29 דצמבר 2019

לפני:

כב' השופטת מירב קליימן

נציג ציבור (מעסיקים): מר יורם זקס

החלטה

התובע מבקש במסגרת הליך זה כי מחלת הריאות בה לקה תוכר כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 לפי תורת המיקרוטראומה.

עיקרי העובדות וניהול ההליך

1. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה ביום 24.12.2014. ביום 2.12.2015 דחה הנתבע תביעתו וכנגד החלטה זו הוגשה התביעה.
2. בישיבה המקדמית מיום 7.5.2017 נקבעה הפלוגתא בהליך : "האם ארעה לו פגיעה בעבודה (ריאות) כמיקרוטראומה, בעבודתו כרתך, קשר סיבתי ומאזן ההשפעות".
3. במסגרת דיוני ההוכחות נשמעה חקירתו של התובע, של העד מטעמו מר מחמוד אלמוגרבי וכן חקירתו של המעסיק מר ישראל אפל. בתום ההוכחות נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמות אשר לתשתית עובדתית שתועבר למומחה שימונה בתיק. משהדבר לא צלח ניתנה החלטה על הגשת סיכומים, אלו הוגשו וכעת נפנה להכרעה.

עיקר טענות הצדדים בהליך

1. התובע סבור כי חשיפתו במהלך השנים לחומרים מזיקים גרמה למחלת הריאות בה לקה. לטענת התובע יש מקום למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית בהליך.
2. לטענת התובע הוכח בהליך כי עבד כרתך שכיר ועצמאי החל משנת 1955 עד לשנת 1994, כאשר במסגרת תפקידו ביצע מגוון פעולות עם אש גלויה וכן עבודות השחזה וחיתוך. בנוסף הוכח כי התובע היה חשוף לעבודות צביעה - כך 5 ימים בשבוע, בין 8 -12 שעות מידי יום.
3. עוד סבור התובע כי הוכח כי בין השנים 1998-2002 וכן בין השנים 2005-2014 עבד כרתך במסגריית ישראל אפל (להלן גם: "המעסיק אפל"). במסגרת תפקידו ביצע עבודות ריתוך למיכלים המיועדים לתבואה, מים ועוד. חלק ניכר מעבודות הריתוך נעשה במקביל ובסמוך לעבודות הצביעה במיכלים. בתקופה זו עיקר העבודה בוצעה בתוך מיכלים או צנרות ולכן החשיפה לעשן ולחומרים הייתה מוגברת, מעבר לחשיפה לעשן בשטחים פתוחים. באותה התקופה עבד התובע 5 ימים בשבוע מהשעה 06:00 07:00 עד לשעה 16:30 17:00.
4. עוד הוכח, כך לטענת התובע, כי במסגרת עבודתו כרתך נחשף למתכות רבות כגון: נירוסטה, ברזל, פלדת אל חלד, מתכות מגולוונות, כרום וניקל. עוד נחשף לעשן ריתוך, נדפי מתכות וגזים, צבעים ומדללי צבע. התובע לא השתמש לאורך השנים בציוד מגן נשימתי פרט למסיכת רתכים פתוחה וכפפות.
5. התובע סבור כי לכל אורך ההליך גרסתו הייתה עקבית ונתמכה בתצהיר, בעדות חברו לעבודה ובעדות המעסיק אפל. עוד הוברר בהליך כי שימש כרתך משך כל חיוו המקצועיים.
6. הנתבע סבור כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה ועל כן דינה של התביעה דחייה. הנתבע מזכיר כי גם במקרה של פגיעות שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומרים במסגרת העבודה, נדרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית מתאימה וזו צריכה לכלול נתונים אודות החשיפה ה'חוזרת ונשנית' לחומרים. עוד נקבע כי על הנפגע להוכיח מהם החומרים להם נחשף ומה מידת החשיפה לאותם החומרים.
7. בתביעה לתשלום דמי פגיעה התייחס התובע רק אל עבודתו אצל המעסיק אפל. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי עבד החל משנת 1962 עד לשנת 2013 כרתך במספר מקומות עבודה. הנתבע סבור כי התובע לא הוכיח עבודה כרתך, זולת בתקופה בה הועסק אצל המעסיק אפל.
8. עוד טוען הנתבע בהקשר זה, כי התובע לא הניח כל ראיה / אסמכתא בדבר אופן העבודה בחברות השונות, בהן טען כי עבד כרתך ולא הוצגה כל ראיה אשר לזהות החומרים אליהם נחשף ולמידת החשיפה.
9. טענת התובע בסעיף 4 לתצהירו, אשר להיחשפות לסוגי מתכות רבות, הינה טענה בעלמא כיוון שלא נתמכה בכל ראיה ואף לא הובאו עדים לתמיכה בטענותיו אשר לתקופות העסקתו בחברות השונות.
