<#2#>

נוכחים:

התובע – בעצמו, בליווי אמו הגב' מרים בירן

נציג הנתבעת – מר איציק כהן – מנהל שרות הלקוחות

פרוטוקול

התובע, לאחר שהוזהר לומר אמת כדין:

אני חוזר על האמור בכתב התביעה, פנו אלי בהצעה לבטח מכשירים אלקטרונים אמרתי שיש לי מקרר וטלוויזיה, ההסכם שבית המשפט מציג לי לא חתום על ידי. העסקה אני חושב שהיתה טלפונית. הסכם השרות אני לא זוכר מתי הוא נשלח אבל אני מאשר שהוא נשלח.

שנה לאחר מכן, הטלוויזיה הפסיקה לעבוד, פניתי לנתבעת, הגיע טכנאי, ואבחן את זה כתקלה בכרטיס אלקטרוני. ואז הוא אמר "אני מצטער" צריך לקחת את הטלוויזיה למעבדה. אני לא יודע מה ההסכמים ביניהם. מבחינתי אני עשיתי הסכם עם הנתבעת.

לאחר יום או כמה ימים אמרו שאין להם את הכרטיס האלקטרוני ואין להשיג אצל היבואן. הטלוויזיה היתה בת 4 או 5 שנים.

הוא שלח אותי ליבואן, הוא הפנה אותי לסעיף מסוים בהסכם, שהם לא מחויבים לתקן את הטלוויזיה אם אין חלקי חילוף מתאימים לדגם בו נדרש תיקון בעת השירות.

לאחר ניסיונות בטלפון להשיג אותם, נעזרתי בסיוע של אמי הגעתי ליבואן, בהתחלה הוא אמר שאין לו חלקי חילוף, לאחר שניסנו אין סוף פניות אליהם שיש כרטיס אלקטרוני ונשלחה הצעת מחיר לאמי בסך 3,100 ₪, כל זה קרה חודש לאחר שהתקלקלה הטלוויזיה העברתי לנתבעת את הפרטים והוא אמר שהוא לא מוכן לקנות כרטיס ב – 3000 ₪ עבור טלוויזיה ישנה. הוא אמר "אתה יודע מה – אני שולח את הטלוויזיה לתיקון אצל החברה" , והיא נשלחה.

הוא אמר לי ש"אני מצטער" – נמצא שהמסך עצמו התקלקל ולא הכרטיס ולכן אין כיסוי בהסכם השירות.

אני רוצה שיתקנו לי את הטלוויזיה, למרות ההחרגה. בהחרגה כתוב פנל מסך ואם תשאלי כל אחד הוא יגיד שמדובר בפלסטיק שמסביב למסך.

אם הייתי יודע שהמסך עצמו לא מכוסה לא הייתי מבטח מלכתחילה.

לשאלת בית המשפט – אני משיב אם הייתי מודע להחרגה – לא , לא ראיתי את ההחרגות בטופס של היקף השירות לאחר שקיבלתי את הטופס.

בערך בשנה שעברה, קיבלתי הצעה מהנתבעת לבטח מוצרים אחרי שכבר הייתי לקוח. ושאלתי האם אפשר לבטח טלוויזיה ואמרו לי שכן, שאלתי מה זה פנל מסך ואמרו לי שזה הפלסטיק. שאלתי מה קורה אם אין חלקי חילוף, היא אמרה לי שאין דבר כזה ותמיד משיגים חלקי חילוף.

אני רוצה להפנות לתוכנית טלוויזיה שהיתה לא מזמן – שקשורה לנתבעת עצמה.

אני מגיש לבית המשפט כתבה שפורסמה בפייסבוק אודות התוכנית "עושות חשבון" ובה היתה כתבה בין היתר על הנתבעת, ויש הפניה לקטעים בערוץ 10 בתוכנית וכן מצוינת תגובת הנתבעת לכתבה ואני מפנה לתגובה שנמסרה. מסומן ת/1.

אני משיב לשאלת בית המשפט לגבי הסכום שאני קובע – כי מכשיר כזה קודם כל היום כבר לא מייצרים כאלה, באיכות כזו קשה להשיג היום, אני אומר שהמסכים היא מסדרה 7000 בדגמים B'C שהם היו מסכים דקים. היום מסכים הם עבים יותר אם רוצים לקנות מהסדרה שאני רכשתי או ברמת איכות כמו שאני רכשתי.

רכשתי את הטלוויזיה מחנות א.ל.מ מכשירי חשמל.

לגבי הסכום – ראיתי בזאפ ורשום שם B- 7000 מחיר 15,900 ₪.

נגרמה לי עוגמת נפש הם טרטרו אותי חודש ומשהו, לא היתה לי טלוויזה חודש ומשהו, יום עבודה.

הטלוויזיה עלתה לי 8,000 ₪.

הם לא היו מסוגלים לתקן את הטלוויזיה. לא באתי לקחת את המכשיר כשהוא לא מתוקן. "מה אני יעשה איתו בבית".

המכשיר אצלם כבר שנה מאוגוסט שנה שעברה. קניתי כבר טלוויזיה חדשה מסוג 7000 סמסונג לא C 7000 משהו אחר, עלתה לי 4,500 ש"ח. והיא הרבה פחות טובה.

היום כבר לא מוכרים את הדגם של הטלוויזיה שקניתי.

התובע, משיב לשאלות נציג הנתבעת:

ש. מספר חודשים לאחר ביצוע ההסכם, התקלקל מקרר שארפ והזמנת שירות – הטכנאי החליף כרטיס אלקטרוני במקרר?

ת. נכון.

ש. האם אתה חושב שהכתבה שהצגת והתיקון לא כלכלי לנתבעת – הנתבעת היתה מתחמקת מאחריות גם במקרה הזה? אני אחדד שולמה פרמיה של 540 ₪ לשירות ל- 3 שנים למקרר ואני אגיד לך שתיקון כזה באופן פרטי היה עולה לך למעלה מ- 1,000ש"ח זאת אומרת שהתיקון של הנתבעת עלתה יותר מהפרמיה ששולמה ל- 3 שנים , האם אתה חושב שהנתבעת ניסתה להתחמק מאחריות תיקון או במקרה הספציפי של הטלוויזיה?

ת. אני לא אומר שהנתבעת תנסה להתחמק מכל דבר ועניין אך ורק לעניין הטלוויזיה שלי.

נציג הנתבעת, לאחר שהוזהר לומר אמת כדין:

אני חוזר על האמור בכתב ההגנה, לשאלת בית המשפט אני משיב איפה כתוב הכדאיות של התיקון של הנתבעת- אני משיב אין סעיף כדאיות בהסכם ולעולם אנחנו לא עושים שיקולים של כדאיות ההסכם. במקרה הנדון – התובע קיבל הצעת מחיר מחברת סמליין באמצעות מעבדת אלקטרוניקספרו שהצעת מחיר שנמצאת במודיעין בעלות 3,199 ₪. וזה לגבי כרטיס אלקטרוני שמתאים לדגם שמצוי בידי התובע.

מה שאמר נציג הנתבעת לתובע שמאחר ועלות הכרטיס היא מאוד גבוהה, כמעט בעלות של מסך חדש, לקחנו את המסך על חשבוננו למעבדה במודיעין על מנת שהתיקון יעשה שם. לקנות כרטיס ב- 3,200 ₪ ולא יכולים להחזיר אותו וזו עלות יקרה גם לחברה.

לכן העדפנו לשלוח למעבדה, שילמנו 180 ₪ עבור בדיקת המכשיר. אני מציג לבית המשפט את הקבלה של בדיקת המוצר ואת תוצאות הבדיקה. זה נשלח לנו ע"י חברת סמסונג.

ב-14.9 יום למחרת יש את סיכום התקלה – מצטט.

לשאלת בית המשפט – אני משיב שמיקום E 1 – זו נקודת במסך. (מסביר לבית המשפט). שהיא גרמה לקצר במסך.

ההגדרה של התקלה ניתנה על ידי טכנאי מוסמך מחברת סמסונג שניתנה שלא ניתן לתקן את המסך. אני משיב לשאלת בית המשפט – לאחר כמה זמן המכשיר חזר אליו – הוא לא חזר אליו.

אני משיב למה לא נתנו לו מכשיר חלופי – אני משיב שהוצע לתובע מכשיר חלופי.

הגב' מרים בירן:

אני הסכמתי לקבל מכשיר חלופי. הם לא ענו לי לטלפונים.

נציג הנתבעת:

אני לא יודע למה הם לא לקחו מכשיר חלופי. לאחר שהתובע פנה אלינו נאמר שיש מעבדה במודעין .

אני משיב לבית המשפט – איך אתה מסביר שבהתחלה נאמר שזה כרטיס אלקטרוני ולא תקלה במסך אני משיב שכולנו בני אדם ונכון שזו מעבדה מקצועית.

אני מסביר שיש מגוון תקלות ועושים הערכה למה המכשיר לא עובד.

אם היה כרטיס והיינו מחליפים ומשלמים 3,000 ₪ והיה מתברר שזה לא הכרטיס היינו סופגים את העלות.

לשאלת בית המשפט אני משיב – מה זה פנל מסך שרשום בהיקף השירות ואני אומר בעבר הטלוויזיות הישנות עד שיוצרו מסכי ה- lcd היו בנויות ממנורת מסך, היום אין מנורת מסך אלא המסך עצמו הוא פנל שמורכב מקוביות שבעזרת כרטיסים אלקטרוניים שמייצרים את התמונה.

אם, ניקח מסך חדש המסכים הדק, יפרקו את המסך זכוכית יראו מסך אפור שמורכב מנקודות זה מה שיוצר את התמונה.

יש לנו לקוחות עם מכשירים ישנים וחדשים.

לשאלת בית המשפט – אני משיב שיש סעיף של החרגה בסעיף 11ד' לגבי מכשירים.

לשאלת בית המשפט – אין סיבה להחריג טלוויזיה.

ההחרגה לגבי חלק מסוים – מנוע – לטלוויזיה אין מנוע. מסך גם יכול לחיות 40 שנה.

אני משיב למה בסעיף 11ז מדובר במנורת מסך לבין ההמשך שמדובר בפנל מסך – אני משיב כיוון שב 10 שנים האחרונות לא מייצרים טלוויזיות כאלה והיום כבר אין כאלה.

פנל מסך כמו שהסברתי הוא מדגים שהוא בנוי מנקודות.

בתקלה המקצועית של מסך – אין אחריות. המסך עצמו לא ניתן לתיקון אצל שום יבואן.

אני משיב שבכל תקלה של מסך אין אחריות אני יגיד גם למה כי לא ניתן לתקן.

במקרה הנדון – המסך לא ניתן לתיקון. אין לי חוו"ד על כך. אני למד את זה מהדיאגנוזה של המעבדה.

יצרן שמייצר טלוויזיות מכל סוג שהוא לא מייצר מסכים כחלק חלופי למכשיר שהוא מייצר. החלקים החלופיים הם כרטיסים אלקטרונים, רמקולים המסך הוא לא חלק חלופי.

לא ניתן להחליף מסך.

לשאלת בית המשפט – האם שוחחנו עם המעבדה האם ניתן לתקן – שוחחנו והתשובה שלהם שלא ניתן לתקן.

אין לי תיעוד על כך.

הנתבעת היא חברה גדולה בארץ, אין לי מסמך לגבי המקרה הנדון.

לשאלת בית המשפט – אפשר לקבל תשובה מהמעבדה אם ניתן לתקן את המכשיר – אני משיב שכן.

אם ניתן היה לתקן את המסך – הם היו מתקנים. אין להם אינטרס לא לתקן.

לקחנו את המכשיר למעבדה הכי טובה שאפשר.

נציג הנתבעת יוצא לבירור עם המעבדה כדי לבדוק אם ניתן לתקן את המכשיר.

בית המשפט יוצא להפסקה בתיק זה על מנת שנציג הנתבעת יוכל לברר פרטים מסוימים.

לאחר הפסקה:

נציג הנתבעת:

מנהל המעבדה של הנתבעת דיבר עם נציג אלקטרוניקס פרו, ביקש ממנו להוציא מסמך בהתאם לשופטת, יש בחברת סמסונג נציגה אחת שמוציאה אישורים משפטיים, כרגע היא לא נמצאת. אני אומר שבוודאות לא ניתן לתקן , זה מה שהם אמרו. כשיש תקלת מסך בשנה הראשונה יש את אחריות היבואן, נותנים ללקוח מוצר חדש במקום המסך הלא תקין. הם לא מתקנים אותו.

אני רוצה לומר , נכנסתי בשיטוט קצר באינטרנט, אתר המסביר מהו המסך. אקריא לבית המשפט מה שכתוב – תאור של פירוק של מסך LCD.

מבחינה מקצועית זה הסבר מה זה פנל. המכשיר נקרא מסך, הפנל זה מה מראים בתמונה.

התובע:

בית המשפט שאל אם יש קשר לעלות ונראה כי העלות מאוד רלוונטית להתנהלות שלהם.

נציג הנתבעת:

אני יכול להציע הצעה. אני מוכן לשלוח לו את המסך בהובלה לקריות, שיקח לכל מעבדה בארץ ובמידה ויצליח לתקן את המכשיר אני אשא בעלות התיקון.

התובע:
אני לא מסכים להצעת הנתבעת. המסך היה שם שנה.

לשאלת בימ"ש למה לא לקחתי את המסך כי שכבה תביעה ואני לא לקחתי את המסך.

<#3#>

החלטה

נציג הנתבעת ידאג כי לתיק בימ"ש תתקבל הודעת המעבדה בדבר האפשרות והמסוגלות לתקן את הטלוויזיה וזאת תוך 10 ימים מהיום.

לאחר מכן, יינתן פסק דין והוא יומצא לצדדים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"ז, 31/08/2017 במעמד הנוכחים.