לאחר שקילת כל טענות הצדדים לגבי הבקשות 67-70, אני מורה כדלקמן:

לגבי חוות הדעת של המומחים להשוואת כתבי יד –

הוגשו לתיק שתי חוות דעת. לפי האחת (חוות הדעת של המומחית גבעון מיום 11/5/2016) – מר סדי (להלן: "סדי") אינו חתום על מסמכים מסוימים, ולפי השנייה (חוות הדעת של המומחה חג'ג' מיום 27/10/2016) – סדי כן חתום על המסמכים.

לאחר שתוקנו כתבי הטענות בתיק, לא הוגשו כל בקשות לגבי חוות הדעת.

לאחר שנקבע התיק לשמיעת הראיות ליום 27/11/2016 לא ביקש אף צד לזמן את עורכי חוות הדעת לחקירה נגדית.

ביום 27/11/2016 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק, ובין היתר, נשמעה עדותו של סדי לגבי המסמכים ולגבי השאלה אם הוא חתם עליהם או לאו. בתום הישיבה ביקשתי מהצדדים להודיע את עמדותיהם לגבי שתי חוות הדעת, בשים לב לכך שאף אחד משני המומחים לא התייצב לדיון.

עתה, מבקשים ה"ה רונן (להלן: "רונן") להורות על הוצאת חוות הדעת של המומחית גבעון מהתיק, בשל שהיא הוגשה בשעתו מטעם סדי, אשר היה התובע, ועתה מעמדו השתנה. סדי, מר מרציאנו וגב' אביסרור (להלן: "מרציאנו ואביסרור") מתנגדים לבקשה, ומבקשים שלא להורות על הוצאת חוות הדעת מהתיק, ובמקביל – מודיע סדי כי לא ישא בעלויות נוספות הכרוכות בזימונה של המומחית גבעון לחקירה בבית המשפט.

יש להפריד בין השאלה אם ניתן להגיש את חוות הדעת שעה שהיא הוכנה על ידי סדי כאשר עוד היה תובע נוכח שינוי "מעמדו", לבין השאלה אם ניתן להגיש את חוות הדעת כראיה ללא חקירה של עורכת חוות הדעת, לבין שאלת מימון שכרה של המומחית גבעון למקרה ותזומן לצורך חקירה.

לגבי השאלה הראשונה – התשובה חיובית. אמנם בשעתו חוות הדעת של המומחית גבעון הוגשה מטעם סדי, ואמנם מעמדו של סדי שונה מתובע לנתבע, אך כל עוד חוות הדעת מתייחסת לשאלה עובדתית שעדיין במחלוקת – אין כל סיבה להוציא אותה מהתיק רק בשל שינוי מעמדו של סדי. יתרה מכך. סדי ביקש למחוק את התביעה מטעמו בכפוף לכך שתימחק נגדו גם התביעה הקטנה. בהחלטות שלי מהימים 26/9/2016, 27/9/2016, 13/10/2016 ובהחלטות שניתנו בהמשך – לא הורתי על מחיקתו כפי שהוא ביקש לאור כך שהוא העמיד כתנאי למחיקה את סילוק התביעה הקטנה. בהמשך, הוגשו כתבי טענות מתוקנים, שם הופיע סדי כנתבע, והוגשו כתבי הגנה מתוקנים (כולל על דרך של אימוץ כתבי התביעה וההגנה שכבר הוגשו לתיק קודם לכן). משלל כתבי הטענות שקיים בתיק כיום ברי כי שאלת החתימה של סדי על המסמכים עדיין במחלוקת ועדיין רלבנטית. אף אם סדי כבר אינו תובע זכויות לגבי הדירה שבמחלוקת, ואף אם למרציאנו ואביסרור יש חזית מוגבלת למול רונן (ובוודאי שהחזית שלהם למול רונן שונה מאשר החזית שהייתה לסדי למול רונן) – עדיין יש חשיבות לשאלה אם סדי חתם או שלא חתם על המסמכים בהם עסקינן, וישנן השלכות משפטיות שונות לתשובות האפשריות לשאלה זו. לכן, לסדי יש אינטרס להותרת חוות הדעת בתיק ולהוכחת טענתו לגבי המסמכים, אף אם מעמדו השתנה ולמרציאנו ואביסרור יש אינטרס להותרת חוות הדעת בתיק, אף אם לא הגישו אותה מלכתחילה ואף אם החזית שלהם למול רונן שונה. לכן, אין מקום לקבל את בקשת רונן להוצאת חוות הדעת מהתיק רק בשל שהיא הוגשה על ידי סדי כאשר היה תובע ועתה הוא נתבע (ונזכור כי בין הנתבעים השונים בתיק זה קיימות מחלוקות ויריבויות רבות, וגם נתבע יכול לטעון שהחתימה על מסמך מסוים אינה חתימתו, והוא אף יכול לדבוק בטענה עובדתית שכזו למרות שהוא כבר אינו מבקש זכויות לגבי הדירה שבמחלוקת, מהטעמים המיוחדים שבמקרה זה).

