האם יש מקום להורות על מחיקת כותרת או לחילופין ליתן לנתבעת רשות להתגונן - זוהי השאלה העומדת בפני להכרעה.

רקע

1. התובעת הגישה כנגדה הנתבעת - עיריית נתיבות – תביעה בסדר דין מקוצר בה ביקשה לחייב את הנתבעת בתשלום דמי קרן שיקום חידוש ופיתוח מערכות ביוב, על פי כלל 8(א) לכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות) תשמ"ז- 1987 בסך כולל של 3,682,772 ₪ (להלן: "כללי המים").
2. בהתאם לכתב התביעה, התובעת – מקורות חברת מים בע"מ (להלן: "מקורות") סיפקה מים לעירית נתיבות וחייבה אותה בגין צריכת המים (להלן: "העירייה"). בהתאם לכללי המים חויבה העירייה בתשלום דמי קרן שיקום, חידוש ופיתוח מערכות ביוב על פי התעריף שנקבע בכלל 8(א) לכללי המים ובהתאם לצריכת המים של העירייה. חיוב זה מתייחס לחידוש ופיתוח של תשתיות ביוב ומים (להלן: "דמי קרן שיקום"). חרף זאת, לטענת מקורות, העירייה לא שילמה דמי קרן שיקום (כולם או חלקם) ועל כן אף חויבה בריבית פיגורים על הסכומים שלא שולמו במועד. החיובים בדמי קרן שיקום הינם בגין 6 חודשים – מיום 1.1.2010 עד ליום 1.7.2010. שכן החל מחודש יולי 2010 הצטרפה העירייה לתאגיד מי אשקלון והתשלום כולו נעשו דרך התאגיד. לכן החל מתאריך זה חויבה העירייה בריבית פיגורים בלבד ולא חויבה בגין דמי קרן שיקום.
3. העירייה הגישה בקשה למחיקת כותרת ולחילופין ליתן לה רשות להתגונן. נטען, כי ההליך אינו מתאים לסדר דין מקוצר וכי על התביעה להתברר כתביעה אזרחית רגילה ויש לאפשר לעירייה להגיש כתב הגנה. עוד נטען, כי יש לבצע קיזוז בגין העבודות שהשקיעה העיריה בתשתית המים וכי מקורות לא הייתה צריכה לגבות את רכיב הריבית.

העיריה הוסיפה וטענה, כי אין המדובר בחיוב קצוב אלא מדובר בחיוב מורכב שחישובו נגזר מגבייה שביצעה מקורות. אין המדובר בתביעה לסכום קצוב הנובע מחישוב אריתמטי פשוט, שכן בשלב זה לא ברור מהו סכום החוב נוכח הטענות שפורטו. לכן יש מקום למחיקת כותרת.

1. באשר לבקשת הרשות להתגונן נטען, כי הנתבעת הציגה, למצער, הגנה לכאורה ודי בכך בכדי ליתן לה רשות להתגונן. כך למשל טענה העירייה, כי עשתה כל שביכולתה להקמה של תאגיד מים עצמאי או בשיתוף עם רשויות אחרות, אך זה לא צלח עד ליום 1.7.2010, שאז הוקם התאגיד על ידי הצטרפותה של נתיבות לתאגיד מי אשקלון.

עוד טענה העירייה, כי החיוב בתשלום דמי שיקום נובע מכך שרשות המים התרשלה, בכך שלא נתנה הסכמתה להקמת תאגיד מים וגרמה לכך שהעירייה חויבה בדמי שיקום. אלמלא התנהלותה הרשלנית של מקורות או רשות המים, הייתה העירייה מצטרפת לתאגיד הרבה קודם לתקופה בה החלה החובה לשלם דמי קרן השיקום (שכן רק לאחר שמלאו 6 שנים מחקיקת החוק המורה לרשויות להקים תאגיד מים, החלה חובתה של העירייה לשלם לקרן שיקום).

1. בבקשה הועלו על ידי העירייה טענות נוספות, החורגות מגדר הבקשה למחיקת כותרת. כך נטען כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבורר; כי יש לדחות חלק מן התביעה בגין התיישנות; כי יש לדחות את התביעה בגין שיהוי; וכי יש למחוק את התביעה בשל היעדר יריבות שכן החוב הועבר לתאגיד המים. עוד נטען, כי התנהגותה של מקורות מפלה שכן תביעה דומה הוגשה כנגד עיריית קריית מלאכי כאשר ההליך נסגר בהסכם פשרה ומקורות ויתרה כמעט על מלוא החוב, ואילו בעניינה של עיריית נתיבות לא הוצעה כל פשרה. מעבר לכך, בין הצדדים נחתם הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ועניין החובות טרם הקמת התאגיד הוסדר בהסכם זה. לכן נוכח קיומו של הסכם חלוט, מנועה מקורות מלתבוע את העיריה בשל השתק פלוגתא.

