28 דצמבר 2017

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת הנתבעת/ תובעת שכנגד לניהול ההליך בדלתיים סגורות)

1. הליך זה נפתח בהגשת כתב תביעה על-ידי המשיבה (להלן – העובדת) ביום 28.12.16 בהליך סע"ש 59410-12-16.

העובדת טענה כי הועסקה בשירות המבקשת (להלן – המעסיקה) החל מחודש 3/13 וכי סוכם עמה כי שכרה יעמוד על סך 6,000 ₪ נטו בנוסף לבונוסים, אלא שבפועל השכר שולם בערכי ברוטו ולא כמוסכם, וכן כי לא בוצעו הפרשות פנסיוניות בגין רכיבי העמלות או בונוס.

לאחר סיום העסקתה הגישה העובדת תביעה נוספת (סע"ש 63805-03-17) במסגרתה עתרה לחיוב המעסיקה בגין רכיבים נוספים ובהם פיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית ועוד.

המעסיקה, מצידה, הגישה תביעה כנגד העובדת (סע"ש 12284-11-17). בתביעתה תארה המעסיקה כי שכרה של העובדת שולם בהתאם לדו"חות מכירה מוטעים שהופקו על-ידי העובדת ובגינם קיבלה תשלומים שלא כדין. על יסוד האמור נטען כי יש להורות על השבת סכומים ששולמו שלא כדין וכן להורות על שלילת פיצויי הפיטורים. סכום תביעת המעסיקה הועמד על 129,658 ₪.

הדיון בהליכים הנ"ל אוחד בפני בהתאם להחלטות נשיא בית הדין, כב' השופט א' קוגן, מהתאריכים 5.5.17 ו- 22.11.17.

2. ביום 27.11.17 הגישה המעסיקה בקשה לניהול ההליך בדלתיים סגורות.

בבקשה נטען כי בתביעה ייחשפו פרטים אישיים ורגישים של לקוחות המעסיקה על מנת לחשוף בפני בית הדין את התנהלותה שלא כדין של העובדת, ולפיכך יש להורות על ניהול הדיון בדלתיים סגורות מכח סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן- החוק) על מנת להגן על פרטיות הלקוחות.

לאחר שנשמעה תגובת העובדת, קבעתי בהחלטה שניתנה במעמד הדיון ביום 10.12.17 (להלן – ההחלטה) כי דין הבקשה להידחות שכן חשיפת מידע פרטי הנוגע ללקוחות אינו בין הנימוקים הנזכרים בסעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט כנימוק שיצדיק פגיעה בעיקרון פומביות הדיון וניהול ההליך בדלתיים סגורות.

3. לאחר הדיון המוקדם ומתן ההחלטה , וביום 12.12.17, הגישה המעסיקה בקשה נוספת לניהול ההליך בדלתיים סגורות, היא הבקשה שלפני כעת (בקשה מס' 14).

בבקשה נטען כי המעסיקה נאלצת לחשוף מידע רגיש ואינטימי על לקוחותיה (כולל שמות, מספרי טלפון, ת"ז, סוגי ביטוחי שערכו באמצעות המעסיקה, ואופן ביצוע תשלומים וזהות חברת הביטוח אליה הועברו) כדי להוכיח את תביעתה. עוד נטען כי מידע אודות לקוחותיה ומנגנון ההתחמרות מול חברות המעסיקה מהווים סוד מסחרי, שיש בגילויו כדי לפגוע בה.

לאור האמור נטען כי יש להורות על ניהול ההליך בדלתיים סגורות, והפעם בעילה של שמירה על סוד מסחרי.

4. העובדת מתנגדת לבקשה וטוענת כי כי אין מקום לדון בבקשה שכבר ניתנה הכרעה לגביה.

לגופה של הבקשה נטען כי פרטי הלקוחות והמסמכים שנחשפו אינם בגדר סוד מסחרי, והמעסיקה אף לא עשתה כל מאמץ כדי לשמור על סודיותו. בנוסף נטען כי הטענות לקיומו של סוד מסחרי מועלות שלא בתום לב, שעה שהמעסיקה עצמה נהגה לעשות שימוש ברשימות לקוחות של סוכנויות ביטוח מתחרות.

5. סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק".

עקרון פומביות הדיון אומץ בהוראת סעיף 68(א) לחוק (החל בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969) הקובע כי "בית המשפט ידון בפומבי".

בסעיף 68(ב) לחוק נקבע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על ניהול הדיון בדלתיים סגורות "אם ראה צורך בכך", וזאת ברשימה סגורה של מקרים. בין המקרים הללו מנויה גם העילה הנוגעת להגנה על סוד מסחרי.

עיקרון פומביות הדיון הוכר בפסיקה כבעל "מעמד על", שמטרתו לאפשר, בין השאר, חשיפה, פיקוח ובקרה על ההליכים המשפטיים, לצד הגנה על ערכים נוספים. נוכח חשיבותו – נפסק כי אין לאפשר בנקל סטייה ממנו, ויש לפרש את החרחגים לו על דרך הצמצום (וראה: בסעיף 15 בע"ע (ארצי) 120/07 אומ"ץ - אזרחים למען מנהל תקין וחברתי ומשפטי נ' אלמונית (29.10.07), וההפניות שם).

מקום בו יש לאזן בין הזכות לשמירה על סודות עסקיים לבין עקרון הפומביות – ככלל, תיסוג הזכות לשמירה על הסוד המסחרי מפני עיקרון הפומביות, ונקודת האיזון תמוקם בנקודה בה נגרמת פגיעה חמורה (בר"ע (ארצי) 61764-06-16 דורון בירגר – Landmack Ventures ואח' (17.11.16)).

6. בנסיבות המקרה כאן, לא עלה בידי המבקשת להראות כי הנתונים שעליה לחשוף לצורך הוכחת תביעתה הם בגדר "סוד מסחרי", כהגדרתו בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999. בהתאם להגדרה זו, יוגדר סוד מסחרי כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

המעסיקה כלל לא טענה, וממילא לא הראתה, כי היא נוקטת כל אמצעי לשמור על סודיות המידע.

חלק ניכר מהמידע שנטען לגביו שהוא סודי (שמות לקוחות, מספרי זיהוי, מספרי טלפון, תשלומים לחברות הביטוח ועוד) נחשפו כבר בכתב התביעה האוחז 246 עמודים, הכולל תדפיסים רבים ממערכות המידע של המעסיקה ושל חברות הביטוח בנוגע ללקוחות המעסיקה. הדעת נותנת כי אם היתה המעסיקה סבורה כי מדובר בסוד מסחרי, לא היתה מצרפת את שלל המידע לכתב הטענות הפותח מבלי שנדרשה כלל לעשות כן בשלב זה.

נוסף על כך, הגשת הבקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות ראשית בעילה של פגיעה בפרטיות , ורק בשלב מאוחר יותר בעילה של הגנה על סוד מסחרי, מצביעה על כך כי שאלת הפגיעה האפשרית בסוד מסחרי לא עמדה בראש מעייניה של המעסיקה. גם בכך יש כדי לפגום בטענות המעסיקה בעניין סודיות המידע.

7. סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ח, (28 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.