1. לפני בקשה למחיקת סעיפים (להלן: "הבקשה") מתגובת המבקשים לתשובת המשיבה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה, ובתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקי.
2. טענת המשיבה היא כי התגובה לתשובה כוללת טענות וראיות חדשות אשר דינן להידחות בהיותן מרחיבות חזית. הטענות והראיות אליהן היא מתייחסת נוגעות לאופן מסירת תנאי עסקת השכרת הרכב ללקוחות המזמינים ממנה רכבי השכרה לשימוש בחו"ל באמצעות האינטרנט (להלן: "הטענות החדשות"). לטענת המשיבה, בקשת האישור התייחסה רק לעסקה להשכרת רכב המתבצעת באופן טלפוני, ומשכך הטענות החדשות מהוות הרחבת חזית אסורה ועליהן להימחק. כאמור, איני מקבל טענה זו, וזאת מן הטעמים הבאים.
3. ראשית, איני מקבל את הטענה כי בקשת האישור התייחסה לעסקאות טלפוניות בלבד. הקבוצה המיוצגת הוגדרה בבקשת האישור כ-"כל מי ששכר מהמשיבה רכב לשימוש בחו"ל ב-7 השנים האחרונות, וחויב בתשלום נוסף מעבר לתשלום הכולל שהוסכם בעת כריתת החוזה, בגין תנאים שנכללו בעסקת ההשכרה המקורית או שדבר גבייתם הצפויה לא צוין באופן מפורש וברור עובר לכריתת העסקה". כפי שניתן לראות, הגדרת הקבוצה אינה מתייחסת לאמצעי ההזמנה (טלפוני/אינטרנטי/אחר), אלא לפן המהותי – קיומו של פער נטען בין מחיר העסקה כפי שהוצג עובר לסגירתה, לבין התשלום שבו חויב הלקוח בסופו של דבר.

ודוק, בקשת האישור מתמקדת אומנם בעסקה טלפונית, אך זוהי תוצאה טבעית של העובדה שהעסקאות המסוימות שביצעו המבקשים (שהן אלה שהובילו להגשת בקשת האישור) הן עסקאות שבוצעו באמצעות הטלפון. עילת הבקשה היא קיומו של פער בין מידע המוצג טרם כריתת העסקה לבין התשלום הנגבה בפועל, במקרים שבהם הרכב המושכר נלקח מנקודה אחת ומוחזר לנקודה אחרת. בהיבט זה, איני מוצא כי קיים הבדל מהותי בין שני סוגי העסקאות (עסקה טלפונית לעומת עסקה באמצעות האינטרנט). לאור זאת, איני רואה מניעה כי המבקשים ייצגו (ביחס לעילה שבבקשת האישור) את כלל חברי הקבוצה שהוגדרה על ידם – הן אלה שביצעו הזמנה אינטרנטית והן אלה שביצעו הזמנה טלפונית. כמו כן, מבחינה דיונית, לא יהיה זה יעיל לנהל בנפרד בקשת אישור אחת ביחס לעסקאות שבוצעו באמצעות האינטרנט, ובקשת אישור אחרת ביחס לעסקאות שבוצעו באמצעות הזמנה טלפונית. משעה שהסוגיה העקרונית היא זהה, מוטב כי העניינים יתבררו בכפיפה אחת.

1. שנית, המשיבה היא שטענה כי מאחר ותוספת התשלום בגין ההחזר הבין - סניפי הוא מידע חשוב ביותר, אשר נציגי השירות נדרשים על פי הנוהל הפנימי שלה למסרו ללקוח עובר לביצוע העסקה, אזי היא מגבילה את האפשרות לבצע עסקאות כאלה (שהן בגדר מה שהיא מכנה "עסקאות חריגות") באתר האינטרנט שלה. גם מטעם זה אין לראות בטענות החדשות הרחבת חזית, כי אם התייחסות לגיטימית לטענותיה של המשיבה.

במילים אחרות, בעוד בקשת האישור לא ערכה הבחנה בין עסקאות טלפוניות לאינטרנטיות, אלא התייחסה אליהן כאל מקשה אחת, המשיבה היא שערכה הבחנה ביניהן במסגרת תשובתה. לפיכך, אין לראות בהתייחסותם הנפרדת של המבקשים להזמנות אינטרנטיות במסגרת התשובה לתגובה בגדר הרחבת חזית, אלא פסיעה בנתיב הטיעון שהמשיבה עצמה סללה.

1. שלישית, המשיבה טוענת כי המקרים של המבקשים הם מקרים נקודתיים, שאינם מייצגים את מדיניותה העקרונית בסוגיה. לשיטתה, נציגיה הטלפונים מונחים ליידע את הלקוחות אודות חיוב נוסף הכרוך בהחזרה לסניף אחר וכך הם נוהגים בפועל. עוד טענה כי אין בידה הקלטות של שיחות טלפוניות של נציגי השירות שלה, ולו באופן מדגמי. לאור זאת, למצגים המוצגים באתר האינטרנט של המשיבה (אשר בניגוד לשיחות הטלפוניות הם זמינים לבחינה על ידי המבקשים), חשיבות ראייתית ביחס לטענות לגבי מדיניותה העקרונית הכללית של המשיבה, ובעקיפין לעניין התנהלותה בהזמנות טלפוניות. גם מטעם זה יש מקום להותרת הטענות החדשות במסגרת התשובה לתגובה.
2. לא אוכל לסיים החלטה זו, מבלי להפנות את תשומת הלב לכך שבאחרונה הפך הנוהג של הגשת בקשה למחיקת סעיפים על ידי מתגובת המבקשים בתובענה ייצוגית כמעט לשגרה, וקשה להשתחרר מהרושם שהמדובר באסטרטגיה שעיקר תכליתה סרבול ההליכים והארכתם.

בקשה למחיקת סעיפים מכתב תגובה בתובענה ייצוגית (להבדיל מבקשה להגשת כתב תשובה משלים) צריכה להיות מוגשת במקרים יוצאי דופן, בהם כתב התגובה מהווה שינוי או הרחבת חזית לטענות שראוי כי ידונו (אם יש בסיס להעלאתן) במסגרת תובענה ייצוגית נפרדת. לעומת זאת, ככל שהיעילות הדיונית אינה מצדיקה הפרדת הדיון לשני הליכים נפרדים , קשה לראות מה התועלת שתצמח מהיענות לבקשה למחיקת סעיפים, וזאת שעה שניתן להגן באופן ראוי על זכויותיהם הדיוניות של המשיבים באמצעות מתן זכות להגשת כתב טענות משלים. ודוק, חריג לכלל זה הם אותם מקרים בהם מגישי בקשת האישור פעלו שלא בתום לב, ונמנעו מהעלאת מכלול הטיעונים באופן אסטרטגי ובכוונת מכוון. ואולם, לא זהו המקרה הרגיל, ואף לא המקרה בו עסקינן.

1. מכל הטעמים שהובאו לעיל, דין הבקשה מחיקת סעיפים מתגובת המבקשים להידחות. בשים לב לאמור בסעיף 6 לעיל, הריני לקבוע כי המשיבה תישא בהוצאות המבקשים במסגרת בקשה זו בסכום של 30 אלף ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ז, 29 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה