1. העותר הגיש עתירתו בהתייחס להחלטת הממונה על כלי ירייה מחוז חיפה מתאריך 23.8.16 על פיה לא הוחזר לו הנשק האישי שלו מדגם סמיט – ווטסון מספר SAA4120 .

ההחלטה התבססה בין היתר על המלצת המשטרה.

העותר ציין בעתירתו כי הינו בעל רישיון לנשיאת נשק מזה למעלה מ- 25 שנה וכי המדובר בהחלטה שגוייה שהתבססה על מידע שגוי.

2. המשיבה הודיעה בהודעת עדכנון מתאריך 29.1.17 כי המשטרה הסירה התנגדותה למתן רישיון לכלי ירייה לעותר וכי עניינו של העותר ידון פעם נוספת על ידי הממונה.

בהודעה עדכנית מהיום – 2.2.17, הודיעה המשיבה כי הממונה על כלי ירייה במחוז חיפה, החליט לאפשר חידוש רישיון העותר לאקדח, כמפורט בהחלטתו מ 31.1.17.

3. העותר ביקש מחיקת עתירתו, תוך השבת האגרה וכן תוך חיוב המשיבה בהוצאות.

המשיבה בתגובתה ציינה כי אין מקום לחייבה בהוצאות שכן המלצת המשטרה והחלטת הממונה שהתקבלה על פיה היו תקפות לשעתן ולא היו משוללות יסוד במועד בו קיבל הממונה את המלצת המשטרה, ובסופו של יום, ולאחר בחינה חוזרת ובהעדר ממצאים חדשים לאחר אירוע אחרון מתאריך 3.1.16, עניינו של העותר נדון והוחלט לשוב ולהעניק לו רישיון לשאת נשק.

בנסיבות אלה, ותוך הפנייה לפסק דינו של כב' השופט סולברג בעת"מ 10149-03-10, נטען כי אין מקום לחיוב בהוצאות.

4. לאור השתלשלות הדברים בעתירה שלפניי, כאשר עוד בטרם קיום דיון בעתירה שונתה המלצת המשטרה ובעקבותיה ניתנה החלטה חדשה של הממונה המתירה לעותר להמשיך ולשאת את הנשק ולחדש רישיונו לאקדח, העתירה נמחקת ללא צו להוצאות.

5. מזכירות בית המשפט תחזיר האגרה ששולמה, לידי העותר, באמצעות בא כוחו, בכפוף להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), ובהתחשב בכך שלא היה צורך בקיום דיון בתיק.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.