החלטה

1. החלטה בבקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון שהוטלה על המערער מכוח תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2. שניים הם התנאים המצטברים למתן פטור מהפקדת ערבון. ראשית, שיניח המבקש תשתית מספקת שתלמד על העדר יכולת כלכלית; ושנית, שיצביע על כך שיש לערעור שהגיש סיכויים של ממש [ראה בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, (פורסם בנבו), פסקה 7 (17.10.2007)].

3. אשר לשאלת יכולתם הכלכלית של המערערים. תחילה יצוין כי רק מבקשת 1 הגישה תצהיר בתמיכה לבקשה זו, ולכך יינתן משקל בהמשך. ומעבר לאמור, הגישה מבקשת 1 אישור מיום 24.1.2017 של המוסד לביטוח לאומי בדבר הכנסותיה. על פי האישור האמור, שכרה החודשי הממוצע הינו 4,271 ₪. כן צורף אישור מיום 6.10.2016 של המוסד לביטוח לאומי לפיו משולמת למבקשת (אם ל – 5) קצבת ילדים בסך של 864 ₪ לחודש. מקבל אני, שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות.

4. לשאלת סיכויי הערעור. בית המשפט עיין בפסיקה המהווה בסיס לערעור ובטענות המבקשים. בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל דחה את הערר שהוגש, תוך שצוין בסעיף 7 לפסק הדין כי: "הגשת הערר בתואנות שווא, כאילו הבקשה שאושרה על ידי המשיב היא בקשה משנת 2000, כאשר אין הדבר נכון עובדתית, די בו כדי לדחות את הערר על הסף בגין חוסר נקיון כפיים.. לכך תוסף עילת השיהוי עליה עמד כבר המשיב בתשובתו לוועדת ההשגה לזרים". אין לומר שסיכויי הערעור נחזים להיות גבוהים ובתוך כך תצוין בש"א 9651/07 אבו רביע נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 6.2.2008) לפיה, הנחה היא לבית משפט זה, שפסק הדין נשוא הערעור נכון ומכאן שיש הצדקה בחיוב המערערים בערבון.

5. מן הצד האחד, יש לייחס משקל להערכתי שסיכויי הערעור גבוליים, אך מן הצד האחר, נכון אני לקבל את הטענה שהמצב הכלכלי מצדיק התחשבות. נוכח זאת, הבקשה לביטול ערבון תידחה, אך במקביל, נכון אני להפחיתו ולהעמיד את שיעורו על הסך של 1,000 ש"ח.

6. הפקדת העירבון תוך 14 יום.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז, 14 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.