1. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה שהגישו המשיבים נגדה.
2. תביעה שעניינה בפרסום שנטען על ידי המשיבים שהינו בגדר לשון הרע אשר פורסם באתר האינטרנט שבבעלות המבקשת.
3. אציין כי התביעה הוגשה גם כנגד שני נתבעים נוספים שהשתמשו בפלטפורמה שמספק אתר האינטרנט של המבקשת לצורך כתיבת הביקורת כנגד המשיבים, היא הפרסום נשוא התביעה דנן.
4. המבקשת העלתה טענות רבות המצדיקות לגישתה סילוק של התביעה על הסף ובין היתר טענה כי על פי הדין הישראלי לא ניתן להטיל אחריות על אתר אינטרנט בנוגע לפרסומים של המשתמשים באתר האינטרנט הן משום שאתר אינטרנט אינו עונה על הגדרת אמצעי תקשורת לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 והן משום שבפסיקה הוכרה דוקטרינת "הודעה והסרה" שלפיה אם אתר האינטרנט הסיר את הפרסום מיד עם קבלת דרישה מטעם הנפגע מהפרסום, אזי לא תוטל אחריות על אתר האינטרנט ובעליו בנוגע לפרסום.
5. עוד נטען כי מדובר בתביעת השתקה (SLAPP) שכל מטרתה היא מניעת ביקורת לגיטימית ופגיעה בזכות הביטוי של הציבור שיחשוש מהצגתה לאור האפשרות שיתבע על ידי הגורם שכנגדו הופנתה הביקורת.
6. המבקשת הפנתה לפסקי דין שונים שלטענתה תומכים בטענה שבתי המשפט קבעו שלא ניתן לחייב אתר אינטרנט בפרסום המוצג בו בין היתר משום שאין לבעלי אתר האינטרנט יכולת לבקר ולנטר את כל הפרסומים השונים שמוצגים באמצעות הפלטפורמה שמספק אתר האינטרנט לגולשי האתר. בנוסף נטען כי הפיצוי שנדרש על ידי המשיבים בסכום של 280,000 ש"ח הוא מופרז ומכאן שהמשיבים מבקשים להתעשר שלא כדין על חשבון המבקשת. טענה נוספת היא כי כל מטרתה התביעה היא התעמרות במבקשת במסגרת סכסוך שבין המשיבים לנתבעים הנוספים שפרסמו את הביקורת כנגד המשיבים.
7. המשיבים טענו בתשובה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.
8. נטען על ידם כי קיימת עילת תביעה נגד המבקשת הגם שהיא בעלת אתר אינטרנט והציגו פסיקה התומכת בגישתם זו. לכן הם דוחים את הפרשנות המשפטית של המבקשת לפיה אין להטיל אחריות על בעלי אתר אינטרנט בקשר לפרסומים שהוצגו באתר שבבעלותו.
9. עוד נטען כי המבקשת לא פעלה מיד להסרת הפרסום שכן התקיימו מס' שיחות טלפון שבהן נדרשה הסרת הפרסום אולם רק לאחר משלוח דרישה בכתב ניאותה המבקשת להסרתו.
10. המשיבים מכחישים את הטענה שמדובר בתביעה קנטרנית שנועדה לפגוע במבקשת בשל פרסום של הנתבעים האחרים.

כן נטען כי השימוש בסעד של סילוק על הסף נעשה רק במקרים קיצוניים והמבקשת לא הוכיחה שאכן מדובר באחד מהמקרים שבהם ראוי להורות על סילוק של התביעה על הסף ללא שייערך בירור עובדתי של טענות הצדדים.

1. בתגובה לתשובה נטען על ידי המבקשת כי הטענה בדבר קיומן של שיחות טלפון שבהן דרשו המשיבים את הסרת הפרסום היא טענה חדשה שלא הובאה במסגרת כתבי הטענות ולכן אין להידרש לה.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את כל טענות המבקשת אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.
2. על מנת להכריע בטענות שונות שהציגה המבקשת נדרש קיומו של בירור עובדתי .כך גם לגבי הטענה בדבר קיומה של דוקטרינת "הודעה והסרה" שמחייבת קביעת תשתית עובדתית באשר לאופן שבו פעלה המבקשת שכאמור הוא במחלוקת בין הצדדים.
3. גם הטענות בדבר האפשרות של המבקשת לעקוב ולנטר את הפרסומים באתר האינטרנט מחייבת בחינת התשתית העובדתית בטרם תוכרענה הטענות לגבי מעמדה המשפטי של המבקשת בהתייחס לחוק ולפסיקה.

בנוסף , פסקי הדין אליהם הפנתה המבקשת בנוגע לאחריות אתרי אינטרנט ובעליהם ניתנו על ידי בתי משפט השלום ואינם בגדר הלכה מנחה או מחייבת.

פסקי דין נוספים שאליהם הפנתה עוסקים בתחום של דיני קניין רוחני ואחריותם של אתרי אינטרנט בסוגיות מתחום הפרת זכויות יוצרים .גם אם המבקשת טוענת כי יש להקיש מהחלטות אלו גם לתחום דיני לשון הרע הרי שלא ניתן למצות את הדיון בשאלה זו במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

1. אציין כי המבקשת בעצמה טענה בסעיף 12 לבקשה לסילוק על הסף כך "הרי שלאור העובדות שיפרסו בפני בית המשפט הנכבד – בכל הנוגע למבקשת, אין כל טעם, ואין כל הצדקה בניהול ההליך דנא" אלא שבכך מסכימה המבקשת כי ההליך שבפניי טעון בירור עובדתי ולא ניתן להקדים את המאוחר ולחרוץ את דינו של ההליך בטרם הוצגה התשתית העובדתית המלאה בפני בית המשפט.
2. לאור כל האמור לעיל ומאחר שאין מחלוקת כי הפרסום נשוא התביעה שבפניי הופיע באתר האינטרנט שבבעלות המבקשת אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף ומחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסכום של 2,340 ש"ח ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.