1. הבקשה לסעדים זמניים

הבקשה שלפניי הינה בקשה בהולה למתן צווי מניעה זמניים.

בבקשה התבקש בית משפט להורות למשיבים להימנע מלדון או לקבל החלטות העומדות בניגוד להסכם המייסדים של המשיבה 7 פלטפורמה תקשורת שיווקית בע"מ (להלן: "החברה" או "פלטפורמה") בנושאים שונים, אשר פורטו בהזמנה לישיבת דירקטוריון של החברה מיום 4.1.2017 ובהזמנה לאסיפת בעלי מניות ביום 4.1.2017.

בבקשה נאמר, כי ראשית דרכה ההיסטורית של החברה הייתה בשנת 1971 כאשר הקים המבקש 2 עזרא אלרון (להלן: "עזרא"), בשיתוף עם אחיו הבכור, עסק אשר נוהל לימים באמצעות חברה בשם פיתגורס (1986) בע"מ (להלן: "פיתגורס").

לחברה זו הצטרף המשיב 4 דוני אלרון (להלן: "דוני") אחיו של עזרא.

נטען, כי עזרא היה הרוח החיה בפיתגורס.

בשנת 2000 הקימו עזרא ודוני יחד את פיגמנט הדפסות בע"מ (להלן: "פיגמנט").

מתוך רצון להתרחב ולהציע שירותי פרסום נוספים הקימו עזרא ודוני יחד עם המשיב 2, אסף מזור (להלן: "אסף"), את החברה.

נטען, כי יעודה של החברה היה לתעל לתוכה את פעילות פיגמנט ולהרחיבה.

בבקשה נאמר כי כדי להסדיר את הזכויות והחובות של הצדדים ובטרם נולדה החברה בשנת 2005, כרתו הצדדים הסכם מייסדים (להלן: "הסכם המייסדים").

אומנם, ההסכם לא נחתם בסופו של דבר אך לטענת המבקשים אין מחלוקת, גם לשיטת המשיבים, כי הקבוע במסמך מבטא ומשקף את ההסכמות בין הצדדים.

המבקשים טענו בבקשה כי כאשר נכרת הסכם המייסדים הייתה פיגמנט חברה משגשגת אשר הוקמה על ידי המבקשים והמשיבים 4-6 ואילו המשיבים 2-3 הועסקו על ידה כשכירים בלבד.

המבקשים ציינו כי מזה מספר שנים מתנהל בין הצדדים הליך אחר, לפני מותב זה, בתביעת קיפוח אשר הגישו המבקשים בת.א 50402-12-11 (להלן: "תביעת הקיפוח").

נאמר, כי לאחר שנשמעו ראיות והוגשו סיכומים בתביעת הקיפוח והצדדים ממתינים למתן פסק דין, קיבלו המבקשים ביום 28.12.16 זימון לישיבת דירקטוריון ולאסיפת בעלי מניות שנתית של החברה.

הנושאים שאמורים לעלות על סדר היום נוגדים את הסכם המייסדים באופן בוטה ואם לא יינתנו הצווים המתבקשים ימשיך קיפוחם של המבקשים.

במסגרת הבקשה חזרו המבקשים על פירוט הצדדים ועל תמצית הטענות בתביעת הקיפוח.

הבקשה התייחסה למספר נושאים שנכללו בזימונים:

- אישור העברת מניות המוחזקות על ידי המשיבה 6, דולב אלרון השקעות וניהול בע"מ (להלן: "דולב אלרון"), לידי חברת נבו מזור ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "נבו מזור").

- עדכון משרת מנכ"ל – הואיל ונחתם הסכם לסיום העסקתו של דוני כמנכ"ל בחברה ואסף יישא בנטל הניהול – הוצע להעלות את שכרו לסך 80,000 ₪ עלות מעביד.

- שינויים בהרכב דירקטוריון החברה.

- קביעת זכויות חתימה בחברה – חתימה של אסף או אחיו יעקב מזור בתוספת חתימה של החברה תחייב את החברה, כאשר יינתנו זכויות צפייה בחשבונות הבנק של החברה לעזרא ולגב' אורלי גבאי.

- פתיחת חשבון נוסף עבור החברה – בהתאם לשיקול דעת המנכ"ל.

נטען, כי העברת מניות כמתבקש בזימון סותרת את האמור בסעיף 6 להסכם המייסדים אשר עניינו "הגבלה על עבירות המניות".

