1. ביום 14/11/16 הגישה המבקשת כתב תביעה המופנה בעיקר כלפי המשיב 1 (להלן: "המשיב"), במסגרתו ביקשה מבית המשפט להצהיר כדלקמן:

א. כי הערות האזהרה הרשומות לטובת המשיב על זכויות המבקשת בנכסים הידועים כ-2076/8000 חלקים מחלקות 30-32 בגוש 17172, וכן 2/2 במבנה הבנוי בחלקה 31 בגוש הנ"ל, ו-644/2400 חלקים מחלקות 30-32 בגוש 17172 (להלן: "הנכסים") בטלות ומבוטלות.

ב. כי אגרת החוב עליה חתמה המבקשת ביום 26/2/15 ושטר המשכון המצורף לה, וכל שיעבוד שנרשם מכוחם, בטלים ומבוטלים.

ג. כי כל מסמך אחר עליו חתמו המבקשת ו/או המשיבים 2-3 לצורך שיעבוד הנכסים לטובת המשיבה, בטל ומבוטל.

2. במקביל, ובאותו יום, הגישה המבקשת בקשה דחופה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, במסגרתה ביקשה כדלקמן:

א. להורות על עיכוב הליכים בתיק הוצל"פ מס' 510852-02-16 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), שנפתח על ידי המשיב בלשכת ההוצל"פ בתל אביב לצורך מימוש זכויות המבקשת בנכסים.

ב. להורות למשיב ולכונס הנכסים (אשר הגיש בקשה להתמנות ככונס נכסים על הנכסים מטעם המשיב, במסגרת תיק ההוצל"פ), להימנע בשלב זה מנקיטת הליכים נוספים כלשהם למימוש הנכסים.

ג. כי צו המניעה יהיה בתוקף עד להכרעה בתביעה העיקרית.

3. בהחלטתי מיום 14/11/16 (יום הגשת התביעה והבקשה) הוריתי, כי:

"לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובכתב התביעה העיקרי, ולנוכח העובדה, שגם צוינה במסגרת הבקשה, שטרם בוצעו הליכי מכר או פירסום כלשהו בתיק ההוצל"פ, לא שוכנעתי ליתן צו במעמד צד אחד, אלא לקבוע דיון בטווח קרוב, ולקבל את תגובת המשיבים לבקשה".

4. בהמשך להחלטתי האמורה קבעתי דיון במעמד הצדדים ביום 5/12/16, שהתקיים במועדו, לאחר שהמשיב הגיב לבקשת הסעד הזמני, אותו ביקש לדחות.

טענות המבקשת בבקשה

5. המבקשת היא חברה בע"מ, אשר בעלי המניות בה הם מר יוסף אשקר (להלן: "יוסף") ואחיו, מר רודני אשקר (להלן: "רודני").

6. המבקשת רכשה את הנכסים מהמשיבים 2-3, אך הזכויות בנכסים טרם נרשמו על שמה (יצוין כי המשיבים 2-3 לא הגיבו לבקשה ואף לא התייצבו לישיבת יום 5/12/16).

7. ההורים של יוסף ורודני הם ה"ה אדוארד ואבלין אשקר, שהינם בעלי המניות בחברת ביג זול בע"מ (להלן: "ביג זול").

8. יוסף היה המנכ"ל של ביג זול, ורודני היה מנהל בביג זול (עדותו של יוסף עמ' 4 לפרוטוקול שורות 10-13).

9. ביג זול הפעילה מאז שנת 1995 רשת מרכולים בצפון, כשהמשיב היה ספק האשראי העיקרי שלה.

10. לביג זול היה ספק אשראי נוסף, בנק הפועלים בע"מ, אשר החל מחודש יולי 2012 העמיד לה אשראי בסך כולל של 6.8 מיליון ₪. לצורך העמדת האשראי האמור חתמה ביג זול בחודש יולי 2012 על "שיעבוד שלילי" (שש"כ, - התחייבות בלתי חוזרת לאי יצירת שיעבוד שוטף כללי לאחרים).

11. במהלך שנת 2014 נקטה ביג זול בהליך התייעלות ומיתוג מחדש אשר כלל סגירת שני סניפים.

באותה עת כאמור, המשיב היה הספק העיקרי של ביג זול.

בחודש דצמבר 2014 עמדו כלל התחייבויותיה של ביג זול למשיב על סך של 16.2 מיליון ₪.

כנגד התחייבויות אלה העמידה ביג זול לטובת המשיב מספר בטחונות כדלקמן:

א. פיקדון כספי לחשבון ביג זול בסך של 1.5 מיליון ₪.

ב. פיקדון פרטי של מר אשקר אדוארד בסך מיליון ₪.

ג. תקבולי כרטיסי אשראי וממסרים.

12. במהלך חודש אוקטובר 2014 או בסמוך לכך, פנה יוסף למנהלת האגף המסחרי בחטיבה הקמעונאית של המשיב בתל אביב, הגב' יעל קלצ'י (להלן: "יעל"), עדכן אותה במהלך ההבראה של ביג זול, והצורך בקבלת אשראי נוסף בחשבון.

13. יעל לא התנגדה להעמדת האשראי הנוסף אך התנתה את המהלך בפניית ביג זול לחברת ליווי פיננסי מאושרת על ידי הבנק, לצורך הכנת תוכנית פעולה עסקית, לרבות באשר לאשראי הנוסף הנדרש.

יעל הבהירה ליוסף, כי על ביג זול לפנות לאחת משתי חברות הליווי הפיננסי עמם הבנק עובד, וכי במידה שתוגש למשיב תוכנית עבודה שתיתמך בחוות דעת חיובית של אחת מהחברות הנ''ל, הבנק יתמוך בתוכנית.

עוד הוסיפה יעל, כי לשם הוכחת רצינות, על ביג זול לשעבד למשיב כבטוחה סכום כספי נוסף של מיליון ₪, וביג זול נענתה לדרישה. לכן ביום 17/12/14 הוגדלו כלל פקדונות המשועבדים למשיב לסך של 3.5 מיליון ₪.

14. בהתאם לדרישות שהציגה יעל בשם המשיב, שכרה ביג זול את שירותיה של חברת MVP business (להלן: "חברת הליווי"), שהייתה אחת משתי החברות עליהן הצביעה יעל כעובדות עם המשיב.

15. חברת הליווי הכינה תוכנית עבודה עסקית לייעול ביג זול ולקידומה (להלן: "תוכנית העבודה" או "התוכנית העסקית").

במסגרת תוכנית העבודה המליצה חברת הליווי, על שינוי במבנה האשראי של ביג זול, תוך בקשה לתוספת אשראי בסך של כ-6 מיליון ₪, על מנת לייצב את החברה, כנגד שיעבוד הנכסים, שכאמור היו בבעלות המבקשת, כבטוחה להגדלת האשראי בהתאם לתוכנית העבודה.

המבקשת הסכימה לשעבד את הנכסים לצורך תוכנית העבודה, ולצורך זה בלבד. היינו הגדלת האשראי לביג זול בהתאם לתוכנית העבודה.

16. המשיב אישר את המתווה המוצע בתוכנית העבודה באופן עקרוני, אך הבהיר כי המתווה כפוף לאישור וועדת האשראי של הבנק, אותו הציג כאישור פורמלי בלבד.

17. בחודש פברואר 2015 דרשה יעל כי הבטוחות המוצעות במסגרת תוכנית העבודה (קרי הנכסים), ישועבדו לטובת המשיב אף טרם העברת הבקשה לדיון בפני וועדת האשראי של המשיב, זאת חרף ידיעת יעל על אודות השעבוד השלילי שניתן לבנק הפועלים.

יוסף סירב לדרישה זו, והשיב כי הנכסים ישועבדו לטובת המשיב רק לאחר שיינתן אישור הוועדה לבקשת האשראי.

יעל שבה והבהירה ליוסף כי ללא מתן השיעבודים, התיק לא יועבר לוועדת האשראי, ולא ידון בו. עוד הוסיפה יעל כי בכל מקרה בקשת האשראי ותוכנית העבודה צפויות להיות מאושרות בוועדה.

18. לאור דברים אלה, חתמה המבקשת ביום 26/2/15 על אגרת חוב ושטר משכון, במסגרתם שועבדו הנכסים לטובת המשיב (להלן: "אגרת החוב").

