הצדדים הגישו במשותף בקשה מוסכמת להסתלקות המבקשים מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור נטען, כי המשיבה מציגה מחיר אטרקטיבי להשכרת רכב לשימוש בחו"ל ומסתירה מהלקוח כי המחיר שהוצג אינו כולל חיובים נוספים. אלה מתגלים רק בעת איסוף הרכב בחו"ל באופן שאינו מותיר בידיו של הלקוח ברירה אלא לשלם את החיובים הנוספים. כך, חויבו המבקשים בתשלום נוסף על המחיר שהוצג להם בעת ביצוע העסקה וזאת בגין החזרת הרכב שלא במקום בו הוא נאסף.

בבקשת ההסתלקות פורטו הדברים הבאים: המשיבה בתגובתה טענה כי מדובר במקרה פרטני והוכיחה לעמדתה, באמצעות מסמכים, כי היא מיידעת את לקוחותיה בדבר פרטי העסקה לרבות התוספות המשולמות בחו"ל.

בית המשפט בהחלטתו מיום 29.8.17, דחה את בקשת המשיבה למחיקת סעיפים מתגובת המבקשים וחייב אותה בהוצאות משפט בסכום של 30,000 ₪.

בעקבות הגשת בקשת האישור המשיבה שינתה את התנהלותה ביחס להצגת המידע בדבר התוספות המשולמות בחו"ל, בשלושה היבטים: (1) שונה מהותית האופן בו מוצג מחיר העסקה באינטרנט – במסך ההזמנה התווספה שורה מיוחדת המבהירה כי החזרת הרכב בסניף אחר מהסניף ממנו נלקח כרוכה בתוספת תשלום, המתווספת למחיר הנקוב. (צורפו העתקי צילום מסך של ההזמנה מהאינטרנט לפני ולאחר הגשת בקשת האישור, נספחים 1 ו-2 לבקשת ההסתלקות). (2) מבדיקות שערכו המבקשים מול נציגי השירות של המשיבה לאחר הגשת בקשת האישור עלה כי כיום מקפידים נציגי הישרות ליידע את לקוחות המשיבה בעל פה בדבר מלוא המידע הרלוונטי לעסקה הספציפית, לרבות התוספות המשולמות בחו"ל. הגשת בקשת האישור הובילה לחידוד הנוהל מול נציגי המשיבה ולהקפדה יתירה על יישומו בפועל. (3) מבדיקות שערכו המבקשים עלה כי המשיבה תיקנה את נוסחו של מסמך התנאים הכלליים שכותרתו "תנאי השובר", המצורף לכל שובר קבלת רכב שנשלח ללקוח מיד לאחר ביצוע העסקה.

הצדדים סבורים כי שינוי התנהלות המשיבה יחד עם הקשיים עליהם עמד בית המשפט בדיונים שהתקיימו מצדיקים סיום ההליך בדרך של הסתלקות מתוגמלת, על מנת לחסוך בזמן שיפוטי ארוך ויקר, תוך חיסכון רב של זמן ומשאבים שיפוטיים, בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18).

הצדדים מסכימים כי חלף שכר טרחה ישולמו ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 21.8.17 כך שעיכוב ביצוע ההחלטה יבוטל וההוצאות ישולמו. בנוסף ישולם גמול בסכום של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמבקשים ובסך הכל 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן המשיבה לא תעמוד על פסיקת הוצאות בגין הבקשה לגילוי מסמכים. בהתחשב בהסדרה שהביאה בקשת האישור ובכך ששכר הטרחה הוא למעשה הוצאות שכבר נפסקו לטובת המבקשים והגמול נמוך יחסית, יש לאשר את הסכומים המוסכמים.

המבקשים תמכו את בקשת ההסתלקות בתצהירים מטעמם. כמו כן המבקשים ובא כוחם הצהירו גם שלא קיבלו ושלא יקבלו טובת הנאה כלשהי, בקשר להסתלקות המבקשים מההליכים דנא, למעט הסכומים המומלצים.

המשיבה הביעה הסכמתה להסתלקות ומוותרת על פסיקת הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשים, ולנוכח הצהרת המבקשים בתצהיריהם - אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) בחוק.

גמול ושכר טרחה

סעיף 16(א) בחוק קובע כדלקמן:

"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:

(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;

(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה" (ההדגשה הוספה – מ' נ').

בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18) דן בית המשפט העליון בהרחבה בהסדרי "הסתלקות מתוגמלת" וקבע מתווה לדיון בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות מבקשת אישור. בית המשפט התייחס שם לעניין התנאי השני שבסעיף 16(א)(2) וכך קבע :

"... התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. ... אמת מידה נוספת שעשויה לסייע בידי בית משפט בעניין זה, שאף עליה עמדתי לעיל, היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. ...

בצד האמור, הכרעה בבקשת הסתלקות מתוגמלת מחייבת את בית המשפט לשקול גם 'שיקולי רוחב' – ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו, כפי שפורטו לעיל, על מנת ששכרו של ההליך הייצוגי לא ייצא בהפסדו. כידוע, גמול ושכר טרחה הם מהכלים החשובים והמשפיעים המסורים בידי בית משפט בעולם התובענות הייצוגיות, ויש אפוא לעשות בהם שימוש מושכל לשם התוויית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים (וראו דבריי בנדון גם בעניין נסאר, פסקה 14)" (ההדגשות במקור) (שם, בפסקאות 27-26).

כאמור בבקשת ההסתלקות, לאחר שהוגשה בקשת האישור שינתה המשיבה את אופן הצגת התוספות למחיר הנקוב והוסיפה שורה מיוחדת המבהירה זאת. כך גם דאגה לחידוד הנוהל הרלוונטי מול נציגיה ותיקנה את נוסח המסמך המצורף לשובר הנשלח ללקוח מיד לאחר ביצוע העסקה. בכך הביאה התובענה תועלת ללקוחות עתידיים של המשיבה אשר יזכו לקבל את מלוא המידע בטרם יבצעו את עסקת הזמנת הרכב וכן בסמוך לאחר ביצועה. על כן, ובהתחשב בכך ששכר הטרחה הוא למעשה הוצאות שכבר נפסקו בהחלטתי מיום 29.8.17 מצאתי לאשר את הסכומים המומלצים.

המשיבה תשלם גמול לכל אחד המבקשים בסכום של 2,925 ₪ כולל מע"מ (ובסך הכל 5,850 ₪ כולל מע"מ) ושכר טרחה לבא כוח המבקשים בסכום של 30,000 ₪ כולל מע"מ, הוא סכום ההוצאות שנפסקו.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתם האישית של המבקשים נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.