1. התובע, יליד 1948, עבד בתעשייה האווירית במשך כ – 46 שנים, בין השנים 1969 עד 2015.

בהליך זה, בו אוחדו שתי תובענות שהתובע הגיש, הוא מבקש להכיר בפגיעה בכתפיו וכן בתסמונת דום נשימה בשינה/ פגיעה בריאות (העניין יוברר בהמשך), כפגיעות בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. בכתב התביעה בנושא הכתפיים (בל 4805-01-17) נטען כי עבודתו של התובע כרוכה בהרמה ובסחיבה של משאות כבדים (ברזלים במשקל כבד מאוד), עבודה מעל גובה הכתפיים ועבודה עם כלים רוטטים או פנאומטיים, כגון מקדחות, מכונות ניסור, מברגות ועוד.

בתצהיר התובע במסגרת אותה תובענה, נמסר תיאור קצר וכללי של תנאי עבודתו. נטען כי התובע עובד במשרה מלאה ואף נדרש לבצע שעות נוספות. כמו כן נטען שעבודתו של התובע היא עבודה פיזית קשה הכוללת נשיאה והרמת ציוד כבד כגון ברזל במשקל 40 ק"ג, מלחציים של מכונה (20 עד 45 ק"ג), חומרי גלם (10 – 50 ק"ג), חלקי מטוסים וכלי עבודה. עוד נטען שבמהלך עבודתו התובע עובד מעל גובה הכתפיים בעבודות קידוח ועבודות אחזקה במטוס וכי הוא גם עובד עם כלים כבדים ורוטטים, כגון מקדחות, מכונות ניסור, מברגות ועוד, במשך פרקי זמן ממושכים (לא נמסר משכם).

לאחר ההחלטה על איחוד התובענות (מיום 3.11.17), התובע הגיש תצהיר נוסף שבו תיאר ביתר פירוט את תנאי עבודתו. בתצהיר השני התובע הבחין בין תקופות עבודה שונות – בשלושים השנים הראשונות התובע עבד ככרסם על מכונות לעיבוד שבבי, בעשר השנים הבאות היה בתפקיד ראש מחלקת כרסום ובשש השנים האחרונות שימש כראש ענף ומנהל מסגרייה. להערכת התובע, בשלב זה, כחמישית מזמנו (20%) הוקדשה לניהול.

בנוסף, בתצהיר השני התובע ציין שנעזר בעבודתו גם במנוף - משנע או עגלה, לגבי חלקים ששקלו מעל 35 ק"ג.

לגבי חומרי גלם במשקל של עד 30 ק"ג, התובע ציין שהוא מרים בידיו ונושא אל המכונה, מרחק 2 עד 25 מטרים.

התובע הוסיף שהוא עושה שימוש במלחציים שהוא מניח על השולחן בידיו או בעזרת עובד נוסף, כאשר המכונה נמצאת בגובה החזה. בהקשר זה התובע ציין עוד שהוא רותם את החלק במלחציים ולשם כך עליו להרים את חומר הגלם לגובה החזה.

בנוסף, התובע תיאר שהוא רותם כלי עבודה (כרסום, מקדחה, דיסק) ולשם כך הוא נדרש להרים טפסניות לגובה מעל הכתפיים, כאשר יש צורך בהחלפת הטפסניות בין כלי עבודה אחד לשני, כך שבממוצע התובע מבצע את אותה פעולה 5-100 פעמים ביום.

3. בכתב התביעה בנושא תסמונת דום נשימה/ ריאות (בל 54456-05-17) נטען כי במהלך עבודתו התובע נחשף מדי יום במשך רוב שעות היום לחומרים רעילים ומזיקים, לרבות חומרים כימיים וממיסים אורגניים שהתובע השתמש בהם בזמן עבודתו וכן עובדים אחרים. הכוונה לחומרים כגון: MEK, שמן קירור לאמולסיה בעיבוד שבבי, בריליום, NEMA G 10, אבק אלומיניום. התובע הוסיף שעבד בבית מלאכה תחת גג אסבסט.

