בפני בקשה לאישור הסדר נושים לחברה ולחייב.

1. ביום 22.3.16 ניתן, לבקשת החברה, צו הקפאת הליכים כנגדה ועורכי הדין שי גרנות ואמיר דולב מונו כנאמנים לחברה.
2. ביום 8.11.16 ניתן צו כינוס כנגד החייב, לבקשתו. עו"ד אורן הראל מונה כמנהל מיוחד לנכסיו.
3. ימים ספורים בטרם ניתן צו הכינוס כנגד החייב, הגישו הנאמנים בקשה לאישור הסדר נושים לחברה (בקשה 24), לאחר שההסדר אושר ברוב הנדרש על ידי אסיפות הנושים.
4. כאמור בבקשה, אחד המקורות להסדר הנושים המוצע הינו התחייבות החייב להעמיד סך של 2 מיליון ₪ אשר ישולם ב-4 תשלומים שנתיים, הראשון שבהם תוך 75 ימים ממועד אישור הסדר הנושים, כאשר על חשבון התשלום הראשון העביר החייב לקופת הנאמנים 200 א' ₪.
5. בדיון שהתקיים ביום 16.11.16 הסתבר לבית המשפט, לראשונה, כי החייב פתח בהליכי פשיטת רגל וכי ניתן כנגדו צו כינוס. בשים לב למצב המשפטי שנוצר, לא ניתן היה לאשר הסדר נושים לחברה, שאחד ממקורותיו העיקריים הינו, כאמור, כספי החייב.
6. ממועד הדיון הנ"ל, נעשו על ידי הנאמנים, בשיתוף עם המנהל המיוחד לנכסי החייב, ניסיונות לגבש הסדר נושים משותף לחייב ולחברה, כך שהסך של 2 מיליון ₪, שהחייב התחייב להעמיד לטובת הסדר הנושים של החברה, ישמש גם לתשלום לנושי החייב, שחלקם הארי הינו בגדר נושים משותפים, תוך מתן התחייבות מטעם החייב להעמיד סכומים נוספים לתשלום מלוא החוב בדין קדימה וסכומים נוספים, אם וככל שיאושרו תביעות חוב נוספות לנושים שאינם נושים של החברה.
7. לאחר שהתקיימה אסיפת נושים של נושי החייב, עידכן המנהל המיוחד כי באסיפה הצביעו 12 נושים בעלי נשייה של 17,973,404 ₪ (כ-80%) בעד ההסדר ו-5 נושים בעלי נשיה של 3,118,643 ₪ הצביעו נגד ההסדר. לפיכך, ההסדר עבר ברוב הדרוש.
8. גרושת החייב שטוענת לנשייה בדין קדימה ובדין רגיל, הגישה התנגדות להסדר הנושים, והעלתה טענות בדבר הברחת נכסים על ידי החייב, שהוכחשו על ידו. מכתבי הטענות והדיונים עולה כי החייב מצוי בסכסוך עמוק עם גרושתו, עם אחיו (שהגיש אף הוא תביעת חוב כנגד החייב) ועם אחותו (שהינה בעלת 50% ממניות החברה).
9. מאחר והתחייבות החייב להעמדת כספים הינה נדבך חיוני בהסדר הנושים, ונוכח העדר פירוט המקורות העומדים לרשותו (בשים לב שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל), נקבע בדיון שהתקיים ביום 5.1.17 כי החייב יגיש תצהיר ביחס למקורות ההסדר.
10. בהתאם לכך, הגיש החייב תצהיר, בו פירט את המקורות הבאים:
11. עודפים ממכירת נכס בפארק התעשייה מישור אדומים- כ- 500,000₪. הנכס (שני מגרשים) משועבד לבנק לאומי.
12. יתרת זכות בחו"ז בכרטסת החייב כבעלים בחברה בסך של 650,000 ₪, מתוכם סך של 250,000 ₪ הוזרם בתקופת הקפאת ההליכים.
13. קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה בסך של כ- 350,000 ₪.
14. ביטול העברת מניות של מיטב חנות המפעל בע"מ מהחייב לאחיו, בתוספת חוב הבעלים של חנות המפעל בסך של כ-450,000 ₪.
15. כגיבוי למקורות, שני חברים קרובים של החייב, אנשי עסקים אמידים מתחייבים לתמוך בו בהסדר עד לסך של 200,000 ₪ כ"א.
16. התצהיר המפרט את המקורות, כאמור, אינו נותן מענה בדבר מקורות מימון ההסדר, אינו נתמך באסמכתאות, ומעלה תהיות באשר ליכולת החייב להעמיד את הסכומים להם התחייב. כך, ביחס לנכס במישור אדומים, הסתבר שנדרשים הליכים משפטיים בטרם מימוש הזכויות בו, וכי לאחות החייב טענה כי היא בעלת 50% מהזכויות בו (טענה שהחייב התכחש לה). ברי כי יידרש דיון משפטי להכריע בשאלה הזו; יתרת הזכות שיש לחייב בחברה ממילא אינה יכולה להוות מקור כספי בשים לב למצבה המשפטי והכלכלי של החברה; לא הוצגו אסמכתאות ביחס לסכומים המופקדים בקופות וטיבם (ענין תמוה כשלעצמו); ביטול העברת המניות מהחייב לאחיו, כרוך בניהול הליכים משפטיים ממושכים, שלא ניתן, בשלב זה, להעריך את תוצאותיהם; והתחייבות חבריו של החייב לתמוך בהסדר, לא גובתה בכל אסמכתא בכתב מצידם.
17. ביום 8.2.17 התקיים דיון נוסף בבקשה לאישור הסדר הנושים לחברה ולחייב ומספר נושים שהתייצבו הביעו תמיכה בהצעת ההסדר ואמונה שהחייב יוכל לעמוד בו. לקראת הדיון עודכן בית המשפט על ידי הנאמנים בדבר קיומו של משקיע שמוכן להשקיע סכום של 2 מיליון ₪ (בנוסף על הסכום שהחייב התחייב להשקיע בחברה).