בהסכם נקבע כי כל צד שיהיה מעוניין להעביר מניות - חייב להציען קודם לכן ליתר בעלי המניות.

לא הועברה למבקשים כל הצעה.

עוד נאמר כי מדובר בחברה פרטית, מעין שותפות, לה שלושה בעלי מניות בלבד: נבו מזור, רזיאל אלרון (2000) בע"מ (להלן: "רזיאל") ודולב.

בין חברות אלה לבין בעלי מניותיהן קיימת זהות מוחלטת של אינטרסים ואין מקום להעברת מניות מבלי להציע אותן קודם לכן לכלל בעלי המניות בחברה.

באשר לעדכון משרת מנכ"ל – מדובר בהעלאת שכר מסכום של 50,000 ₪ ל- 80,000 ₪, למרות שעל פי דוחות החברה רווחי החברה ירדו פלאים.

אישור ההצעות על סדר היום יסתור את סעיף 4.1 להסכם המייסדים בו נקבע כי לחברה יהיו שני מנהלים: האחד נציג של פיגמנט והשני אסף או נציג מטעמו.

על המשיבים היה להציע למנות את עזרא כמנכ"ל בנוסף לאסף.

לא ייתכן גם כי הרוב, בעל 75% ממניות החברה, יוכל למנות את עצמו כמנכ"ל ולהחליט על השכר הראוי לו - כאשר למיעוט אין כל השפעה.

למקבלי ההחלטות עניין אישי מובהק בשינוי השכר.

באשר לשינוי בהרכב הדירקטוריון בזכויות החתימה ופתיחת החשבון החדש – מדובר בהחלטות הנוגדות את סעיפים 4.1 ו- 10 להסכם המייסדים.

מדובר בהצעות בלתי סבירות אשר מטרתן לרוקן מכל תוכן את הסכם המייסדים.

בהתאם לנוהג בין הצדדים מונה הדירקטוריון מאז הקמת החברה שלושה חברים – אחד מטעם כל בעלת מניות.

על נוהג זה להישמר גם כיום.

למבקשים ראיות לכאורה באשר לתוקפו של הסכם המייסדים ואף מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

ניתן על ידי צו ארעי כמבוקש.

המבקשים הגישו כתב תביעה בו חזרו למעשה על האמור בבקשה לסעדים זמניים.

בכתב התביעה התבקש סעד הצהרתי לפיו הסכם המייסדים הינו הסכם שריר ותקף המחייב את הצדדים לתובענה.

2. תגובת המשיבים 7 ו- 4-6

בתגובת המשיבה 7, החברה, נאמר כי מדובר בניסיון "לתקוע טריז" בגלגליה של החברה, שהיא חברה פעילה ומצליחה בתחום הפרסום הדיגיטאלי, מטעמי נקמנות ותאוות בצע.

מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי של שלושה חודשים תוך הסתרת עובדות רבות מבית המשפט.

למבקשים נמסר במפורש אודות כוונת נבו מזור לרכוש את מניות המשיבים 4-6 בחברה כבר בחודש ספטמבר 2016 ושוב בנובמבר 2016.

המבקשים הבהירו כי הם מתכוונים לשתף פעולה באישור מהלך עסקי זה.

הבקשה הוגשה חמישה ימים לאחר שתמה והושלמה עסקת מכר המניות, לרבות העברת מלוא התמורה.

הבקשה נסמכת רובה ככולה על טיוטת הסכם מייסדים אשר המבקשים אינם צד לה, אשר מעולם לא נחתמה ואין לה כל תוקף.

הצדדים לא פעלו בהתאם לאותה טיוטת הסכם מייסדים ונסיבות הקמת החברה מבהירות כי מדובר בטענה חסרת בסיס.

נבו מזור הקימה את החברה כבעלת מניות יחידה, אסף שימש כדירקטור יחיד בחברה מיום הקמתה ועד ינואר 2008 וכמנכ"ל יחיד עד לינואר 2009.

אין מגבלה בתקנון החברה להעברת מניות ובלבד שיתקבל אישור דירקטוריון החברה ואסיפת בעלי המניות בחברה.

זכויות החתימה נקבעו באופן שונה מזה המצוין בהסכם המייסדים.

החברה מעולם לא התנהלה כמעין שותפות והמבקשים לא היו צד לניהולה או קידומה.

גם אם ייקבע כי מדובר בהסכם מחייב, אין הוראות הסכם המייסדים מונעות את מכירת מניות החברה בין בעלי מניות בה; ההוראות מאפשרות שינוי של זכויות חתימה בחברה ואין הגבלה על אלו מההחלטות אותן ביקשה החברה לקבל.

המבקשים אינם עותרים לסעד של אכיפת הסכם המייסדים ולמעשה אינם עותרים לסעד אופרטיבי כלשהו.

המשיבים 4-6 החליטו למכור את אחזקות דולב בפלטפורמה, בשים לב לריכוז פעילותה של החברה בפרסום דיגיטלי כאשר הם ביקשו התפתחות עסקית באופקים אחרים.

החלטת דולב הייתה עסקית והזדמנות זו אף הוענקה לרזיאל אשר דחתה אותה על הסף.

המבקשים אינם מסוגלים להבין כי מדובר בשוק דינמי. הם מבקשים ליתן תוקף להסכם מייסדים המתייחס לחברה הפועלת בתחום של תכנון ועיצוב של מוצרי דפוס – כאשר תחום הפעילות של החברה בשנים האחרונות הינה פעילות טכנולוגית.

אם רוצים המבקשים לרכוש את מניותיה של נבו מזור בחברה; לקחת לעצמם את השליטה בחברה ולנהל אותה - הם מוזמנים לעשות כן.

מניות נבו מזור עומדות למכירה בהתאם לשווי המניות כפי שבאו לידי ביטוי בעסקת מכר המניות של דולב.

פיגמנט אשר התקשרה, לכאורה, בהסכם המייסדים - אינה צד להליך.

החברה הרחיבה בתגובתה את טענתה לפיה הוקמה על ידי נבו מזור ללא כל הסכם מייסדים.

נטען כי רק שישה חודשים לאחר הקמתה הועברו 25% מאחזקות נבו מזור בחברה לידי דולב ו- 25% לידי רזיאל.

לא נחתם בין הצדדים הסכם בעלי מניות.

שמה של פיגמנט הדפסות לא נזכר במסמך כלשהו ולא נחתם הסכם מייסדים.

בחינת הצהרות בעלי המניות הראשונים והתקנון הקצר של פלטפורמה, מבהיר כי מרבית הסמכויות לקבלת החלטות ניהוליות ניתנו לאסיפת בעלי המניות והן ניתנות לשינוי ברוב רגיל.

טיוטת הסכם המייסדים לא נזכרה על ידי המבקשים בתביעת הקיפוח, שכן מדובר במסמך חסר תוקף משפטי שלא השתכלל לידי הסכם.

כאמור, הצדדים, ללא פיגמנט הדפסות, קבעו הוראות תקנון שונות מהוראת טיוטת הסכם המייסדים.

בתגובה פורט הרקע לפרוץ ההליכים המשפטיים בין הצדדים.

צוין כי טענתם העיקרית של המבקשים בתביעת הקיפוח הינה תיאוריה בדבר קיומו של "אורגניזם" אחד לפיה פיגמנט הדפסות והחברה - חד הם.

לאור זאת, ביקשו המבקשים לאכוף חלוקת רווחים שוויונית בחברה בין שלוש חברות האחזקות, תוך התעלמות ממבנה האחזקות הפורמאלי בחברה, וכן לאכוף את העסקת עזרא והמבקשת 3 מלכה אלרון (להלן: "מלכה") בחברה, למרות שהם חסרי כישורים לעשות כן.

הובהר הצורך העסקי ברכישת מניות דולב על ידי נבו מזור כדי לבצע שינוי כיוון מקצועי.

כמו כן, נטען כי הסעד המתבקש לא נועד לשמירת הקיים אלא לשינויו; מדובר בהסכם מכר מניות אשר נחתם והשתכלל סופית ומדובר בייחוס נפקות משפטית לטיוטת הסכם שלא השתכללה.

עוד נטען, בין היתר, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת החברה, שכן נזק שייגרם למבקשים ניתן לשומה כספית.

אין מקום ליתן סעד זמני המונע את המשך ניהול החברה.

תצהירו של אסף תמך בתגובה.

המשיבים 4-6 הגישו תשובה תמציתית בה הצטרפו לנאמר בתגובתה של החברה.

משיבים אלה טענו כי הבקשה מבוססת על טיוטה שהוראותיה לא יושמו בפועל, אשר סותרת טענות של המבקשים בהליכים אחרים.

הבקשה נועדה להגן לכאורה על זכות סירוב ראשונה מבלי שהמבקשים דורשים או מוכנים לממש את אותה זכות.

כמו כן, נאמר כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר.

המשיבים תיארו הליכים משפטיים שונים המתנהלים נגדם לגביהם נטען כי מדובר ב"נגישה" מתמשכת מצד המבקשים.

התשובה לא נתמכה בתצהיר שכן לטענת המשיבים 4-6, העובדות הנזכרות בה עולות מכתבי הטענות הנמצאים בפני בית משפט.

המבקשים הגישו תשובה אך ורק לטענת השיהוי שהועלתה על ידי המשיבים וטענו כי היא מופרכת מעיקרה.

המבקשים צירפו הודעות SMS אשר שיגר דוני לעזרא.

מהודעה זו לא ניתן, לטענתם, ללמוד כי אסף, באמצעות נבו מזור, עתיד לרכוש את מניותיה של דולב בחברה.

3. דיון והחלטה

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בו נחקרו המצהירים, ולאור בחינת הסעדים שהתבקשו בבקשה אל מול התביעה העיקרית - עולה כי אין מקום לסעדים שהתבקשו ויש לבטל את הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד.

א. הסעדים שהתבקשו בבקשה – אל מול התביעה העיקרית

לפני שאדרש לשאלה העיקרית אותה על בית משפט לבחון בבואו לדון בבקשה לסעדים זמניים – קיומה של עילת תביעה לכאורה – יש לבחון, כאמור, את הסעדים שהתבקשו ואת התאמתם או נחיצותם לסעד שהתבקש בתיק העיקרי.

התובענה הוגדרה כ"תובענה למתן סעד הצהרתי".

הפרק הנושא את הכותרת "עילות התובענה" מפנה לדיני החוזים המבוססים על מתן תוקף לרצונו של הפרט.

המבקשים טענו כי התובעים והנתבעים הסכימו לעגן את מערכת היחסים ביניהם, עוד בטרם הוקמה החברה, בהסכם מייסדים.

לטענתם, מטרתו העיקרית הייתה שמירת מערכת שוויונית בין חברי קבוצת פיגמנט, המורכבת מרזיאל ודולב, לבין חברי קבוצת נבו מזור.

המבקשים היפנו לדברים שנאמרו בפרוטוקול במסגרת תביעת הקיפוח מהם עולה, לטענתם, כי גם המשיבים מאשרים את ההסכמות בהסכם המייסדים, למרות שלא נחתם באופן פורמאלי.

כפי שציינתי לעיל, הסעד שהתבקש הוא פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המייסדים הינו הסכם שריר וקיים המחייב את הצדדים לתובענה.

המבקשים אינם עותרים לסעד אופרטיבי בגין ההפרה הנטענת של הסכם המייסדים – אין הם מבקשים לאכוף את הוראותיו במסגרת התביעה העיקרית ואין הם מבקשים פיצוי בגין ההפרות הנטענות.

כל המתבקש הוא הצהרה לפיה הסכם המייסדים מחייב את הצדדים לתובענה.

הסעדים המתבקשים במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, הגם שהם מנוסחים בדרך השלילה - בקשה כי בית משפט יורה למשיבים להימנע מלקבל החלטות מסוימות - הרי שהסעדים המתבקשים הם למעשה סעדים אופרטיביים הנובעים מטענת המבקשים לפיה ההסכם תקף.

כלומר, במסגרת הבקשה לסעדים זמניים - מתבקשת למעשה אכיפתו של ההסכם כאשר בתביעה העיקרית מתבקש רק סעד הצהרתי.

כבר מכאן עולה בבירור כי אין התאמה בין האמור בבקשה לבין התביעה העיקרית.

הסעדים הזמניים אינם נדרשים כדי להבטיח את האפשרות למתן פסק הדין בתיק העיקרי – הצהרה על תוקפו של הסכם המייסדים.

מהות הטענות המועלות בעניין ההחלטות אשר את קבלתן מתבקש בית המשפט למנוע היא למעשה פגיעה בזכויות המבקשים.

טענות אינן אלא המשך של טענות הקיפוח אשר הועלו והתבררו במסגרת תביעת הקיפוח, בה אמור להינתן פסק-דין ואין מקום להתייחס אליהן במסגרת החלטה זו.

ההקשר הישיר בין הבקשה הנוכחית לבין טענות הקיפוח, עולה גם מהאמור בהדגשה בסיכומי המבקשים לפיו ביטול הצו הארעי שניתן יוביל למצב בו הזכויות שנותרו למבקשים ירוקנו מתוכן. זאת באופן שיסב למבקשים נזק בלתי הפיך "ואף ייתכן ויסכל את ביצוע פסק הדין שיינתן בהליך השני המתנהל בפני מותב נכבד זה".