בתצהירו התובע טען שהשתמש בעיקר בחומרים הבאים:

MEK – חומר חריף נוזלי לניקוי - 3-4 פעמים שבוע בממוצע, כ – 3 שעות ביום;

שמן קירור לאמולסיה בעיבוד שבבי על בסיס יומיומי;

מתכת רעילה בריליום – 5-6 פעמים בשנה, בממוצע כשעתיים ביום בשנה;

חומר פלסטי NEMA G 10 3-4 פעמים בחודש, שעה עד יום שלם;

אבק אלומיניום ומגנזיום בזמן עבודת השיבוב – אבק אלומיניום במשך כל היום ומגנזיום בהתאם לצורך.

התובע הוסיף שבמהלך השימוש בחומרים השתמש באמצעי מיגון, אך היו עבודות שלא ניתן היה להשתמש בהם. עוד ציין כי לאחר שסיים לעבוד עם החומרים, האבק או האדים של אותם חומרים היו מתפזרים בחלל המחלקה. התובע גם נחשף לחומרים אלה מעבודתם של עובדים אחרים סביבו.

4. מטעם התובע הוגש תצהיר של חברו לעבודה, מר שמיל משה, שתצהירו דל בפרטים והעד הסתפק באישור כללי של התיאור המופיע בתצהירו של התובע. מאחר שהעד לא התייצב לישיבת ההוכחות, לא ניתן משקל לתצהיר זה. למעשה, התובע העיד בהליך כעד יחיד.

5. לאחר שמיעת עדותו של התובע במסגרת חקירתו הנגדית, בהשוואה לתיאורים שבתצהירו וכן לתיאורים במסמכים שנשלחו על ידי המעסיק ואשר התובע התבקש להתייחס לתוכנם, יש לדחות את התביעה בנושא הכתפיים ולמנות מומחה /יועץ רפואי לגבי הפגיעה הנשימתית, אך זאת רק בהתייחס לחלק מהחומרים שהתובע ציין בתצהירו כי נחשף אליהם.

הפגיעה בתחום הריאות (בל 54456-05-17)

6. למרות שהתובע הגיש את התביעה להכרה בתסמונת דום נשימה בשינה כפגיעה בעבודה, שני הצדדים התייחסו בסיכומיהם לפגיעה בתחום הריאות. על כן החלטה בנושא תתייחס לפגימה בתחום זה. בקשר לכך, התובע טוען שנחשף בעבודתו לחומרים שפורטו בתצהירו.

התיאור המופיע בתצהיר, ובעיקר תדירות השימוש בחומרים שצוינו, נסתר בחקירתו הנגדית של התובע, עת הוצג לו שאלון שהוא מילא והגיש לנתבע (נ/5) ושאלון נוסף שמולא על ידי המעסיק (נ/6).

התובע אישר את נכונות הפרטים שמסר בנ/5 (עמוד 5, שורות 19 -22). התובע גם אישר את האמור בשאלון שמולא על ידי המעסיק (נ/6), הכולל תיאור שונה של חומרים אליהם התובע נחשף. עניין זה מעורר ספק לגבי מהות החומרים אליהם התובע נחשף ולגבי כלל גרסתו לגבי תנאי עבודתו.

בנ/5 התובע, ציין כך:

"עם אילו חומרים עבדת?

אלומיניום טיטניום פריליום – מתכת רעילה (ככל הנראה הכוונה לברילוים – ד.ו.),

Nama G 10, חומרים פלסטיים, חומרי קירור – אמולסיה nek, מתכות אבקת אלומיניום.

...

באיזו תדירות נחשפת לחומרים אלה?

כל היום. סוג החומרים משתנה כל יום בהתאם לעבודה."

בנ/6, שגם את תוכנו התובע אישר (עמוד 6, שורות 3- 9), צוינו החומרים הבאים:

"נוזל קירור (אמולסיה), שמן רגיל למתכות כבדות (טיפול טרמי).

רוב החומרים הם פלדות - חומרי אלומיניום - פלדות קשות לאחר טיפול טרמי, פרספקס לבן +צבעוני +שבלונות סוג של עץ מחמר דחוס."

עוד נרשם כך:

"באיזה תדירות נחשף העובד לחומרים אלה?

כמעט כל יום בזמן העבודה שמתבצעת על המכונה – למעט הפיברגלס תקופתי.

האם סביבת עבודתו הקבועה היא ליד החומרים האלה?

לא תמיד – החומרים נמצאו בבית המלאכה."

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי החשיפה לחומרים שהמעסיק ציין היתה בתדירויות שונות בהתאם לצרכי העבודה (עמוד 6 שורות 7-8).

