1. לפניי בקשת הנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין בתביעות הקטנות שהוגשו נגדם, בהתאם לסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

2. ההליכים שלפניי הם למעלה מששים תביעות קטנות העוסקות בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, בשל שליחת מסרונים. הדיון בהליכים אוחד לאור העובדה שכל ההליכים עוסקים בשליחת מסרון בנסיבות דומות. כל התביעות, למעט שתיים, הוגשו באמצעות חברת "ספאם אוף". אחת התביעות הבודדות שלא הוגשו בסיוע חברת "ספאם אוף" הוגשה על-ידי ארבעה תובעים, שאחד מהם הוא עורך-דין (עו"ד טל קונסטנטין לדרמן, ת"ק 26-01-17). אשר על כן, בהחלטתי מיום 9.7.2017 קבעתי כי ככל שברצון הנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין גם כן, עליהם להגיש בקשה מתאימה. ביום 13.8.2017 הגישו הנתבעים "הודעה", שבה נכתב כי הם מעוניינים בייצוג על-ידי עורך-דין. הוריתי על הגשת תשובות התובעים בכלל ההליכים. יוער כי תובעים שונים עמדו בפניי על קשיים טכניים בהמצאת החלטות בית המשפט לידיהם, ועל כן ניתנה ארכה להגשת התשובות תוך שהוריתי למזכירות בית המשפט להמציא את ההחלטה לכלל התובעים בהליכים השונים.

3. מבין ההליכים הנדונים לפניי הוגש מספר מצומצם של תשובות. התובע בת"ק 26-01-17, מר עידן בלה, השיב כי הוא מתנגד לרצון הנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין (תשובה מיום 8.8.2017). מדובר בתביעה שהוגשה באמצעות "ספאם אוף". על-פי האמור בתשובה זו, מר בלה הוא סטודנט למשפטים. לטענת מר בלה, מתן היתר לייצוג על-ידי עורך-דין יפגע בשוויון בין הצדדים. מר בלה מוסיף כי הטענות בתביעה אינן מורכבות ואינן מצריכות ייצוג על-ידי עורך-דין. עוד מוסיף הוא כי מתן היתר הייצוג ייקר ויסבך את בירור ההליך. כן מצביע מר בלה על כך שההודעה שהגישו הנתבעים בנושא אינה מנומקת.

אשר לתובעים בת"ק 26-01-17, הרי שכאמור מדובר בארבעה תובעים שאחד מהם הוא עורך-דין, ואלו הגישו שתי תשובות נפרדות. בתשובה הראשונה, שהוגשה על-ידי עו"ד לדרמן לבדו, הודיע זה שאינו מתנגד לייצוג הנתבעים על-ידי עורך-דין (תשובה מיום 21.7.2017). עו"ד לדרמן הוסיף כי בינו לבין שלושת התובעים הנוספים לא מתקיימים יחסי עורך-דין-לקוח, וכי הוא אינו מייצגם. עו"ד לדרמן ציין בתשובתו כי בין ארבעת התובעים קיימת היכרות מוקדמת, וכי התביעה הוגשה יחדיו על מנת לייעל את הגשת ההליך תוך שנקבע שכל אחד מן התובעים ייצג את עצמו. בתשובה השנייה, שהוגשה על-ידי שלושת התובעים האחרים בתביעה זו (מר ירון שמיר, גב' ילנה הכהן ומר יוגב עזרא), התנגדו אלו לייצוג הנתבעים על-ידי עורך-דין (תשובה מיום 10.8.2017). בתשובה זו נטען כי לאור העובדה שמר לדרמן הוא עורך-דין, "הנתבעים גם הם זכאים להיות מיוצגים ע"י עורך-דין כאשר הם חוקרים את התובע מס' 1 ו/או מסכמים טענותיהם בכל הקשור לתובע מס' 1, ועל כך אין מחלוקת" (סעיף 1 לתשובה; התובע 1 הוא עו"ד לדרמן). עם זאת, לטענתם מתן היתר לנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין יעניק בידיהם יתרון על פני שלושת התובעים האחרים באותו הליך, כמו גם על פני יתר התובעים בכלל ההליכים. על כן, עמדתם של שלושת התובעים האמורים היא שיש "לתחום את היתר הייצוג הניתן אך ורק בכל הקשור בעניינו של תובע 1 בתיק זה" (סעיף 5 לתשובתם). שלושת תובעים אלו הפנו להחלטה שניתנה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב במקרה אחר שבו אוחדו עשרות תביעות בנסיבות דומות, שם הותר ייצוג הנתבעים רק ביחס לתביעה קטנה אחת מבינהן (ת"ק 27520-05-16 בוקובזה נ' מנקס אונליין טריידינג (23.9.2016) (לא פורסם, השופטת ש' בן יצחק)).

