי המוצר או אריזתו, והתנאי השני, כי הצגת המחיר תהיה במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות.

לשיטת המבקש, המשיבה כשלה בקיום שני התנאים שפורטו ולא הציגה את המחיר באופן שהצרכן יוכל לראותו ללא סיוע הקופאי, וזאת, הגם שהיא התחייבה לעשות כן גם במסגרת הסדר פשרה אליו הגיעה בעניין מלכה. בהקשר זה טען המבקש כי הצגת מחיר המוצרים באמצעות מדבקה מאחורי המוצר אינה מהווה עמידה בהוראות הדין אלא הפרה מכוונת בוטה וכפולה, הן של חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו מכוחו, והן של הסדר הפשרה שאושר בעניין מלכה.

6. המשיבה טענה מצדה כי דיני הגנת הצרכן, ובפרט תקנה 1 לתקנות, מחילים חובה לסמן את מחיר המוצרים המצויים מאחורי הדלפק מתוך המלאי, ואשר לצרכן אין גישה אליהם, ונותנים בידה אפשרות לבחור בין שני אופני סימון מחירים אופציונאליים: האפשרות הראשונה – הצגת המחיר הכולל על גבי המוצר או על גבי אריזתו; האפשרות השנייה – הצגת המחיר הכולל באמצעות העמדה על הדלפק של קטלוג מחירים לעיון הצרכן ובלבד שהצגת המחיר באופן זה נראית לעין, ברורה וקריאה בדרך המאפשרת לכל אדם לדעת את מחיר המצרך. המשיבה טענה כי היא פועלת בהתאם לאפשרות הראשונה שנתן בידה המחוקק, ומסמנת את מחירי המוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק באמצעות מדבקת מחיר. בהקשר זה נטען כי כאשר עסקינן באפשרות הראשונה, המחוקק לא הבחין בין סימון מוצרים המוצבים בכלל החנות לבין מוצרים המוצבים מאחורי הדלפק, ולא דרש כי הסימון ייעשה בדרך שתאפשר לכל לקוח לבחון את המחיר מכל מקום בו יעמוד, אלא בדרך שבה מסומנים כל המוצרים בסניף.

עוד טענה המשיבה כי מקום בו מוצר מסומן באמצעות מדבקת מחיר על גבי אריזתו, אין דרישה לסימון המחיר גם באמצעות קטלוג מחירים, אלא מדובר בשתי אפשרויות חלופיות, כפי שאף נקבע בפסק הדין שניתן בעניין מלכה. בנסיבות אלה, טענה המשיבה כי קבלת עמדת המבקש, כאילו לא רק החובות החקוקות מחייבות את המשיבה, אלא גם פרשנויות מאולצות ומלאכותיות לדברי החקיקה, הינה בלתי סבירה, בלתי צודקת ולטווח ארוך תביא לתמריץ שלילי לפיתוח המסחר והשירותים בישראל, בין היתר בשל אי הוודאות והעדר היכלות לתכנן התנהגות עסקית בהתאם לכללים ברורים ושקופים וכן תביא לעליית מחירי מוצרים.

דיון ומסקנות

7. כאמור, בדיון שהתקיים ביום 30/04/17 הגיעו הצדדים לידי הסכמה באשר לגדר המחלוקת הניטשת ביניהם. השאלה שבמחלוקת נוסחה על ידי הצדדים באופן הבא:

"ככלל לקוח העומד מעבר לדלפק אינו יכול לראות ממקום עומדו מהו המחיר המצוין על גבי המדבקות.

אם וכאשר יקבל את אריזת המוצר לידיו יוכל הלקוח לראות מהו המחיר המצוין על גבי המוצר.

השאלה המשפטית בה מתבקשת ההכרעה בשלב זה היא, האם סימון המחיר על גבי המוצרים באמצעות מדבקה באופן שתואר לעיל, עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ועם פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת וילנר בת.צ. 24490-05-13 (20.4.16).

ככל שייקבע כי הסימון אינו מקיים את הוראות הדין – יימשך בירור ההליך.

ככל שייקבע כי הסימון מקיים את הוראות הדין – יסתיים ההליך בדחיית התובענה.

למען הזהירות מובהר כי כל צד שומר על מלוא טענותיו בקשר להוצאות ההליך.

נבקש לתת להסכמה הדיונית תוקף של החלטה."

8. חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו מכוחו מסדירים את אופן סימון מחירי מוצרים הנמכרים בבתי עסק. סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן קובע בעניין זה כדלקמן:

"(א) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן יציג על גביהם או על גבי אריזתם את מחירם הכולל.

(ב) הצגת המחיר כאמור בסעיף קטן (א) תהיה -

(1) של המחיר הכולל בלבד, ורק במטבע ישראלי;

(2) במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות."

לצד הוראות סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, קובעת תקנה 1 לתקנות הגנת הצרכן כדלקמן:

"(א) סוגי המצרכים המנויים בטור א' לתוספת יכול שמחירם יוצג באופן המצויין לצדם בטור ב', ולא על גבי המצרך עצמו או על גבי אריזתו, ובלבד שהצגת המחיר כאמור נראית לעין, ברורה וקריאה בדרך המאפשרת לכל אדם לדעת את מחיר המצרך."