פסק הדין בתביעת הקיפוח יינתן לגופו ואין מקום לקשור בינו לבין סעדים המתבקשים במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי.

די היה למעשה באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה.

ב. קיומה של עילת תביעה לכאורה

אין מקום לקביעה לפיה עמדו המבקשים בנטל להוכיח את קיומה של עילת תביעה לכאורה – קיומו של הסכם מייסדים המחייב את הצדדים לתביעה.

המבקשים, אשר הרחיבו במסגרת הבקשה בתיאור זכויותיהם שנפגעו ותביעת הקיפוח שהוגשה לאור זאת, לא הציגו טיוטה כלשהי של הסכם המייסדים במסגרת אותה תביעה. הטיוטה הוצגה על ידי הנתבעים שם במסגרת כתבי הטענות.

לגופו של עניין, מתבססת הבקשה והתביעה בתיק הנוכחי על טיוטת הסכם שאיננה נושאת תאריך.

את האינדיקציה היחידה למועד עריכת טיוטת הסכם המייסדים אליה התייחסו המבקשים, ניתן למצוא בסעיף 2 הקובע כי לא יאוחר מיום 1.7.2004 יקימו הצדדים חברה ששמה יהיה פיגמנט דירקט בע"מ.

בסופו של דבר, הוקמה, כאמור, חברה בשם פלטפורמה .

במסגרת חקירתו הנגדית העיד עזרא כי בין יולי 2004- מועד המאוחר לעריכתה של הטיוטה שהוצגה במהלך הדיון - ליוני 2005 – מועד בו הוקמה החברה, הוחלפו שלוש טיוטות.

הטיוטה לא הייתה בידיו של עזרא במהלך 13 השנים שעברו ממועד עריכתה.

לא הוצגו בפני בית משפט הטיוטות הנוספות ואף לא הנוסח האחרון של הטיוטה. אולם, ברור ואין מחלוקת כי הסכם מייסדים לא נחתם בסופו של דבר.

עוד יש לציין כי עזרא לא זכר מי היו הצדדים לטיוטת הסכם המייסדים.

משנשאל עזרא בחקירתו מי היו הצדדים ביניהם נכרתה הטיוטה השיב, לאחר שעיין בה, "פיגמנט ונבו" (עמ' 2 לפרוטוקול).

מעיון בטיוטה עולה כי הצדדים לה הם פיגמנט ואסף מזור באופן אישי.

עזרא נשאל כמה בעלי מניות מצוינים בטיוטת הסכם המייסדים ותשובתו הייתה "שלושה... נבו רזיאל אלרון ודולב".

לאחר עיון נוסף בטיוטה השיב כי מופיעים בטיוטה "פיגמנט מול אסף" (עמ' 5 לפרוטוקול).

עוד טען עזרא, בהמשך החקירה, כי פיגמנט היא הנציגה בפלטפורמה (עמ' 16 לפרוטוקול).

יש לציין, כי פיגמנט, שהיא בעלת הזכויות הנטענת בפלטפורמה על פי גרסתו של עזרא, כלל אינה צד להליך הנוכחי. מנגד – המבקשים אינם צד לטיוטת הסכם המייסדים.

מחקירתו של עזרא אף עולה כי אין הוא זוכר את השנה בה נכרתה טיוטת הסכם המייסדים.

עזרא העיד באופן כללי כי השנה הייתה 2005 או 2006 ולאחר מכן טען כי מדובר בשנת 2005 (עמ' 2 לפרוטוקול).

מכל האמור לעיל עולה כי הצדדים לא חתמו ולא התקשרו בנוסח סופי ומחייב של הסכם מייסדים. אי חתימה על טיוטת ההסכם, בין זו שהוצגה ובין השלוש שנערכו לאחר מכן, אינה בגדר חוסר פורמאלי בלבד, אלא בחירה של הצדדים להתקשר באופן שונה בעניין הקמת פלטפורמה.

זאת, אף אם נשמר העיקרון הבסיסי העולה מטיוטת הסכם המייסדים - לפיה אסף או חברה בבעלותו יחזיקו ב- 50% ממניות החברה.

אסף העיד בתצהירו, ועדותו זו לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, כי החברה הוקמה ביום 6.6.05 לאחר שהתנהל מו"מ במהלכו הוחלפו טיוטות של הסכם המייסדים, וביניהן טיוטה מיולי 2004.

הקמת החברה התבצעה בסופו של דבר על ידי נבו מזור בלבד.

רק בחלוף שישה חודשים ממועד הקמת החברה הועברו 25% מאחזקות נבו מזור לידי דולב ו- 25% לידי רזיאל.

עותק מהודעות על העברת המניות שנשלחו לרשם החברות ומועדי ההעברה - צורפו כנספח 2 לתצהירו של אסף.

כמו כן, בניגוד לאמור בטיוטת הסכם המייסדים, לפיו יהיו לחברה שני מנהלים לפחות - נציג של פיגמנט ונציג של אסף – הרי שרק בינואר 2008 מונו דירקטורים מטעם דולב ורזיאל בפלטפורמה.

כך עולה מההודעה על שינוי בהרכב הדירקטוריון מיום 14.1.2008 אשר צורפה כנספח 3 לתצהירו של אסף.

מכאן עולה כי בפועל לא נהגו הצדדים בהמשך הדרך על פי ההוראות אליהן היפנו המבקשים במסגרת הבקשה.

ג. תקנון החברה

המסמך היחיד שנחתם על ידי בעלי המניות בחברה הוא תקנון החברה אשר צורף כנספח 4 לתצהירו של אסף.

תקנון זה שונה מהאמור בטיוטת הסכם המייסדים.

על פי תקנון זה זכויות החתימה שונות מאלה שצוינו בטיוטת הסכם המייסדים. אסיפת בעלי המניות של חברה יכולה לשנות את זכויות החתימה ברוב רגיל.

הדירקטוריון כלל, כאמור, החל משנת 2008 שלושה דירקטורים ולא שניים כפי שצוין בטיוטת הסכם המייסדים. גם הוראה זו ניתנת לשינוי ברוב רגיל של אסיפת בעלי המניות.

כמו כן, אין בתקנון כל מגבלה על העברת מניות של בעלי מניות בחברה ובלבד שיתקבל אישור הדירקטוריון ואסיפת בעלי המניות בחברה.

החברה אמורה לפעול על פי תקנונה, שכן הצדדים המתקשרים ביניהם בהסכם להקמת חברה מתכוונים לכך שהתקנון יסדיר את זכויותיהם וחובותיהם.

הוראות התקנון גוברות על כל הוראה אחרת בהסכם בין הצדדים.

לכן, אף אם היה מקום ליתן תוקף מחייב כלשהו לטיוטת הסכם המייסדים, ואינני רואה כי קיימת לכך תשתית ראייתית מספקת ולו לכאורה, הרי שהוראות התקנון גוברות.

עזרא העיד כי "יכול להיות" שקיבל את תקנון החברה ויש להניח כי אכן קיבל אותו בפועל.

עזרא נשאל האם ביקש להחליף את התקנון כאשר הועברו אליו המניות על ידי נבו מזור ותשובתו הייתה שלילית. (עמ' 4 לפרוטוקול).

הטענות השונות של המבקשים בדבר הדרך בה התקבלו ההחלטות בחברה והטענה כי באמצעותן מבקשים בעלי הרוב להשתלט על החברה ולהוביל לכך שקולם של בעלי מניות המיעוט, שנרמס ברגל גסה, יהפוך לבלתי קיים – הן במהותן טענות קיפוח שאין מקומן להתברר במסגרת בקשה לסעדים זמניים שנועדו, לכאורה, להבטיח קיומו של פסק דין הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם המייסדים.

ד. דרך התנהלות המבקשים

בשלב ראשון, יש להתייחס לטענת המבקשים בעניין מכירת המניות.

בתצהירו תיאר אסף את המחלוקות אשר התגלעו בינו לבין דוני באשר להמשך לדרכה המקצועית של החברה. בין היתר, נאמר כי הוא ודוני הגיעו להבנה כי הגיעה העת לפצל את דרכם המקצועית.

עוד נאמר, כי מבנה האחזקות בחברה לא אפשר אימוץ אסטרטגית התפתחות בהסכמה או ברוב קולות. זאת לאור העובדה כי החברה נקלעה למבוי סתום שכן שיתוף הפעולה בין המשיבים 1-3 לבין המשיבים 4-6 הסתיים.

לאור זאת, התחייב שינוי במבנה הבעלות בחברה.

