לפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית משפט ולחילופין צירוף ראייה מטעם הנתבעת.

בבקשתה מבקשת הנתבעת להורות על מינוי מומחה בתחום הגרפולוגיה שיחווה דעתו בדבר עריכת המסמך השנוי במחלוקת. לחילופין מבקשת הנתבעת לצרף ראיה מטעמה באופן שתוגש על ידה חוות דעת גרפולוגית. בבקשתה מציינת הנתבעת כי בכתב הגנתה טענה לזיוף, אולם לא הגישה חוות דעת מטעמה מפאת קוצר הזמן והצורך בהגשת כתב הגנה. יצוין כי לבקשה זו לא צורף תצהיר מאומת וערוך כדין.

התובע בתשובתו דוחה את בקשת הנתבעת בטענה כי מדובר בסדר דין מהיר ועל הנתבעת להגיש את כל המסמכים עליהם מסתמכת בכתב הגנתה, יחד עם כתב ההגנה. מוסיף התובע לטעון כי לנתבעת עמדה הזכות לבקש ארכה להגשת כתב ההגנה, וזו לא פעלה בדרך המלך. כמו כן טוען התובע כי בבקשתה, לא נימקה התובעת מדוע לא פעלה כמצוות התקנות ומדוע לא פנתה עובר לדיון, שהתקיים ביום 6.7.17, בבקשתה לצירוף ראיה או מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

התשובה הועברה לתגובת ב"כ הנתבעת, וחרף העובדה כי ההחלטה הומצאה לידיו כדין, לא הוגשה כל תגובה מטעמו.

דיון והכרעה;

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כך שהבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט נדחית , וניתנת לנתבעת הזכות לצרף חוות דעת מטעמה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

1. לעניין הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, כפי שאף נאמר במסגרת הישיבה המקדמית שהתקיימה לפניי, לא מצאתי כי לאור טענות הצדדים והמחלוקות בינהם, יהיה במינוי מומחה בכדי להכריע בתובענה לגופה , או אף בכדי לקצר בזמן הדרוש בניהולה.
2. המחלוקת בין הצדדים דורשות בכל מקרה קיומו של דיון הוכחות לבירור הטענות העובדתיות ומשכך לא יהיה בקיומה של חוות דעת מטעם בית המשפט בכדי לייתר הליך זה, או את המחלוקת הקשורה עם טענת הזיוף.
3. מבלי לפגוע באמור לעיל , אין לשכוח את ההלכה הפסוקה אשר נקבעה בע"א 5293/90, בנק הפועלים נגד שאול רחמים (פורסם בנבו ) קובעת כי לתובע שמורה הזכות להוכיח טענתו בשלוש דרכים:

האחת, באמצעות עדות ישירה, היינו, עדותו של החותם או של מי שהיה עד לחתימה.

השנייה, באמצעות השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמתית, תוך התחקות אחרי נקודות הדמיון והשוני ביניהן.

השלישית, על-ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת ומעיד על מידת התאמתן למסמך שבדיון.

משכך, שעה שהתובע מתנגד למינוי המומחה, ועליו רובץ נטל ההוכחה, לא מצאתי כי יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט לעניין זה.

1. לעניין צירוף חוות דעת ; הלכה פסוקה שאף אושררה רק לאחרונה בפסק דינה של כבוד שופטת בית המשפט העליון א.חיות ברע"א 6165/15, קובעת : "על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי), אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה... הכלל הוא כי על בעל דין להגיש את מכלול ראיותיו בחדא מחתא ולפעול בהתאם לסדר הדין ולהחלטות בית המשפט, אך יתכנו מקרים חריגים שיצדיקו סטיה מאותו הכלל".
2. התיק דנן נפתח ביום 18.12.16 , תוך שהמדובר בתביעה המתבררת בסדר דין מהיר, והתקיים עוד ביום 6.7.17 דיון מקדמי במסגרתו נקבע דיון שמיעת הוכחות וכן נקצב מועד להגשת תצהירי עדות ראשית. מכאן, שככל וחלוף הזמן מהווה שיקול להכרעתי, שהרי דין הבקשה להידחות, וזאת שעה שלא ניתן כל הסבר המניח את הדעת למחדלה של הנתבעת ולעובדה כי חוות דעת מטעמה לא הוגשה במועדים הקבועים בתקנות .
3. ואולם, בשים לב לעילת התובענה , הקשיים בהוכחתה, ומורכבותו של תיק זה ככלל ולו רק בכדי שהצדק יראה ולא יעשה סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל תוך שאין לחסום את דרכה של הנתבעת בצירוף מסמך מטעמה, אשר סבורה כי יכול לתמוך בטענת ההגנה, ואין להעדיף את הפרוצדורה במקרה זה על מהות ההליך.

על אף שאני מקבלת את טענת התובע ולפיה מדובר בצירוף ראיה מאוחרת בסדר דין מהיר תוך שלא מצאתי כל הסבר באיחור הרב בהגשתה, איני רואה בצירופו בגדר פגיעה בתובע, אם כי תרומה לחקר וחשיפת האמת בלבד, אשר כאמור אינה פשוטה בתיק זה, שעה שטוענת הנתבעת לזיוף , ותוך שמצאתי כי ניתן לרפא את מחדלה של הנתבעת בהוצאות.

1. עם זאת, על-מנת לשמור על שוויון דיוני בין הצדדים, מוצאת אני לנכון לאפשר את הגשת הראיה שבבקשת הנתבעת, אך זאת במתן אפשרות לב"כ התובע לחקור את המומחה עליהם, וכמו כן להגיש גם הוא ראיות או חוות דעת סותרת אשר נוגעים לראיה זו בלבד.
2. מכאן, הנני מתירה את צירוף חוות הדעת וזאת בכפוף לכך כי תוגש תוך 30 ימים מהיום . פגרה תבוא במניין הימים.

ניתנת לתובע הזכות להגיש חוות דעת מטעמו וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת חוות דעת מומחה מטעם הנתבעת.

צד שלא יגיש חוות דעת מטעמו יחשב כמי שוויתר על זכותו זו.

לאור האמור , תצהירי עדות ראשית מטעמם הצדדים יוגשו עד ולא יאוחר מיום 15.12.17.

1. נוכח מועד הגשת הבקשה , והעובדה כי כאמור לעיל לא מצאתי כל סיבה למחדל הנתבעת בהגשת חוות הדעת והעובדה כי לא מצאתי את סיבותיה כמשכנעות , הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך של 1,500 ₪ וזאת ללא כל קשר עם תוצאות ההליך העיקרי. התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

פגרה תבוא במניין הימים.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ז, 23 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.