כלומר, בניגוד לאמור בתצהיר התובע, לא היתה תדירות קבועה או ממוצעת של חשיפה לחומר כזה או אחר, אלא בהתאם לצורכי העבודה. בנוסף, החומרים אותם התובע ציין בתצהירו אינם זהים לחומרים שהמעסיק ציין בשאלון, למעט חשיפה לנוזל קירור (אמולסיה) ושמן רגיל למתכות כבדות (טיפל טרמי). כך למשל, התובע הזכיר בשאלון שמילא טיטניום, מתכות וחומרים פלסטיים, שלא צוינו בתצהירו.

לא למותר לציין שגם בבית הדין, כאשר נשאל לגבי תדירות השימוש בחומרים, העיד ש"תלוי בסוג העבודה" וכי לגביmek "זה לא היה כל הזמן כי לא כל הזמן הייתי עושה". מעבר לכך, כאשר התבקש לציין בשאלה פתוחה באילו חומרים עשה שימוש, ציין רק מי קירור ובריליום, לגביו ציין בתצהירו כי השימוש בו היה נדיר (5-6 פעמים בשנה). לאחר מכן אישר גם את התיאור שמסר המעסיק, ולא חזר וציין את החומרים המפורטים בתצהירו.

עוד יש להוסיף, כי התובע אישר שבוצעו במקום בדיקות לגבי החשיפה לחומרים (עמוד 6, שורות 10 -11), אך לא המציא אותן.

7. לאור ההבדלים בין הגרסאות השונות, שלכאורה את כולן התובע אישר וברי שהפרטים בתצהיר התובע, בשאלון שמילא בעצמו ובשאלון שמולא על ידי המעסיק, אינם זהים (למעט החשיפה לנוזל קירור ושמן רגיל למתכות כבדות), לא ניתן לקבל את גרסתו של התובע, המפורטת בתצהירו.

עם זאת, לגבי החומרים שצוינו על ידי המעסיק ואשר התובע אישר, יש מקום למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי, וזאת לאור פסיקת בית הדין הארצי, לפיה אם העובד נחשף לגורם בעל פוטנציאל פגיעה במקום עבודתו, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי, גם אם קיימת עמימות לגבי היקף החשיפה ואפילו אם יש ספק בנושא (עב"ל (ארצי) 30126-03-17 ברק – המוסד לביטוח לאומי, 10.7.18, עב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה – המוסד לביטוח לאומי, 19.10.17).

8. בהתאם, התשתית העובדתית שתוצג למומחה היא בהתאם לאמור לעיל ובהסתייגות המתוארת בנ/6 ולפיה החשיפה לחומרים היתה בשנים 1969 עד 1998, כאשר התובע עבד ככרסם, מאחר שלאחר מכן התובע עבד בתפקידי ניהול (מנהל רמ"ח חריטה וכרסום ורע"נ מסגריה ועיבוד שבבי; עניין זה יידון בהמשך גם בהקשר של הפגיעה בכתפיים).

כמו כן, יובא בפני המומחה התיאור העובדתי של אולם בית המלאכה, כפי שהתובע תיאר בבית הדין – אולם גדול שבו יש בכניסה 10 -15 שולחנות ומעבר להם בשני צדי האולם מכונות, כשביניהן מעבר לשימוע חומרים, כאשר האולם מחולק לאזורים של מסגרים, כרסמים ורתכים. התובע גם ציין שבאולם היה איוורור (ונטילטורים) ודלתות גדולות שהיו פתוחות בעונת הקיץ, עד שהותקנו במקום מזגנים גדולים מאוד (ב – 15 השנים האחרונות לעבודה).

הפגיעה בכתפיים

9. את התיאור העובדתי שהובא בתצהיר התובע, בחקירתו הנגדית בבית הדין וכעולה מהמסמכים שהוגשו, יש לבחון בהתאם להלכה הפסוקה בנושא, כפי שסוכמה לאחרונה בעב"ל (ארצי) 44767-07-17 בן עבו – המוסד לביטוח לאומי, 24.1.19, כדלקמן:

"לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש להוכיח, בהתאם להלכה הפסוקה, כי המבוטח ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); כן ראו בקשר לכך את עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי - אסתר נוח (22.12.14); להלן: עניין נוח; עב"ל (ארצי) 54603-11-14 ארקדי קרייזנבורג - המוסד לביטוח לאומי (19.4.17)).

