הרקע לעתירה:

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, אזרח ישראל, לאפשר לבת זוגו (להלן: "סופיה"), אזרחית רוסיה, להיכנס לישראל.

סופיה נכנסה לישראל ביום 3.12.15 באשרת ביקור מסוג ב/2, שתוקפה עמד עד ליום 15.1.16. חרף זאת, לא יצאה את הארץ במועד והמשיכה לשהות בישראל שלא כדין. ביום 18.2.16 הוגשה למשיב בקשה להסדרת מעמדה של סופיה בישראל מטעמים הומניטאריים, בטענה כי בן זוגה ברוסיה מאיים עליה ומסכן את חייה. היא נדרשה להשלים מסמכים חסרים, שלא הושלמו, ולכן בקשתה נדחתה על הסף. ביום 28.6.16 הודיעה (לטענת העותר והגב' סופיה בטרם הודע להם על ההחלטה לדחות את הבקשה) כי איננה מעוניינת בהמשך טיפול בבקשה. עוד הודע כי העותר קבע תור בלשכת המשיב בחדרה לפתיחת הליך להסדרת מעמדה של סופיה מכוח חיים משותפים עמו. ביום 4.7.16 הוגשה בקשת העותר וסופיה להסדרת מעמדה מכוח חייהם המשותפים. במעמד הגשת הבקשה נמסר להם כי עליהם להשלים מסמכים חסרים, הדרושים בהתאם לנוהל 5.2.0009 שעניינו טיפול בהסדר מעמד לבני זוג של ישראלים (להלן: "הנוהל"). ביום 8.8.16 סופיה יצאה מהארץ מרצונה החופשי מבלי שננקטו נגדה הליכי הרחקה, לטענת העותר לשם השגת המסמכים החסרים הדרושים. משכך ונוכח עזיבתה את הארץ נסגרה הבקשה הראשונה בטרם הוגשו מסמכי הסף בהתאם לדרישת המשיבה מיום 4.7.16. קודם ליציאתה את הארץ פנה ב"כ הקודם של העותר וסופיה וביקש ליתן לה אשרת כניסה חוזרת, אך הבקשה נדחתה והדבר הובהר לבני הזוג ולבא כוחם.

ביום 17.11.16 הגיש העותר בקשה חדשה לאשר כניסתה של סופיה לישראל וכן להסדרת מעמדה מכוח חייהם המשותפים. לבקשה זו צורפו המסמכים שהיו חסרים בבקשה הראשונה. ביום 8.12.16 נדחתה הבקשה מאחר שלא הוצגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ולא הוצגו הוכחות לניהול משק בית משותף. על החלטה זו הוגש ערר ביום 22.12.16. באותו יום ניסתה סופיה להיכנס לארץ וטענה כי היא באה לביקור. כניסתה סורבה בשל חשש להשתקעות והיא שבה למדינת מוצאה. ביום 5.1.17 נדחה הערר, בין היתר בשל היעדר הוכחות משכנעות לכנות הקשר, הצגת מספר בודד של תמונות משותפות שצולמו על פני תקופה קצרה, אי הצגת הוכחות לקיום קשר אינטרנטי או פלט שיחות על התקופה שבין עזיבת המוזמנת את הארץ ועד למועד הבקשה, והעובדה שהבקשה הוגשה מיד ובסמוך לדחייה של בקשת סופיה למעמד פליט. העתירה הוגשה נגד ההחלטה המורה על דחיית הערר.

טענות הצדדים והצעת המשיב לבחון מחדש את עניינם של העותר והגב' סופיה:

