התובע מבקש למחוק את התביעה, בשל מצבו הרפואי.

הנתבע מבקש כי התביעה תידחה, ולא תימחק בלבד, ובכל מקרה הנתבע עומד על תשלום הוצאות ריאליות, בסכום של כ- 141,000 ₪ לגישתו.

למעשה, מדובר בבקשה להפסקת תובענה, בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי להורות על מחיקת התביעה בכפוף לתשלום הוצאות לתובע. מחיקת התביעה ולא דחייתה, הינה בשים לב לכך שהתיק מצוי בסיום שלב גילוי המסמכים, אולם טרם הגשת תצהירים; ולכך שהנתבע בעצמו טען בדיון האחרון כי יש למחוק את התביעה. פסיקת ההוצאות מתחייבת בשים לב לכך שבתיק התקיימו 4 דיונים בתיק, שהנתבע לא התייצב לאף אחד מהם, בתיק התקיים הליך של גילוי מסמכים, ומדובר בתביעה בסכום גבוה בסך של כ- 1.8 מיליון ₪. הנתבע ביקש הוצאות ריאליות, אולם לא צורף הסכם שכר הטרחה, וכן חלק מהחשבוניות בהתאם לכתוב עליהן, אינן שייכות לתיק זה.

בנסיבות אלה, ולאחר איזון בין השיקולים הנוגדים מצאתי להורות על מחיקת התביעה בכפוף לכך שהתובע ישלם הוצאות לנתבע בסך 20,000 ₪.

כמו כן, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 154(ב), 154(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אני מורה כך:

א. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ב. ככל שההוצאות לא ישולמו במועד, הרי שהתביעה תימשך, ובמקרה כזה, על התובע להגיש את תצהיריו בתוך 45 ימים מהיום. אם לא יגיש את תצהיריו עד למועד זה, יראוהו כמי שלא המשיך את תביעתו, והתביעה תידחה.

ימי הפגרה יבואו במניין כלל המועדים המפורטים לעיל.

ניתן היום, י"א אדר ב' תשע"ט, 18 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.