האשמה ומהלך הדיון

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות: נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961; נהיגה בחוסר זהירות, עבירה לפי סעיף 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961; אי ציות לאות שוטר, עבירה לפי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה; נהיגה במהירות מעל המותר, לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה.

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 15.10.16 בשעה 02:40 ו/או בסמוך לכך, נהג האשם ברכב פרטי כביש 1 לכיוון מערב. באותן הנסיבות נהג הנאשם במהירות של 145 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת בכביש הינה 90 קמ"ש.

שוטר שהבחין בנאשם מבצע עבירת מהירות, סימן לו לעצור אך הנאשם המשיך בנסיעה בחוסר זהירות ולא שת לסימונו של השוטר עד שנעצר בהמשך הדרך.

בבדיקה שנערכה לו נמצא כי הוא נוהג בשכרות כאשר בליטר אחד של אויר נשוף נמצא אלכוהול ברמה של 535 מק"ג כמות העולה על המידה הקבועה בחוק.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח שלא יפחת משנה, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה שלא תפחת מ- 5 שנים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד.

לטענתו, הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2009, צבר לחובתו 12 הרשעות קודמות, ביניהם עבירה של נהיגה בשכרות. בנוסף, לנאשם עבר פלילי בגין עבירות של ניסיון קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, איומים והפרעת שוטר במילוי תפקידו ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

ב"כ המאשימה הדגיש כי שילוב העבירות באירוע המתואר ביחד עם עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם מצדיקים החמרה בענישה.

לעומת זאת, ב"כ הנאשם ביקש לקחת בחשבון שכתב האישום תוקן על ידי מחיקת העבירה של נהיגה בזמן פסילה שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי. לטענתו, הנאשם נעצר מאז האירוע ועד היום רק בשל קיומה של עבירת הנהיגה בפסילה, אשר בסופו של דבר נמחקה כאמור מכתב האישום.

ב"כ הנאשם ביקש למקם את הנאשם בתוך מתחם הענישה הראוי אשר עומד לטענתו על מספר חודשי מאסר בעבודות שירות. לטענתו, כאשר הנאשם שוהה במעצר ממש מאז האירוע ועד היום, יש להסתפק בתקופה זו, אשר שקולה לתקופה ארוכה יותר של עבודות שירות.

ב"כ הנאשם הפנה למספר פסקי דין בהם הוטלו עונשי מאסר בעבודות שירות לצד פסילה וענישה נוספת צופה פני עתיד.

דיון

אין חולק כי העבירות אותן ביצע הנאשם הינן עבירות חמורות. בית משפט העליון עמד על החומרה הרבה שבעבירת הנהיגה בשכרות ועל הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה. השופט ס' ג'ובראן קבע ברע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.3.2011) כי:

"כידוע, נהיגה במצב של שכרות מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש והיא מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות הדרכים. לכן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות".

על פי תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בענייננו, הנאשם חזר וביצע את העבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בפעם הקודמת הוא נדון, בין היתר, לפסילת רישיון נהיגה ומאסר מותנה. בנוסף, הנאשם הספיק אף להסתבך בפלילים ונדון בשנת 2014 לעונש מאסר לתקופה של 9 חודשים בגין עבירותיו הפליליות ולא היה די בכך כדי לגרום לו לחדול מדרכו הרעה. הפעם אף הגדיל הנאשם לעשות, כאשר לא רק שהוא נהג בגילופין, אלא שהוא נהג במהירות מופרזת, ולא מציית להוראת שוטר שהורה לו לעצור תוך נסיעה בחוסר זהירות.

בית המשפט העליון קבע לא אחת, כי ככלל אין לחרוג מעונש המינימום בעבירת הנהיגה בשכרות (ראה: רע"פ 6443/12 שאול לדסקי נ' מדינת ישראל, מיום 09.09.12).

ברור כי כאשר מדובר בעבירה חוזרת של נהיגה בשכרות, אליה מתלווה רשימת עבירות מסוכנות, שאין להסתפק בתקופת פסילת המינימום וצריך לנקוט ענישה חמורה יותר.

מתחם הענישה בעבירת שכרות בפעם השנייה כאשר מתלווה אליה עבירות נוספות הוא פסילת רישיון הנהיגה לתקופה שלא תפחת מ- 48 חודשים ומאסר בפועל (עפ"ת 29653-05-13 אשרף גבראן נ' מ"י (11.06.13)).

ביחס לתקופת המאסר, אני לוקח בחשבון שהנאשם ריצה תקופת מעצר לא מבוטלת מיום האירוע ועד היום. אכן החזקה בתנאי מעצר קשה יותר מריצוי עונש מאסר בפועל, ואף אין להשוות בינה לבין ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות.

אלמלא מחיקת העבירה של נהיגה בזמן פסילה מכתב האישום, היה הנאשם נדון לעונש מאסר ארוך שאין מקום להמירו בעבודות שירות. אולם משבחרה המאשימה משיקוליה למחוק את העבירה הנ"ל מכתב האישום, הרי העונש אמור להיות מידתי ובהתאם. לכן ראיתי לנכון למקם את הנאשם בתוך מתחם הענישה ולהעמיד את אורך המאסר לתקופה של 4 חודשים אשר יחושבו מיום מעצרו.

ראוי כי הנאשם ילמד את הלקח ולא ישוב לדרכו העבריינית. יש לקוות כי ניתן להבטיח זאת על ידי הטלת ענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וחתימה על התחייבות.

לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 48 חודשים.

הפסילה תחושב מיום מעצרו של הנאשם. אין צורך בהפקדה.

1. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
2. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 4 חודשים. תקופת המאסר תימנה מיום מעצרו.
3. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 (א) ו/או 67 ו/או 62(3) לפקודת התעבורה ו/או 26(2) לתקנות התעבורה, שעניינם, בהתאמה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ו/או נהיגה בזמן פסילת רישיון ו/או נהיגה בשכרות ו/או תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים.
4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 6,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מהיום מעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף ו/או נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה בשכרות ו/או תחת השפעת סמים/אלכוהול.
5. לתשלום קנס כספי בסך של 2,000 ₪ אשר ישולם ב- 4 תשלומים שווים החל מיום 15.02.17.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ז, 27 דצמבר 2016, במעמד הנוכחים.