10. עבודתו אצל המעסיק אפל אינה שנויה במחלוקת ובהתאם לדו"ח המעסיקים, אלא שהנתבע סבור כי התובע לא הוכיח כי במסגרת עבודתו כרתך נחשף לריחות/אדי צבע שונים אלא כי טענה זו נסתרה. באופן זה מפנה הנתבע לתיאור עבודת התובע בטפס התביעה ולאחר מכן בתצהירו, לפיו עיקר עבודתו בוצעה בתוך מיכלים או צנרות ועל כן חשיפתו לעשן ולחומרים הייתה מוגברת, מעבר לחשיפה לעשן בשטחים פתוחים. מנגד, בתצהירו המשלים, שהוגש בחלוף כשלוש שנים מהמועד בו הוגשה התביעה למוסד, הובאה גרסה חדשה לפיה עבודות הצביעה והריתוך בוצעו במקביל, כאשר בחקירתו הנגדית העיד התובע כי הוא ריתך מבחוץ והצביעה נעשתה מבפנים. מעדות המעסיק אפל עלה כי עבודת הצבע במקביל לעבודת הריתוך התבצעה לעיתים ולא באותו המיכל, לאור הסכנה שבדבר.
11. עוד טוען הנתבע כי טענת התובע לפיה נחשף למתכות רבות, לצבעים ולמדללי צבע דינה דחייה לאור עדות המעסיק אפל, ממנה עלה כי עבודתו התבצעה בעיקר בשטח פתוח, כאשר התובע השתמש במסכת ריתוך מיוחדת, נדרש לרתך נירוסטה בממוצע יום בחודש, נדרש לרתך מתכות מגולוונות מעט מאוד, לא ביצע ריתוך בכרום והשתמש לעיתים רחוקות במסור דיסק ובדיסק אבן משחזת.
12. במסגרת סיכומי התשובה שהגיש התובע עמד על כך כי התביעה שהגיש לנתבע הייתה בגין כל תקופת עבודתו כרתך, החל משנת 1962, והדברים הובהרו במכתב הנלווה לטופס התביעה. עוד עומד התובע על כך כי בניגוד לטענת הנתבע הציג ראיות רבות ומהימנות בתמיכה לטענותיו והנתבע לא סתר אותן (כגון תמונות, יומני עבודה, אישורי העסקה ועוד). עבודה כרתך הינה עבודה מוכרת וידועה וברור כי בעבודה זו נחשפים למתכות רבות כגון נירוסטה, ברזל, פלדת אל חלד, מתכות מגולוונות, כרום וניקל וכן חשיפה לעשן ריתוך, נדפי מתכות וגזים, צבעים ומדללי צבע.
13. עוד השיב התובע אשר לטענה בדבר שינוי גרסה בנוגע לאופי עבודתו, כי לכל אורך הדרך טען כי נחשף לצבע כאשר עסק בפעולת הריתוך לאור העובדה כי התהליכים התבצעו במקביל ולא טען כי באותו המקום בו ביצע ריתוך בוצעה במקביל צביעה, אלא בסמוך למקום בו ריתך. המעסיק אפל תמך בגרסתו.

דיון והכרעה

1. תביעת התובע מתבססת על תורת המיקרוטראומה. תורה זו שמקורה בפסיקה, מאפשרת הכרה בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות הינה בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. בית הדין הארצי לעבודה פסק בעניין זה כדלקמן:

"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן" (זמן העבודה)... לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני - יראו כתוצאה של הליך תחלואי - לא תאונה" (דב"ע מו/17-0 עמיצור אליעזר - המוסד ל ביטוח לאומי, פד"ע י"ח 100; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002 (להלן: "עניין שבח")).

1. בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נח, מיום 22.12.14, עמד בית הדין הארצי על מאפייני תורת המיקרוטראומה ועל התנאים הנדרשים לצורך בחינת תביעה על פי תורת זו, כדלקמן:

"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה". מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד - אינה מחלת מקצוע ומאידך - אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. משכך, הפכה תורת המיקרוטראומה להיות "מפלטו האחרון" של מי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המקצוע. יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות). זאת ועוד, נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו נתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים".

