1. לפניי בקשת הנתבע, לעיכוב הליכים בתביעה זו בשל הליך תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי שמספרו ת.א. 24325-01-17 (להלן: "ההליך בבית המשפט המחוזי").

2. בתובענה שלפניי עתרה התובעת – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") הבעלים הרשומים בשלמות של המקרקעין הידועים כחלקה 17 בגוש 18922 בכפר ירכא (להלן: "המקרקעין") למתן צו הריסה ולסילוק ידו של הנתבע מן המקרקעין, לאחר שהלה החל בבניית מבנה מגורים חדש אגב פלישה לתוך המקרקעין של התובעת וללא היתר בנייה כחוק.

3. הנתבע טען כי התובעת שהיא הבעלים הרשומים במקרקעין נתנה הסכמתה למסירת המקרקעין לנתבע או מי מטעמו בעסקת חליפין. לגרסתו, הוא או מי מטעמו, רכשו חלקים במקרקעין מאת מר קאסם נסר אלדין ומר ציון פמיני (להלן: "המוכרים") אשר קיבלו את זכויותיהם בעסקת חליפין מאת הרשות.

4. עסקת החליפין התגבשה, לגרסת הנתבע, עקב ביצוע עבודות בכביש חוצה ישראל, שבמסגרתם הופקעו מהמוכרים חלקים מאדמותיהם בשכונת "אלמנסורה" בדליית אלכרמל לטובת סלילת כביש חוצה ישראל , תוך שסוכם כי יקבלו לידם קרקע חלופית כפיצוי שכוללת את המקרקעין מושא התובענה. עסקת החליפין בוצעה לאחר שחברת כביש חוצה ישראל בע"מ תיאמה את העסקה עם הרשות וקיבלה את אישורה לעסקה אך מימוש העסקה התעכב בשל מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים והועברו להכרעת בורר. לטענת הנתבע , על אף כי עסקת החליפים טרם אושרה וקיבלה תוקף, לנתבע קיימת זכות חוזית אשר אין להתעלם ממנה המקנה לו זכויות במקרקעין שרכש מאת המוכרים.

5. האפשרות לעכב הליכים מן הנימוק כי קיים הליך נוסף תלוי ועומד נובעת מסמכותו הטבועה של בית המשפט (המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סימיון פ"ד ל(1) 744, 747), ועל הוראת תקנות 152 ו- 153 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם פ"ד מב(1) 541, 546).

6. כאשר בפני בתי משפט שונים מצויות תביעות שונות, באותו עניין, ניתן לעכב אחת מהן מכוח כלל "עניין תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens). סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות אם תוצאתם משליכה ומשפיעה על ההליך האחר, הינה סמכות שבשיקול דעת בית המשפט כאשר בלב השיקולים הנ"ל יעילות הדיון וחסכון זמן שיפוטי יקר וזמנם של בעלי הדין (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד כט(2) 477).

7. במסגרת השיקולים שבוחן בית המשפט עומד השיקול כי אחד ההליכים עשוי לייתר את הדיון בהליך האחר, וכאשר הכרעה באחד ההליכים תהווה מעשה בית דין ביחס לאחר יש לעכב ההליכים. כאשר ההליכים לא מייתרים זה את זה – יש לשקול האם עדיף שההליכים יתנהלו זה לצד זה, או זה לאחר זה. (ראו: רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (15.05.2006)).

8. לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתב התביעה שהוגש בהליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי כפי שזה הוגש על ידי הנתבע שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

9. עיון בכתב התביעה אשר הוגש בהליך בבית המשפט המחוזי מלמד כי הנתבע איננו צד להליך וכי התביעה הוגשה נגד המוכר קאסם נסר אלדין על ידי הגב' אמל אבו טריף ומר רונן עטאללה בנוגע לזכויות אשר רכשו הנ"ל מאת המוכר במקרקעין מושא כתב התביעה. הנתבע לא הצביע על זיקה בינו לבין התובעים בתביעה בבית המשפט המחוזי ועל פניו וככל שהתביעה הנ"ל תתקבל הרי כי אין באישור העסקה בין הנ"ל בכדי להשליך על זכויות הנתבע בתיק זה.

10. ככל שבית המשפט המחוזי יאשר כי למוכר קאסם נסראלדין זכויות במקרקעין מושא התובענה, וכי הנ"ל העביר את זכויותיו למר רונן עטאללה – אין בכך בכדי להשליך על ההליך המתנהל לפניי. הנתבע לא הבהיר ולא הציג כל מסמך הקושר אותו לעסקאות שבין קאסם נסר אלדין לבין רונן עטאללה ולא הוגש לפניי כל מסמך המלמד כי הנ"ל רכש זכויות מהמוכרים או ממר רונן עטאללה. הנתבע הסתפק באמרה כללית כי הוא או "מי מטעמו" רכשו את המקרקעין והפנה להסכם הרכישה שבין מר רונן עטאללה לבין מר קאסם נסראלדין, ללא שהבהיר מה הקשר שלו למי מהצדדים ואיך מר רונן עטאללה פעל מטעם הנתבע ו/או רכש את הזכות במקרקעין מטעם התובעת.

11. הנתבע מיאן להגיש תביעה מתאימה להכיר בזכויותיו הנטענות במקרקעין מושא התובענה חרף ארכות שניתנו לו, מחדל האומר דרשני (ראה את פרוטוקול הדיון מיום 21.6.17).

לסיכום – הבקשה נדחית.

שאלת החיוב בהוצאות תיבחן במסגרת פסק הדין הסופי.

לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.