עוד הובהר בפסיקה כי גם במצב של עבודה מגוונת קיימת אפשרות לאבחן תנועות המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, ככל שניתן לבודדן ממכלול הפעולות שמבצע המבוטח במהלך יום עבודתו (עניין נוח; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07))."

ר' גם בעב"ל (ארצי) 35304-06-18 ביטון - המוסד לביטוח לאומי, 25.3.19.

10. בסיכומי התובע, התנועות שתוארו בהקשר של הפגיעה האורתופדית הן: הרמה ונשיאה של ציוד כבד, עבודה מעל גובה הכתפיים ועבודה עם כליים פנאומטיים וידניים. עוד נטען כי התובע הרים את ידיו מעל גובה הכתפיים לצורך החלפת הטפסניות בתוך המכונות עליהן עבד.

11. כהתרשמות כללית מעדות התובע בנושאים אלה, יש לציין כי מדובר בעדות יחידה שיש בה יסוד של האדרה. כך למשל, בניגוד לניסיון החיים, התובע טען בחקירתו הנגדית שכאשר קודם לתפקידי ניהול, עבד יותר קשה מבעבר ולכן לא ראה כל הבדל בין הפעולות שביצע בעת שהיה כרסם לעומת תפקידי הניהול שמילא ב – 16 השנים האחרונות לעבודתו (ר' בעמוד 5, שורות 11 – 18). מעבר להפרזה שבדברים, ניכר היה שהתובע מבלבל בין אחריות ובין פעולות פיזיות בעבודה. ברור שאם התובע גם עסק בניהול, גם פיקח על עבודתם של אחרים וגם עבד בעצמו, הרי שלא כל שעות העבודה הוקדשו לפעולות ולתנועות הפיזיות שתיאר.

12. בהקשר זה יש להוסיף ולציין, כי בניגוד לעדותו של התובע לגבי תנאי העבודה בנושא הפגימה בתחום הריאות, שם התובע אישר את התיאור בשאלון שהמעסיק מילא, הרי שבנושא הפגיעה האורתופדית, התובע טען שהתיאור בשאלון המעסיק (נ/3 וכן מסמך נ/4) אינו נכון. לגבי נ /4 התובע טען ש"מה שכתוב פה זה סיפורים ... את יודעת מי זו, ... היא מנהלת כ"א שכבר כמה שנים לא עובדת. היא בחיים שלה לא ירדה לבית מלאכה". התובע התייחס באופן דומה גם לשאלון נ/3. תחילה התובע טען שניתן לזמן את הממונה עליו בעבודה שיעיד בהליך (על מנת שיתמוך בגרסתו). אך לאחר שנטען בפניו שהוא זה שמסר את הפרטים שבשאלון המעסיק, טען התובע כי "הוא לא התעסק בעבודה בבית המלאכה".

יודגש כי שני השאלונים שהמעסיק מילא (נ/3 ונ/6) נחתמו על ידי אותו גרם בתע"א ואין זה סביר שלגבי שאלון אחד צוינו פרטים נכונים שהתובע אישר במלואם וללא הסתייגות ואילו בשאלון בנושא הרפואי השני מולאו פרטים לא נכונים. מה עוד שבשאלונים צוינו במפורש הממונים על התובע ופרטיהם. התובע, המיוצג בהליך, יכול היה בנקל לבקש לזמן מי מהממונים עליו להעיד על מנת שיתמוך בגרסתו. משלא עשה כן, הדבר שוקל לחובתו.

13. ויובהר – האמור במסמכים מטעם המעסיק אינו תומך כלל בגרסת התובע.

בנ/3 נרשם:

"העובד מקבל את החלק מהממונה מניח בעגלה בעזרת מנוף עלי מרים את החלק לשולחן עבודה. רותם אותו בעזרת כלי סגירה מרכיב כרסום בהתאם לסוג החומר מפעיל את המכונה ומתחיל לכרסם עד שמסים.

באיזו תדירות מבצע העובד את הפעולה?

תדירות משתנה בהתאם לצרכי העבודה.

האם העובד מבצע אותה עבודה יום יום?

כן, העבודה משתנית; העבודה אינה קבועה.

באילו משאות מדובר?

מדובר במשאות במשקל של 2- 10 ק"ג.