התובעת בת"ק 90-01-17, גב' ענת שוורץ, התנגדה לבקשה וטענה כי מתן היתר לנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין יפר את השוויון בין הצדדים (תשובה מיום 28.7.2017). יצוין, כי תביעה זו הוגשה שלא באמצעות חברת "ספאם אוף".

4. לאחר ששקלתי בדבר, ונתתי את דעתי למשקל הרב שיש לייחס לשוויון בין הצדדים במסגרתה של תביעה קטנה, דעתי היא שדין בקשת הנתבעים להיתר ייצוג על-ידי עורך-דין להתקבל.

5. כידוע, הכלל בבית המשפט לתביעות קטנות הוא שבעלי הדין אינם מיוצגים על-ידי עורך-דין. ייצוג בעל דין על-ידי עורך דין ייעשה "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו" (סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). תכליתו של כלל זה היא לשמור על מסגרתה של התביעה הקטנה כהליך שאינו יקר, הזמין לאדם המבקש לממש את זכויותיו באופן פשוט ומהיר כשמדובר בסכומי כסף שאינם גבוהים (ראו, רע"א 5711/08 ‏פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, פיסקה 8 (17.3.2009) (להלן – עניין פרטוק); רע"א 1868/16 ‏רז נ' האפרתי, פיסקה י"א (‏19.6.2016)). עם זאת, בהתאם לסיפה של הוראת החוק האמורה כפי שפורשה בהלכה הפסוקה, מקום שבו אחד מבעלי הדין הוא עורך-דין יש לשקול האם להרשות לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג על-ידי עורך-דין גם כן. זאת, על מנת לשמור על השוויון בין בעלי הדין (ראו, עניין פרטוק, פיסקה 12; רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון, פיסקה י"א (‏23.2.2014)).

6. אפתח בהתייחסות לעובדה שבענייננו מירב התביעות הוגשו בסיוע חברת "ספאם אוף". כאמור, אחד התובעים בתביעות אלו התנגד לבקשת הנתבעים, אולם אין בידי לקבל את טעמי ההתנגדות. מדובר בלמעלה מששים תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד. אומנם, סכומה של כל תביעה ותביעה הוא נמוך יחסית. בנסיבות אלו, מובן שאין לכל אחד מהתובעים השונים כדאיות כלכלית לשכור עורך-דין שייצגו. אולם, יש ליתן את הדעת למצב הדברים מנקודת מבטם של הנתבעים. מנקודת ראותם שלהם, עליהם להתמודד עם הליכים שסכומם המצטבר הוא עשרות אלפי שקלים. מדובר מבחינתם בחשיפה אפשרית לחיוב כספי בשווי לא מועט. נוכח חשיפה זו, ניתן להבין את רצונם של הנתבעים להיות מיוצגים באופן מקצועי בהליכים המתבררים נגדם.

