לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 26.1.17.

יוזכר, כי המשיב הגיש תביעה נגד המבקש ונגד נתבע נוסף. פסק הדין נגד המבקש נחתם, כאמור, בינואר ופסק דין נגד הנתבע הנוסף נחתם ביום 26.3.17.

המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא לו וכי הטענה כאילו הומצאו לו כתבי בי הדין (באמצעות המצאה לידי אשתו) במושב משגב דב היא טענה שגויה – שכן מזה כשנה וחצי לפני הגשת התביעה אין המבקש ומשפחתו מתגוררים בכתובת האמורה. עוד טען המבקש כי דין פסק הדין להתבטל אף משיקול דעתו של בית המשפט – נוכח טענותיו בדבר התיישנות עילת התביעה ואף לגופו של עניין, כמפורט בבקשה.

המשיב טען בתגובה כי הטענות בדבר הפגמים שנפלו בהמצאת כתבי בי הדין הועלו תוך הסתרת פרטים מהותיים מבית המשפט וכי אין למבקש טענות הגנה של ממש כלפי התובע כי אם, לכל היותר, נגד הנתבע הנוסף.

המבקש השיב כי מתגובת המשיב עולה הצורך בבירור המחלוקת בין הצדדים וכי בכך מתחזקת בקשתו לביטול פסק הדין.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

השאלה האם המבקש זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק תלויה בהכרעה עובדתית, ואלמלא המסקנה אליה הגעתי כמפורט להלן – היה מקום להורות על קיום דיון לשם הכרעה זו. תוצאה זו אינה נדרשת נוכח המסקנה שלהלן, כאמור.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

משבוטל פסק הדין, יגיש המבקש בקשת רשות להתגונן עד ליום 10.5.17.

ככל שתינתן רשות להתגונן, וככל שייקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר, יוכל המבקש לחדש את בקשתו למתן הודעה לצד שלישי.

ככל שיעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות דיוניות שייתרו הצורך בהכרעה בבקשת הרשות להתגונן, בשים לב להלכות הנוהגות בשלב דיוני זה (וכמובן, מבלי לחוות דעה או לקבוע מסמרות בשאלה זו בטרם נשמעו הצדדים) – תוגש הודעה מתאימה ותינתנה הנחיות משלימות.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ז, 13 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.