19. ביום 4/3/15 הודיעה יעל ליוסף כי קיבלה את מסמכי השיעבוד, וכי בקשתה של ביג זול הועלתה לדיון בוועדה ואושרה, אך בהורדה של מיליון ₪ בגלל שבנק הפועלים לקח מהשעבוד השוטף.

ביום 9/3/15 או בסמוך לכך הועברה למשיב שמאות של הנכסים, וביום 12/3/15 נרשמה הערת אזהרה על הנכסים לטובת המשיב.

20. לאחר קבלת השיעבודים לצורך תוכנית העבודה, ולאחר שאישר את תוכנית העבודה בהפחתה של מיליון ₪, ורשם הערת אזהרה על הנכסים, עשה המשיב תפנית מדהימה ונמנע מלהעמיד לביג זול את האשראי עליו סוכם.

כל הפניות של ביג זול למשיב לקבלת אשראי כנגד שיעבוד הנכסים, נענו בשלילה.

לא זו בלבד שהמשיב לא הגדיל את מסגרת האשראי של ביג זול בעקבות קבלת השיעבודים, אלא פעל בדיוק ההיפך, בכך שהקטין חד צדדית את מסגרת האשראי של ביג זול מסך של 9 מיליון ₪ בחודש פברואר 2015, לסך של 6.5 מיליון ₪ בחודש יוני 2015, ללא שניתנה על כך הודעה מראש לביג זול.

21. על ההתנהלות חסרת תום הלב של המשיב, ניתן ללמוד גם מכך שבהתאם לבקשתו, פנתה ביג זול לבנק הפועלים, הציגה בפניו את תוכנית העבודה, וביקשה שיוותר על השש"כ לטובת המשיב, ללא כל תמורה, ובנק הפועלים נעתר לכך בחודש יולי 2015. גם עובדה זו לא הביאה את המשיב להעמיד לביג זול את האשראי אותו התחייב להעמיד כנגד קבלת השיעבודים.

22. כתוצאה מאי העמדת האשראי על ידי המשיב, נקלעה ביג זול לקשיים, ונאלצה להגיש ביום 10/12/15 בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט המחוזי בנצרת.

הליך ההקפאה לא צלח, וניתן כנגד ביג זול צו פירוק.

23. לאור העובדה כי המבקשת הסכימה לשעבד את הנכסים למשיב רק בתמורה למימוש תוכנית העבודה, אשר כללה הגדלת אשראי ארוך טווח בביג זול ולא לכל מטרה אחרת, ומשהמשיב לא נתן את התמורה המוסכמת, דין השיעבודים להתבטל.

24. מדגישה המבקשת, כי כל תמורה חלופית כגון אשראי קצר מועד לא עניינה את ביג זול ואף לא את המבקשת. לו המשיב היה נוהג בשקיפות והגינות כלפי חברת ביג זול, ומבהיר כי אין בכוונתו ליטול חלק בהליך הבראתה, ובתוך כך להעמיד לחברת ביג זול אשראי נוסף בחשבון, לא הייתה המבקשת משעבדת את הנכסים לטובת המשיב.

התוצאה היא, כי הפרת ההסכמות בין הצדדים, והפרת חובת האמונים ותום הלב של המשיב כלפי המבקשת, צריכות להוביל לביטול השיעבודים והשבת הנכסים למבקשת.

25. היות שבמסגרת תיק ההוצל"פ ביקש המשיב לממש את הנכסים המשועבדים, ולשם כך אף מונה כונס נכסים לשם מכירתם, מתבקש צו המניעה הזמני, שימנע מכירה זו עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

26. טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות והמבחנים למתן צו מניעה זמני, מטים את הכף לטובת מתן צו המניעה הזמני.

מדגישה המבקשת כי עסקינן בבקשה לעיכוב מכירת נכסי מקרקעין, שככל שיימכרו יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך בדמות אובדן הנכסים.

לכן, צו המניעה הזמני נדרש לשימור מצב קיים במקרקעין עד להכרעה בתובענה.

למבקשת עילת תביעה טובה, ולו במישור הלכאורי, וראיות טובות לכאורה הנדרשות לשלב זה של ההליך.

למבקשת נימוקים בדמות מסמכים והקלטות של גורמים אובייקטיבים, המצביעים על התנהגות לא תקינה ובחוסר תום לב של המשיב.