7. זאת ועוד, באשר לתביעות שהוגשו בסיוע חברת "ספאם אוף", הרי שלא ניתן להתעלם מכך שמדובר בתביעות שהוגשו בסיוע של גורם מקצועי. מובן שלחברת "ספאם אוף" מומחיות רבה בתחום, וכי ההיעזרות בה מקנה לתובעים שהסתייעו בשירותיה יתרון על פני הנתבעים. כך, בת"ק (ת"א) 26210-04-16 בוקובזה נ' מנקס אונליין טריידינג בע"מ, פיסקה 143 (30.4.2017) (השופטת ש' בן יצחק; הערעור נדחה, רת"ק 31506-05-17), שם נדון נושא הסיוע בחברת "ספאם אוף" בהרחבה, הסבירו נציגי חברת "ספאם אוף" כי נעזרו בעורכי-דין לשם ניסוח תבניות כתבי התביעה שבהן חברה זו עושה שימוש. אכן, זהו אחד החסרונות הבולטים בשימוש שנעשה בכלי התביעה הקטנה בסיועה של חברת "ספאם אוף". סיוע זה מפר את האיזון בין בעלי הדין. הוא פוגע בשוויון בין הצדדים לרעתו של הנתבע. ודוק, השוויון בין הצדדים נפגע לא רק בייצוג במהלך הדיון ובשאלה האם בשם התובע יופיע עורך-דין, אלא כבר בהגשת כתבי התביעה בסיוע גורם מקצועי בעל מומחיות.

8. זאת ועוד, ניתן לסבור כי תובע שהסתייע בחברת "ספאם אוף" המתנגד לייצוגו של הנתבע על-ידי עורך דין שייצגו בעשרות תביעות מאוחדות שהוגשו נגדו, אף לוקה בחוסר הוגנות. מחד גיסא, אותו תובע הסתייע בגורם מקצועי שיסייע לו בהגשת התביעה. באמצעות אותו גורם מקצועי לקח התובע הבודד חלק במהלך מתואם נגד הנתבע, שננקט על-ידי עשרות תובעים נוספים כמוהו. מאידך גיסא, כשמבקש אותו נתבע כי יינתנו בידו כלים מספקים כדי להתמודד עם אותן עשרות תביעות על סכומן המצטבר הגבוה כגון ייצוג על-ידי עורך-דין, משנה התובע את עורו מאדם שהוא חלק מקבוצה כוללת שנקטה במהלך נרחב ומתואם, לתובע הטוען כי הוא בודד ויחיד ולא יהיה כלכלי מבחינתו לשכור עורך-דין גם כן. אם כן, אותו תובע מבקש ליהנות מיתרונות הסיוע המקצועי, ההתאגדות וחוכמת ההמונים כשהדבר נוח בעיניו, ומיתרונות פיצול התביעות וראייתו כתובע נפרד ומובדל מחבריו כשהדבר נוח בעיניו. אף ניתן לסבור כי הדבר עולה לכדי שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הקטנה. ומנקודת מבט נוספת: אם התובעים שהגישו תביעתם באמצעות "ספאם אוף" לקחו חלק באותו מהלך מתואם באמצעות "גורם צללים" שסייע להם בהגשת התביעה, אין זה ברור מדוע אין הם יכולים לשתף פעולה פעם נוספת וגם לשכור יחדיו עורך-דין מטעמם שייצגם אם מבקש הנתבע שיותר לו להיות מיוצג.

אוסיף, כי אף שהחלטתי הראשונה בנושא הייצוג ניתנה נוכח העובדה שאחד התובעים בתביעות שלא הוגשו בסיוע ספאם אוף הוא עורך-דין, הרי שלאחר שקילה ומחשבה, איחוד עשרות התיקים שמרביתם הוגשו בסיוע "ספאם אוף" הוא הטעם העיקרי למסקנתי שיש להיעתר לרצון הנתבעים.