1. תורה זו כוחה יפה אף בנוגע לפגימות שמקורן בחשיפה לחומרים מסוכנים. במקרה זה קובעת הפסיקה -

"נדרש הנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים בנוגע לחשיפה חוזרת ונשנית לחומרים המסוכנים. על פי הפסיקה, על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה, יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון תשתית עובדתית "מתאימה", אשר כוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונשנית" לחומרים; השני, קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; והשלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות, המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית "המתאימה", יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי ומנגנון הפגיעה (עב"ל 30126-03-17 שמשון ברק - המוסד לביטוח לאומי, מיום 10.07.2018).

1. כך שגם במקרה של פגיעה כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים נדרש המבוטח להוכיח תשתית עובדתית מתאימה, באמצעות הנחת נתונים אודות החשיפה החוזרת ונשנית לחומרים. עוד נקבע, כי אין בחשיפות בודדות בלתי מאותרות בזמן ובמקום המנותקות בזמן זו מזו כדי לעלות כדי תשתית עובדתית "מתאימה" ועל המבוטח להוכיח מה הם החומרים להם נחשף ומה היא מידת החשיפה לאותם חומרים (עב"ל 1206/04 רפאל דרעי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.5.2005).
2. יחד עם זאת, ההלכה הפסוקה ריככה דרישות אלה בתביעות המבוססת על חשיפה לחומרים מסוכנים, כשנקבע שניתן יהיה למנות מומחה רפואי אף כאשר התשתית העובדתית שהונחה הינה עמומה או חסרה (עב"ל 42833-09-14 חנה יעקבי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 25.02.2018).
3. בנוסף נקבע כי כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין, ניתן לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי גם באמצעות חוות דעתו של המומחה הרפואי (עב"ל 10490-10-16 מועדים לשמחה מיכאל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 19.10.2017 עב"ל 4834-01-12 בנימין כהן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.8.15, עב"ל 717/08 אודת פאנוס נאסר - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 10.12.2009).
4. לאחר בחינת חומר הראיות שהובא בפנינו ושמיעת העדויות, באנו לידי מסקנה כי התובע השכיל להניח בפנינו תשתית עובדתית מספקת על פי תורת המיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה רפואי בהליך. הוכח בפנינו כי התובע הועסק כרתך במסגרת עבודתו אצל המעסיק אפל (בין השנים 1998-2002 ובין השנים 2005-2014) ובמהלך עבודתו היה חשוף למתכות, עשן ריתוך ונדפי צבע. שוכנענו כי במסגרת עבודתו כרתך היה התובע חשוף פרקי זמן משמעותיים לחומרים. נוכח התקופה הארוכה וכאשר אין חולק כי הועסק במסגרת קבועה אצל המעסיק אפל כרתך, יש מקום להורות על מינוי מומחה בנסיבות אלה. נבהיר להלן קביעתנו.
5. מחקירת התובע עלה כי התובע ביצע ריתוך באלקטרודות של מיכלים כאשר הועסק אצל המעסיק אפל. במקביל לעבודות הריתוך התבצעו עבודות צבע של הטבעות (ר' עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-22). התובע העיד בפנינו כי היה מרתך באלקטרודות רגילות, בנירוסטה ובדברים מגוולנים (ר' שם, שורות 27-31).
6. העד מטעם התובע, מחמוד מוגרבי העיד במסגרת תצהירו כי עבד עם התובע מספר חודשים כרתך במסגריית כפר שמואל בשנת 1960 ובשנות השבעים עבד איתו יחד בחברת האחים בנימין, אף שם כרתכים. במסגרת חקירתו בפנינו עלה כי עדותו אשר לעבודתו של התובע הסתכמה בכמה חודשים, כי הוא מכיר את התובע ויודע כי הוא עובד כרתך (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-29).
