1. החייב כבן 50, נשוי ואב לשלושה ילדים (אחת מהן קטינה).
2. ביום 6.1.15 ניתן צו כינוס לנכסיו ועו"ד דורון ערוסי מונה כמנהל מיוחד לנכסיו.
3. ביום 26.10.16 הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד ערוסי מונה כנאמן.
4. כנגד החייב אושרו תביעות חוב בסך של 3,811,206 ₪ בדין רגיל.
5. חובות החייב נוצרו בעקבות קריסת חברת נעלי מרקו בע"מ, חברה משפחתית ותיקה שפעלה מזה 32 שנים כרשת למכירת נעלי נשים וגברים במספר סניפים בארץ (להלן: "החברה"), בה הועסקו גם אחיו של החייב, המצויים אף הם בהליכי פשיטת רגל.
6. ביום 11.10.15 הגישה החברה בקשה לאישור הסדר נושים ולמתן צו הקפאת הליכים, לאחר שנקלעה לחובות כבדים. ביום 3.2.16 אושר הסדר נושים לחברה וביום 11.3.18 הסדר הנושים בא לסיומו, לאחר שהחברה כשלה מלבצעו. כיום החברה מצויה בהליכי פירוק.
7. החייב ערב לחלק מחובות החברה באופן אישי וחובותיו נובעים מערבותו זו.
8. החייב הגיש לראשונה בקשה להפטר ביום 5.7.18. בהחלטה מיום 24.7.18 נדחתה הבקשה מאחר שבאותה עת טרם הוכרעה בקשה שהוגשה על ידי הנאמן לביטול הסכם מכר שנחתם ביחס לדירת המגורים של החייב ורעייתו, המצויה ברחוב מעגל השלום 27/32 (להלן: "הדירה" או "דירת המגורים") (בקשה מס' 10), שהינה נכסו העיקרי של החייב.
9. ביום 17.9.18 ניתן פסק דין בבקשה לביטול הסכם מכר, בו התקבלה בקשת הנאמן והמכר בוטל, בשל היותו הענקה פסולה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובעילות לפי סעיף 17(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") בשל כפיה כלכלית בה היו נתונים החייב ורעייתו ולפי סעיף 13 לחוק החוזים בשל היותו של הסכם המכר, הסכם למראית עין.
10. פסק דין זה, שהפך חלוט, סלל את הדרך לדיון מחודש בבקשת ההפטר.
11. החייב הציע בתחילה להוסיף סך של 100,000 ₪ בלבד על הסכום המצוי בקופה. בעקבות התנגדות הנאמן להצעה, הודיע החייב כי הוא משפר הצעתו, כך שיעמיד את קופת הנושים על סך כולל של 300,000 ₪, קרי יוסיף סך של 235,000 ₪ על הסכום המצוי בקופה, העומד ע"ס כ-65,000 ₪.
12. החייב פירט בבקשה על מצבו הרפואי והנפשי, על כך שהוא מוגדר כנכה בשיעור 100% ומקבל קצבת נכות מהמל"ל ועל כך שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד.
13. הנאמן טען בתגובתו כי בשים לב למכלול הנסיבות בתיק, לרבות נסיבותיו האישיות של החייב ומצבו הרפואי, לזכויותיו בדירת המגורים ולנכסיו הפיננסיים הנאמדים בסך של כ-250,000 ₪, אשר סך של כ-70,000 ₪ מהם אינו חוסה תחת הגנת הפקודה, נכון וראוי יהיה לאפשר לחייב לפדות את זכויותיו בדירה בסך שלא יפחת מ- 350,000 ₪, כנגד קבלת הפטר.
14. ביום 3.2.19 התקיים דיון בבקשה אליו התייצבו החייב ובא כוחו, הנאמן ועו"ד נצחון גואטה, ב"כ נושים של החייב - נובו יבוא ושיווק נעליים בע"מ, י.שוגר ובניו בע"מ ורפאל ב.ד יבוא ושיווק בע"מ) (להלן: "הנושים המתנגדים").
15. במהלך הדיון, הנאמן חזר על עמדתו לפיה על החייב להוסיף לקופה סך של 350,000 ₪, כך שקופת הנושים תעמוד על סך של כ-400,000 ₪. בתוך כך, הנאמן עדכן כי נכסיו הפיננסיים של החייב שאינם חוסים תחת הגנת הפקודה נאמדים בסך של כ-95,000 ₪.
16. החייב הודיע בדיון כי הוא נכון לשפר הצעתו, כפי עמדת הנאמן, כך שיתווסף על ידו לקופה סך של 350,000 ₪ בפריסה, שתקבע על ידי בית המשפט.
17. לאור שיפור ההצעה, הכנ"ר והנאמן תמכו במתן הפטר לחייב.
18. הנושים המתנגדים התנגדו למתן הפטר לחייב בטענה כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב, כי יש לממש את זכויות החייב בדירת המגורים כפנויה ולחילופין, יש להחיל את הלכת השיתוף בחובות, כך שאשת החייב תישא גם בחובותיו.