9. אשר לתביעה הקטנה שהוגשה בת"ק 26-01-17, כאמור, מדובר בתביעה שהוגשה שלא בסיוע "ספאם אוף", על-ידי ארבעה תובעים שאחד מהם הוא עורך-דין. לטעמי אין מקום לערוך את הפיצול בייצוג כפי שטענו שלושת התובעים בתביעה זו שאינם עורכי-דין, כך שיותר לנתבעים להיות מיוצגים רק כלפי התובע שהוא עורך-דין. הטענות שבפי כל ארבעת התובעים הן דומות עד זהות. פשיטא שטיעון שיעלה התובע שהוא עורך-דין, ישרת גם את חבריו התובעים שאינם עורכי-דין. הפתרון שהוצע אף מסורבל עד מאוד מבחינת ניהול הדיון במישור הפרקטי. זאת ועוד, יש ליתן את הדעת לכך ששלושת התובעים שאינם עורכי-דין הגישו כתב תביעה יחד עם עורך-הדין, כך שהם כבר נהנו מיתרון על פני הנתבעים בשלב ניסוח כתבי הטענות.

אציין, כי לא מצאתי מקום לפצל את הדיון בתביעה זו מיתר התביעות (או לפצל את הדיון רק בעניינו של מר לדרמן מיתר התביעות), שכן הדבר יביא לכפל הידיינות ואף עלול להקים חשש מפני הכרעות סותרות. בנוסף, כפי שצוין, גם אם תופרד תביעה זו מיתר ההליכים, עדיין יתכן שהיה מקום להיעתר לבקשת הנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין בהתגוננותם מפני עשרות התביעות שהוגשו נגדם בסיוע חברת "ספאם אוף".

10. הקושי שנותר הוא באשר לתביעה הקטנה שהוגשה בת"ק 90-01-17, על-ידי גב' ענת שוורץ. מדובר בתביעה קטנה שלא הוגשה בסיוע "ספאם אוף". התובעת בתביעה זו אינה עורכת-דין. מתן היתר לנתבעים להיות מיוצגים עשוי ליתן בידיהם יתרון כלפיה. עם זאת, סבורני שאין מנוס מהמצב שנוצר, וכי זהו הרע במיעוטו. אילו תביעה קטנה זו הייתה נדונה בבדידותה, לא היה מקום להתיר לנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין. אלא שהדיון בעשרות התביעות שבפניי אוחד מטעמים ברורים של יעילות הדיון. כאמור, אי-מתן היתר לנתבעים להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין עשוי לפגוע בהם נוכח ריבוי התביעות נגדם, שלמעט תביעה קטנה זו הוגשו כולן על-ידי גורם מקצועי (חברת "ספאם אוף", או תובעים שאחד מהם הוא עורך-דין). עוד יש ליתן משקל לכך שנוכח איחוד הדיון בתביעות השונות והמסכת העובדתית הדומה עד זהה הנדונה בהם, התובעת בתביעה זו תהנה מטיעונים שיושמעו ומראיות שיובאו על-ידי התובעים ביתר התביעות שהוגשו בסיוע גורם מקצועי. יש בכך כדי למתן את הפגיעה בשוויון בין הצדדים. פיצול הדיון בתביעה זו מיתר התביעות המתבררות בפניי אינו יעיל נוח מסכת העובדות הדומה עד זהה הנדונה בהן, והוא יביא לכפל הידיינות ויקים חשש מפני הכרעות סותרות. אשר על כן, על אף הקושי המתעורר בכל הנוגע לתביעה קטנה זו, שלא נעלם מעיני, באיזון הכולל יש להיעתר לבקשת הנתבעים.

11. אשר על כן, הבקשה מתקבלת וניתן לנתבעים היתר להיות מיוצגים על-ידי עורך-דין.

12. לבסוף ייאמר כי כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, מקום שבו אחד מבעלי הדין מיוצג על-ידי עורך-דין, יש לשקול האם להרשות לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג על-ידי עורך-דין גם כן, ואף ניתן לשקול זאת בחיוב. זאת, על מנת לשמור על השוויון בין בעלי הדין (ראו, עניין פרטוק, פיסקה 12). על כן, ככל שברצון מי מהתובעים להיות מיוצג על-ידי עורך-דין, הוא רשאי להגיש בקשה מתאימה.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ח, 26 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.