לפני בקשת הנתבע 2 להורות על ביטולו של פסק דין אשר ניתן בהעדר הגשת כתב הגנה.

1. ביום 20.12.2016 הוגש כתב התביעה כנגד הנתבעים במסגרתו נטען כי התובע רכש, באמצעות הנתבעים, שישה נכסי מקרקעין בפיטסבורג - פנסילבניה שבארה"ב (להלן: "הנכסים"), תוך הצגת מצגים לעניין אפשרות השכרת אותם נכסים והתשואה הצפויה.

התובע שילם לנתבעים את מלוא התמורה בגין הנכסים ואולם בדיעבד התברר כי כלל המצגים אשר הוצגו לו היו מצגי שווא עת כי חלק מהנכסים כלל לא הועברו לבעלותו, חלק אחר לא תאם את המצגים אשר הוצגו ביחס אליו (נכס פנוי/בנוי), לא בוצע שיפוץ כפי שנטען ולא נמצא כל קשר בין התשואה האפשרית ביחס לאיזה מהנכסים לבין זו אשר הובטחה לו קודם לרכישה.

עוד התברר לתובע כי ביחס לנתבעים או מי מהם הוגשו תלונות רבות בארץ ובארה"ב, עד כי הרשויות בארה"ב פתחו בחקירה ואף הוגש כנגד הנתבע 2, כתב אישום.

התובע טען לחבות הנתבעים מכוח התנהלותם אשר היה בה כדי הפרת חובות חוזיות, נזיקיות, הפרת חובות חקוקות, ודיני עשיית עושר.

התובע טען כי נזקיו עומדים על שיעור כולל של 2,583,110 ₪.

2. הנתבע 1 הגיש כתב הגנה במסגרתו הועלו טענות מקדמיות לעניין הפורום הנאות, הדין הרלוונטי, ועילת התביעה. בנוסף, הועלו על ידי הנתבע 1 טענות לגופה של התביעה , כמו גם לעניין היקף חבותו (או למעשה העדר חבות) של הנתבע 1 באופן אישי.

3. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה, וביום 11.5.2017 ניתן פסק דין בהעדר.

טענות הנתבע 2 בבקשה

4. במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין נטען על ידי הנתבע 2 כי כתב התביעה לא הומצא לידיו כדין, אלא כי נמצא מסמך חסר על מפתן דלתו אשר בו חסר, בין היתר, מספר ההליך.

כל זאת, שעה שהנתבע 2 כלל לא היה בביתו באותה עת, אלא בטקסס.

רק לאחר שאותר מספר ההליך, הוגשה על ידי הנתבע 2 בקשה לדחיית מועד הדיון אשר היה קבוע בתיק, ומתגובת התובע לבקשה זו למד הנתבע 2, לראשונה, כי ניתן פסק הדין.

לשיטת הנתבע 2 מקום בו לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה, קיימת חובה בדין להןרןץ על ביטולו של פסק הדין וזאת אף ללא הפעלת שיקול דעת של בית המשפט.

לחילופין, ולשם הזהירות, הוסיף הנתבע 2 וטען כי גם מקום בו יימצא, מטעם כלשהו, כי בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לידיו, כי אז - נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על ביטולו של פסק הדין מטעמי צדק ויושר, ויש מקום להפעיל סמכות זו במקרה הנדון.

לעניין זה, ביקש הנתבע 2 ביקש להפנות לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון על פיה מקום בו עומדת לנתבע הגנה ראויה והתנהלותו נבעה משגגה, טעות או אפילו רשלנות –יש מקום להורות על ביטולו של פסק הדין, וזאת על מנת ליתן לו את יומו בבית המשפט.

טענות התובע

5. התובע התנגד לבקשה וטען כי כתב התביעה לא הונח ולא הושלך בפתח דלתו של הנתבע אלא הומצא כדין, על דרך של מסירה ביד באמצעות גורמים מוסמכים בארה"ב, ואף זאת לאחר שניסיונות קודמים להמציא לידי הנתבע 2 את כתב התביעה, לא צלחו.

עוד נטען כי מספר ההליך צוין במספר מסמכים אשר הומצאו לידי הנתבע 2, ואין לקבל את טענות התובע ביחס לכך.

