בפני תביעה כספית בסכום של 10,463 בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב פגם במדיח כלים.

הרקע, תמצית טענות הצדדים והשתלשלות האירועים

1. התובעים רכשו מדיח כלים (להן: "המדיח") מאת הנתבעת 1 וזה הותקן על ידה בינואר 2016. עסקינן במדיח אינטגרלי, אשר נתבעת 2 התקינה את הדלת החיצונית שלו (להלן: "הדלת").
2. לטענת התובעים כחודשיים לאחר שהחלו את השימוש במדיח הם גילו שיש דליפת אדי מים מהמדיח במהלך פעולתו, וכתוצאה מכך נגרם נזק לדלת העץ של המדיח ולמגירה בארון המטבח מימין למדיח.

התובעים פנו לנתבעת 1 ששלחה טכנאי ולאחר מכן קבעה שהמדיח תקין ומדובר בבעיה בהתקנת הדלת שבוצעה על ידי הנתבעת 2. הנתבעת 2 מצידה טענה שהבעיה היא במדיח ולא בדלת שהתוקנה על ידה והפנתה את התובעים לנתבעת 1.

לטענת התובעים, טכנאי נוסף שהגיע מטעם הנתבעת 1 הודה שקפיצי דלת המדיח לא היו מתוחים כראוי ולכן לא הייתה אטימה וכך יצאו אדים מהמדיח. הנתבעת 1 טענה שהאחריות למתיחת הקפיץ הוא על הנתבעת 2. הנתבעת 2 הכחישה שהיא אחראית להתקנת הקפיץ או לחלקים אחרים של המדיח. הטכנאי מטעם הנתבעת 1 פירק את הדלת, כיוון את הקפיצים אך סירב להרכיב את הדלת חזרה בטענה שאין זה תפקידו ומאז "אין בריחה של אדים", כך שהתקלה הייתה בקפיצים ולא במשהו אחר.

בנסיבות אלה, הגישו התובעים תביעה לפצותם בסך של 1,600 ₪ בגין החלפת דלת ומגירה, סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סך של 1,000 ₪ בגין משלוח מכתבי התראה מעו"ד, סך של 727 ₪ בגין הפסד יום עבודה של התובעת וסך של 1,136 ₪ בגין הפסד יום עבודה של התובע.

בהמשך התקינה הנתבעת 2 דלת חדשה, אז שוב החלו לצאת אדים מהמדיח. טכנאי מטעם הנתבעת 1 לא הצליח לפתור את התקלה ולכן בנסיבות אלה תיקנו התובעים את כתב התביעה והוסף סך של 4,000 ₪ בגין עלות המדיח או החלפתו במדיח חדש.

1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי אדי מים יצאו ממדיח הכלים. המחלוקת בין הנתבעות הינה מי מהן אחראית לתקלה בגינה יצאו האדים מהמדיח. הנתבעת 1 טענה, כי הדבר מקורו בהתקנה לקויה של הדלת על ידי הנתבעת 2 ובמשקל עודף של הדלת מהמותר בתקן.

הנתבעת 2 מצידה טענה שמדובר בפגם במדיח שאין לו כל קשר לדלת שהותקנה על ידה.

1. בדיון שהתקיים ביום 4.4.17 בפני סגה"נ כבוד השופטת פינק הסכימו הצדדים למתווה שהוצע על ידי בית המשפט ולפיו ביום 20.4.17 בשעה 16:00, יתייצבו הטכנאים מטעם הנתבעות, בבית התובעים ו"יפעלו לפתרון התקלה הנוגעת למדיח וכן להתקנת הדלת".

עוד נקבע שאם התקלה תבוא על פתרונה, אזי ישאו הנתבעות בפיצוי שנקבע בהחלטה, וככל שלא תתוקן התקלה, אזי יקבע דיון נוסף בתיק, וכי עד 30 יום לפני מועד זה, יהא על התובעים להגיש חוות דעת מטעמם ובה התייחסות לשאלות "כיצד נגרמה התקלה ובאחריות מי נגרמה".

1. התובעים הודיעו, כי התקלה לא באה על פתרונה וסגה"נ כבוד השופטת פינק קבעה שעליהם לצרף פירוט העובדות וממצאי הבדיקה שנערכה מטעמם.

ביום 12.7.17 הוגשו על ידי התובעים ממצאי בדיקת הטכנאי מטעמם וכבוד השופטת פינק קבעה, כי הנתבעים יהיו רשאים להגיש חוות דעת נגדית.

התובעים צירפו חשבונית מס בסך 250 ₪ עבור בדיקתו של מר בדש וכן חשבונית בגין רכישת מדיח חדש בסך של 5,053 ₪.

1. הנתבעת 1 בתגובתה הסבירה, כי הבעיה נעוצה במשקל הדלת, אשר חורגת מהמשקל המותר על פי הוראות היצרן של מדיח הכלים. לטענת הנתבעת 1 המשקל המותר הוא 3-8 ק"ג ובבדיקתם נמצא שמשקל הדלת 8.080 ק"ג ו- 8.705 ק"ג, משקל החורג מהמותר.
2. בדיון שהתקיים ביום 3.10.18 בפניי עמדו הצדדים על טענותיהם ובשים לב למחלוקות העובדתיות ומשעדי הצדדים לא התייצבו נקבע התיק לשמיעתו ליום 7.12.17. במועד שנקבע לדיון ביום 7.12.17 במעמד הצדדים ועדיהם, לא התייצב נציג הנתבעת 2. משכך ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 2 והצדדים הסכימו למחיקתה של הנתבעת 1 בכפוף לכך שאם יבוטל פסד הדין כנגד הנתבעת 2, אזי יחודשו ההליכים גם כנגד הנתבעת 1. פסק הדין בוטל בכפוף להפקדה וההליכים בתיק חודשו.
3. עדויות הצדדים נשמעו ביום 16.9.18 ואפשרתי לתובעים שהות להגשת תקליטור המתעד את הליקויים במדיח.

דיון והכרעה

1. בהליך זה חל על התובעים נטל השכנוע, החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", זאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחרמיום 11.6.2002תיקון מס' 11 ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, ושמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להתקבל ודין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות.
2. התובעים הוכיחו, כי היה ליקוי במדיח וראיותיהם לא נסתרו על ידי הנתבעות.
3. המחלוקת בין הצדדים הינה, האם אדי המים שיצאו מהמדיח מקורם בכשל במדיח, כטענת התובעים והנתבעת 2, או שמא בשל משקל עודף מהדלת או ליקויים אחרים הקשורים בהתקנת הדלת על ידי הנתבעת 2.
4. הטכנאי מטעם התובעים, מר צחי בדש, אמנם לא הגיש חוות דעת כנדרש אך מסר התייחסותו הכתובת וכן העיד בפניי, כי יציאת האדים נובעת מהמדיח עצמו ולא קשורה בדלת שהותקנה על ידי הנתבעת 2.

בהתייחסותו הכתובה מסר העד, כי "יש מרווח של כ- 2 מ"מ בין אטם המדיח לבין גוף הדלת במצב סגירה דבר המאפשר יציאת אדים ומים בזמן עבודת המדיח". העד שלל טענת הנתבעת 1 שפער של 1% במשקל הדלת (80 גרם) הוא שגרם ליציאת אדים ומסר שזו אינה סבירה נוכח הפער הקטן.

בעדותו בפניי סיפר העד על הבדיקה שביצע "אני הפעלתי את המדיח בלי הדלת כדי לראות מאיפה יוצא מים או אדים בזמן עבודה של המדיח ועד כמה שאני זוכר מצד ימין למעלה יצאו אדים בזמן עבודה, מניסיון שלי דבר כזה לא אמור להיות" (עמ' 11 שורות 8-10).

העד אישר כי הוא מבצע התקנה של מדיח עם דלת אינטגרלית, וכי "כדי שהמדיח יעבוד הדלת פיזית שהיא חלק מהמדיח חייבת להינעל לגוף המדיח לפני שדלת העץ נוגעת בקצה של המטבח" (עמ' 11 שורות 19-21). במקרה של התקנה לקויה הסביר ש"לרוב אם הדלת עץ נוגעת במטבח לפני שדלת המדיח ננעלת ברוב המקרים זה יגרום למדיח לא לעבוד או לא לתת נעילה מלאה ואז יצאו אדים" (עמ' 11 שורות 23-24).

על אופן הבדיקה הסביר שזה היה ללא הדלת ושהוא הוציא את המדיח מהגומחה "בערך 12 ס"מ כדי שאוכל לראות את היציאה של האדים או מקור המים שיוצאים מהמדיח" (עמ' 11 שורות 29-31). העד הדגיש שראה "אדים עם הצטברות של מים" (עמ' 12 שורה 2).

לדבריו בעת התקנת דלת לא צריך לכוון צירים של דלת אבל "קפיצים כן צריך לכוון בהתאם למשקל הדלת" (עמ' 12 שורה 9). העד אישר, כי כדי למנוע השפעה של הדלת צריך לכוון "את הקפיצים ואז זה יתן סגירה" (עמ' 13 שורות 1-2).

לשאלה מדוע לא בדק את יציאת המים מהמדיח עם הדלת השיב "כי היה חשוב לי לבדוק אני שם את הדלת בצד אני לא נגר ולא מתעסק בזה אני בודק את המדיח הפעלתי את המדיח בלי הדלת עץ לראות מה מקור הנזילה אדים ומאיפה זה יוצר וראיתי שמצד ימין יש רווח גדול יותר ומשם יוצאים האדים" (עמ' 12 שורות 31-33).

1. לא הוגשו חוות דעת מטעם הנתבעות, לא הובאו עדים מומחים ולא הטכנאים שהגיעו לבית התובעים לבחון את המדיח במספר הזדמנויות. יצוין, כי לא הוגשו ממצאי אותם טכנאים שהגיעו לבית התובעים, כך שלא נסתרו ממצאי הטכנאי מטעם התובעים.
2. נוסף על עדות הטכנאי מטעם התובעים שמעתי גם את עדותם של התובעים, של מר לבטון מטעם הנתבעת 1 ומר זכות מטעם הנתבעת 2.

מר דורון חורש, התובע סיפר כי צילם את יציאת המים מהמדיח כחצי שעה לאחר לכתם של הטכנאים באפריל 2017, כך שהתקלה לא באה על פתרונה (עמ' 9 שורות 14-16). הסרטון הוצג במהלך הדיון והוגש לאחר מכן ומאשר את טענות התובעים.

גב' גילת מור, התובעת סיפרה כי אדי המים התעבו ולאחר מכן זלגו לאורך ארון המטבח וגרמו לנזק בדלת ובמגירה, בשל הנפיחות שנגרמה. הנתבעת 1 טענה בתחילה שמדובר במדבקה שלא הודבקה על ידי הנתבעת 2, אחר כך נטען שזה בגלל "הקפיצים" והדבר טופל על ידי הטכנאי מטעמה ולבסוף נטען שזה בגלל משקל עודף של הדלת. מאז המדיח לא בשימוש והם רכשו אחד אחר.

מר גיל לבטון, נציג הנתבעת 1 מסר, כי הם לא מבצעים התקנה של המדיח בבית הלקוח מאחר שלא ברור מה משקל הדלת ובהתאם לכך צריך לכוון את הקפיצים (עמ' 13 שורה 40 עד עמ' 14 שורה 1). מי שמבצע את העבודה זה הנתבעת 2. מיד לאחר מכן הוסיף, כי הנתבעת 1 כן ביצעה חיבור למים ובדקה תקינות המדיח ולאחר מכן עבר לטיפולה של הנתבעת 2, שאמורה להתקין את הדלת.

העד מסר, כי כבר בביקור הראשון בבית התובעים הסתבר שיש אדים או מים, וכי הבעיה נעוצה בהתקנה ובהמשך זיהו בעיה של משקל הדלת. לטענתו, הטכנאים מטעמם ערכו בדיקה עם הדלת ובלי הדלת והממצא היה שמשקל הדלת הוא מקור הבעיה (עמ' 14 שורות 10-11).