העירייה אף ציינה, כי יש מקום לצרף צדדים נוספים ובכלל זה רשות המים ותאגיד המים אשקלון. שכן מקורות אינה אלא צינור להעברת החוב לתאגיד המים. בנוסף התאגיד מודע להשקעות שנעשו על ידי העירייה ונוכחותו נדרשת להכרעה בתיק. אשר לרשות המים, היא זו אשר קבעה את הנוהל, את אופן הביצוע הכללי וצירופה של העיריה לתאגיד המים, ולכן היא צד נדרש.

1. מקורות בתגובתה ביקשה לדחות את הבקשה למחיקת כותרת ואת בקשת הרשות להתגונן, תוך שוויתרה על חקירת המצהיר וביקשה שבית המשפט יכריע על סמך טענות הצדדים בכתב.

בתגובתה טענה מקורות, כי סעיף 8(א) לכללי המים אשר היה בתוקף באותו הזמן מציין סכום קצוב של 1.943 ₪ שמקורות רשאית לגבות בגין אותם דמי קרן שיקום. על כן המדובר בסכום קצוב ואין כל סיבה למחיקת הכותרת.

אשר ליתר טענות העירייה צוין, כי אין הסכם בוררות והוא לא צורף, וכי אין התיישנות על חלק מהחוב שכן מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום ההפרה אשר הינו בחודש פברואר 2010. על כן לא התיישן שום חלק מן התובענה.

1. מקורות אף שללה את יתר טענות העירייה. כך נטען בקשר לשיהוי בהגשת התביעה כי לא היה שיהוי בהגשתה וכי לא הייתה כל הסתמכות של העיריה; וכי העובדה שטיוטת הסכם הפשרה לא נחתמה, רק מלמדת כי העיריה מכירה בחובה למקורות.

עוד הוטעם, כי אין ממש בטענת העדר היריבות בין מקורות לעירייה, וכי הטענה שהחיוב נובע מרשלנות של רשות המים, אינה טענת הגנה אלא לכל היותר עילה למשלוח הודעת צד שלישי.

1. מקורות הוסיפה וטענה, כי הסכם הפשרה לא עסק בקרן דמי שיקום ועל כן לא קם כל מעשה בית דין. מקורות אף דחתה את טענת האפליה שהועלתה ע"י העירייה, שכן אין בהסכם שמקורות הגיעה עם עירייה מסוימת, כדי לבסס טענת אפליה כנגד עיריית נתיבות.
2. באשר לטענת העירייה לפיה יש מקום לצירוף צדדים נוספים, מקורות התנגדה לצירופם של הצדדים שהתבקשו. לטענתה יהיו טענות העירייה כלפי רשות המים וכלפי תאגיד מי אשקלון אשר יהיו, עדיין אין בכך כדי להשליך על חובתה לשלם למקורות את הסכום האמור, אשר נובע מחיוב קטגורי וברור. על כן דין בקשת מקורות למחיקת הכותרת ולמתן רשות להתגונן להידחות.

דיון והכרעה

1. בפני בקשת הנתבעת – עיריית נתיבות למחיקת כותרת ולחילופין ליתן לה רשות להתגונן כנגד התובענה. עיקר טענות העירייה הינן, כי יש מקום להעביר את התובענה לפסים רגילים שכן היא אינה מתאימה להתברר במסגרת של סדר דין מקוצר, ולחילופין כי יש בידה הגנה מספקת בכדי ליתן לה רשות להתגונן.
2. תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת אילו תביעות מתאימות בסדר דין מקוצר:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות –

(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;

(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק";

1. מן האמור בתקנה עולה, כי רק תביעה שעניינה סכום קצוב, בין אם מכוח חוזה ובין אם מחויב שעילתו בחיקוק, תוכל להתברר בסדר דין מקוצר. דהיינו, המדובר בתביעה אשר על פי חישוב אריתמטי פשוט ניתן יהיה להגיע לגובה החיוב הנתבע.
2. במקרה דנא המדובר בחיוב מורכב אשר לעירייה טענות שונות כנגדו: הן ביחס לעצם החיוב, למקור החיוב בכללי המים וליחסים המורכבים עם תאגיד המים ורשות המים; והן ביחס לאופן חישובו של הסכום הנתבע עצמו, ובכלל זה בנוגע לחיובי הריבית.