7. מעדות המעסיק אפל עלה כי התובע עבד כרתך ובמסגרות (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון, שורה 7) כי יום עבודתו החל בשעה 07:00 והסתיים בשעה 16:30, כאשר במהלך יום העבודה התובע היה בונה מיכל ומרתך אותו עם אלקטרודות, המכליות היו עשויות מפח פלדה (שם, שורות 8-17) וכי 70% מעבודתו עסק בריתוך והשתמש במסיכת ריתוך.
8. עוד עלה מעדותו בפנינו כי : "... היה מצב שהוא ריתך ומיכלית ליד צבעו והמרחק בין המכליות הוא 5 מטר" (שם, שורה 26). המעסיק אפל אף אישר כי עיקר עבודת התובע התבצעה מחוץ למסגריה (שם, שורות 29-30). המעסיק אפל אישר כי התובע ריתך נירוסטה, אך לא הרבה, כשבוע במהלך שנה/ יום בחודש (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-3).
9. המעסיק אפל אישר כי התובע עבד עם ברזל, מעט מאוד עם מתכות מגולוונות ולגבי כרום לא ידע לומר בעדותו (שם, שורות 4-10). מר אפל אישר כי התובע הגיע לעבוד אצלו עם ניסיון כרתך וכי גם במסגרת שירותו הצבאי היה רתך (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון, שורות 25-33, עמ' 18 לפרוטוקול הדיון, שורה 1).
10. ממכלול העדויות והראיות שעמדו בפנינו סבורים אנו כי מבחינת התשתית העובדתית שהונחה לפנינו זו הוכחה אשר לתקופת העסקתו במסגריית אפל. אשר ליתר מקומות העבודה, הרי שזוּלת עדות של עד אחד שעבד עם התובע מספר חודשים לא הונחה תשתית עובדתית מספקת, אף לוּ היינו מקבלים את טענתו כי אכן עבד כרתך. הנטל הוא על התובע להראות, מעבר לעובדה כי שימש כרתך באותם שנים אצל מעסיקים שונים וכעצמאי, כי במתכונת העסקתו הקבועה והרגילה נחשף לחומרים מזיקים פרק זמן משמעותי מתוך יום העבודה השגרתי. כזאת, אשר לשלל מקומות העבודה שפורטו בתצהיר המשלים של התובע, לא הוכח בפנינו.
11. אלא, שכאמור, נחה דעתנו כי כאשר הועסק התובע בריתוך אלקטרודות אצל המעסיק אפל הוּכחה מתכונת העסקה קבועה, שאוששה בעדות המעסיק וכן במכתב מטעמו (ת/2). כן הוכח בפנינו אופי עבודתו של התובע שכלל ריתוך מיכלים, וחשיפה לצבעים, שכן פעולת צביעת המיכלים בוצעה ליד מקום הריתוך.
12. משכך, בשים לב לתקופת העסקתו הארוכה של התובע אשר בהחלט מהווה פרק זמן משמעותי של חשיפה לחומרים הקשורים לפעולת הריתוך, לכך כי עדותו של התובע וכן של המעסיק אפל היו אמינות עלינו ותמכו האחת ברעותה, אנו סבורים שהונחה התשתית המתאימה למינוי מומחה בהליך לצורך בחינת קיומה של מיקרוטראומה בעניינו של התובע.
13. נכון הדבר כי מעבר לעדויות שהיו בפנינו ולת/2, לא הונחו ראיות אובייקטיביות נוספות אשר לזהות החומרים המזיקים אליהם נחשף התובע במסגרת עבודתו כרתך. יחד עם זאת, אין בידינו לקבל את טענת הנתבע להיות הטענה לחשיפה למתכות שונות, לעשן, לנדפי מתכות ולצבעים טענה בעלמא, שעה ששוכנענו כי חשיפה לחומרים הייתה בהתאם לעדות התובע שהשתלבה לה עם עדות המעסיק וכן לאור אופי עבודתו של התובע כרתך.
14. כאמור, נתנו דעתנו גם לתקופת העסקתו הארוכה של התובע כרתך שעה ששקלנו את השאלה האם הונחה בפנינו תשתית מתאימה למינוי מומחה בהליך.
15. ואלו העובדות אשר יועברו למומחה (רופא תעסוקתי) לבקשת התובע –
16. התובע יליד 1938.
17. בין השנים 1998-2002 ובין השנים 2005-2014 עבד התובע כרתך במסגריית ישראל אפל. במסגרת תפקידו ביצע עבודות ריתוך למיכלים המיועדים לתבואה, מים ועוד. חלק מעבודות הריתוך נעשה במקביל ובסמוך לעבודות צביעה במיכלים. העבודה התבצעה בשטח פתוח. בתקופה זו עבד התובע 5 ימים בשבוע, החל מהשעה 07:00 עד לשעה 16:30.
18. במסגרת עבודתו כרתך נחשף התובע למתכות כגון: ברזל, מעט מתכות מגולוונות, חשוף במידה מועטה לנירוסטה (כיום בחודש בשנה). עוד נחשף התובע לעשן ריתוך, נדפי מתכות וגזים, צבעים ומדללי צבע.
19. בתקופת העסקתו השתמש התובע במסיכת ריתוך ובכפפות.
20. התובע עישן החל משנת 1960 עד לשנת 2014, בהתאם לרישומים הרפואיים.
21. מצבו הרפואי כמפורט בחומר הרפואי.
22. החלטת המינוי תינתן בנפרד ותישלח למומחה ולצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תש"פ, (29 דצמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.