החריגה שנמצאה בבדיקתם של כ- 80 גרם היא משמעותית, מאחר שזו חריגה מהמקסימום של 8 ק"ג. לדבריו הבדיקות שלהם כללו בדיקה במכשור כפי שצוין בתגובתם (נ/1), אלא שרישומי מבצע הבדיקה לא צורפו. עוד נטען שהבדיקה מטעמם הראתה שאין כל דליפה מהמדיח אבל ממצאי הבדיקה לא צורפה ועורך הבדיקה לא העיד על הבדיקה וממצאיה.

לאחר שהסרטון שהוגש על יד התובעים הוצג בפניו מסר העד "האדים הולכים ונעלמים" 0עמ' 14 שורה 37).

עוד מסר העד, כי מבדיקתם הנזק נגרם בשל משקל הדלת החיצונית והוסיף "אנחנו ביצענו את הבדיקות והן היו טובות מאוד. זה אומר שמבחינתו בלי הדלת אין נזילה והכל תקין" (עמ' 15 שורות 1-2). אלא שכאמור לא הוצגו כל ממצאי בדיקה שכזאת ולא העיד טכנאי שביצע בדיקות אלו מטעם הנתבעת 1. מי שביצע את הבדיקות מטעם הנתבעת 1 היה ראש צוות טכנאים.

גב' קטי מגלניק מטעם הנתבעת 1 טענה כי הטכנאי לא ערך תרשומת והיא תשאלה אותו והעלתה את הדברים על הכתב (נ/1). העסקתו של אותו טכנאי הסתיימה באפריל 2018.

עוד מסרה כי אינה רואה סיבה למשלוח הודעת צד ג' לנותנת האחריות למדיח, מאחר שלטעמם אין פגם במוצר (עמ' 10 שורות 10-11). עוד טענה שהבדיקות שבוצעו על ידי הטכנאי מטעם הנתבעת 1 הראו שהמדיח תקין אבל אלה לא צורפו כאמור. העדה לא חלקה על כך שיש יציאת אדים מהמדיח (עמ' 13 שורות 33-34).

מר חיים זכות, נציג הנתבעת 2, מסר כי בדיקת תקינות המדיח נבדקת רק לאחר שווידאו שהוא סגור ואטום. בשום שלב איש לא טען שהבעיה היא בדלת שהנתבעת 2 התקינה בבית התובעים. הטכנאים של שני הצדדים נפגשו בבית התובעים אך "הם לא הצליחו לסדר את הנזילה" (עמ' 15 שורות 26-27). העד לא נכח במקום אלא הטכנאי מטעמו. הבעיה אינה בדלת שהותקנה על ידי הנתבעת 2 "אם הבעיה היא הדלת אז שהדלת לא מורכבת לא צריכה להיות נזילה. אם הייתה בעיה בדלת הייתי מייצר דלת ב- 3 ק"ג. כל הטכנאים העידו שזו לא הבעיה הדלת" (עמ' 15 שורות 41-42).

בהמשך הוסיף "אם היה המדיח ללא דלת והוא דלף שום דלת של 200 גרם או 100 גרם לא היתה משנה את הדליפה. אם בלי דלת דולף זה לא היה משנה" (עמ' 16 שורות 43-44).

העד אישר, כי משקל הדלת יכול לגרום לבעיה במדיח "בהחלט כן. אבל אם ללא הדלת הוא דולף אין שום סיבה שהוא לא ידלוף עם הדלת" (עמ' 16 שורה 46).

העד אישר כי בעת התקנת הדלת הם מבצעים כיוון ו"מפלסים אותו" עם רגליות "אם הרכיבו את המדיח ללא הדלת וזלגו מים אין שום סיבה אחרת אך ורק מדיח פגום נקודה" (עמ' 16 שורות 8-16).

העד מסר שהוא משמש כמנהל החברה וכמנהל טכני ולא נתקל במקרה דומה בעבר (בהתייחס למסמך נ/2).

1. חרף טענותיה של הנתבעת 1 בדבר תקינות המדיח בבדיקותיה, הרי שהיא לא הביאה את רישומי הטכנאים שלכאורה בדקו את המדיח בבית התובעים וקבעו שהוא תקין. יתירה מזו, לא זומן לעדות הטכנאי שהגיע לבית התובעים באפריל 2017 על פי המתווה שנקבע בהחלטת סגה"נ כבוד השופטת פינק, ואין מחלוקת שהטכנאים מטעם הצדדים שהו בבית התובעים ארוכות כדי לעמוד על טיב הבעיה ובניסיון לתפור אותה.
2. הנתבעת 1 הגישה את נ/1, שהוא התייחסותה לממצאי הטכנאי מטעם התובעים, אך הסתבר שאין תרשומות של הטכנאי מטעמה אלא מדובר בסיכום של גב' מגלניק לשאלות שהפנתה לטכנאי. גם התמונות שצורפו להתייחסות בדבר חריגה מהמשקל המותר בוצעו על ידי אותו טכנאי שלא הגיע למסור עדותו או לאשר הממצאים שיוחסו לו.

עוד יצוין, כי התובעים טענו שאותו טכנאי הודה בפניהם שהבעיה הינה במדיח ובכל זאת לא טרחה הנתבעת 1 להעיד את הטכנאי. עדותו של הטכנאי חשובה הן לעניין מה שמסר לתובעים והן לגבי ממצאי בדיקתו.

1. הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ (8.1.90), עמ' 244), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ (14.11.90), עמ' 603).

הטכנאי של נתבעת 1 לא זומן על ידה אף שהיו לה הזדמנויות להביאו ולא נתבקש זימונו באמצעות בית המשפט, אף שאפשרות זו עמדה בפני הצדדים בהתאם להחלטתי מיום 3.10.17.

הימנעות הנתבעת 1 מהבאת הטכנאי מטעמה, או לכל הפחות את ממצאי בדיקתו, יזקפו לחובתה.

1. נתבעת 2 סמכה ידה על ממצאי הטכנאי מטעם התובעים ועל כך שיש אדים גם לאחר שהוסרה הדלת שהותקנה על ידה, כך שלאדים מהמדיח אין קשר לדלת.
2. לא עלה בידי הנתבעת 1 לסתור את האמור על ידי הטכנאי מטעם התובעים, ועל פי עדותו וממצאי בדיקתו, יציאת האדים ממדיח הכלים נעוצה במרווח של 2 מ"מ שבין אטם המדיח לבין גוף הדלת. בנסיבות אלה, כאשר הדלת סגורה והמדיח פועל, הדבר גורם ליציאת אדים.

עדות זו הייתה מהימנה עלי, ממצאיו אמנם לא נערכו כחוות דעת, אך עסקינן בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות, ועריכת חוות דעת הייתה מגדילה את עלויות התובעים בתיק. מדובר בעד בעל נסיון עשיר, שמסר שרצה לבדוק את מקור יציאת האדים והגורם להם ובדיקתו קבעה, כי זו נעוצה במדיח עצמו ולא בדלת שהותקנה על ידי הנתבעת 2. לא נעלם מעיני שהטכנאי לא בדק את הבעיה כשהדלת מורכבת עליה, אך מקובלת עלי עמדתו, כי ליציאת האדים מהמדיח לא היה כל קשר לדלת, שכן בדיקתו נערכה ללא הדלת ונמצאה דליפה של אדים והתעבות מים, בשל מרווח בדלת המדיח, כך שהשבת הדלת ועריכת הבדיקה לא הייתה משנה מתוצאות ממצאיו.

1. טענות הנתבעת 1 בדבר משקלה החורג של הדלת והשפעתה על מדיח הכלים הינה טענה הגנה שלא הוכחה על ידה. גב' מגלניק הודתה שאין מחלוקת שיש יציאת אדים מהמדיח, דבר שלא אמור להיות, ובנסיבות אלה, יש לראות בכך הודאת בעל דין. על פי עדותו של הטכנאי בדש, המשקל הנטען על ידי הנתבעת 1 הינו זניח ולא יכול להוות את הגורם לתקלה האמורה.

