05 יוני 2017

1. בפנינו ערעור על החלטת בית הדין (כב' הרשמת מ. חבקין) מיום 27/9/16 (תיק ס"ע 23365-02-16) לפיה נמחקה התביעה כנגד נתבעים 1 ו-2 [להלן גם:- "הנתבעים"] בשל מחדלו של התובע, אשר לא ביצע מסירה של כתב התביעה לנתבעים.
2. יובהר כי התובע הועסק בפארק המים שמנהלת הנתבעת 3, כאשר הנתבעת 1 מנפיקה לו תלושי שכר (הנתבע 2 הינו מנהל הנתבעת 1). בין הצדדים קיימת מחלוקת לעניין זהות המעביד של התובע. התובע טוען כי הנתבעת 3 הייתה מעסיקתו ואילו הנתבעת 1 לא שימשה אלא כצינור להעברת הכספים, והנתבעת 3 טוענת כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 אשר הייתה מעסיקתו האותנטית.
3. אין חולק על כך שהתובע המציא העתק מכתב התביעה לנתבעת 3, ואולם על אף מספר התראות שניתנו לו, בנסיבות שלא בוארו, התובע לא המציא העתק מכתב התביעה לנתבעים 1-2.
4. יש להבהיר כי טרם המחיקה ניתנו לתובע מספר התראות (החלטות בית הדין מיום 27/6/16 ; 1/7/16 ; 14/816). לאחר שהתובע לא המציא אלא אישור מסירה לנתבעת 3, ביום 27/9/16 ניתנה ההחלטה נשוא ערעור זה כדלקמן:

"ביום 10/2/16 נפתח הליך זה היינו לפני למעלה משבעה חודשים.

לא הוגש עד עתה אישור מסירה לנתבעים 1 – 2.

בהחלטה מיום 14/8/16 נקבע כי על התובע לנמק עד יום 11/9/16 מדוע לא תימחק התביעה כנגד הנתבעים 1 – 2 בשים לב לכך שלא בוצעה המצאה כדין.

התובע לא התייחס כלל להחלטה אלא עתר רק למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת 3 לה בוצעה מסירה.

בנסיבות אלה שעה שעד עתה לא בוצעה מסירה, ולא הובאה התייחסות התובע להחלטה להציג טעם מדוע לא יימחק הליך זה אין לי אלא להניח כי התובע אינו עומד עוד על תביעתו כנגד הנתבעים 1 – 2 .

אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 1 – 2 מחוסר מעש.

אין צו להוצאות."

טענות הצדדים:

1. בהודעת הערעור טען המערער כי טעה בית הדין בעת שמחק את התביעה כנגד נתבעים 2 ו- 3, המערער עותר לביטול החלטת המחיקה וכן עותר הוא לכך שבית הדין יחייב את המשיבה 3 להמציא את כתב התביעה לנתבעות 2-3.

המערער מפנה לכך שבית הדין טעה לחשוב כי כתב התביעה לא הומצא לנתבעת 3 ולכן ביום 14/8/12 ניתנה התראה בדבר מחיקת התביעה כולה, ולכן תגובתו הייתה כי הייתה המצאה לנתבעת 3. לגופו של עניין טוען התובע כי מדובר בצד דרוש לצורך בירור ההליך ולכן יש לבטל את החלטת המחיקה ולאפשר את הדיון בכל השאלות שבמחלוקת.

אשר לבקשה לחייב את הנתבעת 3 לבצע מסירה לנתבעים 1-2 התובע מבקש לסמוך את טענתו על מסמך שצורף להודעה שהגישה הנתבעת 3 לתיק בית הדין שבו הודיעו הנתבעים 1-2 לנתבעת 3 כי הנתבעים אחראים לכל חוב, אם קיים, כלפי התובע. המכתב נושא תאריך 26/10/16.

1. הנתבעת 3 לא התייצבה לדיון בערעור ואולם בהודעה שהוגשה מטעמה ביום 4.6.17 הבהירה כי היא איננה מתנגדת לביטול המחיקה של הנתבעים 1-2 מחמת חוסר מעש, ועם זאת היא מתנגדת בתוקף לכך שתוטל עליה מסירת כתבי בי דין לנתבעים.