האם מדובר במשקלים שונים?

מדובר במשקלים שונים חלקים מחומר אלומיניום 1-5 ק"ג פלדה 1-10 ק"ג.

מהיכן צריך העובד להרים את המשא?

מהעגלה שנמצאת בסמוך לעבודה לשולחן העבודה.

לאן ולאיזה מרחק צריך העובד להעביר או להניח את המשא?

עד לחדר הבקרות שזה עד 10 מ'.

כמה פעמים ביום העובד מרים?

כפעמיים משתנה.

במהלך היום, כמה זמן עוסק העובד בפעולות אלה?

הזמן משתנה.

האם פעולת ההרמה / נשיאת המשא ופריקתו נמשכת ברציפות לאורך כל היום? לא

איך העובד מבצע את פעולות הרמת החפצים? האם צריך להרים מעל גובה הכתפיים?

הרמת החפצים מתבצעת ע"י מנוף עילי שנמצא מעל המכונה.

האם העובד נעזר בכלי עבודה לביצוע העבודה? כן.

באילו כלים העובד משתמש?

מפתחות פתוחים, מפתחות רינגים, מלחציים, מיקרומטר, קליבר, הייגש.

האם משתמש בכלים רוטטים? לא.

הערות:

הנתונים נמסרו ע"י רע"נ מסגריה מכנית מרדכי מרדכי.

העובד מסור ונאמן בעבודתו ומבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

בתיאור העבודה – מתייחס לתקופה שעבד ככרסם, מפעיל ומתכנת כרסומת, רמ"ד כרסום, רמ"ד כרסום וחריטה בלבד עד 2003 ולא בתקופה שמונה למנהל הפרישה 2003 עבד לסרוגין ובמקביל ניהל את המסגריה המכנית.

רוב עבודתו התבצעה ממשרדו עבודת תכנות וניהול.

בנ/4 הובא תיאור של מכונות הכרסום, ובין השאר נרשם כך:

"העבודה מתבצעת בהוראת תכנות מחשב ללא מגע יד עובד – העובד יושב מול הכרסומת.

במכונות הישנות העבודה ידנית, אופי תחילת העבודה זהה (כלומר "העובד מקבל חומר גלם עם מפרט עבודה, רותם את החלק לשולחן בעזרת מלחציים או קשירה במכונה" – ד.ו.), העבודה מתבצעת צמוד למכונה עד לסיום החלק ו/או דרישות העבודה ולא יותר מ – 5-6 שע' ביום עבודה רגיל.

לא נדרשת הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים בעת עבודתו של העובד על המכונות למעט לחיצה על כפתור לחיבור/ ניתוק זרם החשמל במכונה MAKINO הממוחשבת."

14. מכאן יש לחזור ולבחון כיצד התובע תיאר את עבודתו בחקירתו הנגדית. יש לציין כי התובע לא הבחין כלל בין הפעולות השונות שביצע במהלך העבודה ולא ניתן להבין מהתיאור שמסר מהו משך הזמן שביצע כל פעולה. כלומר, איזה חלק מהיום הרים משאות, מה החלק היחסי של המשאות שהורמו בעזרת מנוף ועגלה, לעומת משאות שהרים בידיו, כמה זמן נמשכה עבודת הכרסום/ חרטות (שהיא הפעולה מרכזית שבוצעה) לעומת פעולות העזר של נשיאת חומרי הגלם וקשירתם לשולחן העבודה ולמכונה (שלבים לגביהם התובע העיד שבוצעו בהרמת הידיים מעל לגובה הכתף).

כאשר התובע נשאל במפורש מה משך הביצוע של כל פעולה שתיאר, השיב ש"זה תלוי בסוג החלק. אם זה חלק גדול מאוד, עובדים עליו הרבה זמן ואם זה חלק קטן, אז פחות".

כך השיב גם כשנשאל לגבי הגובה אליו נדרש להרים את החלקים – "אם החלק מאוד כבד, אז הוא נמצא על עגלה נמוכה. .... זה תלוי בגודל של החלק." ובהמשך:

ש. גם הגובה וגם המשקל, נקבע באותו יום שבו אתה עובד?

ת. בוודאי. זה משתנה כל הזמן. אבל הפעולות הן אותן פעולות.

