1. על ההחלטה
2. עניינה של החלטה זו הוא עתירת המבקשים אשר לצד הבעת אמון ביושרת ומקצועיות בית המשפט – מבקשים פסילתי מלשבת בדין. הבקשה הוגשה לאחר שהתחוור כבר בדיון הראשון שהתנהל בפני כי המשיבים ואני חולקים משרד רו"ח אחד. ובמילים אחרות - רוה"ח של המשיבים שימשו אף כרוה"ח שלי כאשר ניהלתי משרד עורכי דין ותיקי עדיין נמצאים ברשותם. עובדה זו התבררה כאשר המשיבים מיוזמתם הציגו מסמכים שונים מטעם משרד רוה"ח התומכים לטעמם בגרסתם.
3. זאת ועוד - השותף הספציפי המטפל במשיבים באופן אישי הוא זה אשר הופקד באופן אישי גם בענייני. בהחלט אפשר, אם לא ודאי שכל פניה אישית עתידית לאותו משרד רוה"ח תעשה על ידי לשותף זה.
4. להשלמת התמונה ייאמר כי המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים עותרים לדחיית הבקשה תוך שהם מביעים אמונם בבית המשפט, מתייחסים לכך שהנהלת החשבונות שלהם התנהלה במשרד אחר וכן מפנים לחובה לשבת בדין.

אין באמור לעיל כדי להביא כל טענות הצדדים אך די בכך כדי להציב המסד להמשך החלטה זו.

1. על ההליך
2. ההליך בין הצדדים מאגד שתי תביעות שהועברו ממותב קודם. במסגרת ההליכים בפני המותב הקודם ניתנו החלטות ביחס להליכים המקדמיים. יאמר כי אף הוגשה בקשת רשות ערעור אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. עם העברת ההליך לטיפולי נקבע על ידי דיון ובו התייחסו הצדדים, בין היתר, לבקשה למינוי רואה חשבון מומחה מטעם בית המשפט. על כך בפסקה הבאה.
3. ההליך בין הצדדים הוא בחלקו הגדול אם לא בעיקרו הליך כספי חשבונאי. המבקשים אף עתרו בכתב ובעל פה לכך שימונה רואה חשבון מטעם בית המשפט אשר יתייחס לדוחות אייץ בי אייץ. המבקשים הפנו בדיון לדו"ח רואה החשבון של המשיבים לשנת 2016, וכן התייחסו לנתוני שנים קודמות והכל על מנת לשכנע בצורך במינוי רואה חשבון מטעם בית המשפט.
4. בדיון מיום 22/11/18 קבעתי כי "אין מקום למנות רואה חשבון בשלב זה" בטרם קבלת גרסאות הצדדים בתצהירים וכאשר "ממילא לא הוגשו חוות דעת של רואה חשבון על ידי מי מהצדדים" - אין מקום לקבוע מינוי רואה חשבון. עוד קבעתי כי לאחר שיתקבלו גרסאות הצדדים בתצהירים ו"ככל שיהיה צורך ימונה בעל מקצוע כפי שייקבע".
5. כך או כך, הדיון בהחלט נסב אודות דו"חות חשבונאיים, דו"חות שהוגשו על ידי רוה"ח של המשיבים שהוא גם רוה"ח המטפל בעינייני.
6. יש לקבל הבקשה
7. קשרי הלקוח עם משרד רואי חשבון עשויים להיות אינטנסיביים יותר או פחות, בהתאם לפעילות הכלכלית של הלקוח. לעניין זה ומשנושא הקשר העסקי הועלה ייאמר כי אף הצורך בהגשת הצהרות הון על ידי עשוי לחייב פניה לרואה חשבון, ובמקרה זה – פניה לרואה החשבון המשותף למשיבים ולבית המשפט.
8. אין זה ראוי שבית המשפט ידון בבוקרו של יום כשמולו רואה החשבון אותו יפגוש במשרדו בערבו של אותו יום. די בתיאור זה על מנת להבהיר שאין מנוס מפסילתי מלשבת בדין.
9. נתתי דעתי לטענה לפיה הנהלת החשבונות של המשיבים לא נוהלה על ידי משרד רוה"ח המשותף למשיבים ולי. אין בכך כדי לשנות ההחלטה שכן בכל מקרה נושא דו"חות רואה החשבון עלול להפוך למשמעותי בהליך, וכך אכן נוהל דיון ארוך לענין זה והוגשה בקשה עוד בטרם נודע אודות הקשר שפורט לעיל.
10. קביעה לפיה אין מקום שאשב בדין תואמת אף את הוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 הקובעת כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". להרחבה ר' גם ע"א 3896/16, קימאמה תוכניות חינוכיות בע"מ נ' רול (מיום 14.6.2016) וע"א 5210/16 פלונים נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (מיום 16.8.2016) וכן ע"א 4675/17 פלוני נ' אס. ג'י.אס חברה לבניין (מיום 06/07/17) שם סקרה כב' הנשיאה מ' נאור את ההלכות והספרות הנוגעות לפסילת שופט וקבעה כי "מראית פני הצדק האמורה אינה אלא "ההשתקפות הסובייקטיבית של ההליך בלב בעל הדין ובלבות הציבור כולו..." ע"א 899/95 ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 854, 863 (1975), מפי השופט צ' טל, בעקבות הנשיא מ' שמגר על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, גבורות לשמעון אגרנט 87, 105 (תשמ"ז))"
11. סוף דבר

הבקשה מתקבלת ובנסיבות שהובאו לעיל ברי כי אין מקום שאשב בדין. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תואיל להעביר ההחלטה לכב' ס. הנשיא ולקבוע ביומני תיקים חלופיים תחת תיקים אלה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.