בפני | כבוד השופטת ברכה בר-זיו | |
התובע | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד י' יונגר ואח' | |
נגד | ||
הנתבעים | 1. פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ 2. הראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א' אלרום ואח' |
החלטה |
בפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד" ו/או "התובע") לתיקון כתב תביעה.
1. ביום 31.1.17 הגיש המוסד תביעת שיבובו נגד חברת פיניציה תעשיות זכוכית בע"מ (הנתבעת מס' 1) (להלן: "פיניציה") ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת מס' 2) (להלן: "הראל").
בכתב התביעה טען המוסד כדלקמן:
ביום 22.2.10 ארעה תאונת עבודה במהלכה נפגע עובד (להלן: "הנפגע") אשר עבד "כמסגר תחת הפיקוח והשליטה המלאים של הנתבעת 1 בלבד, וזאת כעובד שכיר של חברת כח אדם ("אופק לעובד בע"מ") שעל ידה הופנה לנתבעת מס' 1 ....... התובע יטען כי התאונה ארעה עקב רשלנות ו/או הפר חובות חקוקות של הנתבעת 1 והיא חייבת בפיצוי ו/או שיפוי התובע על מלוא הגימלאות ששילם לנפגע, וזאת בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק... סה"כ הגימלאות ששולמו ו/או ישולמו לתובע בגין התאונה, נכון ליום הגשת התביעה, עולה לסך של 3,309,981 ₪".
בכתב ההגנה טענה פיניציה, כי יש להורות על מחיקתה לאור הסדר נושים שניתן בעניינה בבית המשפט המחוזי בנצרת. כן טענה כי שימשה כמעביד המהותי של הנפגע ונשאה בפועל בדמי המוסד ולפיכך המוסד מנוע מלתבוע אותה.
פיניציה גם טענה כי חבותה, כמו חבותה של אופק, אמורה להיות מכוסה על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ.
2. ביום 5.7.17 הגישו הצדדים בקשה לאחד את הדיון בתביעה ביחד עם תביעת הנפגע המתנהלת בת.א. 20-09-12, בה כבר ניתנה החלטה על הגשת ראיות הצדדים וביום 20.8.17 ניתנה החלטה בדבר איחוד הדיון בשתי התביעות. יש לציין כי תביעת הנפגע הוגשה נגד חברת אופק בע"מ (להלן: "אופק") לעובד ונגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל") והנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי נגד פניציה והראל.
3. במסגרת ראיות הנתבעים הוגשו חוות דעת אקטואריות שנערכו על פי שיעור היוון של 3%.
4. במסגרת ראיות הצדדים השלישים – פניציה ומגדל הוגשו הסכם בין פניציה וכור מיום 1.11.09, וכן הסכם בין פניציה וכור מיום 18.1.10 ואישור עריכת ביטוחים על ידי מגדל.
5. ביום 11.7.18 נקבעה ישיבת הוכחות. בתחילת הישיבה הודיעו ב"כ הצדדים בשני התיקים כי הם מנהלים משא ומתן לפשרה וביקשו דחית הדיון. ב"כ הצדדים הודיעו וכי: "מוסכם כי בדחית מועד הדיון בשתי התביעות הנ"ל לא יהיה כדי לשנות ממצב הראיות או כתבי בית הדין הקיים כעת ולא תוגש מצידנו כל בקשה לצירוף ראיות או לצירוף צדדים נוספים לקראת המועד הבא, אלא הדיון יימשך מהנקודה אליה הגענו היום. בנסיבות אלה, ובכפוף להצהרות לעיל, מבוקש לקבוע מועד אחר לשמיעת הראיות בשתי התביעות הנידונות".
6. ישיבת הוכחות נוספת נקבעה ליום 27.11.18.
7. ביום 26.11.18 הגישו הצדדים בת.א. 20-09-12 הודעה כי הגיעו להסכם פשרה ולבקשתם נדחו התביעה והודעה לצדדים השלישיים בתיק זה.
8. נוכח ההסכם ביקש ב"כ המוסד דחיה של ישיבת יום 27.11.18 ונקבע מועד חדש ליום 9.1.19.
9. ביום 8.1.19 הגיש ב"כ המוסד בקשה לדחיית הדיון הקבוע ליום 9.1.19 עקב קושי בזימון העדים. כמו כן הודיע כי מתנהל בין הצדדים להליך זה משא ומתן.
10. ביום 28.2.19 הודיעו ב"כ הצדדים כי המשא ומתן לא צלח.
בקשת התיקון
11. ביום 19.3.19 הגיש המוסד בקשה זו לתיקון כתב התביעה. בבקשתו טען ב"כ המוסד:
א. כי לאור שינוי תקנות הביטוח הלאומי (היוון) שונה שיעור הריבית ולפיכך סכום התביעה העדכני עומד על 3,878,834 ₪ (במקום הסכום שנתבע במקור – 3,309,984 ₪).
ב. לאחר איחוד הדיון בשתי התביעות "נתוודע הח"מ אודות "שחקן חדש" – חברת כור מתכת (להלן: "כור"). כור היתה אחת הקבלניות בפרוייקט בו אירועה התאונה, אולם באופן תמוה לא צורפה לתביעת הנפגע, ואף לא כצד שלישי (ע"י הנתבעות) או כצד רביעי (ע"י הצד השלישי)".
פיניציה הזמינה את העבודות מכור אך נותרה בעלת זכות הפיקוח העליונה והניהול, כור היא שביצעה את העבודה עבור פיניציה בהתאם להסכם בין הצדדים ואופק לעובד היא חברת כוח אדם שסיפקה לכור עובדים עבור הפרוייקט.
ג. אי צירוף כור בתביעת הנפגע נבעה ממניעים אסטרטגיים שנועדו להסתיר את קיומה של כור כצד נדרש בהליך, באופן הנחזה כהטעיה מכוונת של המוסד ושל הנפגע כאחד. בתביעה דנן לא צורפה חברת כור על מנת למזער את תביעת המל"ל (שכן לכאורה 65% מהנזק נופל על כתפי המעביד) והתובע יטען כי כור נשאה גם היא בשיפוי הנפגע מאחורי הקלעים באמצעות מגדל , וזאת במסגרת הסכם שנחתם בין מגדל לבין הראל ששיקלל את חלקן של כור ושל המעביד בסכום בו נשאה מגדל. ברור כשמש כי 65% בהם נשאה מגדל מגלמים בתוכם חברות של 15% של המעביד וכ- 50% של כור שהיתה מבצעת הפרוייקט.
ד. בנסיבות אלה יש לראות את כור ומגדל מבטחתה כמי ששילמו לנפגע וניכו את תשלומי המל"ל שקיבל הנפגע על כל המשתמע לענין סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי .
לבקשה צורפו התכתבויות בין ב"כ המוסד וב"כ פניציה.
12. הנתבעות (פיניציה והראל) התנגדו לבקשת התיקון. במבוא לתגובה טענו הנתבעות כי לא היה מקום לצרף לבקשה מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת המשא ומתן לפשרה, שהמוסד היה שותף לו. כמו כן טענו כי כבר בכתב ההגנה טענו כי התביעה נגד פניציה ונגד אופק אמורות להיות מכוסות על ידי מגדל וכי במסגרת ראיותיהם צורפו כל ההסכמים והביטוחים.
הנתבעות גם טענו כי במסגרת המושא ומתן שהתנהל היה ברור כי החלק שנושא המעביד מסכום הפשרה בשעור של 65% מגלם בתוכו גם את חלקה של כור.
הנתבעות גם היפנו להסכמה בישיבת יום 11.7.18 לפיה הוסכם כי לא תוגש בקשה לצירוף ראיות נוספות או צדדים נוספים.
לגופו של ענין הודיעו הנתבעות כי הן משאירות לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה בדבר צירוף צדדים נוספים.
13. בנסיבות הבקשה והתגובה – ומאחר והנתבעות הודיעו כי הן משאירות את ההחלטה בדבר צירוף צדדים נוספים לשיקול דעת ביהמ"ש – אני נעתרת לבקשה.
14. הנתבעות התנגדו לתיקון סכום התביעה וטענו כי תביעת המוסד הוגשה בחודש ינואר 2017, שיעור ההיוון הקבוע בתקנות שונה בחודש אוקטובר 2017 ולפיכך לא ברור מדוע המוסד המתין למעלה משנה ומחצה עד שהגיש את הבקשה לתיקון. בנוסף, טענו הנתבעות כי עד מתן החלטה בבית המשפט העליון בסוגיית שיעור ההיוון על ידי המוסד, אין מקום לתיקון המבוקש.
15. המוסד הגיש תשובה לתגובה וטען בענין תיקון סכום התביעה כי הנתבעות מנסות לאחוז בחבל בשני קצותיו, כאשר מחד שילמו לתובע את הפיצוי בניכוי גימלאות על סמך חוות דעת שהוגשה על ידי הנתבעות בלבד (לא הוגשה חו"ד בענין זה על ידי התובע) ומאידך מבקשות להעמיד את שיעור הגמלאות בתביעת השיבוב על סכום נמוך יותר וכי במצב זה הנתבעות משותקות מלטעון לענין שיעור הגמלאות.
המוסד גם טען כי פסק הדין אליו היפנו הנתבעות אינו רלבנטי לעניננו מאחר ושם תביעת המוסד כבר הסתיימה וגימלאות המוסד נכוו בהתאם לחוות דעת מטעם הנתבעות בעוד שבענייננו שיעור הגמלאות שנוכה תואם את זה שהמוסד מבקש להעמיד את תביעתו.
16. מאחר וטרם ניתנה הכרעה על ידי בית המשפט העליון בענין התאמת שיעור הייוון – אני סבורה כי אין מקום ליתן הכרעה בענין זה היום והחלטה לגופו של ענין תינתן בפסק הדין.
לפיכך, בשלב זה אני מתירה את תיקון סכום התביעה כאשר לכל צד תהיינה שמורות טענותיו בענין זה והכרעה תינתן בפסק הדין.
התוצאה
17. אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש בבקשת המוסד.
18. כתב תביעה מתוקן יוגש עד 1.8.19 וימסר במסירה אישית לכל הנתבעים עד 6.8.19.
יחד עם כתב התביעה המתוקן תימסר לנתבעים הודעה על המועד שנקבע לדיון.
19. אני קובעת קדם משפט ליום 27.10.19 שעה 09:30.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
16/05/2017 | החלטה שניתנה ע"י רון סוקול | רון סוקול | צפייה |
05/07/2017 | הוראה לבא כוח נתבעים להגיש תגובה | יוסף אלרון | צפייה |
20/08/2017 | החלטה על בקשה של המוסד לביטוח לאומי בקשה לאיחוד תיקים | יוסף אלרון | צפייה |
18/07/2019 | החלטה שניתנה ע"י ברכה בר-זיו | ברכה בר-זיו | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | המוסד לביטוח לאומי -חיפה | אברהם בודיק |
נתבע 1 | פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ | ליאור סלומון |
נתבע 2 | הראל חברה לביטוח בע"מ | ליאור סלומון |
נתבע 3 | כור מתכת בע"מ | |
נתבע 4 | מגדל חברה לביטוח בע"מ | אבי ל. אמסלם |