בפרט 12 לתוספת לתקנות הגנת הצרכן, מנויים בטור א' "מצרכים הנמכרים מאחורי הדלפק מתוך המלאי ולצרכן אין גישה אליהם", ולצדם מצוין בטור ב' כי ניתן להציג מחירם באמצעות "העמדה על הדלפק של קטלוג מחירים לעיון הצרכן".

9. מן האמור בסעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן בצירוף תקנה 1 לתקנות, מקובלת עלי טענת המשיבה לפיה עומדות בפניה שתי אופציות להצגת מחירי המוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק ושאין לצרכן גישה ישירה אליהם, ואלה הן: מדבקת מחיר המודבקת על גבי המוצר או אריזתו או העמדה על הדלפק של קטלוג מחירים לעיון הצרכן, ובלבד שהצגת המחיר נראית לעין, ברורה וקריאה בדרך המאפשרת לכל אדם לדעת את מחיר המצרך. מלשון הוראות הדין שפורטו לעיל עולה כי למשיבה יש שיקול דעת מלא בבחירת דרך הצגת מחירי המוצרים ובלבד שהדרך בה בחרה מקיימת את הוראות הדין כאמור.

10. המשיבה טוענת, כי היא פועלת בכל הנוגע להצגת מחירי המוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק, על פי האפשרות הראשונה, קרי, באמצעות הדבקת מדבקה הנושאת את המחיר על גבי המוצר או אריזתו. בעניין זה, ניטשת מחלוקת בין הצדדים בשאלה אם אופן הדבקת מדבקות המחירים על גבי המוצרים או אריזותיהם וגודל רישום המחירים על המדבקות עומדים בהוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו ואם לאו.

11. למעשה המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת פרשנית, בכל הנוגע להוראת סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן. מחד סבור המבקש, כי על מנת שהמשיבה תעמוד בהוראות חוק הגנת הצרכן עליה לסמן את המחירים באופן שכל צרכן העומד בסמוך לדלפק יוכל לראות את מחירי המוצרים ולדעת את המחיר של כל מוצר ומוצר המצויים מאחורי הדלפק. מאידך, סבורה המשיבה, כי כל עוד מסמנת היא את המוצרים באמצעות מדבקות מחיר המודבקות על גבי המוצר, הרי שהיא עומדת בהוראות החוק, וזאת גם אם מחיר המוצר אינו נחזה לצרכן מחמת הדבקת המחיר על הצד שאינו נראה לצרכן או מחמת גודל הכיתוב של המחירים או מכל סיבה אחרת שהיא.

12. כידוע, נקודת המוצא לפרשנות חוק היא בלשון שבה נקט המחוקק. בראשית תהליך הפרשנות, שומה על בית משפט לדלות מן הטקסט את האפשרויות הלשוניות הטמונות בו, ובהתאם לכך לקבוע את מתחם הפרשנויות האפשרי. ראה: אהרון ברק "פרשנות במשפט", כרך שני פרשנות חקיקה עמ' 85-81 (1993). בשלב השני יש לבחור מבין המשמעויות הלשוניות שלשון החוק סובלת, את אותה פרשנות שמגשימה את התכלית המונחת ביסודו של החוק.

13. "תכלית החקיקה" היא מושג נורמטיבי, הבא לתאר את המטרות, הערכים, המדיניות, הפונקציות החברתיות והאינטרסים שדבר החקיקה נועד להגשים. היא מורכבת מתכלית סובייקטיבית שהיא "כוונת המחוקק" – התכלית שהמחוקק ביקש להגשים בעת החקיקה; ותכלית אובייקטיבית שהיא "מטרת החקיקה" – התכלית שדבר החקיקה נועד להגשים בחברה דמוקרטית. ראה: רע"א 8000/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (02/05/12).

14. על תכלית החקיקה ניתן ללמוד מתוך מספר מקורות: פנימיים וחיצוניים. המקורות הפנימיים, כוללים את הוראות הסעיף העומדות לפרשנות, הפרק בו מצוי אותו סעיף והחוק בו מצוי הפרק. המקורות החיצוניים הם כל המקורות שמחוץ לדבר החקיקה העומד לפירוש. ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (14/05/12).

15. בעניינינו, סבורני כי פרשנות המבקש לאופן בו על המשיבה להתנהל בכל הנוגע להצגת מחירי המוצרים שמאחורי הדלפק מתיישבת לחלוטין עם הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, שמטיל חובה מפורשת על בעלי העסקים, ובכללם המשיבה, להציג את מחירי המצרכים הנמכרים על ידם במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות, כך שאין די בעניין זה כי המשיבה תפעל להדבקת מדבקת מחיר על גבי המצרך באופן שאינו נחזה ללקוח או לצרכן.

