1. בפניי בקשה לפטור מאגרה לפי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007. המדובר בעתירה על החלטה שלא להשיב לידי המבקש את נשקו האישי.

2. עיינתי בבקשה, בתצהיר התומך בה ובנספחיה וכן בתגובת המשיבה ובתשובה לתגובה, ומצאתי לדחות את הבקשה.

3. נקודת המוצא הינה כי כל הליך משפטי חייב באגרה. על המבקש פטור מאגרה מחמת עוניו לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני התנאים הדרושים על פי תקנה 14 לתקנות האגרות: הראשון - שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, והשני - שההליך מגלה עילה.

4. נטל ההוכחה להעדרה של יכולת כלכלית מוטל לפתחו של מי שמבקש להטיל עלות ההתדיינות על כתפי הציבור (ראו: בש"א 128/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (31.12.1989)). עוד נקבע, כי על המבקש פטור מחמת העדר יכולת כלכלית, לפרוס בפני בית המשפט תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית באשר למצבו הכלכלי, ולהמציא מלוא הפרטים אודות רכושו ומקורות הכנסותיו, כאשר הללו נתמכים בראיות מבוססות (ראו לדוגמה: ע"א 254/07 משה לפיד נ' אלישבע סמואל ( 21.02.2007)). כמו-כן נקבע, כי על המבקש להביא בפני בית המשפט פירוט לגבי ניסיונו להסתייע בסביבתו הקרובה . הימנעות מהמצאת המסמכים הדרושים או מסירת פרטים חלקיים בלבד אודות מצבם הכלכלי של המבקש פטור מתשלום אגרה, מצדיקים דחייתה של הבקשה (בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (30.1.1992)).

5. לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי המבקש לא עמד בתנאי הראשון בדבר העדר יכולתו לשלם את האגרה.

בתצהירו מפרט המבקש את גובה משכורתו כשכיר במשרד עו"ד בסך כ- 5,000 ₪ בממוצע ומעבודות נוספות במתן שירות תמיכה טכני במחשבים ביתיים בסך כ- 1,000-1,500 ₪. עוד לטענתו, הוא מתגורר בבית אימו, אשר תומכת בו כלכלית במידת הצורך. לעומת זאת, הציג המבקש את הוצאותיו, הכוללת תשלום מזונות ילדיו הקטינים בסך 2,950 ₪, השתתפות בהוצאות המגורים בבית אימו בסך 1,500 ₪ והוצאות כלכלה נוספות בסך 2,500 ₪. כן טען המבקש כי הוא סובל מפסוריאזיס ומדלקת פרקים, אך לא פירט כיצד משפיעות מחלות אלו על מצבו הכלכלי.

6. המשיבה טענה מנגד כי אין מדובר במי שאינו יכול לשלם את האגרה, לאור משכורתו והוצאותיו. עוד טענה המשיבה כי המבקש לא פירט את רכושו ואת רכוש אימו, וכן לא הציג את מקורות המימון לייצוגו בידי עו"ד פרטי.

7. בתשובה לתגובה טוען המבקש כי כיוון שהתעכב מינויו מטעם הסיוע המשפטי, החליט ב"כ – שהוא גם מעסיקו, לייצגו "פרו-בונו". כמו כן צורף תצהיר אימו של המבקש, ממנו עולה כי המבקש אינו משלם בגין שכר הדירה, וכי היא תומכת בבנה באמצעות העברת כסף מזומן בסכומים משתנים שבין 500 ל-1,000 ₪ מידי חודש.

דיון והכרעה

8. עיון בתדפיס תנועות העו"ש מגלה כי המבקש מפקיד סכומי כסף גבוהים מהכנסתו המוצהרת, ואילו את משכורתו אינו מפקיד בחשבון. כל לדוגמא, עיון בדפי החשבון מעלה כי בחודש 7/2016 הופקד לחשבון 10,000 ₪, בחודש 8/2016 הופקד סכום דומה ואילו בחודש 9/2016 הופקד סך 10,510 ₪ כאשר לא ברור מהו מקור הפקדות אלה ומה עולה בגורל משכורתו. כמו-כן עולה כי המבקש מחזיק בכרטיס אשראי, משתמש בשיקים והוצאותיו עולות אלה להן הוא טוען. כן לא ציין אילו מן ההפקדות הן סיועה של אימו, ואילו מהן – קשורות לעבודתו כעצמאי. כמו כן, לא פירט המבקש האם ברשותו או ברשות אימו נכסים נוספים או חסכונות בהם יוכל להשתמש, ומהן הפעולות שביצע על מנת לנסות ולגייס כסף מקרובי משפחתו . קיצורו של דבר, על אף שהגיש המבקש תצהירו ותצהיר אימו, וצירף תדפיס תנועות עו"ש בחשבונו, לא השתכנעתי כי בפניי אדם שאין ביכולתו לגייס את הסכום הדרוש לשם תשלום האגרה בשל חסרון כיס

9. לאור מסקנתי הנ"ל מתייתר הצורך להכריע בתנאי השני – בדבר סיכויי התבוענה.

10. סוף דבר, משלא עמד החייב בתנאי הראשון, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות

11. לא תשולם האגרה תוך 10 ימים תימחק העתירה.

12. החלטתי זו ניתנה בפועלי כרשם בית המשפט.

13. התיק יובא לעיוני ביום 4.12.2016.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.