בסוף הדיון ביקשו בעלי התפקיד להתייעץ עם ב"כ הכנ"ר ובית המשפט, שלא לפרוטוקול, בשאלה כיצד ניתן לקדם בכל זאת את הצעת ההסדר, לאור הקשיים העולים ממנה.

לאחר ההתייעצות שהתקיימה, הוחלט כי בשלב זה לא תינתן החלטה בבקשה לאישור ההסדר, והצדדים ינסו לגבש תיקונים ושיפורים בהצעת ההסדר, מבלי לפגוע בשיעור הדיבידנד ובתנאי התשלום שהוצעו לנושים, וזאת תוך 7 ימים.

1. לאחר ארכה שניתנה לנאמנים, לבקשתם, הגיש החייב בקשה (מס' 46) בה ביקש לאשר את הסדר הנושים, כפי שהוצע מלכתחילה, ללא שיפורים.
2. הכנ"ר, שתגובתו התבקשה, עידכן כי לאחר הדיון התקיימה פגישה במשרדו בהשתתפות בעלי התפקיד, בה הושגו הבנות ביחס להבטחת קיום ההסדר ואף שיפורו, כמו גם הבטחת קיומו של הליך פש"ר תקין לחייב.

ההבנות הועלו על הכתב אך לא נחתמו על ידי החייב, וחלף זאת, הגיש החייב את בקשתו לאשר את הסדר הנושים המקורי, כפי שהוצע.

בנסיבות אלה, בהם לא ניתנה הסכמה פוזיטיבית של החייב להבנות שהושגו ביחס לחיזוק ההסדר ולשיפורו, ובשים לב כי כבר עתה עולים פגמים משמעותיים אשר מעיבים על ההסדר ומטילים "צל כבד" על קיומו, הודיע ב"כ הכנ"ר כי לא יוכל להמליץ על אישור ההסדר.

