26 מאי 2019

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי

החלטה

1. 1. לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בברכיים ובצוואר כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה, כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
2. יובהר, כי התובע הגיש 2 תביעות נפרדות לבית הדין (האחת בגין הברכיים והשנייה בגין הצוואר), אשר אוחדו בהתאם להחלטת בית הדין מיום 28.5.2017
3. 2. בתאריך 3.1.2016 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה בברכיים וביום 22.2.2016 דחה אותה הנתבע כדלקמן:

"אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

"תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

"מחלת מקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למחלת הברכיים.

2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה."

1. .
2. 3. בתאריך 3.11.2015 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה בצוואר וביום 22.2.2016 דחה אותה הנתבע כדלקמן:

"אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין צוואר, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

"תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

"מחלת מקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.

1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לבעיות הצוואר.

2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה."

1. מכאן התביעה שלפנינו.
2. טענות התובע
3. 4. התובע, יליד 1952, עבד כ- 38 שנים כחשמלאי תעשיה במקורות.
4. 5. עבודתו של התובע בוצעה כ- 5 ימים בשבוע, כ- 9 שעות בממוצע מידי יום עבודה ועל כך התווספו שעות נוספות.
5. 6. במסגרת עבודתו של התובע כחשמלאי תעשיה הוא נדרש לבצע הרכבה ותיקון של לוחות חשמל הנישאים לגובה של בין 25-30 ס"מ מהרצפה, כאשר עבודה זו הייתה כרוכה בביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של כיפוף עמוד השדרה ואימוצו, הטיית הצוואר מעלה בזווית לא נוחה תוך ביצוע תזוזות של הצוואר, כיפוף הברכיים, רכינה וישיבה עליהן לאורך שעות רבות, תוך תזוזה עליהן וחיכוכן בקרקע, וזאת שעות ארוכות מידי יום עבודה.
6. 7. בנוסף לכך, עבודתו של התובע הייתה כרוכה בשימוש בכלי עבודה כבדים ורוטטים, כגון: מקדחות, מסורים, מברגים וכיו"ב והגורמים לרעד, רטט וזעזוע לע"ש הצווארי ולברכיים וזאת מאחר שהעבודה עם הכלים הרוטטים נעשתה לרוב כאשר התובע רוכן על ברכיו עת מתקין/מרכיב את לוחות החשמל.
7. 8. כמו כן, במסגרת עבודתו נדרש התובע להרים ולשאת משאות כבדים מידי יום עבודה, ובתוך כך את כלי העבודה, מפסקי זרם, פסי נחושת וכיוצ"ב תוך אימוץ הברכיים.
8. 9. נוכח האמור לעיל טוען התובע, כי שגוייה קביעתו של הנתבע לפיה לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע ואשר הביאו לפגיעה בעמוד שדרה צווארי ובברכיים.
9. טענות הנתבע
10. 10. התובע לא הניח תשתית עובדתית להוכחת פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה הן בגין הפגיעה הנטענת בעמוד שדרה צווארי והן בגין הפגיעה בברכיים, ועל כן דין התביעה להידחות.
11. 11. אין קשר סיבתי בין המחלות בהן לקה התובע לבין תנאי עבודתו. עבודתו לא השפיעה על הופעת המחלות אלא רקע תחלואתי טבעי, וגם אם השפיעה הרי שהשפעתה הייתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.
12. ההליכים בתיק
13. 12. ביום 15.4.2018 התקיים דיון בפני כבוד השופטת שרה מאירי, במסגרתו נקבעו הפלוגתאות שבמחלוקת:
14. " התובע יליד 1952 עובד כחשמלאי שכיר משנת 77'. טוען לפגימה בברכיים ובצוואר לפי תורת הפגיעות הזעירות, קשר סיבתי ומאזן ההשפעות".
15. 13. דיון ההוכחות התקיים בפנינו ביום 26.11.2018, במסגרתו נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו וכן עד נוסף מטעמו (מר דני שמואל). הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
16. המסגרת המשפטית
17. 14. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.
18. 15. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל 57714-11-12 המוסד - אסתר נוח, 22.12.14).
19. 16. על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי, נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532):

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע...".

1. 17. הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ויש לבחון אם ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד, 30.12.2007).
2. 18. עוד נקבע בפסיקה כי התנועות צריכות להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת. לעניין תדירות התנועות החוזרות ונשנות, נקבע אומנם כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אך יש צורך בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר שיש בו לפגוע בכושר עבודתו של הנפגע.
3. מן הכלל אל הפרט
4. 19. האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית של ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן, עד אשר גרמו לפגיעה בברכיים ובעמוד שדרה צווארי וייחשבו כתאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה? לטעמינו יש להשיב על שאלה זו בחיוב. נסביר מסקנתנו.
5. 20. התובע מתאר בתצהירו באריכות את אופן עבודתו:

"אני יליד 1952, אני עובד החל משנת 1977 ועד היום כחשמלאי תעשייה במקורות.

עבודתי מתבצעת 5 ימים בשבוע כ- 9 שעות מידי יום עבודה, כאשר יום עבודתי מתחיל בסביבות השעה 06:30 בבוקר ומסתיים בסביבות השעה 16:15 ולכך מתווספות שעות נוספות.

עבודתי כחשמלאי היא להתקין ציוד חשמל בתוך ארונות חשמל וחיבורו. לצורך כך אני מחבר ציוד כגון: קונטקטורים (מגעים) מתנעים, מפסקי זרם, פסי צבירה מנחושת ואבזור אלקטרוני נוסף. כך, במהלך כ- 3 שעות בממוצע מידי יום עבודה, עבודתי מתבצעת כאשר ראשי מוטה כלפי מעלה והצוואר מוזז כל העת לצדדים כך שהראש מצוי במצב בלתי נוח זה לצורך ביצוע העבודה.

לצורך ביצוע התקנות ציוד החשמל, אני עובד עם כלים רוטטים כגון: מקדחות, מברגות, פטישים, מסור חשמלי וכיוצ"ב. המדובר בכלים הגורמים לרעד, רטט וזעזוע לצוואר, כאשר העבודה עמם מבוצעת כשהראש והצוואר מתוחים ומונעים למעלה ולצדדים במשך שעות מידי יום עבודה (להערכתי כשעה ועד שעתיים בממוצע)

בנוסף עלי לבצע הרכבה ותיקון של לוחות חשמל הנישאים לגובה של בין 25-30 ס"מ מהרצפה, כאשר עבודה זו כרוכה בביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, רכינה וישיבה עליהן לאורך כשעתיים מידי יום עבודה, תוך תזוזה עליהן וחיכוכן בקרקע. יובהר כי הברכיים מתחככות בריצוף עצמו ולא במשטח חול מה שהעצים את החיכוך.

את העבודה ברכינה על הברכיים ביצעתי בנוסף באמצעות כלים רוטטים כדוגמת מקדחות ומברגות.

להערכתי מתוך שעתיים עבודה ברכינה על הברכיים השתמשתי בכלים רוטטים כשעה בממוצע, מידי יום עבודה.

עבודתי בוצעה על הברכיים לצורך הרכבה/התקנה של לוחות החשמל כשר אני מבצע פעולות קבועות חוזרות ונשנות של כריעה על הברכיים תוך תזוזות הברכיים וחיכוכן בקרקע".

1. 21. הנה כי כן, מתצהירו זה של התובע עולה כי עבודתו של התובע לאורך השנים הייתה כרוכה בביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, רכינה ישיבה עליהן תוך תזוזה עליהן, וחיכוכן בקרקע וכן תוך הטיית הראש והצוואר מעלה מטה ולצדדים באופן חוזר ונשנה. יובהר, כי חקירתו הנגדית של התובע לא סתרה דבר בתצהירו והייתה מהימנה על בית הדין.
2. 22. יתר על כן, גרסת התובע נתמכת בעדותו של עד מטעם התובע, מר דני שמואל. מר שמואל מציין בתצהירו "עבודת חשמלאי תעשייה במקורות כרוכה בשני סוגי פעולות, האחת התקנת ציוד חשמל בתוך ארונות חשמל וחיבורו והשנייה הרכבה ותיקון לוחות חשמל. לצורך ביצוע ההתקנות יש לחבר ציוד כגון: מפסקי זרם, מגענים, פסי צבירה מנחושת, מתנעים ואבזור אלקטרוני נוסף. עבודה זו נמשכת כ- 24 שעות מידי יום עבודה באופן המצריך הטיית הצוואר כל העת מעלה, מטה, ולצדדים באופן חוזר ונשנה" (סעיף 5 לתצהיר מר שמואל). בהמשך מתאר מר שמואל את אופן העבודה עם כלים רוטטים (סעיף 6 לתצהיר) ואת אופן העבודה של תיקון והרכבת לוחות חשמל (סעיף 7 לתצהיר). גם חקירתו הנגדית של העד לא נסתרה והייתה מהימנה על בית הדין.
3. 23. מצאנו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן במשך פרקי זמן משמעותיים במהלך כל יום עבודה, של הטיית הצוואר מעלה, מטה ולצדדים תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, רכינה עליהן וחיכוכן בקרקע, ותוך שימוש בכלים רוטטים, שכל אחת מהן גרמה נזק מזערי, עד שהתקבצות נזקים אלו הובילה לנזק ממשי. די בכך כדי להקים את התשתית העובדתית של פגיעה על דרך המיקרוטראומה אשר מצדיקה מינויו של מומחה רפואי לבחינת השאלה האם יש להכיר בפגימה בברכיים ובעמוד שדרה צווארי להן טוען התובע, לפי תורת המיקרוטראומה ושאלת הקשר הסיבתי.
4. כאמור, גרסתו של התובע הייתה אמינה ועקבית, לא נסתרה על ידי הנתבע ואף נתמכה בעדותו של מר שמואל.
5. 24. הנתבע ציין בסיכומיו כי היה על התובע להזמין לעדות את אחד ממנהליו ולא עמית לעבודה. אנו סבורים כי ניתן גם להסתפק בעדותו של עמית לעבודה "מהשטח" וטענת הנתבע בהקשר זה נדחית.
6. כמו כן, לא נעלמה מעינינו טענת הנתבע על כך שעבודת התובע הייתה מגוונת. יחד עם זאת, ובשים לב לעדותו של התובע שהייתה מהימנה על בית הדין, אנו סבורים כי עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית מספקת של פגיעה על דרך המיקרוטראומה בגין הטיית הצוואר מעלה, מטה ולצדדים תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, רכינה עליהן וחיכוכן בקרקע, ותוך שימוש בכלים רוטטים, שכן שוכנענו כי פעולות אלו, על פניהן, דומות במהותן וחזרו על עצמן זמן ממושך מידי יום. גם אם התובע ביצע תנועות נוספות אין בכך לשלול את האפשרות כי התובע נפגע מסדרת אירועים תאונתיים זעירים.
7. 25. בנסיבות אלו, אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בברכיים ובעמוד שדרה צווארי קשורות לתנאי עבודתו. העובדות שתוצגנה הן כדלהלן:
8. 25.1 התובע, יליד 1952, עבד כ- 38 שנים כחשמלאי תעשיה במקורות.
9. 25.2 עבודתו של התובע בוצעה כ- 5 ימים בשבוע, כ- 9 שעות בממוצע מידי יום עבודה ועל כך התווספו שעות נוספות.
10. 25.3 במסגרת עבודתו של התובע כחשמלאי תעשיה הוא נדרש לבצע הרכבה ותיקון של לוחות חשמל הנישאים לגובה של בין 25-30 ס"מ מהרצפה, כאשר עבודה זו הייתה כרוכה בביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של כיפוף עמוד השדרה ואימוצו, הטיית הצוואר מעלה בזווית לא נוחה תוך ביצוע תזוזות של הצוואר, כיפוף הברכיים, רכינה וישיבה עליהן לאורך שעות רבות, תוך תזוזה עליהן וחיכוכן בקרקע, וזאת שעות ארוכות מידי יום עבודה.
11. 25.4 בנוסף לכך, עבודתו של התובע הייתה כרוכה בשימוש בכלי עבודה כבדים ורוטטים, כגון: מקדחות, מסורים, מברגים וכיו"ב והגורמים לרעד, רטט וזעזוע לע"ש הצווארי ולברכיים וזאת מאחר שהעבודה עם הכלים הרוטטים נעשתה לרוב כאשר התובע רוכן על ברכיו עת מתקין/מרכיב את לוחות החשמל.
12. 25.5. כמו כן, במסגרת עבודתו נדרש התובע להרים ולשאת משאות כבדים מידי יום עבודה, ובתוך כך את כלי העבודה, מפסקי זרם, פסי נחושת וכיוצ"ב תוך אימוץ הברכיים
13. 25.6 יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי.
14. סוף דבר:
15. 26. אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בברכיים ובעמוד שדרה צווארי.
16. 27. החלטה בדבר מינוי המומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ט, (26 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.