אסף העיד כי פנה ביום 14.9.16 לעזרא והציע לו לרכוש את מניות רזיאל במסגרת פגישה שנערכה ביניהם בבית קפה גרינברג בת"א. משסירב עזרא להצעה זו הבהיר לו אסף כי בכוונתו לפנות לדוני בהצעה דומה במטרה לרכוש את מניות דולב.

ראייה לעצם תיאום הפגישה בין עזרא לאסף בבית הקפה גרינברג ניתן למצוא במסרון אשר צורף על ידי אסף כנספח 8 לתצהירו.

עוד העיד אסף, כי ביום 10.11.16 פנה לעזרא בשנית בהצעת רכש מניות במסגרת פגישה שהתקיימה במסעדת טוליו בפתח-תקוה.

גם בפגישה זו סירב עזרא למכור את מניותיו וסירב לשמוע על הצעת מחיר כלשהי.

אסף העיד בתצהירו כי עזרא הודיע כי לא יסכים לוותר על מניותיו לעולם. אל מול עמדה זו הבהיר לו אסף, בשנית, כי בכוונתו לרכוש את מניות דולב.

מכאן עולה, לטענתו של אסף, כי עזרא ידע מספר חודשים לפני הגשת הבקשה על כוונת נבו מזור לרכוש מניות של אחד מבעלי המניות של פלטפורמה.

על עדות זו חזר אסף מספר פעמים בחקירתו הנגדית.

עדותו הייתה אמינה עלי לגופה.

אין למעשה הכחשה מצדו של עזרא בדבר קיום שתי הפגישות בבית הקפה ובמסעדה.

אין אף הכחשה לעדותו של אסף, לפיה הציע לעזרא לקנות את מניותיו ולאמירתו של עזרא לפיה אין הוא מעוניין למכור את מניותיו.

על רקע ההסבר למצב הקיפאון של החברה - סבירה והגיונית בעיני עדותו הנוספת של אסף בעניין זה, לפיה הודיע לעזרא כי בכוונתו לרכוש את מניותיה של דולב.

אירועים אלה התרחשו אכן בספטמבר ונובמבר 2016, מספר חודשים לפני שהוגשה הבקשה.

בתשובה היחידה שהגישו המבקשים לאמור בתגובת החברה, לה צורף, כאמור, תצהירו של אסף, הייתה הפנייה לשתי הודעות SMS ששלח דוני לעזרא .

לגבי מסרונים אלה, נטען כי הדבר האחרון שניתן ללמוד מהם הוא כי אסף עתיד לרכוש את מניותיה של דולב.

אין במסרונים אלה או בטענה זו כדי להוות תשובה עניינית לעדותו של אסף, לפיה הבהיר הוא לעזרא כי בכוונתו לפנות לדולב בהצעה לרכוש את מניותיה.

לא ניתן כל הסבר של ממש מדוע המתינו המבקשים בהגשת הבקשה עד למועד הגשתה בפועל, לאחר שכבר הושלמה עסקת רכישת המניות.

אף בעניין מינויו של אסף כמנכ"ל יחיד לחברה ושינוי זכויות החתימה, נושאים לגביהם נטען כי הם מהווים הפרה של הסכם המייסדים – לא מיהרו המבקשים לפעול.

בתצהירו התייחס עזרא לזימון לישיבת דירקטוריון שאמורה הייתה להתקיים ביום 14.4.16, כאשר על סדר היום, בין היתר, שני הנושאים לעיל.

בתצהירו ציין עזרא באופן כללי כי בסופו של יום לא התקיימה הישיבה וכי לכן ביום 5.10.16 שיגרו המבקשים זימון משל עצמם לכינוס ישיבת הדירקטוריון.

בחקירתו הנגדית נשאל עזרא האם שתי החלטות אלה עומדות, לשיטתו, בניגוד לטיוטת הסכם המייסדים ותשובתו הייתה "בהחלט" (עמ' 14 לפרוטוקול).

עזרא נשאל מה עשה לאחר שקיבל את הזימון לישיבת הדירקטוריון באפריל 2016.

לכך ענה "בקשנו לקיים ישיבה מקדימה במסגרת פיגמנט... לקבל את ההחלטות במסגרת פיגמנט ולהעביר אותן במסגרת פלטפורמה" (עמ' 6 לפרוטוקול).

עזרא נשאל האם נכון שרק ארבעה חודשים לאחר מכן פנה שוב לחברה בבקשה לזמן ישיבה כלשהי. תשובתו לכך הייתה שלילית.