העותר טוען כי נפגש עם סופיה בתחילת פברואר 2016, השניים מצאו חן האחד בעיני השנייה ומאז לא נפרדו. נטען כי בתאריך 26.6.16 בני הזוג חתמו על הסכם שכירות לדירה משותפת בקיסריה, בה התגוררו כזוג וניהלו משק בית משותף. נטען כי לבני הזוג חברים משותפים ובני משפחתו של העותר מארחים ומתארחים אצל בני הזוג לעיתים קרובות ורואים באישה את בת הזוג של העותר. נטען כי בהמלצת עורך דינה לשעבר סופיה הגישה בפברואר 2016 בקשה להכרה במעמד פליט לפי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, שכן עורך דינה לשעבר המליץ לה לבקש מקלט בישראל ולשנות את מעמדה היות ועברה מערכת גירושים אלימה וסבלה מאלימות קשה מצד בעלה לשעבר, אשר ככל הנראה השתייך למאפיה הרוסית, והיא חששה לחייה. נטען כי במאי 2016 התקשרו בני הזוג עם בא כוחם לשעבר כדי שייצג אותם בהליך שינוי המעמד ובסמוך לתאריך זה הוגשה בקשה ללשכת המשיב בחדרה לקבלת מעמד לסופיה מתוקף חיים משותפים ועל פי הנוהל של המשיב. נטען כי מיד עם היכרותם של בני הזוג והחלטתם לחיות יחד הורו בני הזוג לבא כוחם לשעבר לסיים את הטיפול על פי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני ולהתחיל בטיפול להסדרת מעמדה של סופיה לפי נוהל חיים משותפים.

העותר טוען כי המשיב טעה בהחלטתו לדחות את בקשת בני הזוג להסדרת מעמדה של סופיה לפי הנוהל בטענה כי בני הזוג פתחו בהליך להסדרת מעמדה לאחר דחיית בקשתה להכרה כפליטה. נטען כי הפנייה להכרה במעמד פליט נסגרה על פי בקשתם ולא נדחתה ככל שידוע להם ולפי ההוראה שנתנו לבא כוחם הקודם.

כן טוען העותר כי בני הזוג הציגו למשיב תמונות רבות ורישומי התכתבויות ביניהם בעת שפנו ללשכת המשיב בחדרה, אך נציגת המשיב אמרה שאין צורך בהרבה תמונות ובחרה לקחת רק מספר מועט של תמונות. לכן נטען כי קביעת המשיב כי לא הוצגו מספיק תמונות אינה נכונה. נטען כי המשיב קיבל את תוכן השיחות המתורגם ורשימת מועדי השיחות דרך הוואטסאפ בין בני הזוג ולכן לא ברור כיצד נקבע כי לא הוצגו הוכחות לקיום הקשר בין בני הזוג לפני הגשת הבקשה להסדרת מעמדה של סופיה. נטען כי בתום פגישתם בלשכת המשיב ביולי 2016 קיבלו בני הזוג מכתב ובו רשימה של 3 מסמכים דרושים להשלמה תוך 45 ימים וכי המסמכים החסרים לא התייחסו כלל להוכחת הקשר בין בני הזוג אלא מדובר במסמכים פורמאליים דרושים על פי הנוהל להוכחת מצבה המשפחתי של האישה, תעודת יושר ותעודת לידה.

העותר טוען כי בהמלצת המשיב להמציא את המסמכים החסרים תוך 45 יום מתאריך 4.7.16, ומתוך כוונה לזרז את הטיפול בהשגת המסמכים והמצאתם במועד, נסעה סופיה בתאריך 8.8.16 לרוסיה כדי לחזור עם המסמכים הדרושים בזמן שהוקצב. נטען כי ב"כ הקודם של בני הזוג לא הזהיר את סופיה מפני הסיכון כי לא תוכל להיכנס לישראל ללא אשרת כניסה ואכן כאשר ניסתה סופיה להיכנס חזרה בתאריך 22.12.16 היא נעצרה על ידי מנהל מעברי הגבול בנתב"ג והוחזרה לרוסיה. נטען כי ב"כ הקודם של בני הזוג הגיש בתאריך 7.7.16 בקשה ליתן לסופיה אשרת כניסה אך המשיב סירב והובטח כי ייערך שימוע לעותר ולאחר השימוע תישלח הזמנה לסופיה בהתאם לנוהל ויתאפשר לה להגיע לישראל. נטען כי המשיב לא טרח לערוך לעותר שימוע וסירב לבקשת הסדרת מעמדה של בת הזוג בלי להתייחס לכל המסמכים וההוכחות לאמיתות הקשר שהוגשו. נטען כי המשיב נהג בחוסר ניקיון כפיים. כן נטען כי סופיה השיגה את המסמכים הדרושים ואלה הומצאו לב"כ לשעבר של בני הזוג כבר ביום 20.9.16 וזה הודיע לבני הזוג כי הוא שלח את המסמכים לתרגום וחתימה נוטריונית אך התעכב בכך כחודש וחצי ולכן נאלץ העותר לשלם מחדש את אגרת המשיב לפתיחת בקשה נוספת להסדרת מעמדה של בת הזוג.

העותר טוען כי בעת פתיחת התיק מחדש הוגשו כל המסמכים שהיו דרושים להשלמה, למרות זאת סירב המשיב לבקשה להסדיר את מעמדה של בת הזוג בנימוק שלא הוצגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ולא הוצגו הוכחות לקיום משק בית משותף. נטען כי בני הזוג הציגו הסכם שכירות בו שמותיהם מופיעים יחד ותמונות רבות וכן הציגו מועדים של שיחות טלפוניות ותמלילי שיחות ביניהם. לכן נטען כי לא ברור מדוע קבע המשיב שלא שוכנע מכנות הקשר בין בני הזוג. כן נטען כי אילו המשיב היה זקוק להוכחות נוספות לקיום הזוגיות היה עליו לציין זאת במפורש. נטען כי המשיב אף לא טרח ליצור קשר עם האנשים המכירים את בני הזוג אשר מסרו תצהירים בנוגע לכך. נטען כי המשיב התעלם מכל המסמכים וההוכחות שהוצגו והחלטתו סתמית ואינה מנומקת וניתנה מבלי שהתקיים לצדדים ראיון טרם דחיית הבקשה. כן נטען כי סופיה השאירה את כל חפציה בביתם המשותף מתוך תקווה לחזור לישראל מהר ככל האפשר. נטען כי החלטת המשיב גורמת לבני הזוג עוגמת נפש וסבל רב.

יצוין כי לאחר הגשת העתירה הגישו העותר והגב' סופיה בקשה לצרף נספח נוסף – פנייתו של ב"כ הקודם של השניים בבקשה לבטל את תהליך הבקשה למעמד של פליט וההתכתבות בנושא זה. בהמשך הגיש המשיב הודעה לפיה מאחר שמסמכים אלה לא הוצגו בפני המשיב בטרם ניתנה ההחלטה נושא העתירה, מוכן המשיב, לפנים משורת הדין, לזמן את העותר ואת סופיה לראיון במהלכו יוכלו להציג את מלוא המסמכים והראיות שברשותם, כאשר העותר יזומן לראיון בלשכת המשיב בחדרה וגב' סופיה תזומן לראיון בקונסוליה הישראלית ברוסיה. הראיונות ייערכו במקביל ולאחר הראיונות ובחינת המסמכים תינתן החלטה נוספת בעניינם.

העותר מתנגד לקיום השימוע לסופיה במוסקבה וטוען כי מוסקבה רחוקה ממקום מגוריה של סופיה וכי טיסה למוסקבה ושהייה במלון כדי להגיע לראיון מחייבים הוצאות גבוהות בהרבה מהטסת סופיה לישראל. כמו כן, נטען כי לסופיה זכות להביא את ב"כ לראיון ובדרישת המשיב לעריכת הריאיון במוסקבה ובמקביל נשללת הזכות של סופיה להביא את ב"כ לראיון. על כן, ביקש העותר לאפשר את כניסתה של סופיה לישראל לשם עריכת הריאיון וזאת בכפוף להפקדת ערבות שתבטיח את יציאתה במקרה הצורך.

המשיב מתנגד להתיר את כניסתה של סופיה לישראל קודם לעריכת ראיון בנציגות ישראל ברוסיה. נטען כי בפני המשיב לא הוכח כי העותר וסופיה ניהלו חיים משותפים בישראל ולא הוכח קיומו של תא משפחתי. כן נטען כי נטל השכנוע המוטל על המבקשים להוכיח קיומו של קשר זוגי כן ואמתי הוא כבד יותר, בפרט נוכח שהייתה של סופיה שלא כדין בישראל. נטען כי הריאיון מהווה כלי מרכזי לבחינת טענות המבקש הסדרת מעמדו של נתין זר בישראל מכוח מערכת הזוגיות. עוד נטען כי הראיונות נערכים על ידי פקידים מיומנים ובעלי ניסיון רב והתרשמותם היא חלק מהמקצועיות והניסיון המלווה את תפקידם. נטען כי הנוהל העוסק בטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי מאפשר למשיב, במידה ומתעוררים ספקות בנוגע לכנות הקשר, להעמיק את בדיקת כנות הקשר בין היתר באמצעות עריכת ריאיון (לישראלי בלשכת המשיב ולזר בנציגות ישראל הרלוונטית). נטען כי הדברים יפים מקל וחומר גם בכל הנוגע לבני זוג שאינם נשואים, כאשר נטל השכנוע המוטל עליהם כבד יותר, בפרט במקרה זה נוכח ניסיונותיה של סופיה להשיג מעמד בישראל, לרבות ניסיונה להיכנס לישראל בחודש 12/2016 בטענה כי באה לביקור תוך הסתרת הקשר הנטען עם העותר. נטען כי החלטת המשיב לעמוד על קיום ריאיון לבני הזוג לצורך התרשמות מכנות הקשר בטרם יינתן לסופיה אישור כניסה לישראל היא החלטה סבירה ונכונה ואף מתבקשת כדי למנוע את השתקעותה של סופיה בארץ שלא כדין. זאת ביתר שאת, נוכח העובדה שבעבר שהתה בארץ שלא כדין למשך 7 חודשים, הגישה בקשות למעמד אשר נסגרו ואף ניסתה להיכנס תוך ניסיון הסתרת הקשר הנטען. נטען כי אין מדובר בדחיית הבקשה לאלתר אלא רק עמידה על הצורך לבחון את הבקשה קודם למתן אישור כניסה, על מנת שלא לעמוד בפני עובדה מוגמרת.

לטענת המשיב, מבלי לגרוע מהאמור לעיל, יש להתנות את כניסתה של סופיה לארץ בהפקדת ערבות בשיעור משמעותי, על מנת להבטיח שבתקופת השהייה בארץ העותר וסופיה יפעלו להשלמת ההליך המדורג וכדי להבטיח שסופיה לא תשהה בארץ ללא היתר כדין ולא תבצע פעילות לא חוקית אחרת. לכן נטען כי בכפוף להתרשמות חיובית מהריאיון שייערך לעותר בלשכת המשיב בישראל ומהריאיון שייערך לסופיה בנציגות ישראל ברוסיה, ובכפוף להפקדת ערובה בסך של 70,000 ₪, המשיב יהיה מוכן להתיר את כניסתה של סופיה לארץ מכוח בקשתם להסדרת מעמדה של סופיה בישראל. נטען כי המשיב יזמין את סופיה לריאיון בשגרירות ישראל במוסקבה במועד קרוב ככל האפשר.

דיון והכרעה:

סבורני כי לאור הצעתו של המשיב לבחון מחדש את עניינם של העותר והגב' סופיה וליתן החלטה חדשה בעניינם, העתירה מתייתרת ויש למחוק אותה.

המשיב הודיע כי בכוונתו לערוך לעותר והגב' סופיה שימוע באופן שבו השימוע ייערך באופן סימולטני בישראל ובנציגות ישראל במוסקבה. לאחר שייערך השימוע תינתן החלטה חדשה. על כן, מאחר שהוחלט לבחון מחדש את עניינם של העותר והגב' סופיה, וליתן החלטה חדשה, ממילא העתירה מתייתרת.

כמו כן, בשים לב לטענות המשיב בדבר חוסר תום ליבה של הגב' סופיה בעבר (שהייתה בישראל שלא כדין וניסיון כניסה לישראל תוך הסתרת הקשר הנטען בין העותר לבינה), נראה כי אין חוסר סבירות בדרישתו של המשיב לבחון את עניינם של העותר והגב' סופיה באופן שבו הוצע על ידי המשיב.

יוער כי המשיב גם הביע הסכמה לאפשר את כניסתה של הגב' סופיה לישראל לצורך עריכת השימוע בהפקדת סכום משמעותי שיבטיח את יציאתה מישראל, אם תידרש לכך לאחר השימוע. אמנם מדובר בסכום גבוהה ואולם בשים לה להתנהלותה של הגב' סופיה בעבר לא ניתן לומר כי החלטת המשיב בעניין זה היא בלתי סבירה, באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט. עם זאת אציין כי המשיב לא מבהיר בהודעתו את הבסיס לקביעת סכום הערבות, זאת בשים לב לנהל ערבויות שמספרו 5.1.0004. בהתאם, ראוי כי עניין גובה העירבון הנדרש כדי לאשר את כניסת הגב' סופיה לישראל לצורך עריכת השימוע יבחן שוב ע"י הגורם המוסמך אצל המשיב.

בכפוף לאמור, וביחד עם ההנחיה לבחון שוב את גובה הערבות שיידרש כדי לאפשר את כניסת סופיה לישראל לשם עריכת השימוע, ולהודיע לעותר את הערבות הנדרשת עד לא יאוחר מיום 20.4.17, אני מורה על מחיקת העתירה, כל זאת בשים לב להחלטה לבחון מחדש את עניינם של העותר והגב' סופיה ולקיים הליך של שימוע.

המשיב יפעל לקיום השימוע הסימולטני לעותר ולגב' סופיה בתוך 6 שבועות מהיום (זאת בשים לב לחגים). הודעה על מועד עריכת השימוע תימסר לב"כ העותר עד ליום 20.4.17 ועותק מההודעה יימסר גם לתיק בית המשפט. העותר והגב' סופיה יוכלו להציג למשיב במסגרת השימוע את כל המסמכים שהוצגו במסגרת עתירה זו ולא הוצגו בפני המשיב בעבר וכן מסמכים נוספים ככל שיבקשו לעשות כן.

העותר והגב' סופיה יוכלו לזמן לשימוע את ב"כ אשר יתלווה לעותר בארץ ויוכל לשוחח עם הגב' סופיה שתהיה בנציגות הישראלית ברוסיה וזאת קודם לתחילת השימוע. מובן כי אם תוסדר כניסתה של סופיה לארץ (לאחר שיופקד העירבון) ממילא לא יהיה כל קושי בעניין האפשרות להתייעץ עם עורך דין מטעמם.

המשיב יפעל ככל שניתן לגבש את עמדתו בכל הנוגע להליך המדורג בתוך משך זמן קצר ככל שניתן ולא יותר מ-30 ימים לאחר מועד עריכת השימוע.

למען הבהר ספק, ביהמ"ש מבהיר כי אינו מביע כל עמדה לגבי ההחלטה שתינתן. הגורמים המוסמכים ישקלו את כל הנתונים הנדרשים לעניין ויקבלו את החלטתם בהתאם לסמכותם ובהתאם לדין. כמו כן, וככל שבעתיד יידרשו העותר והגב' סופיה לפנות שוב לביהמ"ש, כי אז שמורות לכל אחד מהצדדים כל הטענות, הן אלו שהובאו בפני בית המשפט כעת והן טענות חדשות, ככל שתהיינה כאלה.

בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו.

בשולי האמור אעיר כי בעתירה נרמזו טענות כנגד בא כוחם הקודם של העותר וסופיה וזאת בהקשר להחלטות שהתקבלו והנחיות שניתנו לעותר ולסופיה על ידו. כאשר טוען צד להליך טענות כנגד התנהלותו של בא כוח קודם של אותו צד, ראוי לזמן את בא הכוח הקודם לדיון כדי לאפשר לו להבהיר את עמדתו. בכל מקרה, ובנסיבות העניין, לא מצאתי מקום להביע עמדה בכל הנוגע לפעולות שבוצעו ע"י בא כוחם הקודם של העותר וסופיה.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ב ניסן תשע"ז, 08 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.