למבקשת גם מסמכים, לרבות מסכמים של המשיב עצמו, המעידים על כך ששיעבוד הנכסים למשיב היה אמור להתבצע בתמורה לקבלת אשראי ארוך טווח אצל ביג זול, כחלק מתוכנית עבודה שאושרה. רק לצורך כך שועבדו הנכסים ונחתמה אגרת החוב.

המשיב לא העמיד את האשראי המבוקש, ולכן אין מקום למימוש הנכסים.

מדגישה המבקשת כי, מן הראוי לברר תחילה, במסגרת התובענה העיקרית, את טענותיה טרם מכירת הנכסים.

27. הבקשה נתמכה בתצהירו של יוסף.

טענות המשיב בתגובתו

28. כאמור דרשתי את תגובת המשיב, וזו ניתנה, תוך שהיא נתמכה בתצהירה של יעל.

29. בפתח תגובתו טען המשיב כי דין הבקשה להידחות, שכן אינה עומדת, ולו בדוחק, במבחנים אשר נקבעו בפסיקה לצורך עיכוב ביצוע של הליך מימוש המתנהל בתיק הוצאה לפועל.

30. הדגיש המשיב בתגובתו, כי התובענה העיקרית והבקשה הנדונה ננקטים על ידי המבקשת בחוסר תום לב, מתוך כוונה של בעלי מניותיה וחברת ביג זול, הנמצאת בפירוק, לחמוק מתשלום התחייבויותיהם, אשר אין כל עוררין שניתנו כלפי המשיב, תוך מודעות מוחלטת והבנה לטיבן ומשמעותן.

31. הוסיף המשיב וציין, כי הנכסים אשר את מימושם מבוקש לעכב, מהווים קרקע בייעוד חקלאי. במצב כזה, מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיב, שכן לא ייגרם כל נזק בלתי הפיך ככל שהנכסים ימומשו, והמבקשת תזכה בתובענה.

במקרה כזה, מי שעומד מולה הוא המשיב, גוף בנקאי, שיוכל להשיב לה את שווי הנכסים בכסף.

32. באשר לסיכויי התביעה הקלושים מציין המשיב כדלקמן:

א. המבקשת אינה כופרת בחתימתה על אגרת החוב ו/או בידיעתה כי אגרת החוב נועדה להבטיח פירעון התחייבויות של ביג זול.

ב. המבקשת מודה כי גמרה בדעתה לסייע לביג זול לקבלת מימון בנקאי מהמשיב, ולשם כך העמידה לטובת המשיב את הבטוחות שנדרשו על ידה.

ג. המבקשת אינה כופרת בחובה של ביג זול כלפי המשיב, אשר להבטחתם חתמה על אגרת החוב.

33. מעבר לסיכויי התביעה הקלושים, יש עוד טעמים לכך כי מאזן הנוחות מוטה במקרה זה לטובת המשיב ונגד מתן צו המניעה הזמני, כדלקמן:

א. עיכוב הליכי המימוש משמעותו תפיחת חובה של ביג זול למשיב, אשר משמעותה נזק כספי כבד למשיב.

ב. עסקינן במקרקעין חקלאיים, המהווים נכס עסקי. אין מדובר בדירת מגורים. במצב דברים זה ראוי לממש את הנכסים מוקדם ככל שניתן, כדי להקטין את החוב למשיב.

ככל שהמבקשת בסופו של יום תזכה בתביעתה, יוכל המשיב, שהוא גוף בנקאי, להשיב את שווי הנכסים למבקשת.

34. לגופם של דברים, מציג המשיב את תמונת המצב העובדתית באור שונה, וכדלקמן:

א. בחודש אוקטובר 2014 פנו נציגי ביג זול למשיב בבקשה לקבל אשראי קבוע נוסף, כנגד התוכנית העסקית שנערכה על ידי חברת הליווי.

ב. בעת הפנייה, האשראי אשר היה מאושר בחשבון ביג זול עמד על סך של 13,723,000 ₪. נציגי ביג זול ביקשו להגדיל את האשראי בכ-4.4 מיליון ₪ נוספים, על סך של 18,141,000 ₪.

ג. כבר במועד הצגת התוכנית העסקית והבקשה להגדלת האשראי, הבהיר נציג המשיב לנציגי ביג זול, כי מהתרשמות ראשונית ניתן לומר שדרישות האשראי המבוקשות מופרזות, ואין בכוונת הגורמים הרלוונטיים להיענות לדרישות אלה.

המשיב סבר שהסיכון בגידול משמעותי באשראי כפי שביקשה ביג זול הוא גדול.

ד. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, המשיב מעולם לא הבטיח ליתן לביג זול אשראי חדש בהיקף כזה או אחר. מכל מקום הבהיר המשיב כי החלטה בנדון כפופה לאישור וועדות האשראי והגורמים הרלוונטיים אצל המשיב.

ה. מעבר לאמור, ההגדלה של מסגרות האשראי בחלקו הגדול כבר הועמד בחשבונה של ביג זול, באמצעות אשראיים זמניים, בטרם כינוס ועדת האשראי של המשיב, בכדי שניתן יהיה לכסות את החריגות שהיו בחשבון החברה, מתוך מטרה לאפשר לה להתנהל, ומתוך אמון של המשיב בחברת ביג זול ומנהליה.

ו. לשון אחרת, המשיב הגדיל את חשיפתו בהגדלת האשראיים הזמניים, למרות ההתדרדרות העסקית של ביג זול.

יחד עם זאת, דרש המשיב, למרות שסבר כי תוספת האשראי הקבועה המבוקשת היא מוגזמת, להמשיך ללוות את ביג זול למרות חריגותיה, באמצעות הגדלת האשראי הזמני, ובלבד שיועמדו בטחונות חדשים על ידי ביג זול.

ז. לאור זאת, ביום 26/2/15 חתמה המבקשת על אגרת חוב לטובת המשיב להבטחת האשראי, הלוואות לשירותים בנקאיים אחרים אשר העניק המשיב לביג זול.

במסגרת אגרת החוב, וכבטוחה לסילוק כל הסכומים המובטחים (כהגדרתם בסעיף 1 לאגרת החוב), שיעבדה המבקשת לטובת המשיב בשיעבוד קבוע מדרגה ראשונה את כל זכויותיה בנכסים.

ח. ביום 12/3/15 נרשם שיעבוד לטובת המשיב בלשכת רישום המקרקעין בחיפה.

ט. בהמשך הדברים, ולאורך תקופה ארוכה ביג זול ההיתה במצוקה תזרימית, אשר הביאה אותה לחריגות של מליוני שקלים ממסגרות האשראי המאושרות בחשבון.

המשיב רצה לסייע לביג זול, וסבר כי ניתן יהיה להבריא אותה. לכן, ולנוכח הגדלת הבטחונות, לרבות מתן שיעבוד על הנכסים, העמיד המשיב לביג זול אשראי זמני לחשבון מעת לעת, הגדול מהאשראי המאושר הקבוע (בנדון יעל בסעיף 41 לתצהירה ערכה טבלה הממחישה זאת).

י. לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענות המבקשת, כי המשיב הציג מצגים בפני המבקשת, שתמורת שיעבוד הנכסים יועמדו לחברה אשראיים המפורטים בתוכנית העסקית, וכי הפעיל לחצים פסולים על ביג זול לצורך שיעבוד הנכסים.

35. לאור כל האמור לעיל, מבקש המשיב לדחות את הבקשה לסעד זמני.

דיון והכרעה

36. כאמור השאלה העיקרית שבמחלוקת, לב ליבה של התביעה העיקרית, האם שיעבוד הנכסים מכוחה של אגרת החוב נועד למטרת הגדלת האשראי הקבוע במסגרת תוכנית העבודה, או שמא נועד גם להבטחת הגדלת אשראיים זמניים לביג זול.

37. נזכיר כי עסקינן בבקשת סעד זמני, על פיה בראש ובראשונה בית המשפט צריך להיות משוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה (ראה סעיף 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. להלן: "התקסד"א")

38. במקרה דנן העידו בפניי שניים:

יוסף, מטעם המבקשת.

יעל, מטעם המשיב.

39. יוסף בתצהירו התומך בבקשה, הדגיש כי הסכמתה של המבקשת לשיעבוד הייתה אך ורק להגדלת האשראי הקבוע של ביג זול בהתאם לתוכנית העבודה.

בנדון אף ציין יוסף, וצירף תכתובת "וואטספ" מתאריך 3/3/15 בינו ובין יעל, כי כתנאי להעברת תוכנית העבודה לוועדת האשראי של המשיב, היה שיעבוד של הנכסים בפועל (חתימה על אגרת החוב) והצגת מסמכי השעבוד (צורף כנספח ה' לתצהירו מב/1).

גם בחקירתו הנגדית ציין יוסף כי הסכמתה של המבקשת לשעבד את הנכסים הייתה כתמיכה בתוכנית העבודה בלבד, ולא למטרה אחרת (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 11).

40. מן העבר השני, יעל ציינה בתצהירה (מש/1) כי המשיב מעולם לא הבטיח למבקשת או לביג זול אשראי חדש מוגדל בהיקף כזה או אחר. מכל מקום, לאור החריגות בחשבונה של ביג זול, היה על נציגי המשיב לאשר בדיעבד את ההגדלות של מסגרות האשראי, לשם כיסוי התחייבויותיה כלפי צדדי ג'. הבנק הגדיל את החשיפה, חרף ההתנהלות וההתדרדרות העסקית הכלכלית של ביג זול.

בנסיבות אלה חתמה המבקשת על אגרת חוב ביום 26/2/15 לטובת המשיב להבטחת האשראי, הלוואות ושירותים בנקאיים אחרים אשר העניק המשיב לביג זול, לרבות מסגרות אשראי זמניים, ובדיעבד.

היינו, אגרת החוב והשיעבוד מכוחה של הנכסים, לא ניתנו רק לצורך הגדלת אשראי קבוע כטענת המבקשת, אלא גם להגדלת אשראיים זמניים שניתנו, ואף בדיעבד.

בחקירתה הנגדית חזרה יעל על עמדתה זו, כי אגרת החוב והשיעבוד מכוחה של הנכסים, לא נועדו רק להגדלת אשראי קבוע, אלא גם לאשראיים זמניים, שחרגו מהמסגרת הקבוע, ושניתנו לביג זול לאורך חודשים, על מנת לאפשר לה המשך התנהלות עסקית סדירה.

לשם כך אף הפנתה יעל לטבלה שהכינה בסעיף 20 לתצהירה.

41. יחד עם זאת, בחקירתה הנגדית הודתה יעל גם בעובדות הבאות:

א. כי בקשתה של ביג זול הייתה למסגרת אשראי קבועה גבוהה יותר מהקיימת, בהתאם לתוכנית העסקית (סעיף 5 לתצהירה; עמ' 9 לפרוטוקול שורות 24-26).

ב. כי בקשת ביג זול להגדלת האשראי הקבוע בהתאם לתוכנית העבודה, היא זו שהובאה בפני וועדת האשראיים של המשיב (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 27-28).

ג. כי וועדת האשראי של המשיב אישרה מתן אשראי קבוע לביג זול, בכפוף לשיעבוד הנכסים (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 29-30).

42. על אף זאת, ולמרות שיעבוד הנכסים, לא הביא המשיב כל אסמכתא על הגדלת האשראי הקבוע לביג זול. ההיפך, וכפי שנראה להלן, לכאורה הוקטנה מסגרת האשראי בחשבונה של ביג זול, לאחר שיעבוד הנכסים.

43. סבורני כי כבר בנקודה זו, הייתי יכול לומר כי קיימת עילת תביעה על בסיס ראיות לכאורה מהימנות, כדרישת תקנה 362(א) לתקסד"א

.

לכאורה עולה מהדברים האמורים, כי הסכמת המבקשת לשיעבוד הנכסים הייתה בכפוף להגדלת האשראי הקבוע של ביג זול.

זו הייתה לכאורה המטרה של תוכנית העבודה, וזו הייתה לכאורה המטרה של שיעבוד הנכסים.

עובדה זו גם עולה מחילופי תכתובות ה"וואטספים" שבין יוסף ליעל מיום 3/3/15. שם רואים בבירור קשר ישיר שבין שיעבוד הנכסים ובין תוכנית העבודה, שעברה לאישור ועדת האשראי של המשיב.

