16 ינואר 2017

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעת 3 (להלן – הנתבעת) לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיה.

2. בתאריך 2.9.16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 בה נקבע כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

3. בהתאם לתקנה האמורה, ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט במידה והמציא ראשית ראייה לתביעתו או הוכיח יכולת פירעון או שמתקיימים טעמים מיוחדים. במקרה זה התובע אינו תושב ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

4. בנסיבות אלו אבחן האם התובע הראה, כי מתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנה.

5. מעיון בתיק ביה"ד עולה, כי התובע המציא "ראשית ראיה להוכחת תביעתו". אין מחלוקת, כי הנתבעת הינה מזמינת שירות מהנתבעת 1 (ראו, בין היתר, הסכם ההתקשרות לאספקת כוח אדם אשר צורף כנספח א' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת), התובע עבד בחצריה (סעיף 1.7 לכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1-2) ולטענת התובע הוא קיבל הוראות מטעם נציגי הנתבעת. טענות התובע כאמור וקביעת אחריות הנתבעת כלפי התובע, הינן טענות עובדתיות ומשפטיות שיש לדון בהן במסגרת הליך ההוכחות ובנסיבות אלו לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי התביעה מופרכת על פניה. זאת ועוד, מעיון בהסכם ההתקשרות שבין הנתבעת לנתבעת 1 עולה, כי מדובר באספקת כוח אדם ועל כן לכאורה חלות על העסקת התובע הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, לרבות סעיף 12א'(ג) לחוק.

יובהר, כי עפ"י פסיקת ביה"ד הארצי, עצם היותו של בעל דין אזרח זר אין בו, כשלעצמו, כדי להוות נימוק לחייב את בעל הדין בהפקדת ערובה וכי הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות, דוגמת שכר מינימום, ומפני החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנודעת להגנה על עובדים זרים והימנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי הדין (ע"ע 13652-10-13 ARAGAWI AMLESET נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח', ניתנה ביום 9.4.14).

6. לנוכח האמור לעיל התייתר הצורך לדון ביכולת הפרעון של התובע או בקיומם של טעמים מיוחדים לפטור את התובע מהפקדת ערובה.

7. הבקשה נדחית.

8. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ז, (16 ינואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.