בדיון התמקד ב"כ הנושים המתנגדים בטענה כי חובות החייב נוצרו שלא בתום לב ולא חזר על יתר הטענות.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנתי את הבקשה, עיינתי בתסקיר המפורט שהוגש, שמעתי את עמדת הנושים המתנגדים ואת עמדת הנאמן והכנ"ר, ובהתחשב במכלול הנסיבות שהובאו בפני, שוכנעתי כי יש ליתן לחייב הפטר בתנאים ומהנימוקים הבאים:
2. החייב מצוי בהליך למעלה משלוש שנים.
3. בניגוד לנטען על ידי הנושים המתנגדים, הנאמן ציין בתסקיר כי לא מצא נסיבות המעידות על חוסר תום לב ביצירת החובות על ידי החייב. כאמור לעיל, חובות החייב נבעו מערבותו האישית לחובות החברה שקרסה. לא נמצאו ראיות לכך שהחייב הבריח נכסים, כטענת הנושים המתנגדים ודי לעיין בפסק הדין שניתן בבקשה לביטול הסכם המכר (בקשה 10) כדי להיווכח שהסכם המכר שנכרת ערב קריסת החברה, נחתם תחת כפיה ומבלי ששולמה לחייב תמורה בגין ההסכם.
4. החייב הצביע על מצבו הרפואי ועל נכותו בשיעור 100%, שמונעים ממנו לעבוד ולהתפרנס. טענתו זו גובתה במסמכים רפואיים ולא נסתרה.
5. על פי טענת הנאמן, הנושים המתנגדים נושים גם באחיו של החייב וצפויים לקבל דיבידנד גם במסגרת תיקי הפש"ר שלהם.
6. בהתאם להערכת שמאי, שווי דירת המגורים נאמד בסך של כ-2.1 מיליון ₪ (על פי שמאות מיום 29.5.16). על דירת המגורים רובצת משכנתה, שיתרתה כ-560,000 ₪ (נכון לחודש אוגוסט 2016). לפיכך, שווי זכויות החייב בדירה (כפנויה) עומד על כ-770,000 ₪ וכתפוסה על סך של כ- 231,000 ₪ (30% מהשווי).

בנוסף, לחייב זכויות פיננסיות שאינן חוסות תחת הגנת הפקודה בסך של כ-95,000 ₪.

1. בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 295/94 גיל פרמינגר, הנאמן על נכסי חוה ויוסף מור, פושטי-רגל נ' חוה מור, פושטת-רגל, פ''ד נ(5) 111, חל סעיף 33(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972 על זכות בעלות או חכירה לדורות הרשומות בלשכת רישום המקרקעין.