44. לא הוכח, ולו לכאורה, כי המבקשת הסכימה לשעבד את הנכסים, לצורכי אשראיים זמניים בחשבון ו/או בגין מתן אשראי זמני בדיעבד.

חיזוק לכאורי לעובדה זו, ניתן למצוא בתשובתה של יעל לשאלה, האם יש מסמך בכתב כלשהו, שבו היא מודיעה למבקשת כי שיעבוד הנכסים ניתן תמורת אשראי זמני, והשיבה: "למיטב זכרוני לא הוצאתי כזה מכתב" (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 9).

45. אני מסכים, כי אגרת החוב כשלעצמה, אשר מכוחה נרשם השיעבוד על הנכסים, איננה קושרת בין תוכנית העבודה ובין החתימה עליה.

אני גם מסכים שתנאי אגרת החוב למימוש הנכסים, התקיימו במקרה דנן (ראה אגרת החוב שצורפה כנספח ב' לבקשה).

יחד עם זאת, קשה להשתחרר מהתמונה הכללית הלכאורית, בה לכאורה הודתה גם יעל, העדה מטעם המשיב, כי שיעבוד הנכסים בא במטרה לתמוך בתוכנית העסקית, שבבסיסה הרצון להגדיל את האשראי הקבוע של ביג זול, לסכום של 18.141 מיליון ₪. בסופו של יום ועדת האשראי אכן אישרה את האשראי המבוקש בהפחתה של מיליון ₪. היינו סך של 17.1 מיליון ₪.

דא עקא, שהמשיב כאמור לא טרח לצרף אסמכתא כלשהי לעניין הגדלת הקצאת האשראי לביג זול בעקבות אישור ועדת האשראי מטעמו, והסתמך בתגובתו בעיקר על הגדלות אשראי זמניות בחשבונה של ביג זול, אך לכאורה לא לשם כך ניתן השיעבוד של הנכסים, עובדה בה הודתה יעל בעצמה כאמור לעיל.

יותר מזה, לבקשה עצמה נספחים ח-ט) צורפו דפי חשבון של ביג זול מחודשים פברואר 2015 ויוני 2015, בהם רואים ירידה של מסגרת האשראי מ-9 מיליון ₪ (חודש פברואר 2015) ל-6.5 מליון ש"ח (חודש יוני 2015), למרות שיעבוד הנכסים.

46. עוד יצוין כי למבקשת היו השגות לגבי הטבלה ששיקפה לכאורה אשראיים זמניים, המופיעה בסעיף 20 לתצהירה של יעל. המבקשת סבורה כי נבחרו תאריכים ספציפיים, לאחר תשלומי משכורות ו/או מיסים, אך אשראיים זמניים אלה הוקטנו תוך זמן קצר לנוכח גלגולי הכספים החודשי של ביג זול, הנאמדים בשיעור של כ-100 מיליון ₪, פחות או יותר (עדותה של יעל עמ' 8 לפרוטוקול שורה 12). מדובר בגלגולי כספים רבים, שהיו מסוגלים להקטין את היתרות בחשבון בצורה משמעותית, תוך זמן קצר.

בכל מקרה אינני חושב כי זה לב ליבה של המחלוקת, אלא כאמור האם שיעבוד הנכסים ניתן בתמורה להגדלת מסגרת אשראי קבוע, והתשובה על כך ניתנה בחיוב על ידי יעל עצמה, כפי שפירטתי לעיל.

דא עקא, שהגדלת האשראי הקבוע, לכאורה לא בוצעה בעניינה של ביג זול, לאחר שעבוד הנכסים.

47. דבריי אלה נאמרים בזהירות רבה, שכן עסקינן אך ורק בסעד זמני ואין מדובר בהחלטה לאחר שמיעת ראיות נרחבת במסגרת התיק העיקרי.

יחד עם זאת, סבורני כי אין לומר בשלב זה כי מדובר בסיכויי תביעה קלושים.

מדובר בתביעה הראויה להתברר, ויש לקחת זאת בחשבון במסגרת הסעד הזמני המבוקש.

מאזן הנוחות

48. כאמור טוען המשיב כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן מדובר בחוב שהולך ותופח ומן הראוי לאפשר לו את מימוש המקרקעין על מנת לאפשר את מכירתו, ובכך להקטין את סכום החוב לבנק.

עוד טוען המשיב כי מדובר במקרקעין חקלאיים (ועל כך אין מחלוקת), ואין מדובר במקרקעין המשמשים כדירת מגורים.

במקרה כזה סבור המשיב, כי אין מקום ליתן סעד זמני על דרך של עיכוב מכירת המקרקעין, ויש להורות על מכירתו. ככל שהמבקשת תזכה בתביעתה, תמיד תוכל לקבל את תמורת המקרקעין מהמשיב, שהוא גוף בנקאי.

49. אכן מדובר במקרקעין חקלאיים בשווי של כ-4 מיליון ₪ (צורף דו"ח שמאי). יחד עם זאת, ציין יוסף בחקירתו כי במקרקעין האמורים נטועים עצי זית של משפחתו, ואף יש שם בית שגר בו אחד השותפים ממשפחת הלון (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 31-32).

ציין גם יוסף בחקירתו כי אביו ממשיך ונוטע במקרקעין זיתים וירקות (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 2).

50. לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני כי אין זה נכון לומר, כפי שציין המשיב, שבכל מקרה של קרקע חקלאית ניתן למוכרה, אפילו אם סיכויי התביעה אינם קלושים.

ההלכה הפסוקה הכירה במקרים בהם, גם קרקע שאינה מיועדת לצורכי מגורים, אך יש לה ערך מיוחד עבור המבקש, או איכות ייחודית, יש להורות על עיכוב ביצוע, על מנת למנוע מצב בלתי הפיך עם מכירת הקרקע, והסתפקות בתמורתה.

ראה לעניין זה:

ע"א 1755/12 שפירא נ' עו"ד ישראל בודה, נאמן (29/3/12).

ע"א 620/16 רשות מקרקעי ישראל נ' מזרחי ואח' (27/3/16).

51. במקרה הנדון, עסקינן במקרקעין הנטועים זיתים, המטופלים על ידי משפחתו של יוסף והוריו, ואף קיים בה לפי הנטען בית מגורים של אחד השותפים ממשפחת הלון.

אביו של יוסף אף ממשיך לנטוע במקרקעין זיתים וירקות.

אין מדובר במקרקעין חקלאיים הנטולים כל מטע ו/או מבנים.

בנסיבות אלה, ולנוכח סיכויי התביעה שאינם קלושים, והאפשרות הקרובה כי למקרקעין ערך מיוחד עבור יוסף ומשפחתו, סבורני כי יש מקום להיעתר לצו המניעה הזמני המבוקש, שכן מאזן הנוחות בנסיבות המיוחדת הנ"ל, נוטה לטובתה של המבקשת בבקשתה למתן צו המניעה המבוקש.

באשר לנזק הנטען על ידי המשיב בעיכוב המכירה - נזק זה ניתן יהיה לצמצם באמצעות ערבויות מתאימות.

סוף דבר

52. לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשת הסעד הזמני ומורה כדלקמן:

א. על עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, כהגדרתו לעיל, שנפתח על ידי המשיב בלשכת

ההוצל"פ בתל אביב לצורך מימוש זכויות המבקשת בנכסים.

כונס הנכסים יימנע מנקיטת הליכים נוספים למימוש הנכסים.

ב. צו זה יהיה בתוקף עד להכרעה בתביעה העיקרית.

53. הסעד הזמני יהיה בתוקף בכפוף למילוי התנאים הבאים, תוך 10 ימים מהיום:

א. הפקדת כתב התחייבות עצמית על ידי המבקשת (ככל שטרם עשתה זאת), שאם לא כן יפקע הצו הזמני ללא צורך בהודעה או החלטה נוספת.

ב. הפקדת סכום במזומן או בערבות בנקאית צמודה בשיעור של 150,000 ₪ כערבות לפי תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, וסכום נוסף בשיעור של 100,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה, כעירבון לפי אותה תקנה.

ככל שלא יופקד הנ"ל תוך המועד דלעיל, יפקע הצו הזמני ללא צורך בהודעה או החלטה נוספת.

54. איני עושה צו להוצאות, אך אקח בחשבון את הוצאות הבקשה במסגרת פסק הדין בתיק העיקרי, בהתאם לתוצאותיו.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה