לפני

כב' השופט טל גולן

ה ח ל ט ה

1. עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה במחלת סרטן מסוג Multiple Myeloma ממנה סובל התובע, כפגיעה בעבודה, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תביעת התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל כנובעים מתנאי עבודתו נדחתה ביום 9.9.2016 על ידי הנתבע, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין תנאי העבודה, ובנימוק כי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי עבודתו. מכאן התביעה שבפנינו.

2. ביום 9.4.2017 הסכים הנתבע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע, לבין תנאי עבודתו, וכפי שאלה פורטו בתצהירו של התובע.

3. אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, מינה בית הדין את ד"ר טמיר גפן, כמומחה לרפואה תעסוקתית, והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן –

א. מהן המחלות או הליקויים שמהם סובל התובע?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקויים, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוייו של התובע עקב עבודתו נגרמו על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוייו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקויים ביחס לגורמים האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוייו של התובע?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. ביום 3.8.2017 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה מיום 14.7.2017. בחוות דעתו בדק המומחה את האפשרות לקשר סיבתי בין חשיפותיו התעסוקתיות של התובע לבין הופעת מחלת ה-Multiple Myeloma (להלן: "מחלת ה-MM") אצלו. המומחה ציין, בין היתר, כי מחלת ה-MM הינה מחלה ממאירה, אשר מקורה בתאי דם לבנים בשלים מסוג B, שבהם ישנה התרחבות חריגה של נוגדן מסוג אחד בלבד. המומחה ציין עוד, כי הסיבות להתפתחות המחלה שבנדון אינן ברורות עדיין, אולם ישנם שני גורמים עיקריים המוזכרים ככאלה שיש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחלות במחלה – חשיפת לקרינה מייננת וחשיפה לחומרי הדברה. עוד הוסיף המומחה, כי אומנם אסבסט הינו מסרטן וודאי וידוע, אשר גורם למחלות שונות – כגון מזוטליומה בעיקר, אך הוא אינו מוכר כגורם למחלת ה-MM. לאור האמור לעיל, קבע המומחה כי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו, גם לא על דרך של החמרה.

5. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם התובע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, ואשר תידון להלן. נציין, כי לאחר הגשת הבקשה, הוגשה בגינה תשובת הנתבע, ולאחר מכן הוגשה תגובת התובע לתשובה.

6. התשתית הנורמטיבית – לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי: "הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע (ארצי) לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז 368). כמו כן, נפסק כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע (ארצי) נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).

7. בבר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011), נפסק כדלקמן:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

8. עוד נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. זאת ועוד, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי). בנוסף, נפסק כי "... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ראו עב"ל (ארצי) 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי). לבסוף נדגיש, כי בית הדין הארצי שב וציין, כי "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 29316-03-13 עובדיה – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 23.3.2015).

9. על בסיס האמור לעיל, יש לבחון האם בשאלות שאותן מבקש התובע להפנות אל המומחה, יש כדי לתרום לבירור השאלה שאותה התבקש המומחה להכריע בהתאם להסכמת הצדדים וכפי שזו באה לידי ביטוי בהחלטת המינוי.

10. לאחר עיון בעמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה בכללותה, וכמפורט להלן –

באשר לשאלות 1, 5 ו-7, מקובלת עליי התנגדותו של הנתבע לשאלות אלה, המציין כי תביעתו של התובע לנתבע, ולאחר מכן לבית הדין, עסקה במחלת ה-MM בלבד. אשר על כן, איני מתיר לשאול את המומחה בגין האפשרות שהתובע הינו חולה בסרטן הריאה, וככל שהתובע סבור כי הוא אכן חולה במחלה זו, וכי קיים קשר סיבתי בינה לבין תנאי עבודתו, הרי שעליו להגיש קודם לכן תביעה לנתבע בגין כך. זאת ועוד, המדובר גם בספקולציה שהעלה התובע, וללא כל הפניה כלשהי לתיעוד רפואי שיכול לתמוך בטענה זו. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 2, מקובלת עליי התנגדותו של הנתבע לשאלה זו, ואין כל הכרח כי המומחה ישלול את הקשר הסיבתי "בוודאות". ודוק – וכבר נקבע בהקשר זה, וכבר צוטט בהחלטה זו, ש"... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (עב"ל (ארצי) 215/05 מגירה – המוסד לביטוח לאומי). בנוסף, אין חולק כי במקרה שלפנינו, המומחה התייחס באופן מפורט ומנומק לנושא שלילת הקשר הסיבתי, ואיני מוצא מקום כי עליו להבהיר מעבר לכך את חוות דעתו. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 3, מקובלת עליי התנגדותו של הנתבע לשאלה זו, ואין כל הכרח כי המומחה יתייחס בשלב הראשון לסוגיית תנאי העבודה והשפעתם. ראו ביחס לכך בסעיף 22 להלכת סיטרוק, וכפי שזו ניתנה בבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע (ארצי) 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי – סיטרוק, ניתן ביום 15.7.2013. דגשים בציטוט לא במקור): "למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים". כאמור לעיל, בענייננו אנו המומחה ממילא שלל את הקשר הסיבתי, ועל כן כלל לא ניתן לדון ב"השפעה המשמעותית של תנאי העבודה". על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 4, מקובלת עליי התנגדותו של הנתבע לשאלה זו, ולא ברור מדוע השאלה, האם ישנם מקרים שבהם במחלת ה-MM ישנה התרבות חריגה של יותר מנוגדן אחד, הינה שאלה רלוונטית לעניין שבנדון. ביחס לכך, שוב אציין כי התובע כלל לא הוכיח כי המדובר בסיטואציה שאכן אירעה אצלו. משכך, המדובר בשאלה תיאורטית, שאינה תורמת להבהרת קביעותיו של המומחה בחוות דעתו ביחס לתובע. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 5 (ובהמשך לדברים שנאמרו כבר ביחס לשאלה 1), אציין כי לא ברור מדוע השאלה האם חשיפה ממושכת לאסבסט יכולה לגרום לכאבי חזה וקוצר נשימה, בגלל הצטברות נוזלים, הפחתת משקל, נפיחויות וכאבי בטן, וכן חום משתנה, הינה שאלה רלוונטית לעניין שבנדון. ביחס לכך, שוב אציין כי התובע כלל לא הוכיח כי המדובר בסיטואציה שאירעה אצלו. משכך, פעם נוספת המדובר בשאלה שהינה תיאורטית, ואשר אינה תורמת להבהרת קביעותיו של המומחה בחוות דעתו ביחס לתובע. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 6, מקובלת עליי התנגדותו של הנתבע לשאלה זו, והמומחה התייחס בפירוט בחוות דעתו לספרות רפואית שבה נקבע כי מחלת ה-MM אינה מוכרת ככזאת שנגרמת בשל חשיפה לאסבסט, וראו ביחס לכך מקור מס' 3, המצוטט בחוות הדעת (Multiple Myeloma – Mochler and Goldschmidt, 2011). ודוק – ככל שהיה בידי התובע מקור רפואי אחר, שהיה בו כדי לסתור טענה זו, או כדי לבסס את הטענה כי חשיפה לאסבסט עלולה לגרום למחלת ה-MM, היה עליו להפנות אותו לתגובת המומחה – דבר שלא נעשה. על כן, איני מתיר שאלה זו;

באשר לשאלה 7, ראו הכרעתי ביחס לשאלה 1.

באשר לשאלה 8, בהמשך להכרעתי ביחס לשאלה 1, הרי שגם כאן, המדובר בשאלה ספקולטיבית. מעבר לכך שכלל לא הוכח שהתובע חולה בסרטן גרון ו/או סרטן המעי הגס ו/או בקרום הלב (מטבע הדברים, סרטן השחלות אינו רלוונטי בעניינו), הרי שאשוב ואציין כי תביעתו של התובע לנתבע ולאחר מכן לבית הדין, עסקה במחלת ה-MM בלבד. אשר על כן, איני מתיר לשאול את המומחה בגין האפשרות שהתובע הינו חולה במחלות שהוזכרו דלעיל, וככל שהתובע סבור כי הוא אכן חולה בהן, וכי קיים קשר סיבתי בינן לבין תנאי עבודתו, הרי שעליו להגיש קודם לכן תביעה לנתבע בגין כך. אשוב ואציין עוד, כי המדובר גם בספקולציה שהעלה התובע, וללא כל הפניה כלשהי לתיעוד רפואי שיכול לתמוך בטענה זו. על כן, איני מתיר שאלה זו.

11. לסיכום – דין הבקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה, להידחות בכללותה ועל כל סעיפיה. התובע יודיע עד ליום 5.11.2017 כיצד בדעתו להתקדם בתיק. לא תינתן כל הודעה עד מועד זה, אזי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. מזכירות – לעיוני ביום 6.11.2017.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ח (18 אוקטובר 2017), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.