בנוסף, נטען כי הבקשה כתובה באופן חסר ללא ציון פרטים מהותיים, לרבות מועד ההמצאה, וכי מדובר בגרסה שאין מאחוריה דבר.

באשר לסיכויי ההליך נטען על ידי התובע כי אלו נמוכים מאוד , שעה שכל הגנתו של הנתבע 2 נסמכת על טענה בת שורה בודדת על פיה הכספים אותם שילם התובע, שולמו לידי הנתבע 1. ואולם, ממסמכים המצויים בידי התובע עולה כי הכספים אשר הועברו לידי הנתבע 1, הועברו בהמשך לידי הנתבע 2 או מי מטעמו.

התובע ביקש להפנות להליכים הפליליים אשר התנהלו או מתנהלים כנגד הנתבע 2 וזאת נוכח התנהלותו של נתבע זה כפי המתואר בכתב התביעה, ואשר התברר כי צדדים שלישיים רבים נפלו לה קורבן.

התובע טען כי הוא עומד על זכותו לחקור את הנתבע 2 על תצהירו כפי שצורף לבקשה, והוסיף וטען כי גם הבקשה לביטול פסק הדין, ככזו, הוגשה לאחר המועד הנקוב בהוראות הדין לצורך הגשתה (שעה שנטען על ידי הנתבע 2 עצמו כי פסק הדין הומצא לידיו ביום 30.7.17 והבקשה הוגשה ביום 16.10.2017), ומבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

התובע העלה טענות נוספות לעניין האוטנטיות של התצהיר אשר צורף לבקשה, כמו גם עמידתו של זה בתנאי הוראות הדין.

התובע צירף לתגובה את כתב האישום אשר הוגש כנגד הנתבע 2, מסמכים לעניין הרשעתו וגזר הדין שניתן בעניינו, העתקי מסמכי המשלוח וההמצאה של כתב התביעה על ידי השליח המיוחד, ואישור המשלוח. עוד צורפה טבלה ובמסגרתה פירוט של העברות כספיות אותן ביצע לכאורה הנתבע 1 לידי הנתבע 2, באמצעות הנתבעת 3 ודפי חשבון.

תשובת הנתבע 2

6. תשובת הנתבע 2 הוגשה באיחור ובמסגרתה נטען כי המסמכים אשר צורפו על ידי התובע כראייה למסירת כתבי הטענות עניינם הליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים, ואינם כוללים את מספר ההליך נשוא הדיון.

עוד נטען כי דווקא מתוך תגובת התובע ניתן ללמוד כי הכספים אותם העביר התובע, הועברו לידי הנתבע 1, וכי למעשה התובע לא העביר סכום כלשהו לידי הנתבע 2.

הנתבע 2 שב על בקשתו לביטול פסק הדין.

7. לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לכתב התביעה, כתב ההגנה של הנתבע 1, הבקשה התגובה והתשובה (על נספחיהם), מצאתי להורות, לפנים משורת הדין, כי כנגד הפקדת הסך של 1,500,000 ₪ וזאת בתוך 21 יום ממועד מתן החלטה זו, יבוטל פסק הדין ותינתן לנתבע 2 האפשרות להגיש כתב הגנה מטעמו. טעמיי להלן;

8. מצאתי את גרסתו של הנתבע 2, לעניין אופן המצאת כתבי הטענות, כתמוהה וכזו אשר יש קושי של ממש לייחס לה משקל ראייתי כלשהו.

9. הבקשה עצמה, כללית מאוד, לאקונית וחסרה עד כדי העדר סבירות.

לא ברור באיזה מועד נמצא כתב התביעה על ידי הנתבע 2, או איזה חלק ממנו היה חסר.

יצוין כי התובע התייחס לחסרים אלו במפורש במסגרת תגובתו.

על אף עובדה זו, ולא נמצא פירוט מתאים גם במסגרת כתב התשובה.

10. לא ניתן היה להסיק מתוך הבקשה או התשובה מהם התאריכים השונים אליהם מתייחס הנתבע 2 למעט העובדה כי לא מדובר היה, לשיטתו, ביום 31.3.2017.

כמו כן, לא ברור היה באלו תאריכים לא שהה הנתבע 2 בכתובת אשר ביחס אליה נטען כי בוצעה המסירה.

באופן פרטני, נמנע הנתבע 2, בצורה מאוד ברורה, מלהבהיר באיזה מועד נמצאו על ידו המסמכים, אלו מאמצים נעשו על ידו לצורך איתור מספר ההליך ומתי נעשו.

אני ערה לעובדה כי מקום בו יימצא כי המסירה עצמה לא בוצעה כדין, די בכך כדי להביא לביטולו של פסק הדין. ואולם, מקום בו טוען בעל דין, מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין, כי כתב התביעה הושלך/הונח בפתח ביתו במועד לא ידוע, בדרך לא ידועה, ועם היקף פרטים לא ידוע - ניתן היה לצפות, לכל הפחות, כי יוסיף ויפרט את הפעולות שננקטו על ידו ביחס לכך, ולו לצורך אישוש גרסתו.

11. לא הובהר במסגרת הבקשה או התשובה, כיצד והיכן בדיוק "הושארו" המסמכים "בסמוך" לביתו של הנתבע 2.

12. במסגרת התשובה טען הנתבע 2 כי המסמכים אשר צורפו לתשובת התובע, והמעידים על ביצוע המסירה, מתייחסים להליך אחר, נוסף, המתנהל בין הצדדים.

לא מצאתי לקבל גרסה חדשה זו של הנתבע 2 מקום בו לא נזכרה במסגרת בקשתו המקורית לביטול פסק הדין, על אף כי הוא היה מודע לטענה בדבר ביצוע המסירה ביום 31.3.2017 והמסמכים המלמדים על מסירה זו, כבר צורפו עוד לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, ולא היו חבויים (ראה בקשות 8 ו -10 בתיק).

הנתבע 2 לא צירף נתונים או פרטים המתייחסים לקיומו/ניהולו של ההליך האחר, ועיון בנספחים 7 ו -8 לתגובה מלמד כי סוג הבקשה, הינה " affidavit of service" , דהיינו כי מדובר בבקשה אשר עניינה והגדרתה הוא המצאת המסמכים, ולא נזכר בה דבר מה אחר.

13. הנתבע 2 טען בבקשתו כי כתב התביעה הונח כשהוא חסר את מספר ההליך.

מצאתי קושי לאמץ גרסה זו של הנתבע 2 מקום בו היא נטענה באופן כללי מאוד, ועת כי לכאורה ניתן היה ללמוד נתון זה של מספר ההליך, ממספר מסמכים שונים אשר הומצאו באותה עת לרבות כתב התביעה עצמו כמו גם ההזמנה לדין, הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום והחלטתו של כב' סגן הנשיא ביחס לכך.

לא צורפו תמונות או ראיות אחרות המלמדות על האופן בו הומצא כתב הטענות.

גם ככל שניתן היה לקבל את הטענה על פיה מקומו של מספר ההליך נגרע מהמסמך, לא ברור כיצד לפתע נודעו הפרטים לנתבע 2 (הבקשה אינה כוללת דרך גילוי אותו מידע), ובאיזה מועד.

גם במסגרת הבקשה הראשונה אשר הוגשה לתיק על ידי הנתבע 2 (למתן ארכה להגשת בקשה לביטול היתר ההמצאה), נאמר כי מספר ההליך נודע לנתבע 2 "בדרך לא דרך", ללא כל פירוט.

על כך יש להוסיף כי מקום בו טען הנתבע 2 כי מתנהלים בארצות הברית הליכים נוספים בין הצדדים, ניתן היה לכאורה, בקלות יתרה, לפנות ולקבל כל נתון רלוונטי מבא כוחו של התובע באותו הליך.

14. בתיק זה הוגש כתב התביעה בחודש דצמבר 2016.

לגרסת התובע – בוצעה מסירת כתבי הטענות לידי הנתבע 2 ביום 31.3.2017.

לגרסת הנתבע - הונחו המסמכים החסרים במועד לא מוגדר.

פסק הדין ניתן ביום 11.5.2017.