1. תביעה למדיח כלים חדש או תמורתו

הנתבעת 1 לא חלקה על כך שהמדיח נרכש תמורת 4,000 ₪.

עלה בידי התובעים להוכיח, כי המדיח במצבו לא היה ראוי לשימוש, גם בשים לב לנזק שהסב כתוצאה מהשימוש בו ולכן הם זכאים לפיצוי. התובעים לא הוכיחו שדרשו את החלפת המדיח ולא ברור אם בקשתם הייתה נענית בסירוב. אמנם לא הוכח שהתובעים הודיעו לנתבעת 1 על ביטול החוזה בהתאם לסעיף 14ה (א) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 אולם התובעים פנו שוב ושוב לנתתבעות בבקשה להגיע לתקן את התקלה, כך שלא זנחו את טענותיהם כנגד הנתבעות נוכח הפגם במדיח.

אין חולק שלא עלה ביד הנתבעת 1 לתקן את הליקוי שנמצא במדיח. בנסיבות אלה, בהן לא ניתן היה לעשות בו שימוש, התובעים רכשו מדיח אחר תחתיו.

בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו – 2006, הצדדים פעלו לתיקון הליקוי במדיח ללא הצלחה.

נוכח הליקוי האמור, אני קובעת שהמדיח שסופק לתובעים סבל מאי התאמה ועל כן קמה להם הזכות לדרוש את ביטול עסקת המכר ואת ההשבה של התמורה ששולמה עבורו.

הנתבעת 1 רשאית לקבל את המדיח מאת התובעים בתוך 20 ימים, על פי תיאום. ככל שהנתבעת 1 תוותר זכותה לקבל את המדיח, רשאים התובעים שלא להחזיקו ברשותם בכל דרך הנראית להם.

1. תביעה בגין הנזק לדלת ולמגירה

עלה בידי התובעים להוכיח, כי דלת ומגירה הוחלפו בעלות של 1,600 ₪ בגין נזקים שנגרמו מאדים מהמדיח ולכן הם זכאים לפיצוי בשיעור זה.

1. תביעה בגין עוגמת נפש

בפסיקת בתי המשפט נקבע פעמים רבות, כי עוגמת נפש היא צער עמוק ופגיעה משמעותית. אולם לא כל אי-נחת או אכזבה שגרמו לעוגמת נפש מזכות בפיצוי כספי (ת"א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ (11.2.04)).

ישנם מקרים בהן יש לתת פיצוי על אובדן הזמן, התרוצצויות ועוגמת הנפש שנגרמו (ת"ק (ראשון לציון) 1937/04 מורושק אירנה נ' אשר ניסים (5.12.04)).

התובעים גוללו בכתב התביעה ובעדותם בפניי את הטרחה הרבה שנגרמה להם, את הקושי לקבל מענה בעיקר מול הנתבעת 1. התובעים נאלצו להמתין לטכנאים במועדים שונים, בדיקות שלעתים נמשכו זמן ממושך. בכל אלה לא היה כדי לתת להם פתרון והם נאלצו לנהל תביעה ממושכת להוכחת טענותיהם.

בנסיבות אלה אני סבורה שזכאים הנתבעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, אמנם בשיעור מתון מזה שתבעו.

1. תביעה בגין אובדן ימי עבודה

רכיב של אובדן ימי עבודה יש להוכיח בראיות בדבר שיעור השתכרותם של התובעים, וזה לא הוכח בפניי ולכן לא ייפסק פיצוי בגין הפסד יום עבודה כמבוקש אלא הוצאות משפט כמקובל בהליך בבית משפט לתביעות קטנות.

1. סוף דבר, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעת 1 ומחייבת אותה לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
2. 4,000 ₪ עלות המדיח.
3. 1,600 ₪ בגין הנזק לדלת ולמגירה.
4. 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
5. 250 ₪ שכרו של העד בדש עבור הבדיקה וסך של 400 ₪ שכר העד בגין עדותו בבית המשפט.
6. 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

1. נוכח המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ט, 16 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.