1. לפניי בקשת נתבע 1 (להלן: "הנתבע") לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 30.12.16 בהיעדר הגנה. הנתבע,טען כי רק לפני מס' ימים נודע לו כי ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה.

לטענת הנתבע, מעולם לא קיבל העתק כתב התביעה שכן הוא מתגורר בנצרת עילית למן שנת 2014 ולא בפר עילבון לשם בוצעה, לטענת התובע,ההמצאה.

1. התובע התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה הומצא כדין לדודו של הנתבע בכפר עילבון. אמנם במסמכי פתיחת החשבון הצהיר הנתבע כי כתובתו היא בכפר מג'אר, ברם במסמכי ההלוואה ציין כתובת אחרת – כפר עילבון- שם התבצעה בפועל המסירה.לטענת התובע, הנתבע לא הודיע על שינוי כתובת, וגם התראה שנשלחה אליו הומצאה כדין לאמו בכפר עילבון.

התובע הפנה לכך שהנתבע לא הכחיש כי יש לו דוד העונה לשם מילאד שמתגורר עימו שקיבל העתק כתב התביעה; לא צירף תצהיר של אותו דוד, ולכן,לטענת התובע, המדובר בהמצאה כדין.

הכרעה:

1. ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.
2. בעניינינו, המדובר בביטול מחובת הצדק. דווקא משום שישנן לנתבע, לשיטת התובע עצמו, שתי כתובות, שומה היה על הבנק לבדוק את הכתובת המדויקת בטרם בוצעה המסירה. בניגוד לנטען על ידי הבנק, התובע הכחיש שהוא מתגורר בעילבון וציין כי הוא מתגורר בנצרת עלית. הנתבע צירף תמצית רישום ממרשם האוכלוסין התומך בטענתו לפיה הוא מתגורר בנצרת עילית למן שלהי 2014. כמו- כן אישור המסירה המעיד על המצאה כלל לא ברור. תחת הכותרת "מען" צוין כפר מג'אר, ואילו בכתב יד התווסף "עילבון". התובע התעקש בתגובתו שכתב התביעה הומצא לדודו של הנתבע בעילבון, ברם בתצהיר המוסר נכתב כי ההמצאה לדוד התבצעה במג'אר(!)

5. לאור האמור,משהוצגה בפני תמצית רישום ממרשם האוכלוסין על פיה אכן כתובתו של הנתבע בנצרת ולא בכתובת בה בוצעה המסירה,ולאור הספקות ממלא ביחס לאישור המסירה שצורף,אין המדובר במסירה כדין ואין צורך להידרש כלל למשקל הטענות וסיכויי ההצלחה. תהיינה טענות ההגנה אשר תהיינה, הנתבע זכאי כי פסק הדין יבוטל. (ראו א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה 11, 2013, בעמ' 676).

לאור האמור,אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע.

הנתבע רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 ימים.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.