מאחר שזכויות החייב ורעייתו רשומות במרשם המקרקעין, ניתן יהיה לממש את הדירה כתפוסה, גם אליבא דהנושים המתנגדים (ראה פרוטוקול הדיון בעמ' 106 שו' 26-27).

אמנם, לטענת הנושים המתנגדים (עליה לא חזרו בדיון), החייב ורעייתו חתומים על שטר משכנתה, בו ככל הנראה ויתרו על זכותם לדיירות מוגנת (הדבר לא הוכח בפני), אלא שהבנק הממשכן אינו צד להליך ולא ביקש לממש את הדירה. הנאמן הוא שביקש לממש את זכויות החייב בדירה (במקרה ולא יינתן הפטר) ובמקרה זה, אין ויתורו של החייב על זכות הדיירות המוגנת חל כלפי צדדים שלישיים, ובכלל זה כלפי הנאמן (רע"א 1159/01‏ דג'לדטי נ' הנאמן בפש"ר, עו"ד רוזן, פ''ד נז(1) 72; רע"א (חי') 39991-11-12‏ אילנה דהן נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (12.2.13)).

1. גם בטענת הנושים המתנגדים כי יש להחיל את הלכת השיתוף בחובות, בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 8791/00 אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ, פ"ד סב(1) 165, אין כדי להועיל, שעה שעל החייב ורעייתו חל משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 לפיו יש להוכיח כוונה ליצור שיתוף ספציפי בחובות (ע"א 7750/10 מרים בן גיאת נ' הכשרת היישוב ביטוח בע"מ (11.8.11) ופש"ר (ת"א) 1395/08 עו"ד אלון ריחני, נאמן בפשיטת רגל של יורם הר מלח נ' יורם בר מלח (7.5.16)). במקרה דנן, הטענה כאמור הועלתה על ידי הנושים המתנגדים בלבד, במסגרת התנגדותם לבקשה, באופן כללי ולא מפורט. בוודאי לא ניתן לקבוע כי הוכחה בפני כוונה לשיתוף ספציפי בחובות, טענה שממילא דורשת בירור עובדתי נפרד שלא התבקש ואף אין זה המקום לקיימו במסגרת דיון בבקשת הפטר.
2. לפיכך, ולאור הנתונים שפורטו דלעיל, לא ניתן לשלול את הצעת החייב להוסיף סך של 350,000 ₪ לקופה, במיוחד כאשר היא זכתה לתמיכת הכנ"ר והנאמן.
3. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהערכת השמאי ביחס לדירת המגורים ניתנה בשנת 2016 וכי גם יתרת הלוואת המשכנתא פחתה מאז שנת 2016, כמו גם לאור העובדה כי התברר שלחייב זכויות פיננסיות שאינן מגונות בסכום העולה על הסכום שצויין בתסקיר ולאור גילו של החייב והיקף חובותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לחייב הפטר בכפוף לכך שיוסיף לקופה סך של 400,000 ₪, באופן בו סך של 300,000 ₪ ישולם תוך 60 יום מהיום וסך נוסף של 100,000 ₪ ישולם ב- 60 תשלומים (החייב רשאי להקדים תשלומים).

התוצאה

1. אשר על כן, ניתן צו הפטר מותנה לחייב, בתנאים שפורטו לעיל.
2. ככל שהחייב ישלם את התשלומים במלואם ובמועדם, יופטר החייב מכל חוב בר תביעה שנוצר לפני מועד צו הכינוס (6.12.15) למעט חבות שאין צו הפטר פוטר ממנה. בהתאם לכך ייסגרו כל תיקי ההוצל"פ נגד החייב שמחובותיהם הוא יופטר ויבוטלו כל המגבלות שהוטלו עליו במסגרת תיק זה.
3. בסמוך לאחר ביצוע התשלומים דלעיל, יגיש הנאמן פסיקתא למתן הפטר חלוט לחייב.

ניתן היום, כ"א אדר א' תשע"ט, 26 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה