לפני תביעה להצהיר כי טיוטת הסכם מייסדים שצורפה כנספח 1 לכתב התביעה (להלן: "טיוטת הסכם המייסדים") בעלת תוקף המחייב את הצדדים כל עוד לא תוקנה או שונתה באופן הקבוע בסעיף 14 לטיוטה האמורה.

רקע

בסמוך לשנת 2011 הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה להסרת קיפוח המיעוט (ת.א 50402-12-11) (להלן: "התביעה הראשונה"). לאחר דיון נרחב בטענות קיפוח רבות שהעלו התובעים, ניתן פסק דין ביום 13.8.2017, לפיו נדחתה תביעת התובעים למעט לעניין הפסקת כהונתה של גב' מלכה אלרון כדירקטורית. על פסק הדין בתביעה הראשונה הוגש ערעור על ידי התובעים (ע"א 8314/17) וביום 17.12.2018 ניתן פסק דין בו נקבע כדלהלן (שם, פסקה 3):

"לאחר שעיינו בחומר הרב שהונח לפנינו ולאחר ששמענו טיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא, ואנו מאמצים אותו על קרבו ועל כרעיו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הערעור נדחה".

טיוטת הסכם המייסדים הנטענת להיות חוזה בר תוקף מחייב, מיוחסת לנתבעת 7 (להלן: "החברה" או "פלטפורמה") אשר יוסדה ביום 6.6.2005.

התובעים ונתבעים 4 – 6 מחזיקים במניות פיגמנט הדפסות בע"מ (להלן: "פיגמנט") כאשר התובעים מחזיקים ב – 50% מהון המניות המונפק של פיגמנט באמצעות תובעת 1 (להלן: "רזיאל") בעוד נתבעים 4 – 5 מחזיקים ב – 50% מהון המניות המונפק של פיגמנט באמצעות נתבעת 6 (להלן: "דולב").

את התביעה כאן קושרים התובעים לדיון בתביעה הראשונה ולטענתם במהלך בירור התביעה האמורה זומנו התובעים ביום 28.12.2016 לישיבות דירקטוריון ואסיפה כללית שנקבעו ליום 4.1.2017, כאשר לטענת התובעים הנושאים שאמורים היו לעלות על סדר היום היו מנוגדים להוראות טיוטת הסכם המייסדים, באופן שהנתבעים ביקשו להפוך את טיוטת הסכם המייסדים "לאות מתה" ולהמשיך לקפח את התובעים, ומכאן התביעה.

לציין, כי רק במסגרת הבקשה לסעד זמני תבעו התובעים סעד אופרטיבי שיימנע מהאסיפה הכללית האמורה לדון בעניינים שלכאורה עומדים בניגוד להוראות טיוטת הסכם המייסדים. בהחלטה מיום 3.1.2017 ניתן צו ארעי כמבוקש. בהחלטה מיום 13.3.2017 לאחר דיון בבקשה לסעד זמני, נדחתה הבקשה לסעד זמני והצו הארעי בוטל.

טענות התובעים

1. בין הצדדים הוחלפו טיוטות לקראת חתימה על טיוטת הסכם מייסדים לצורך הסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלי המניות בחברה (שאז הייתה כוונה לייסדה) ובמטרה לשמור על השוויון בין התובעים ונתבעים 4 – 6, "קבוצת אלרון" (פיגמנט), לבין נתבעים 1 – 3, "קבוצת מזור". בין הצדדים הוחלפו מספר טיוטות שאותן ניסח וערך עו"ד שמחה זילברמן, "עד שלבסוף הגיעו הצדדים להבנות ולהסכמות במסמך בכתב (נספח 1 לעיל), שאמנם לא נחתם על ידי הצדדים מסיבות טכניות", אולם הוא מהווה הסכם מייסדים של החברה.
2. לביסוס טענתם באשר לתוקפה החוזי של טיוטת הסכם המייסדים, מצביעים התובעים על כך שנתבעת 3 צירפה לתצהירה במסגרת הדיון בתביעה הראשונה את טיוטת הסכם המייסדים ואף הצהירה כי טיוטת הסכם המייסדים מעידה על הסכמות הצדדים, אף שלא נחתמה (שם סעיף 8 לתצהיר). כך גם היה עם נתבע 4 אשר צירף את טיוטת הסכם המייסדים לתצהירו וכך אף אישרו הנתבעים בדיוני ההוכחות במסגרת התביעה הראשונה.
3. בטיוטת הסכם המייסדים נקבע כי "כל שינוי ו/או ביטול של סעיף מסעיפי חוזה זה, יעשה אך ורק במסמך בכתב אשר יהיה חתום על ידי שני הצדדים". למרות, זאת ניסו הנתבעים לקבל החלטות הנוגדות את הוראות טיוטת הסכם המייסדים.
4. הנתבעים חפצו לאשר את השינויים שלהלן בניגוד להוראות טיוטת הסכם המייסדים:
5. העברת המניות המוחזקות על ידי דולב אלרון השקעות וניהול בע"מ (להלן: "דולב אלרון") לידי נבו מזור ניהול והשקעות בע"מ. העברה כאמור מנוגדת להוראות סעיף 6 לטיוטת הסכם המייסדים הנוגעות להגבלת עבירות המניות ונגועה בחוסר תום לב. בהתאם להוראות סעיף 6 לטיוטת הסכם המייסדים כל צד המעוניין למכור את מניותיו חייב להציען ראשית ליתר בעלי המניות והצעה כאמור לא הועברה לתובעים. זאת במיוחד, על רקע "רחשים" לפיהם דוני אלרון מעל בכספי החברה ועל רקע העברת סך של 471,428 ₪ מהחברה לנתבעים 4 – 6.
6. עדכון משרת המנכ"ל אסף מזור באופן שאסף מזור ישמש כמנהלה היחידי של החברה ושכרו יוגדל לשכר של 80,000 ₪ בחודש (עלות מעביד) במקום 50,000 ₪ לחודש (עלות מעביד), בניגוד להוראות סעיף 4.1 לטיוטת הסכם המייסדים הקובע כי לחברה יהיו שני מנהלים לפחות, האחד נציג משפחת אלרון והשני אסף או נציג מטעמו. בנוסף מבוקש להגדיל את שכרו של אסף מזור למרות שעל פי הדוחות ליום 31.12.2015, "רווחי החברה ירדו פלאים". לטענת התובעים לנתבעים עניין אישי בהחלטה האמורה והחלטה מעין זו היא החלטת רוב שלתובעים המיעוט (25%) אין יכולת להשפיע ובמצב דברים זה אל להם לנתבעים לנצל את כוחם לרעה ועליהם לפעול בתום לב ובדרך מקובלת.
7. שינויים בדירקטוריון החברה ובתוך כך אישור התפטרותו של דוני אלרון מדירקטוריון החברה ומינוי בלית מזור (רעייתו של אסף מזור) ואת יעקב מזור (אחיו של אסף מזור) כחברי דירקטוריון בחברה. כן חפצו הנתבעים לשנות את זכויות החתימה בחברה כך שבמקום מורשי החתימה הנוכחיים (אסף מזור ומלכה או שירלי אלרון) מורשי החתימה יהיו אסף ויעקב מזור. בנוסף מבקשים הנתבעים לפתוח חשבון בנק נוסף לחברה בהתאם לשיקול הדעת של מנכ"ל החברה. לטענת התובעים שינויים אלה עומדים בסתירה להוראות סעיף 4.1 ו – 10 לטיוטת הסכם המייסדים.

טענות הנתבעים:

1. הנתבעים כופרים בתוקפה של טיוטת הסכם המייסדים ובטענה כאילו הוראות טיוטת הסכם המייסדים משקפים את הסכמות הצדדים ביחס להקמתה ופעילותה של החברה, ולהלן טענותיהם:
2. טיוטת הסכם המייסדים הייתה אחת משלוש טיוטות שהוחלפו בין הצדדים והיא לא נחתמה ולא השתכללה לכדי חוזה מחייב.
3. הצדדים מעולם לא פעלו בהתאם להוראות טיוטת הסכם המייסדים.
4. גם לפי גרסת התובעים הוחלפו בין הצדדים עוד לפחות שתי טיוטות מאוחרות לטיוטת הסכם המייסדים, ובכך יש כדי ללמד שגם לאחר עריכת טיוטת הסכם המייסדים המשיכו הצדדים לנהל משא ומתן על תנאי ההסכם, תוך חליפת טיוטת נוספות.
5. הצדדים חתמו על תקנון החברה וקיבלו אותו "ככתבו וכלשונו" למרות שהוראותיו סותרות הוראות בטיוטת הסכם המייסדים.
6. נתבעת 1 (להלן: "נבו ניהול") הקימה את החברה כבעלת מניות יחידה. למרות שלאחר 6 חודשים העביר אסף מזור לרזיאל 25% ממניותיו ועוד 25% ממניותיו העביר לדולב, אסף מזור שימש כדירקטור יחיד בחברה מיום הקמתה ועד לחודש ינואר 2008 ואף שימש כמנכ"ל החברה עד לחודש ינואר 2009.
7. כבר עם הקמת החברה, זכויות החתימה בשם החברה היו שונות מהקבוע בטיוטת הסכם המייסדים.
8. התובעים אינם צד לטיוטת הסכם המייסדים, אלא פיגמנט שכלל אינה צד להליך כאן.
9. אפילו ייקבע כי יש תוקף לטיוטת הסכם המייסדים, הוראות תקנון החברה גוברות על הוראות טיוטת הסכם המייסדים.
10. בתקנון החברה לא נקבעה כל הגבלה על העברת מניות, למעט הדרישה לאישור ההעברה על ידי דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

דיון

1. בטרם אדון בשאלת תוקפה של טיוטת הסכם המייסדים יובהר כדלהלן:
2. התובעים צירפו את טיוטת הסכם המייסדים (נספח 1 לכתב התביעה) לה הם מבקשים ליתן תוקף חוזי מחייב, אולם הם לא ביקשו כל סעד אכיפה. במקום זאת, ביקשו התובעים סעד אופרטיבי במסגרת הבקשה לסעד זמני אשר כאמור נדחתה בהחלטה מיום 13.3.2017, לפיכך, ספק אם היה מקום להידרש לתביעה חסרת סעד אופרטיבי אשר אפילו תתקבל תחייב הליך משפטי נוסף כדי לאכוף את הוראות טיוטת הסכם המייסדים.
3. טענת הנתבעים לפיה היה מקום לצרף את פיגמנט כצד לתביעה, אינה מצדיקה את דחיית התביעה. על פי הוראות טיוטת הסכם המייסדים מניות החברה המונפקות התחלקו 100 מניות לאסף מזור, 50 מניות למלכה אלרון ו – 50 מניות לשירלי אלרון (שם, סעיף 2.3), ממילא אם תתקבל טענת התובעים באשר לתוקפה החוזי של טיוטת הסכם המייסדים, לתובעים אינטרס בפעילותה של החברה מכוח המניות שהוקנו לגב' מלכה אלרון, ראה סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973.

האם יש לראות בטיוטת הסכם המייסדים חוזה בעל תוקף מחייב

1. בכותרת טיוטת הסכם המייסדים צוין כי המסמך נערך ונחתם ברמת גן כאשר המקום המיועד לתאריך נשאר ריק. בסוף המסמך מופיע מקום לחתימת הצדדים ריק וללא חתימות.
2. ככלל חתימות הצדדים על מסמך הנחזה להיות חוזה מעידה על כוונת החותמים להתקשר בחוזה. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם משתכנע בית המשפט שהצדדים להסכם אשר היו שותפים לעריכת מסמך הנחזה להיות חוזה, התקשרו בהסכם מחייב למרות העדר חתימות על המסמך, ראה ע"א 1049/94 דור אנרגיה בע"מ נ' חאג' אחמד סמיר מוחמד חמדן (פורסם בנבו).
3. לביסוס טענתם באשר לתוקפה החוזי המחייב של טיוטת הסכם המייסדים, צירפו התובעים את תצהירה של גב' מלכה אלרון מיום 12.3.2019, ולהלן הצהרותיה של גב' אלרון:
4. בסעיפים 4 – 5 לתצהיר, הצביעה גב' אלרון על הצהרה מצד גב' בלית מזור במסגרת הליך אחר לפיה טיוטת הסכם המייסדים "מעידה על הסכמות הצדדים" למרות שלא נחתמה. בסעיף 6 לתצהיר מצביעה גב' אלרון על הצהרה של מר דוני אלרון שהוגשה בהליך אחר, לפיה טיוטת הסכם המייסדים שהוצגה על ידו באותו הליך משקפת הסכם שנערך בין הצדדים. בסעיף 8 לתצהיר מצביעה גב' אלרון על עדות של גב' שירלי אלרון בהליך אחר לפיה למרות שטיוטת הסכם המייסדים לא נחתמה הצדדים פעלו לפיה וכי מדובר בהסכם לפיו יוסדה החברה ולאסף מזור היו 50% מהון המניות המונפק של החברה. לטענת גב' אלרון כי בהתחשב בהצהרות והעדויות שלעיל, הסעד המבוקש על ידי התובעים "אושרר למעשה על הנתבעים בהליך אחר".

הדיון במסגרת התביעה הראשונה לא עסק בשאלת תוקפה של טיוטת הסכם המייסדים, אשר כלל לא היה בידי התובעים, על כן, אפילו היו נקבעות במסגרת פסק הדין בתביעה הראשונה קביעות הנוגעות לעדויות הנתבעים שם ביחס לתוקפה של טיוטת הסכם המייסדים לא היה בכך כדי לחייב את אותה המסקנה כאן ובוודאי שכך ביחס לפרוטוקול הדיון. עם זאת, אדרש בהמשך להתייחסות הנתבעים לדברים שנאמרו במסגרת הדיון בתביעה הראשונה.

1. באשר לנסיבות שאפפו את עריכת טיוטת הסכם המייסדים, הצהירה גב' אלרון כי לאחר שהיא ובעלה פרשו ביחד מפיתגורס הקימו את פיגמנט, ובשלב מסוים העסיקה פיגמנט את אסף ובלית מזור. לפי הצהרתה של גב' אלרון, בשלב מסוים החליטו בעלי המניות בפיגמנט להרחיב את הפעילות של פיגמנט ולהציע שירותי פרסום נוספים, ועל כן, הקימו פיגמנט ומר אסף מזור את החברה. גב' אלרון הצהירה כי פיגמנט הייתה חברה מצליחה בבעלות עזרא, מלכה, דוני ושירלי אלרון ובין פיגמנט לבין אסף מזור התנהל משא ומתן במסגרתו החליפו הצדדים, בחודש ינואר 2004, שתי טיוטת מוקדמות. לאחר שהגיעו להבנות והסכמות ניסחו בחודש יולי 2004 את טיוטת הסכם המייסדים (שם, סעיף 29).

נכון אני לקבל שהתובעים ביקשו להרחיב את פעילות של פיגמנט במסגרת חברה חדשה וכך גם עולה מהמבוא לטיוטת הסכם המייסדים, אולם אין בכך כדי להוביל למסקנה שאכן נכרת חוזה מחייב בין הצדדים. לא אחת צדדים מנהלים משא ומתן שבסופו של דבר לא משתכלל לכדי חוזה. בניגוד לגרסתה של מלכה אלרון מהראיות שהוצגו בפני, עולה כי החברה יוסדה על ידי אסף מזור ורק בשלב מאוחר יותר הועברו מניות לרזיאל ולדולב.

1. גב' אלרון הצהירה כי טיוטת הסכם המייסדים לא נחתמה מסיבות טכניות בלבד אולם לא פירטה את הסיבות אשר לכאורה מנעו את החתימה על טיוטת הסכם המייסדים (שם, סעיף 30). אדרבא בהתחשב במהות העסקה (ניהול חברת המשך או הרחבה למפעל שפעל שנים רבות) לא סביר להניח שהצדדים היו מסכימים להתקשר בטיוטת הסכם המייסדים ללא חתימה. במיוחד כך, כאשר הצדדים לוו על ידי עורכי דין שייעצו להם במהלך המשא ומתן ואף היו שותפים לניסוח טיוטת הסכם המייסדים וטיוטות נוספות.
2. בסעיף 31 הצהירה גב' אלרון כדלהלן:

"ואדגיש: אין כל משמעות וחשיבות לעובדה שבסופו של יום אופן ההתאגדות היה שונה מאופן ההתאגדות שהוגדר בהסכם המייסדים, שכן, הצדדים בחרו לשמור על אותו העיקרון הבסיסי העולה מהסכם המייסדים – לפיו אסף או חברה בבעלותו יחזיקו ב – 50% ממניות החברה, ו"פיגמנט" (שהינה צד להסכם המייסדים ושהייתה אמורה לחתום עליו) מורכבת משתי בעלות מניות (שבעלי מניותיה קרובי משפחה כאמור והיו ביחסים מצוינים הן כשנכרת הסכם המייסדים בטרם התאגדה "פלטפורמה", ואף לאחר מכן עד שפרץ הסכסוך) יחידות, המחזיקות בה בחלקים שווים, הלוא הן "רזיאל" ו "דולב" כאמור".

1. נוטה אני לקבל את גרסתה של מלכה אלרון לפיה בהקמת החברה בחרו הצדדים לשמור על העיקרון של חלוקת מניות החברה שככל הנראה היה מקובל על כל הצדדים ואין חולק שכך פעל אסף מזור לאחר הקמת החברה, אולם בכך אין כדי להוביל למסקנה שהצדדים הסכימו להתקשר בהסכם בהתאם לתנאים בטיוטת הסכם המייסדים.

1. לביסוס הטענה לחיבור ושיתוף הפעולה בין פיגמנט לחברה הצביעה גב' אלרון על מכתב השגה מיום 24.7.07 בו פנתה גב' שירלי אלרון אל עיריית חולון וטענה כי "חברת פלטפורמה היא חברה אחות וחברה קשורה לחברת פיגמנט. שתי החברות עוסקות באותם המוצרים ולשתי החברות אותם בעלים". עוד הצביעה גב' אלרון על כתב טענות שהגישה החברה במסגרת הליך משפטי שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב בשנת 2010 ובו הציגה החברה את עצמה "פיגמנט פלטפורמה תקשורת שיווקית בע"מ". עוד מצביעה גב' אלרון על חשבוניות, קבלות והצעות מחיר של החברה שכותרתן כללה את פיגמנט והחברה (שם, סעיפים 22 - 24). גב' אלרון הצביעה בתצהירה על כך שהמחאות שניתנו על שם פיגמנט הופקדו בחשבון הבנק של החברה, כאשר הבנק אישר זאת מבלי לדרוש את שינוי שם המוטב (שם, סעיף 25). גב' אלרון הצהירה כי החברה משתמשת בשם פיגמנט ומוצגת בעיני התקשורת, ספקים ולקוחות כפיגמנט (שם, סעיף 26).

אין חולק שהצדדים שיתפו פעולה במסגרת פעילותה של פיגמנט ועיקר טענות התובעים לעניין זה כמפורט בסעיפים 20.1 – 20.9 לסיכומי התובעים. בהתחשב שמדובר בשתי חברות אשר פעלו באותו תחום עם זהות בין חלק מבעלי המניות, אפשר שהצדדים פעלו תוך עירוב בין פעילות פיגמנט והחברה, אולם בכך אין כדי להוביל למסקנה שהצדדים הסכימו להתקשר בהסכם כנטען על ידי התובעים.

1. לביסוס טענותיה הגישה החברה תצהיר מיום 16.5.2019 מטעם אסף מזור, מנכ"ל החברה, במסגרתו הצהיר כדלהלן:
2. החברה הוקמה ביום 6.6.2005 לאחר משא ומתן שהתארך על פני למעלה מ – 18 חודשים במהלכם הוחלפו מספר טיוטת כאשר האחרונה נשלחה למעלה משנה לפני הקמת החברה. הטיוטות היו שלב במשא ומתן ושיקפו שני עקרונות מהותיים שהוסכמו בין אסף מזור לבין דוני אלרון ואשר יושמו עם הקמת החברה: 1. הפרדה ברורה בין פעילות פיגמנט לבין פעילות החברה; 2. אסף מזור יחזיק ב – 50% מהון המניות המונפק של החברה (שם, סעיף 14).
3. בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו "לעמק השווה" והחברה הוקמה על ידי נבו ומזור כאשר הוראות טיוטת הסכם המייסדים לא יושמו ולא באו לידי ביטוי בתקנון החברה. כך גם אין זהות בין הצדדים לטיוטת הסכם המייסדים לבין בעלות המניות בחברה והן אף לא פעלו בהתאם להוראות טיוטת הסכם המייסדים (שם, סעיף 15).
4. טיוטת הסכמי המייסדים נוסחו על ידי עו"ד שמחה זילברמן ז"ל והוא גם ניסח את תקנון החברה המאוחר, ובכך יש כדי ללמד כי עו"ד זילברמן ידע שהצדדים לא התקשרו בטיוטת הסכם המייסדים.
5. רק ביום 8.12.2005, 6 חודשים לאחר הקמת החברה הועברו 25% מאחזקות נבו מזור לידי דולב ו – 25% מאחזקות נבו מזור לידי רזיאל, מבלי שנחתם בין הצדדים הסכם בעלי מניות (שם, סעיף 16).
6. רק בינואר 2008 מונו דירקטורים מטעם דולב ורזיאל בחברה והתנהלות זאת, אינה מתיישבת עם הוראות טיוטת הסכם המייסדים (שם, סעיף 17).
7. אסף מזור מצביע על הוראות תקנון החברה המשקפים את אופן ניהול החברה והסכמת התובעים להצטרף לחברה תוך אימוץ תקנונה. בהקשר זה מוסיף אסף מזור כי בדיון בתביעה הראשונה הודה עזרא אלרון בחקירתו כי קיבל את תקנון החברה ככתבו וכלשונו, ולא ביקש להחליף את התקנון (שם, סעיפים 18 – 19 ו - 24).
8. ביום 17.1.2012 ביקשו התובעים לכלול בסדר היום של האסיפה הכללית בחברה עריכת הסכם מייסדים במסגרתו יוסדרו היחסים בין בעלי המניות בחברה. בהתאם ובהסכמת הצדדים זומנה אסיפה כללית ליום 19.1.2012 אשר על סדר יומה עריכת הסכם מייסדים. במועד הקבוע לאסיפה עלה העניין לדיון אולם בעלי המניות לא הגיעו להסכמה ולבקשת התובעים הנושא ירד מסדר היום.
9. במשך 13 שנים לא ביקשו התובעים לאכוף איזה מהוראות טיוטת הסכם המייסדים
10. עד ליום 28.12.2016 החזיקה דולב ב – 25% מהון המניות המונפק של החברה ובמועד זה מכרה את המניות האמורות לנבו-מזור ניהול והשקעות בע"מ (להלן: "נבו") שבשליטת אסף ובלית מזור. השלמת המכירה בוצעה בהתאם להוראות תקנון החברה והדין ומבלי שמי מהצדדים ביקש להחיל על העסקה את הוראות טיוטת הסכם המייסדים.
11. למרות שההליכים המשפטיים בין הצדדים נמשכים כבר למעלה מ – 7 שנים, זכויות התובעים כבעלי מניות בחברה לא נפגעו, התקיימו ישיבות דירקטוריון ואסיפה כללית כסדרן, דוחות כספיים של החברה אושרו פה אחד וחולק דיבידנד לבעלי המניות (שם, סעיף 46).
12. בסיכומיהם התעמתו התובעים עם הצהרותיו של אסף מזור וטענו כי במסגרת התביעה הראשונה העיד אסף מזור באופן שונה ואף הוסיפו כי בניגוד לטענתו לפיה שימש כמנכ"ל החברה עד לשנת 2009, במסגרת עדותו בהליך כאן הודה אסף מזור שדוני אלרון ניהל יחד אתו את החברה. לא מצאתי בטענות ובראיות התובעים שהוצגו בפני כדי לסתור את עיקר הצהרותיו אלה של אסף מזור. אוסיף, כי ככל שמדובר בניהול החברה ופעולותיה אפילו אקבל את טענת התובעים לפיה החברה נוהלה על ידי אסף מזור ודוני אלרון בהתחשב במכלול הנסיבות ושיתוף הפעולה בין הצדדים, אין בכך כדי לסייע לתובעים.
13. עזרא אלרון נחקר בדיון מיום 15.1.2017 בבקשה לסעד זמני, ובמסגרת חקירתו נשאל אודות הנסיבות לעריכת טיוטת הסכם המייסדים. עזרא אלרון אישר כי במסגרת המשא ומתן נערכו 3 טיוטות (שם, ע' 3). בהתייחסו לטיוטת הסכם המייסדים, אישר עזרא אלרון כי המסמך לא היה בידיו עד להגשת המסמך על ידי הנתבעים במסגרת התביעה הראשונה (שם, ע' 4). בהמשך אישר עזרא אלרון כי לאחר שקיבל את מניות החברה לא ביקש להחליף את תקנון החברה ולהתאימו לטיוטת הסכם המייסדים. עדות זו של עזרא, תומכת במסקנה לפיה טיוטת הסכם המייסדים לא נחתמה עקב חוסר הסכמה בין הצדדים ולא מטעמים טכניים והיא אף מלמדת שהתובעים השלימו עם העדר הסכמות מוקדמות לאופן ניהול ענייני החברה, והצטרפו לפעילות החברה בהתאם להוראות תקנון החברה. מסקנה זו מתחזקת נוכח דבריו של בא כח התובעים בדיון מיום 28.5.2017:

" ב2011 הוגשה תביעת קיפוח. ללקוחות שלנו לא היה את המסמך עד שגב' מזור צרפה לתצהירה.

נטענו טענות במהלך השנים. מכיוון שלא היתה ברשות הלקוחות שלי את הטיוטה אחרונה עד שגב' מזור..."

1. אסף מזור הצטרף לפיגמנט בשלב מאוחר ולא היה בעל מניות בפיגמנט, דהיינו אין מדובר ביחסים בין קרובי משפחה (בשונה מהיחסים בין התובעים לבין נתבעים 4 – 5) או בין צדדים אשר שיתפו פעולה לאורך שנים רבות תוך יצירת אמון. כך גם ניתן ללמוד מהעובדה שבמסגרת המשא ומתן הוחלפו שלוש טיוטות באמצעות עורכי הדין, דהיינו הצדדים הקפידו על קביעת התנאים לעסקה וניסוחם המשפטי. במצב דברים זה, קשה לקבל שהתובעים התקשרו בעסקה משמעותית ביותר להקמת חברה בתחום פעילותם בהתאם לתנאים שלכאורה נקבעו בטיוטת הסכם המייסדים ולא דאגו לחתימת הצדדים על המסמך ואף לא דאגו להחזיק העתק מהמסמך למקרה שבעתיד יצטרכו לעמוד על זכויותיהם. במצב דברים זה יותר סביר להניח שהצדדים (או מי מהם) לא הצליחו להגיע להסכמות לגבי התנאים שנקבעו בטיוטת הסכם המייסדים ולא גמרו בדעתם להתקשר בהסכם מחייב, ועל כן התובעים לא עמדו על חתימת הצדדים על המסמך או על קבלת העתק מהמסמך.
2. בחקירתו מיום 15.1.2017, טען עזרה אלרון (שם, ע' 18):

"לא אני ולא דוני. יש פיגמנט. פיגמנט היא הנציגה בפלטפורמה. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות שלנו לטובת החברה בפיגמנט, ולאחר מכן להביא אותן להחלטה בפלטפורמה".

טענה זו של עזרא אלרון, אינה מתיישבת עם הוראות טיוטת הסכם המייסדים. כך לפי הוראות סעיף 2.3 למסמך האמור חולקו מניות החברה באופן ישיר למלכה אלרון (50) לשירלי אלרון (50) ולא לפיגמנט. אמנם בסעיף 4.1 למסמך האמור נקבע כי לחברה יהיו שני מנהלים אחד מצד פיגמנט והשני אסף מזור, אולם בסעיף 5 נקבע כי החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות ובהתאם לחלוקת המניות, דהיינו באסיפה הכללית הצדדים כלל לא התייחסו לפיגמנט כבעלת מעמד לקבל החלטות. מכאן נראה כי גם התובעים אינם מסכימים לחלק מהוראות טיוטת הסכם המייסדים ובכך יש כדי לתמוך במסקנה שתנאי טיוטת הסכם המייסדים אינם משקפים את ההסכמות הסופיות (אם בכלל) של שני הצדדים באשר לאופן ניהול ענייני החברה וחלוקת הכוח בין בעלי המניות בחברה.

1. בחקירתה בדיון מיום 27.10.2019, עומתה שירלי אלרון עם עדותה במסגרת התביעה הראשונה ביחס לטיוטת הסכם המייסדים. לעדותה לא נכרת הסכם מייסדים ולאחר הקמת החברה על ידי אסף מזור הצדדים פעלו בהתאם להוראות תקנון החברה (שם, ע' 10 – 19) ובלשונה:

" אין הסכמים, תקשיב, היו פה טיוטות, אין שום הסכם, אני לא זוכרת שום הסכם, היתה בסוף התאגדות של החברה".

1. בחקירתו עומת אסף מזור עם עדותה של בלית מזור במסגרת הדיון בתביעה הראשונה, לפיה בחינת טיוטת הסכם המייסדים של פלטפורמה בין אסף לבין פיגמנט הדפסות, על אף שלא נחתם, מעידה על ההסכמות בין הצדדים, הן באשר לניהול פלטפורמה והן באשר לאחזקותיה, וכך העיד (שם, ע' 37):

"הטיוטה הזאת והטיוטות שהוחלפו במסגרת התהליך ההקמה של החברה, הם היו, נתנו איזשהו אפיון לגבי עתיד המיזם הזה שהפך ברבות הימים להיות פלטפורמה. לא הוסכם, לא נחתם. נכון, נקבע שם שאני אהיה שותף או חברה מטעמי של 50%, היו שם כמה עקרונות. מכאן לבוא ולייצג על הנייר הזה, ולשים את חזות הכל, פתאום הם שלפו אותו והוא לא הופיע בכלל בהליך העיקרי, עכשיו הם שלפו את המסמך הזה כאילו הוא חזות הכל. טיוטה. באמת רצו פה כל כך הרבה דפים, אני לא מכחיש שיש שם דברים שלימים היו עקרונות שפלטפורמה, אבל פלטפורמה הוקמה ותהליך ההקמה רחוק מאוד ממה שמתואר בדבר הזה, אני יכול להגיד לפחות בכוונתי, לא חתמתי על זה ומעולם לא התכוונתי שזה יהיה מסמך המייסדים של החברה הזאת, כשהחברה הזאת מבוססת על הידע המקצועי שלי ועל היכולות שלי".

1. מהראיות שפורטו לעיל, עולה כי טיוטת הסכם המייסדים עליה מבססים התובעים את תביעתם, לא נחתמה על ידי אף אחד מהצדדים, אין למצוא בה תאריך שיש בו כדי להעיד על מועד השתכללות החוזה הנטען.
2. עוד עולה כי התנהלות הצדדים לאחר שלכאורה נכרת ביניהם הסכם אינה תואמת את הוראות טיוטת הסכם המייסדים. החברה יוסדה על ידי אסף מזור ביום 6.6.2005, למרות שעל פי טיוטת הסכם המייסדים היו הצדדים צריכים להקים חברה לא יאוחר מיום 1.7.2004. אסף מזור החזיק בכל מניות החברה עם הקמתה, ורק ביום 8.12.2005 העביר 25% ממניותיו לתובעים ועוד 25% ממניותיו לנתבעים 4 – 6. מיום הקמת החברה ועד לחודש ינואר 2008 שימש אסף מזור כדירקטור בחברה ורק בחודש ינואר 2008 צורפו שני דירקטורים לחברה, למרות שבטיוטת הסכם המייסדים נקבע כי יהיו לחברה שני מנהלים.
3. שנים רבות לאחר עריכת טיוטת הסכם המייסדים, בסמוך לחודש ינואר 2012, ביקשו התובעים לקיים דיון באסיפה הכללית שבין הנושאים על סדר היום עריכת הסכם מייסדים (נספחים 11 ו – 12 לתצהירו של אסף מזור). בכך יש כדי ללמד שהתובעים עצמם ידעו שטיוטת הסכם המייסדים שנמסרה להם בשלב מאוחר יותר אינה מהווה חוזה מחייב.
4. בטיוטת הסכם המייסדים נקבע כי סכסוך הנובע מחוזה זה יתברר בפני בורר (שם, סעיף 15). למרות זאת התובעים פנו לבית משפט בניגוד להוראות אלה ובכך יש כדי ללמד שבעיני התובעים אין תוקף מחייב להוראות טיוטת הסכם המייסדים.
5. ועוד. התובעים כלל לא החזיקו בטיוטת הסכם המייסדים ולא טענו ליישום הוראותיה עד להגשת התביעה הראשונה, ומתגבש הרושם שהתובעים ניצלו את העובדה שהנתבעים הציגו את טיוטת הסכם המייסדים במסגרת התביעה הראשונה, כדי לפתוח חזית חדשה נגד הנתבעים עמם הם מסוכסכים. רושם זה מתחזק נוכח העובדה שהתובעים לא תבעו סעד אופרטיבי כלשהו לצד תביעתם למתן תוקף חוזי מחייב לטיוטת הסכם המייסדים.
6. בהתחשב בסעד הנתבע, איני רואה צורך להידרש לטענות שהעלו התובעים בסיכומיהם לעניין אי חלוקת דיבידנדים או לטענות הנוגעות לאופן ניהול ענייני החברה על ידי אסף מזור.
7. נוכח כל אלה, נראה כי הצדדים התכוונו להקים מיזם משותף בתחום ההדפסות ועיצוב מוצרי דפוס והם אף מימשו את כוונתם זו תוך חלוקת הזכויות במיזם המשותף כפי שבאה לידי ביטוי בפועל ובתקנון החברה, אולם שוכנעתי כי טיוטת הסכם המייסדים לא השתכללה לכדי חוזה מחייב, וכך נקבע.

סוף דבר

התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעים 1 – 3 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

כן ישלמו התובעים לנתבעים 4 – 5 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 28,000 ₪.

וכן ישלמו התובעים לנתבעת 7 את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 38,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ' אדר תשפ"א, 04 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.