בנוסף העלתה העירייה טענת קיזוז זאת בגין עבודות שונות שביצעה העירייה לטענתה בתשתיות המים, טענות שיש לבחון את עלותן ואת גובה הקיזוז, אם זה יוכח, ויכול שיש בהן כדי להשפיע על גובה החיוב.

1. באשר לתביעות המתאימות להתברר בסדר דין מקוצר הלכה היא כי :

"סימן ההיכר לכל התביעות בנות סדר דין מקוצר, המנויות בתקנה 202, הוא הסכום הקצוב של התביעה. הדיבור 'סכום קצוב' בא לתרגם את המונח האנגלי Liquidated amount. הכוונה היא שחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה. למשל, תביעת דמי נזק שאינם קבועים מראש בחוזה, אלא שהשופט חייב לאמוד ולקבוע את הסכום בהתאם לנזק שנגרם, אינה תביעת סכום כסף קצוב" [זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, שם בעמ' 657].

1. משכך, ומאחר ואין המדובר בענייננו בסכום שחישובו הינו עניין אריתמטי גרידא, מקום בו אף חלק מרכיבי החיוב שנויים במחלוקת, הרי התובענה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר. אין בפנינו סכום קצוב המצדיק בירור בהליך של סדר דין מקוצר, ואין לקבל את הנטען ע"י מקורות, כי כיון שהחיוב מקורו בסכום שנקוב בכללי המים המדובר בחישוב פשוט, מקום בו הועלו טענות רבות הנוגעות לאותו חיוב, לאופן חישובו, ולנושא הריבית. מכאן יש להורות על מחיקת הכותרת ובירור הליך בסדר דין רגיל.
2. למעלה מן הצורך יצוין, וזאת ביחס לטענה החלופית שהועלתה ע"י הנתבעת- העירייה ביחס לכך שיש ליתן לה רשות להתגונן, כי לכאורה אף בה יש ממש. שכן בהתאם להלכה הפסוקה, הרף לקבלת בקשת רשות להתגונן הינו נמוך ודי בכך שהנתבע יציג הגנה אפשרית בפני התביעה בכדי ליתן לו את הזכות להתגונן מפניה:

"סדר הדין המקוצר נועד למנוע דיוני סרק מקום בו ברור הדבר ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ... גם הגנה דחוקה שסיכויה להדוף את התביעה קטנים תזכה את הנתבע ברשות להתגונן. בית המשפט לא יבחן לשם כך את טיב ראיותיו של הנתבע ולא יבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את הגנתו.." [ע"א 620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' גיימס אטלי (פורסם בנבו,

18.11.2008).

1. מבלי להביע עמדה לגופן של טענות ההגנה של העיריה ומשקלן, הרי נראה כי הטענות שהועלו על ידה מקיימות את הרף הדרוש בפסיקה – לפיו די בקיומה של הגנה דחוקה כדי להצדיק מתן רשות להתגונן. שהרי בשלב זה, אין בית המשפט בוחן את טיבן של הראיות, אלא רק האם ייתכן ותדחה התביעה כנגד הנתבע, גם אם כל טענות ההגנה שמעלה הנתבע יוכחו. בענייננו, מן הבקשה ומן התצהיר עולות טענות הגנה רבות של העיריה, בין היתר ביחס להעדר אחריותה להיווצרות החיוב, וכן טענות קיזוז, אשר מצדיקות לכאורה מתן רשות להתגונן.
2. טרם נעילה אציין, כי לא ראיתי לנכון להידרש כבר עתה לטענות נוספות שהועלו על ידי העירייה בבקשה מחיקת כותרת בדבר התיישנות חלק מן התביעה, מעשה בית דין, העובדה שהעניין בה הינו בגדר העניינים אשר אמורים להיות מועברים להכרעת בורר, והצורך בצירוף צדדים נוספים, ויהיה מקום לעשות כן, לאחר שתושלם הגשת כתבי הטענות בתיק.

סיכום:

1. נוכח כל האמור הנני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה והתביעה מועברת לדיון בסדר דין רגיל .
2. הנתבעת תגיש כתב הגנה מטעמה תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.
3. ההוצאות בכל הנוגע לדיון בבקשה זו יישקלו על פי התוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.