24 מאי 2018

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

עקב תקלה שאינה ברורה שניים מתוך התיקים שאוחדו הופרדו מהקישור לתיק העיקרי, וגם לא יושמה החלטה המורה על ביטול פסק הדין שניתן באחד ההליכים.

לנוכח האמור החלטתי בהמשך ההליכים בתיק המאוחד ניתנת עתה.

אשר על כן, המזכירות תקשור תיק מס' 44002-11-16 ותיק מס' 51143-11-16 לתיק המאוחד.

בנוסף, המזכירות תפתח את תיק מס' 51143-11-16 שכן פסק הדין שניתן ביום 6/2/18 בוטל בהחלטת חברתי כב' הרשמת ליבר – לוין ביום 11/2/18.

כמו כן תשומת לב הצדדים כי בתיק 44002-11-16 ניתן עוד ביום 28/6/17 ובטרם אוחדו התיקים פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים 1 ו-3.

איש מהצדדים לא הגיש בקשה לביטולו של פסק הדין וככל שמבוקש לעשות כן נדרשת בקשה בעניין, בפרט שעה שהנתבעת 3 לא הגישה כתב הגנה.

לאחר הבהרת הנושא הטכני, הסוגיה העומדת על הפרק היא תיקון כתב התביעה לגבי שלושת התיקים הבאים: האחד, סע"ש 43204-11-16 ; השני ס"ע 49348/11/16 ; השלישי סע"ש 44002-22-16.

אמנם ב"כ התובע טען בדיון לפניי כי הוגשה בקשת תיקון תביעה גם בתיק נוסף ( סע"ש 49359-11-16), אולם בתיק זה לא מצויה בקשה ואין צורך לדון.

אציין, כי כתבי התביעה בתיקים השונים כבר תוקנו פעם אחת לאחר שהנתבעת 2, חברת דניה סיבוס, הגישה בקשה להוספת נתבעת, היא הנתבעת 3 שבכותרת.

בקשת התיקון גם הוגשה לאחר שבחלק מההליכים כבר התקיים דיון קדם משפט.

התובעים שהגישו בקשות לתיקון התביעה צירפו תצהיר ובו טענו כי תקופות העבודה שלהם אצל הנתבעים ארוכות יותר מכפי שצוין בתביעות וכי עבדו גם בתקופה לגביה לא נמסרו להם תלושי שכר.

הנתבעים עתרו לחיוב בהוצאות ככל שבקשת התיקון תתקבל.

ולהכרעתי:

תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן - התקנות) קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

ידוע, כי גישתם של בתי הדין בעניין תיקון כתבי הטענות הנה גמישה ומרחיבה. נפסק כי בעת דיון בבקשה כאמור יש לשאול שתי שאלות נפרדות. האחת, האם יהיה בתיקון להעמיד את הפלוגתא האמתית לדיון, והשנייה האם יהיה בתיקון לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. ככל שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית תהא הנטייה להתיר התיקון על מנת "שהטפל לא יכשיל את העיקר" ( דב"ע נה/3-115 שמעון שלוסמן נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, ניתן ביום 2/10/95).

בנוסף, יש להתחשב בעיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך תהא הנטייה להעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 9 בעמ' 5).

ומן הכלל אל הפרט:

למעשה, לנתבעים אין טענה מהותית כנגד התיקון אולם הם עומדים על פסיקת הוצאות.

לנוכח מדיניות מקלה של תיקון כתבי טענות ולאור העובדה כי צורפו תצהירים מהם עולה כי תקופת התביעה המופיעה בתביעה המקורית אינה נכונה ועל מנת להעמיד את המחלוקת האמתית בתיק לדיון, אני מתירה את תיקון התביעות בתיקים שפורטו לעיל.

ב"כ התובע ידאג לסרוק לתיקיית כתבי טענות את כתבי הטענות המתוקנים.

אשר להוצאות - בענייננו בקשת התיקון הוגשה לאחר שהוגש כתב הגנה של הנתבעת 2 בתיקים השונים, אולם טרם הגשת כתבי הגנה של הנתבע 1. יש להעיר לעניין זה כי הבקשה נדונה לאחר שהנתבע 1 כבר הגיש את כתבי הגנה בתיקים השונים.

שקלתי את סוגית ההוצאות, ומצאתי כי נוכח סדר הדברים שתואר, ולנוכח כתבי ההגנה שהוגשו, נכון וצודק יהיה להותיר את סוגית ההוצאות לשלב פסק הדין, ואין מקום לתת צו להוצאות שהוא מובחן מהצו שיינתן בסיומו של ההליך.

לעניין זה לקחתי בחשבון את מהות התיקון המבוקש ואת הגנת הנתבעים כמשתקף בכתבי ההגנה.

הנתבעים רשאים לתקן את כתבי ההגנה וככל שברצונם לעשות כך הדבר יעשה בתוך 30 ימים מהיום.

כאמור, סוגיית ההוצאות תיוותר להכרעה בסיום ההליך.

המזכירות תבדוק את נושא הפרשי האגרה עקב תיקון התביעה בהליכים שצוינו לעיל וככל שנדרש תשלום נוסף בגין אגרה תשלח שובר מתאים.

הצדדים הצהירו בדיון כי ישלימו הליכי גילוי מסמכי ביניהם ומשלא הוגשו בקשות עד עתה בסוגיה זו יש להניח כי הנושא תם ונשלם ולכן אני מורה כי תמו הבקשות המקדמיות.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ח, (24 מאי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.