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לאשר את הסדר הנושים במתכונתו, מהטעמים הבאים:
   1. כידוע, בהתאם לסעיף 350(ט) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 לבית המשפט שיקול דעת באם לאשר הסדר נושים, גם במקרה שהושג הרוב הדרוש לאישורו. אמנם, בית המשפט נוטה שלא להחליף את שיקול דעת הנושים בשיקול דעתו, אך ייתכנו מקרים בהם בית המשפט לא יאשר את ההסדר הגם שזכה לתמיכה של הנושים, בין היתר, אם יש בו משום פגיעה בהגינות המסחרית והוא אינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור (ע"א 303/66 כונס הנכסים הרשמי (כמפרק החברה סגטקס) נ' יצחק ורחל סגיב בפשיטת רגל, פ"ד כ(4) 368; ע"א 10739/07 רשות המיסים היחידה לפירוקים, כינוס וגביה קשה מכס ומע"מ נ' קלאבמרקט רשתות שווק בע"מ (16.6.11) (סעיף 33 לפסק הדין); פר"ק (ת"א) 49085-11-11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' יובנק חברה לנאמנות בע"מ (4.10.12); ו' אלשיך וג' אורבך "הקפאת הליכים" (מהדורה שנייה, התשע"א-2010) עמ' 622, 658).
   2. בענייננו, ההסדר כאמור מושתת, בין היתר, על סכום נכבד של 2 מיליון ₪ שהחייב אמור להזרים לקופת ההסדר. כפי שפורט לעיל, לא הוכחה יכולתו של החייב להעמיד את הסכום שהציע, שכן המקורות עליהם הצביע, חלקם אינם ישימים בפרק הזמן הנקוב בהצעת ההסדר וחלקם נעדרי כל תוחלת. לפיכך, מוטל ספק כבד בדבר סיכויי ההסדר לצאת אל הפועל.

אך אין זה הטעם העיקרי לדחיית הבקשה לאישור ההסדר, שכן מרבית הנושים, כאמור, מאמינים ביכולתו של החייב לקיים את ההסדר ולא ניתן להתעלם מכך.

• 1. הטעם העיקרי לדחיית הבקשה נעוץ בכך שהחייב מצוי בהליכי פשיטת רגל ונכסיו מוקנים לבעל התפקיד שמונה לו. קיים קושי לאשר לחייב חדל פירעון להזרים כספים בסכום כה נכבד ואף להותירו כבעל מניות ומנהל בחברה שהביא לקריסתה, וזאת כשמקורות המימון לוטים בערפל, בלשון המעטה, שהרי המקורות עליהם הצביע החייב למימון ההסדר, לאו מקורות הם ואין באף אחד ממרכיבי המימון כדי להצביע על כספים ממשיים שניתן להזרימם לקופת ההסדר. בהקשר זה יצויין כי בני משפחתו: גרושתו, אחיו ואחותו העלו טענות קשות כנגדו בדבר התנהלותו, עובר להליכי חדלות הפירעון, ובמהלכם, שהגם שהוכחשו על ידו, הם מטילים "עננה" בדבר תום ליבו של החייב בכל הקשור לקריסתו, חדלות פירעונו ומקורותיו, והדברים טעונים בדיקה וחקירה.
  2. באשר לעדכון בדבר קיומו של משקיע שהביע עניין להשקיע בחברה, ספק אם הצעתו בעינה עומדת לאור אי התייצבותו לדיון, אי העמדת ערובות להצעתו ובשים לב לעובדה כי לא אוזכר בבקשתו האחרונה של החייב (בקשה 46). אך אפילו אם ההצעה בעינה עומדת, ומבלי להתעלם מהנזק שיגרם מאי אישור ההסדר לעובדי החברה ונושיה, הפגמים העולים מהצעת ההסדר הינם משמעותיים ומהותיים. לא הוצגו בטוחות לקיום ההסדר או ראיות לכך שיש בידי החייב לעמוד בהתחייבותו ומהם מקורותיו ובמצב דברים זה, לא ניתן לאשר את הצעת ההסדר.
  3. בשולי הדברים יצויין כי אחות החייב (בעלת 50% ממניות החברה) הגישה ביום 20.2.17 בקשה לשתף אותה בכל הצעת הסדר שתעלה, ובימים אלה ביקשה צו מניעה כנגד החייב לחדול מכל פעולה בחשבון הבנק של החברה, משהתברר לה שהחייב ממשיך לעשות שימוש בחשבון החברה, תוך כדי היותו בהליך פשיטת רגל. טענות אלה מחייבות, אף הן, בדיקה וחקירה, ולא ניתן לאשר את ההסדר, בהתעלם מהן.

לאור כל האמור לעיל, איני נעתרת לבקשה לאישור הסדר נושים ואני מורה על דחייתה, במתכונתה.

על מנת שלא ליצור וואקום, אני מאריכה את צו הקפאת ההליכים כנגד החברה עד ליום 9.3.17, וזאת כדי לאפשר הגשת בקשת פירוק כנגד החברה או בקשה לאישור הסדר נושים משופר, ככל שהסדר כזה הינו בר השגה.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.