הבקשה הראשונה מטעם הנתבע 2, הוגשה רק ביום 10.7.2017, דהיינו חודשיים לאחר מתן פסק הדין.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 16.10.2017, דהיינו כחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין.

כל זאת, כאשר אף לשיטת הנתבע 2 - הוא עצמו ידע ביום 30.7.2017 כי ניתן פסק דין בהעדר. דהיינו, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה יום לאחר המועד האחרון שנועד להגשתה (וזאת גם בהינתן פגרת הקיץ ופגרת סוכות).

למען הסר כל ספק יובהר כי הנתבע 2 לא עתר להארכת מועד, ובדומה לדרך בה נהג לעניין הגשת הבקשה, כך גם התשובה לתגובה הוגשה לאחר המועד האחרון שנועד לכך.

די באמור כדי להביא לדחיית הבקשה.

15. אל מול כל אלו, צירף התובע מסמכים המלמדים על ביצועה של המסירה בהתאם להוראות הדין, לרבות אישור בדבר סירובו של הנתבע 2 לחתום על אישור המסירה ומסמכי המסירה עצמם.

בהינתן האמור לעיל, לא מצאתי לאמץ את גרסתו של הנתבע 2 לעניין ביצועה של המסירה, ויש לראות את התובע כמי שהמציא את כתב התביעה והזימון לדיון, במועד וכדין.

16. מקום בו נמצא כי בוצעה מסירה כדין, עלי להוסיף ולבחון האם מתקיימים תנאי הוראות הדין ופסיקתו של כב' בית המשפט העליון, מכוחם יש להורות על ביטולו של פסק הדין, דהיינו טעמיי העיכוב וסיכויי ההליך.

17. לעניין זה אקדים ואציין כי אני ערה לעובדה כי זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות מעין חוקתית.

הכרעה בסכסוך לגופו, תוך שמיעת טענות הצדדים, עדיפה על פני הכרעה אשר מקורה באי הצגת גרסתו/עמדתו של הצד שכנגד.

לפיכך, יכול ותמצא ההצדקה להורות על ביטולו של פסק דין אשר ניתן בהעדר גם במקרים של טעות או אפילו רשלנות, ובלבד שיינתן לכך טעם, ותמצא נקודת האיזון אל מול זכויותיו של הצד שכנגד.

18. ואולם, בתיק זה, מקום בו לא נמצא לקבל את גרסתו העובדתית העמומה והחסרה של הנתבע 2 לעניין דרך המצאת המסמכים לידיו, לא מונחת בפני גרסה חלופית אותה ניתן לראות כ-"טעם מיוחד" המצדיק לכאורה ביטולו של פסק הדין. לא הוצג כל טעם מיוחד כזה, וודאי לא כזה הנתמך בראיות.

אין המדובר במקרה של היסח דעת או טעות. לכל היותר, יכול היה הנתבע 2 לטעון כי על אף ההתנהלות הנחזית, מתבקש ביטולו ביטול פסק הדין.

19. סוגיית הטעם לאיחור בהגשת כתב הטענות אינה נבחנת לבדה, אלא כי היה עלי להוסיף ולבחון את סיכויי ההליך. בחינה זו של סיכויי ההליך נעשית באופן לכאורי בלבד, ואין בה כדי קביעת מסמרות.

20. בזהירות המתבקשת, נוכח מהות הבקשה והשלב בו מצוי ההליך אציין כי סיכויי ההגנה של הנתבע 2 נחזים לעת הזו, כנמוכים מאוד.

21. טענותיו של הנתבע 2 במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין, כמו גם במסגרת תשובתו, מתמצות בהפניית אצבע מאשימה לכיוונו של הנתבע 1, תוך טענה כי המגעים כמו גם כספי התמורה הועברו מהתובע לידי הנתבע 1 בלבד, וכי הנתבע 2 מעולם לא התחייב לדבר, אלא שימש כגורם אדמיניסטרטיבי בלבד.

ואולם, גרסה זו של הנתבע 2 אינה עומדת לכאורה בקנה אחד עם מספר לא מבוטל של מסמכים אשר מונחים כיום בתיק בית המשפט לרבות נספחים לכתב התביעה (כגון ייפויי כוח נוטריונים אשר ניתנו לנתבע 2, נספח לב' לכתב התביעה שהוא מכתבו של מר שמעון בר הטוען כי הנתבע 2 הוא שותפו של הנתבע 1, וכיוצא באלו).

גרסת הנתבע 2 גם עומדת בסתירה ברורה לנקוב בכתב הגנתו של הנתבע 1, לעניין היקף מעורבותו ודרך התנהלותו ביחס לרכישת הנכסים.

חשוב מכך, גרסה זו גם עומדת בסתירה למסמכים אשר צורפו לתגובת התובע לבקשה לביטול פסק הדין לרבות מסמכים המלמדים לכאורה על העברת כספים מהתובע לנתבע 1 ובהמשך- מהנתבע 1 לנתבע 2 (נספחים 9 ו-10 לתגובה), וזאת בניגוד לטענות הנתבע 2 ביחס לכך.

על אלו יש להוסיף את העובדה כי התובע צירף את כתב האישום אשר הוגש בארצות הברית כנגד הנתבע 2 ואשר ביחס אליו הורשע לכאורה הנתבע 2.

במסגרת כתב האישום ננקב, בין היתר, כדלהלן :

" it was part of the scheme and artifice to defraud, that Barak determined to defraud investors, many of whom were Israeli nationals, in a real estate "Ponzi scheme" by persuading them to invest in real estate in western Pennsylvania.

It was further a part of a scheme and artifice to defraud that Barak solicited the investors to invest money with him in "joint venture" agreements for the purchase of real estate in the Pittsburgh area, which Barak assured investors would generate income for them in either rental income, interest income, or profits from renovation and then "flipping" undervalued properties"

22. לכאורה, ניתן ללמוד כי כתב האישום הוגש תוך התייחסות לאירועים מקבילים לאלו הנטענים בכתב התביעה נשוא הבקשה.

23. ביחס לכתב אישום זה, הציג התובע במסגרת תגובתו אישור לכאורי של משרד המשפטים האמריקאי על פיו הנתבע 2 הורשע ונדון למאסר בפועל, כמו גם מאסר על תנאי.

מסמכים ונתונים אלו נכללו במסגרת תגובתו של התובע לבקשה לביטול פסק הדין.

במסגרת תשובתו של הנתבע 2, לא נמצאה כל התייחסות לניהולו של ההליך הפלילי או להרשעה בגינו, כמו גם להשלכות אותה הרשעה על טענותיו לעניין העדר כל מעורבות באירועים נשוא כתב התביעה, למעט מעורבות טכנית או כדבריו "לוגיסטית".

24. מקום בו הוגשה הבקשה לאחר המועד האחרון שנועד לכך;

מקום בו לא נמצא לקבל את גרסתו החסרה של הנתבע 2 לעניין אופן ביצוע ההמצאה;

מקום בו לא הוצגו טעמים מיוחדים מכוחם יש לשקול ביטולו של פסק הדין אשר ניתן בהעדר;

ומקום בו סיכויי הגנתו של הנתבע 2 נחזים לכאורה כנמוכים;

בהינתן כל אלו , היה מקום להורות על דחיית הבקשה לביטולו של פסק הדין.

25. לפנים משורת הדין, מקום בו סגירת דלתותיו של בית המשפט בפני מתדיין היא לעולם החלופה האחרונה, ועת כי טרם הובהרה התמונה העובדתית המלאה לעניין היקף ואופן רישום הזכויות במקרקעין על שם התובע (כפי שעלה במסגרת ישיבת קדם המשפט), אני מוצאת לאפשר לתובע לנהל את הגנתו, וזאת בכפוף וכנגד הפקדת הסך של 1,500,000 ₪ (מיליון חמש מאות אלף שקל), וזאת בתוך 21 יום מהיום.

יופקד הסכום במלואו, ובמועד הנקוב, יבוטל פסק הדין, ותינתן לנתבע 2 האפשרות להגיש כתב הגנה בתוך 21 יום נוספים.

לא יופקד הסכום במלואו ובמועדו , יוותר פסק הדין בעניינו של הנתבע 2, על כנו.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים

ניתנה היום, א' שבט תשע"ח, 17 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.