גם אם התובע ביצע בעיקרון את אותן פעולות, ישנה משמעות לתדירות ביצוען. פעולות של הרמה מעל לגובה הכתפיים ברצף של מספר פעמים בשעה, לאורך מספר שעות ביום שונה מפעולות הרמה מעת לעת, בין פעולת חרטות או כרסמות ממושכת. בדומה, יש הבדל אם משא מורם או נישא למרחק קצר או ארוך ומה משקל החלקים הנישאים. עניין עובדתי זה כלל לא הובהר בעדותו של התובע. מעדותו לגבי גודל החלקים ומשך העבודה על כל חלק, ניתן להסיק כי הפעולות של הרמת החלק/ חומר הגלם, נשיאתו והצמדתו למכונה, אינן מבוצעות בתדירות קבועה. מכל מקום, התובע לא מסר כל פרט ממנו ניתן להסיק באיזו תדירות הפעולות הנ"ל מבוצעות. נהפוך הוא – התובע מסר תשובה בלתי הגיונית, לפיה החלפת כלים במשמרת נעשית בין 50 ל – 100 פעמים במשמרת, בת 8 שעות (עמוד 5, שורות 10 – 12), היינו בתדירות של 5 או 10 דקות. תשובה זו אינה הגיונית, בשים לב לכך שהתובע היה כרסם וכי עיקר העבודה אינו החלפת החומרים במכונה או חיזוקם למכונה, אלא פעולת הכרסמות.

15. לאמור לעיל יש להוסיף כי מתיאור התובע עולה כי השלב בעבודה שבו הרים ידיים מעל לגובה הכתפיים, הוא כאשר חיבר את החלק (חומר הגלם) למכונה/ שולחן העבודה. לגבי חלק זה של העבודה, התובע הסביר שישנם כלים במשקלים שונים וכי גודלם של החלקים משתנה. על כן סביר להניח שגם משך ותדירות הפעולות של חיבור החלקים למכונה משתנה, בהתאם לגודלו של החלק. כלומר, גם לגבי פעולה זו לא הוכח שמדובר בתנועות חוזרות ונשנות.

16. אשר לשימוש בכלים רוטטים או פנאומטיים, לאור האמור בשאלון המעסיק בעניין זה ובשים לב להתרשמות הכללית מעדות התובע, כאשר לא הוצגה ראיה אובייקטיבית בנושא זה, נדחית גרסת התובע בעניין.

17. לסיכום האמור בחלק זה, התובע לא הוכיח תשתית עובדתית של תנועות חוזרות ונשנות הפועלות על כתפיו. על כל דין התביעה בהליך בל 4805-01-17 להידחות.

18. סוף דבר –

התביעה בנושא הכתפיים נדחית.

בתביעה בנושא ריאות (בל 54456-05-17) ימונה מומחה/ יועץ רפואי בתחום ריאות, שתוצג בפניו התשתית העובדתית הבאה:

א. התובע, יליד 1948, עבד בתעשייה האווירית במשך כ – 46 שנים, בין השנים 1969 עד 2015.

ב. התובע עבד במשרה מלאה ומעת לעת עבד גם בשעות נוספות.

ג. במסגרת עבודתו ככרסם, התובע נחשף לנוזל קירור (אמולסיה) ושמן רגיל למתכות כבדות (טיפל תרמי).

ד. החשיפה לחומרים היתה בשנים 1969 עד 1998, כאשר התובע עבד ככרסם. לאחר מכן התובע עבד בתפקידי ניהול (מנהל רמ"ח חריטה וכרסום ורע"נ מסגריה ועיבוד שבבי).

ה. התובע השתמש באביזרי מגן – משקפי מגן, כפפות ואטמי אוזניים.

ו. בית המלאכה שבו התובע עבד היה אולם גדול שבו יש בכניסה 10 -15 שולחנות ומעבר להם בשני צדי האולם מכונות, כשביניהן מעבר לשימוע חומרים. האולם היה מחולק לאזורים של מסגרים, כרסמים ורתכים.

באולם היה איוורור (ונטילטורים) ודלתות גדולות שהיו פתוחות בעונת הקיץ, עד שהותקנו במקום מזגנים גדולים מאוד (ב – 15 השנים האחרונות לעבודה, כשהתובע עבד בתפקידי ניהול).

החלטה על מינוי המומחה תנתן בנפרד.

המזכירות תסגור את תיק 4805-01-17.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ט, (14 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.