עם זאת, עולה מנספח 9 לתצהירו כי באוגוסט 2016 ביקש לזמן אסיפה כללית.

עזרא העיד כי הוסבר לו כי צריך לבקש "אסיפת דירקטוריון לפני האסיפה הכללית"

באוקטובר 2016 שלחו המבקשים הודעה מטעמם בדבר כינוס אסיפה כללית.

בא כוח דולב ענה להודעה זו בטענה כי אין למבקשים סמכות לזמן אסיפת בעלי מניות.

עזרא נשאל האם ניסו להסביר לו כי אסיפת בעלי מניות היא בלתי אפשרית ויש לקיים קודם לכן ישיבת דירקטוריון, כפי שזומנה, למעשה, באפריל 2016.

עדותו של עזרא בעניין זה הייתה מתחמקת למדי. לדבריו, אף אחד לא דיבר איתו "אני לא יודע מה סירבתי אני לא יודע איך אתה מסיק מסקנות שאני סירבתי אף אחד לא דיבר איתי" (עמ' 8 לפרוטוקול).

עם זאת, אישר עזרא כי התקשר לבא כוחו ואמר לו כי בא כוח החברה מחפש אותו.

עזרא לא ידע לומר אם בא כוחו חזר לבא כוח החברה בעניין זימון האסיפה (עמ' 8-9 לפרוטוקול).

עזרא אישר כי ביום 13.11.16 נשלחה לו פנייה בדבר זימון ישיבת דירקטוריון ליום 17.11.16, במסגרתה אמור להתקיים דיון, בין היתר, בעניין זימון אסיפת בעלי מניות בחברה (מש/1).

המבקשים, ובכללם עזרא, מלינים, כאמור, כי הנושאים אשר אמורים להיות על סדר היום בישיבת הדירקטוריון, שתחילת הניסיון לזימונה היה עוד באפריל 2016 - נוגד את הסכם המייסדים המהווה את הבסיס לבקשה שלפניי.

למרות זאת, לא נעשתה על ידי המבקשים כל פעולה ממשית להתנגד לקבלת ההחלטות או לקיים דיון בעניין זה, למעט הטענה החדשה כי יש לדון בעניין במסגרת פיגמנט - כאשר אין בפניי כל ראייה כי הדבר נעשה אכן בפועל.

כאשר התקבל הזימון לישיבת הדירקטוריון, שהיא אכן ישיבה מקדימה לכינוס אסיפה כללית, הודיע עזרא כי המועד שנקבע ל- 17.11.16 איננו מתאים לו (מש/2).

בעדותו אמר "זה לא היה בלוח הזמנים, לא תאם את לוח הזמנים שלי, הצעתי תאריכים אחרים" (עמ' 9 לפרוטוקול).

מעיון במש/2 עולה כי התאריכים שהוצעו על ידי עזרא היו במהלך חודש דצמבר 2016 החל מיום 12.12.16.

בהמשך החקירה הסביר עזרא כי דחה את הישיבה מלכתחילה "נתתי תאריכים שבהם אני פנוי" (עמ' 10לפרוטוקול).

ביום 17.11.16 פנה אסף לדוני ולעזרא במייל בו נאמר כי לבקשתם תדחה ישיבת הדירקטוריון ליום 24.11.16 (מש/3).

גם לפנייה זו לא נענה עזרא.

במש/4 עונה עזרא לאסף "אינני יכול בתאריך הנ"ל כבר הצעתי תאריכים (מהם התעלמת משום מה) שנים רבות לא דאגת לכנס ישיבה ותמוהה בעיני כעת הבהילות".

לא ניתן על ידי עזרא הסבר של ממש בדבר אי יכולתו להתפנות לישיבת דירקטוריון במשך חודש שלם מאז מועד הזימון שנשלח.

התנהלות מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם הגשת בקשת בהולה למתן צווי מניעה זמניים ביום 10.1.17, בקשה המתייחסת לאותם נושאים אשר עמדו על סדר היום עוד באפריל 2016 – לגביהם נטען, כאמור, כי הם עומדים בסתירה מוחלטת לטיוטת הסכם המייסדים.

במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אין מקום למתן הסעדים הזמניים.

הצו הארעי – בטל.

המבקשים יישאו, יחד ולחוד, בהוצאות המשיבים 4-6 ובשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל, ובהוצאות המשיבה 7 ובשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

התיק ייקבע לקדם משפט ביום 11.5.17 בשעה 09:30.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ז, 13 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.