1. בפניי בקשה של הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניתן כנגדה ביום 7.12.17 בהעדר התייצבות. התובעים והנתבעת 1 התנגדו לבקשה.
2. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעים בגין ליקויים הנוגעים להתקנת דלת מדיח כלים. הנתבעות הטילו האחריות לליקוי האחת על רעותה. לאור גדר המחלוקת אף התקבלה חוות דעת מטעם התובעים אודות הליקויים הנטענים.
3. למועד הדיון שנקבע ליום 7.12.17, במעמד הצדדים ועדיהם, לא התייצב נציג הנתבעת 2, מר זכות (להלן: "מר זכות"). משכך ניתן פסק דין כנגד המבקשת והצדדים הסכימו למחיקתה של הנתבעת 1 בכפוף לכך שאם יבוטל פסד הדין כנגד הנתבעת 2, אזי יחודשו ההליכים גם כנגד הנתבעת 1.
4. כאמור, ביום 10.12.17 הגיש מר זכות בשם המבקשת בקשה לביטול פסק הדין, בטענה, שקיבל זימון לדיון ביום 7.12.17 בשעה 15:00, התייצב בשעה 14:45 וגילה שהדיון התקיים מכבר. ביום 11.12.17 ביקשתי הבהרות ממר זכות מדוע הניח שהדיון מתקיים בשעה 15:00, כאשר קיבל לידיו את פרוטוקול הדיון מיום 3.10.17 ובו נקבע מפורשות, כי דיון ההמשך בתיק יתקיים ביום 7.12.17 בשעה 13:00 והעתק הפרוטוקול נמסר לו. בהבהרות שמסר מר זכות לא מצאתי ממש.
5. בנסיבות אלה יש טעם רב בהתנגדות התובעים והנתבעת 1 לביטולו של פסק הדין נוכח התנהלותו של מר זכות.
6. המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין מחמת הצדק מאחר שקיבל זימון כדין לדיון ביום 7.12.17. משכך, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
7. הלכה פסוקה היא, כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי דין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך.

הגישה הכללית של בתי המשפט כלפי ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות הינה גישה ליברלית, והדבר נכון במיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות, בו הצדדים אינם מיוצגים .

1. כאמור, לא מצאתי ממש בטענותיו של מר זכות לאי התייצבותו לדיון, אך אין להסיק ממחדלו, כי זה מזלזל בהליכים המשפטיים שעה שהוגש כתב הגנה מטעמו והוא התייצב לדיונים בעניינה של המבקשת בעבר. בכתב ההגנה התייחסה המבקשת לטענות שהועלו כנגדה בכתב התביעה, ובשלב זה אין לומר שסיכויי הגנתה קלושים.

וכפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה (11.01.12):

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב"נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

1. בנסיבות אלו, מאחר שאין זה ראוי לסגור את דלתות בית המשפט בפני המבקשת ויש לאפשר לה להשמיע טענותיה לגופם של דברים, החלטתי לבטל את פסק הדין, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות התובעים והנתבעת 1.
2. פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות התובעים בסך 500 ₪ עבור כל אחד מהם והוצאות הנתבעת 1 בסך 500 ₪. הסכומים יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 15.3.18.
3. בכפוף להפקדת הסכומים לעיל אף יחודשו ההליכים כנגד הנתבעת 1 כפי הסכמת הצדדים מיום 7.12.17.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ח, 06 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.