לגבי השאלה השנייה – לא קיבלתי תשובות ברורות מהצדדים. בתום ישיבת ההוכחות, כאשר ביקשתי מכל הצדדים להודיע את עמדתם לגבי שני המומחים לכתבי יד, הכוונה הייתה לקבל את עמדתם בדבר הצורך לקיים ישיבה נוספת לצורך חקירות נגדיות, שכן המומחים לא זומנו. באופן עקרוני, יש ממש בטענה שהעלה בא כוחו של סדי בדיון לפיה יש לראות את הצדדים כמי שוויתרו על החקירות הנגדיות של שני המומחים, היות ולא התבקש זימונם. יחד עם זאת, על מנת שלא יהא חשש שמא הצדדים לא זימנו את המומחים בשל טעות, אאפשר לצדדים לבחון שוב את עמדתם ולהודיע עד יום ראשון 25/12/2016 אם הם רוצים לחקור את המומחה אשר לחוות דעתו הם מתנגדים. ככל שצד מסוים יודיע שהוא מבקש לחקור מומחה מסוים – ישלח מועד מתאים. כל צד ישקול אם יש טעם בחקירה שמא ניתן להעלות טענות לגבי חוות הדעת בסיכומים, ללא חקירה.

לגבי השאלה השלישית – על עורכי הדין של מרציאנו ואביסרור לקחת בחשבון שייתן מאוד שמרציאנו ואביסרור ידרשו לשלם את השכר של המומחית גבעון בכל הנוגע לחקירתה בבית המשפט, וזאת במידה ורונן יבקשו לזמן את המומחית גבעון לחקירה נגדית. על שני עורכי הדין של מרציאנו ואביסרור לפעול כבר עתה למול עורך הדין של סדי ולברר את הפרטים לגבי המומחית ושכרה.

באשר לבקשה לזמן כעד את עו"ד טולדאנו –

עו"ד טולדאנו זומן בשעתו כעד מטעם רונן, לקראת ישיבת ההוכחות ביום 15/5/2016. הישיבה ביום 15/5/2016 הפכה לישיבת קדם משפט במקום ישיבת הוכחות (בשל שהצדדים העלו הצעת פשרה שעשויה הייתה להביא לפתרון של המחלוקות). בתום הישיבה ביום 15/5/2016 נקבע המועד החדש לשמיעת הראיות (27/11/2016), למקרה והצעת הפשרה לא תתגבש לכדי הסדר (כפי שקרה). לא ניתנו הבהרות לגבי העדים שזומנו לקראת הישיבה ביום 15/5/2016, כלומר – אם יש לזמן אותם מחדש לישיבה הנדחית ביום 27/11/2016, וזאת לאור כך שלא היה ברור אם תתקיים ישיבה נוספת (או שיהא הסדר בתיק).

לקראת הישיבה ביום 27/11/2016 לא התבקש זימונו של עו"ד טולדאנו על ידי מי מהצדדים (בין אם זימונו החוזר מטעם רונן ובין אם זימונו "העצמאי" מטעם צד אחר).

עתה, מבקש מרציאנו לזמן את עו"ד טולדאנו לעדות, ורונן מתנגדים לבקשה.

לא אוכל להיעתר לבקשה.

היה על מרציאנו לזמן את עו"ד טולדאנו מטעמו לישיבה ביום 27/11/2016, לפני הישיבה, ולמצער – להבהיר שהוא מעוניין בשמיעת עדותו, למקרה והוא סבר שהזימון הקודם מטעם רונן עדיין רלבנטי. אף אם הייתה אי הבנה בהקשר זה, ביום 27/11/2016, כאשר התכנסנו לישיבת ההוכחות, היה על בא כוחו של מרציאנו לוודא שעו"ד טולדאנו מגיע או שזומן והיה עליו לבקש את זימונו של עו"ד טלידאנו כעד מטעם התביעה, במהלך הדיון – טרם נשמעו עדויות ההגנה. עתה – הבקשה היא לזמן אותו כעד תביעה (ולא כעד הזמה) רק בשל שחלק מהעדים הזכירו את שמו במהלך העדויות, ולא מצאתי שיש טעם מוצדק לכך (ונזכור כי המסמכים אשר עליהם מופיע שמו של עו"ד טולדאנו נמצאים בתיק מזה זמן רב).

לסיכום –

אמתין (שוב) לשמוע את עמדות הצדדים לגבי הצורך לקיים ישיבה לצורך שמיעת החקירות הנגדיות של שני המומחים לכתבי יד.

עוד אזכיר שוב את הצעתי למכור את הדירה ולהגיע להסדר לגבי חלוקת הכספים.

לעיוני ביום 25/12/2016.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ז, 19 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.