מסקנה זו, מתיישבת ביתר שאת גם עם בחינת תכליתם של חוק הגנת הצרכן בכלל ושל סעיף 17ב לחוק בפרט, אשר נועדו להיטיב עם הצרכנים. ממקרא סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן עולה, כי לצורך עמידה בהוראות הדין בכל הנוגע לסימון מחירי המוצרים, יש להקפיד על כך שמחירי המוצרים יוצגו על גבי המוצרים או אריזותיהם, וכי הצגת המחירים תהיה במקום הנראה לעין, בספרות ברורות וקריאות. תנאים אלה, תומכים למעשה בעמדת המבקש, לפיה על המשיבה לדאוג לכך כי הצרכן שעומד מול הדלפק יוכל לראות בבירור את המחירים של אותם מוצרים המונחים מן הצד השני של הדלפק, בפרט על רקע העובדה, כי לצרכנים אין גישה לאותם מוצרים.

17. בהינתן האמור, ומשבחרה המשיבה באפשרות של הדבקת מדבקות שמשקפות את מחירי המוצרים המונחים מעבר לדלפק, חלף האופציה השנייה לפיה יכולה המשיבה להעמיד לעיון הצרכנים קטלוג מחירים המפרט את מחירו של כל מוצר ומוצר, ומשעולה ממקרא סיכומי המשיבה, כי קיימת אפשרות יותר מסבירה, כי הצרכנים אינם יכולים לראות בבירור את מחירי המוצרים ככל הנראה נוכח אופן הנחת המוצרים מאחורי הדלפק וגודל הכיתוב של המחירים, ובשים לב לתכליתו של חוק הגנת הצרכן שנועד לדאוג לרווחתם של הצרכנים, הרי שהפרשנות הראויה של הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן היא הפרשנות המוצעת על ידי המבקש ולא דווקא פרשנותה של המשיבה. על כן, סבורני הן על יסוד בחינה לשונית של סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן והן על יסוד בחינה תכליתית של הסעיף, כי אופן סימון המחירים של המוצרים אינו עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק.

17. מסקנה זו מתיישבת גם עם פסק הדין שניתן בעניין מלכה. עניין מלכה עסק כאמור בסוגיית סימון מחירי מוצרים הנמכרים מעבר לדלפק בתי המרקחת שבסניפי המשיבה. באותו עניין טען בא כוח המבקש שם כי על המשיבה להציג את מחיר המוצרים בדרך של הדבקת מדבקת מחיר על גבי המוצרים או באמצעות קטלוג המונח על גבי דלפק המכירה. מסקנה זו התקבלה על ידי בית המשפט ואושרה במסגרת פסק הדין מיום 20/04/16, אשר אישר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים.

בגדר הסכם הפשרה שאושר בעניין מלכה התחייבה המשיבה להמשיך ולסמן את מחירי כל המוצרים שאינם מחייבים רוקח, ואשר חלה חובה לסמן מחיריהם על פי הוראות הדין, ובהתאם לסימון המחויב על פי דין ולעשות כל שביכולתה על מנת לקיים את הוראות דיני הגנת הצרכן. המשיבה בעניין מלכה הסכימה כי סימון מחירי המוצרים שאינם מחייבים רוקח ייעשה באמצעות מדבקת מחיר על המוצרים עצמם/ אריזתם או באמצעות הצבת קטלוג מחירים או בכל דרך העולה בקנה אחד עם דיני הגנת הצרכן.

עניין מלכה דן כאמור בסוגיית סימון מוצרים שהונחו מאחורי הדלפק בבתי המרקחת המופעלים בסניפי המשיבה, ומתייחס למוצרים המונחים מעבר לדלפק ושאינם מחייבים רוקח. הוראות חוק הגנת הצרכן על רקע תכליתו, מחייבות כי המוצרים המונחים מעבר לדלפק הרוקח בדומה למוצרים המונחים מעבר לדלפק הקופאי במשיבה יסומנו על גביהם או באמצעות קטלוג, מחיריהם באופן שכל צרכן יוכל לדעת בלי מאמץ מיוחד את המחיר.

בהינתן כל האמור, מקובלת עלי בעניין זה עמדת המבקש לפיה על המשיבה לסמן את מחירי המוצרים המונחים מעבר לדלפק באופן ברור ונראה לעין. במכלול הנסיבות עולה כי המשיבה אינה עומדת בהוראות חוק הגנת הצרכן בכל הנוגע לעניין סימון מחירי המוצרים.

סוף דבר

18. סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אופן סימון מחירי המוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק בסניפי המשיבה, כפי שנעשה על ידי המשיבה, אינו מקיים את הוראות הדין הרלבנטיות.

לאור מסקנה זו, יודיעו הצדדים לא יאוחר מיום 06/09/17 אם עלה בידם להגיע להסכמות באשר לתיקון מחדלה של המשיבה ביחס לאופן הצגת מחירי המוצרים הנמכרים מאחורי הדלפק, בהתאם להוראות הדין הרלבנטיות וברוח התחייבויות המשיבה כפי שאלה אושרו על ידי בית המשפט בעניין מלכה.

לאחר קבלת עמדת הצדדים, יינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.

19. נקבע לתזכורת פנימית ליום 06/09/17.

20. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ותביא את התיק לעיוני ביום 06/09/17.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.