הכרעה

1. אין כל ספק כי התובע התרשל בניהול תביעתו באופן שאיננו מוצדק, ויש בו כדי לגרום לעיכובים בבירור ההליך ולבזבוז זמן שיפוטי יקר. טענתו של התובע בדבר קשיים בביצוע המצאה לנתבעים 1-2 לא נתמכה בכל ראיה ואף לא בתצהיר מינימלי שיפרט את הצעדים בהם נקט בניסיון לבצע מסירה. נתונים שמן הראוי היה להביאם לדיון בפני הרשמת ככל שהמערער אכן סבר כי יש מקום לחרוג מהכללים המקובלים ולהטיל על הנתבעת 3 את ביצוע ההמצאה. תחת זאת נהג התובע במדיניות של שב ואל תעשה, וזאת גם לאחר שניתנו לו התראות בעניין.
2. אציין כי הנתבעת 1 היא לכאורה חברה רשומה, ולא ברור מדוע היה קושי לבצע מסירה לכתובתה המעודכנת ברשם החברות. התובע אף לא טרח לפנות לבית הדין בבקשה להורות לנתבעת 3 למסור לו את פרטי ההתקשרות עם הנתבעים (בהנחה שאלה מצויים בידיה) או כי נקט בהליך כלשהו לקידום העניין.
3. עם זאת יש לציין כי החלטת בית הדין מיום 14/8/16 התייחסה לכאורה למחיקת התביעה בכללותה, ולא רק למחיקת התביעה כנגד הנתבעים 1-2 שכן נוסחה היה כדלקמן:

"עד יום 11/9/16 ינמק התובע מדוע לא תמחק התביעה מחוסר מעש בשים לב לכך שהנתבע 3 לא הגיש הגנה וכן לא בוצעה המצאה כדין לנתבעים האחרים. "

אפשר שהאופן בו נוסחה ההחלטה גרמה לתובע לטעות ולהתרכז בטיעון הנוגע לנתבעת 3 תוך הזנחת העניין המרכזי שאליו התבקש להתייחס (אי ההמצאה לנתבעים 1-2).

1. כך או כך, בשים לב לעמדת הנתבעת 3 בכתב ההגנה ובהליך דנן, משאין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעים 1-2 הינם צד דרוש לבירור התביעה לרבות לעניין זהות המעסיק של התובע, וכי צירופם כבעלי דין יתרום לייעול ההליך.
2. לאור עמדת הנתבעת 3, ובשים לב לאופן בו נוסחה החלטת בית הדין מיום 14/8/16, אשר אפשר שגרם לתובע לטעות ולמסור תגובה ביחס לנתבעת 3 מבלי לתת דעתו למחדל הנוגע לנתבעים 1-2 , אני רואה הצדקה לבטל את החלטת בית הדין מיום 27/9/16 ולאפשר לתובע לתקן את הטעון תיקון ולהמציא לנתבעים 1-2 העתק מכתב התביעה וזאת בתוך 30 יום מהיום.
3. כפי שפרטנו לעיל, על יסוד הנתונים שבפנינו לא מצאנו כל הצדקה לפטור את התובע מחובתו להמציא את כתב התביעה לנתבעים 1-2 ואיננו רואים כל עילה להעביר נטל ההמצאה לנתבעת 3. עניין זה ראוי היה להתברר בערכאה ראשונה, על יסוד בקשה מפורטת ומנומקת ולאחר שמיעת עמדת הנתבעת 3, ואיננו עניין שעל ערכאת הערעור להידרש אליו משלא עלה בפני כב' הרשמת ולא נומק כלל.
4. הערעור מתקבל איפה באופן חלקי, כאמור בסעיף 11 לעיל.
5. בשים לב לתוצאת ההליך, להתרשלותו של התובע ולהתנהלותו בדיון מיום 18/5/17 לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י"א סיוון תשע"ז, (05 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.