בסעיף 4 להחלטתי מיום 24.5.2017 ציינתי, בזהירות המתחייבת, כי התביעה במתכונתה אינה ההליך המתאים להסדרת המחלוקת בין הצדדים. בעקבות ההחלטה ביקשו התובעים 6 ו-7 למחיקת התביעה, שהיא נוגעת אליהם. תובעת 1 הודיעה כי היא מתכוונת להגיש תביעה לצורך הסדרת הזכויות בחניות מושא ההליך, על כן היא מבקשת לדחות את הדיון בתיק ללא מועד ולחילופים להורות על הפסקת הדיון בתובענה. התובעים הנוספים, תובעים 2 – 5, הודיעו כי הם לא מתכוונים להגיש תביעה בבית המשפט המחוזי אולם מבוקש על ידם להשהות את הדיון בתובענה עד להכרעה בהליך שתנקוט התובעת 1.

לאחר בחינה של נסיבות העניין והתיעוד בתיק, אני מורה כדלקמן:

לבקשת תובעים 6 ו-7, התביעה – ככל שהיא מוגשת מטעמם – נמחקת. בקשת התובעת 1 להורות על דחיית הדיון ללא מועד או על עיכוב ההליכים או על הפסקת הדיון – בעיקרם של דברים על מנת להגיש תביעה מתאימה בבית המשפט המוסמך – נדחית. אין מקום לבחון עיכוב הליך נתון על יסוד הליך שטרם הוגש. אין מקום בנסיבות העניין לדחות את הדיון בתיק ללא מועד, במיוחד כאשר מדובר בתביעה שהוגשה על ידי 7 תובעים, וכיום מסתבר שיש שלוש עמדות שונות. ממילא, משנמחקה תביעתם של התובעים 6 ו-7, נראה שלא ניתן יהיה לברר את התביעה במתכונתה הנוכחית, שהרי תביעה לפירוק שיתוף מחייבת מעורבות של כלל בעלי הזכויות הרלוונטיים, בין אם כתובעים ובין אם כנתבעים. אין מקום להותיר תביעה תלויה ועומדת, עד להכרעה בהליך אחר, כאשר ממילא התביעה המעוכבת תחייב תיקון.

מאותה הסיבה, איני מקבל את עמדת התובעים 5-2.

בנסיבות העניין, כאשר עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף, כאשר שניים מבין התובעים נמחקו מהתביעה והתובעים הנוספים – כולם – מבקשים להגיש תביעה אחרת בבית המשפט המחוזי או להמתין עד להכרעה בתביעה כאמור, וממילא – ניהול תביעה בהליך הנתון יחייב תיקון של התביעה (לכל הפחות על מנת לכלול תובעים שנמחקו כנתבעים), נדרשים התובעת 1 והתובעים 5-2 להבהיר כדלקמן:

א. האם הם עומדים על ניהול התביעה הנוכחית. אם כן – באיזה אופן.

ב. האם בנסיבות העניין ניתן להורות על מחיקת התביעה.

הודעה תוגש עד ליום 10.12.2017. החלטה משלימה (לרבות בסוגיית ההוצאות) תינתן בהמשך.

עיון פנימי 11.12.2017

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ח, 01 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.