27 מרץ 2019

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

החלטה

1. לפניי בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, אשר הוגשה ערב דיון ההוכחות בתיק זה, שהתקיים ביום 18.2.19 בפני כב' השופטת דגית ויסמן.
2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וביתר המסמכים בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, זאת מהטעמים המפורטים להלן.
3. בהתאם להוראות תקנה 116 א' (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, משעה שהוגשה בקשה להפקדת ערובה, נדרש המשיב להראות ראשית ראייה להוכחת התביעה, על מנת שניתן יהיה לפטור אותו מהפקדת הערובה.
4. אקדים ואציין כי בעניינו אין מחלוקת כי המשיב הוצב אצל המבקשת במחלקת הדגים שבסניף "דיל גלילות" למשך תקופה העולה על תשעה חודשים (מחודש אוקטובר 2013 ועד חודש ינואר 2015) ובהמשך הוצב בסניפים אחרים, זאת עד לחודש יוני 2016.
5. משעה שתקופת עבודתו סניף "דיל גלילות" עלתה על 9 חודשים, הרי שלכאורה החל מחודש יולי 2014 נחשב המשיב עובד המבקשת, זאת בהתאם להוראות סעיף 12 א' (ג) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996 ומכאן שעל פניו התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים לבקשה.
6. תימוכין נוסף לקיומם לכאורה של יחסי עובד ומעסיק ניתן למצוא גם בכתב ההגנה שהגישה א.ס. אבטחה מקצועית בע"מ (להלן – א.ס. אבטחה). א.ס. אבטחה טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי שימשה כמתווכת בלבד וכי המבקשת הייתה מעסיקתו של המשיב לאורך כל תקופת העסקתו.
7. אוסיף כי בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 18.2.19 הודיע ב"כ המבקשת כי חברת א.ס. אבטחה מצויה בפירוק, וב"כ המשיב הודיע כי חברה נוספת באמצעותה הועסק המשיב מצויה אף היא בפירוק (חברת אמיר גולד אבטחה ושמירה בע"מ).
8. בהקשר זה אבהיר כי יכולתו של המשיב להיפרע מחברות קבלן חיצוניות אינה מבחן בלעדי לצורך הכרעת זהות המעסיק, אך היא בהחלט עשויה להכריע את הכף במקרים מסוימים (ע"ע (ארצי) 410/06 המוסד לביטוח לאומי נ' ראיד פאהום (2.11.18)).
9. סבורני כי מצבם הנטען של חברות הקבלן שהעסיקו את המשיב במהלך תקופת עבודתו במבקשת היא נתון רלבנטי למסקנתי כי אין מקום להטיל על המשיב הפקדת ערובה.
10. אשר לקיומה של ראשית ראייה להוכחת התביעה - המשיב טען בכתב התביעה כי פוטר ללא שימוע או הודעה מוקדמת וכי לא שולם לו שכר עבודה בחודש יוני 2016. בנוסף טען המשיב כי לא קיבל תשלום בעבור שעות נוספות וכי לא שולמו לו זכויות סוציאליות ודמי נסיעה.
11. מעיון בתלושי השכר שצירף המשיב לכתב התביעה עולה כי על פניו נעדרים מתלושים אלה רכיבים של זכויות סוציאליות, משום שאין בהם רישום על הפרשות לפיצויים ולגמל ואף אין תשלומים עבור החזרי נסיעות במרבית התלושים.
12. בנסיבות אלה, ניתן לראות בתלושים שצורפו לכתב התביעה ראשית להוכחת התביעה כנגד המבקשת. אזכיר כי את המונח 'ראשית ראייה' מקובל לפרש כראייה שיש בה ממש, גם אם איננה תומכת בכל פרטי התביעה ואינה מהווה מסכת משפטית שלמה של ראיות (ע"א  688/89  הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מה (3) 188 (1991)).
13. לא נעלמה מעיני טענת ההתחזות שטענה המבקשת לעניין זהותו של המשיב, אשר לא הכחיש בחקירתו כי הועבר מסניף לסניף, כאשר בכל פעם הועסק בשם אחר ובזהות שונה. מבלי לקבוע מסמרות כלשהם לגופא של התביעה אציין כי לטעמי, אין בהעלאת טענה זו כלפי המשיב כדי להוות עילה להפקדת ערובה. דעתי זו מתחזקת נוכח חוסר הנחת שמעורר, על פניו, הסכם ההתקשרות בין המבקשת לא.ס. אבטחה שיוחד לעובדים האריתראים במחלקת הדגים בלבד ואשר נטען לגביו כי הוא נועד למנוע קליטת עובדים אריתראים במבקשת. נוסף על כך, אין בידי לשלול את טענת המשיב כי גורמים במבקשת היו מודעים לאופן שבו נוידו העובדים האריתראים מסניף לסניף.
14. אציין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשת כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה בשל היותו כלוא בסהרונים. טענה מסוג זה אינה מהווה עילה להפקדת ערובה, וממילא הוכחשה טענה זו על ידי המשיב הן בחקירתו הנגדית והן בתגובתו לבקשה.
15. באופן דומה לא מצאתי ממש בטענת המבקשת כי היה על המשיב להיפרע מקבלני כוח האדם שבפירוק באמצעות פנייה למוסד הביטוח הלאומי. כידוע, ככל שקמה חבות למבקשת כלפי המשיב, אפילו היא ביחד ולחוד עם נתבעות אחרות, זכותו של המשיב לבחור ממי להיפרע שכן מערכת היחסים בין המבקשת ליתר הנתבעות אינה מעניינו של המשיב (בר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ נ' TAKLEZHI (3.11.2014)).
16. לסיום אציין כי על אף שבקשה להפקדת ערובה איננה בקשה מקדמית, הרי שעצם הגשתה לאחר שנשמעו ההוכחות בתיק מעמיד בספק רב את חיוניותה בשלב מתקדם זה של ההליך, ולאחר שחלק ניכר מהוצאות המבקשת כבר הוצאו. העיתוי המאוחר בו הוגשה הבקשה מהווה איפוא שיקול נוסף שלא להורות על הפקדת ערובה בשלב זה (רע"א 6353/12 יובל אברהם נ' טל יגרמן (16.1.2013)).
17. סיכומם של דברים - הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת נדחית מכל הטעמים שפורטו לעיל.
18. אין באמור לעיל כדי להביע דעה לגופו של ההליך, בהתייחס לשאלה המורכבת הנוגעת לאחריות המבקשת לתשלום הזכויות הנתבעות. השאלה שהובאה לפתחי היא בדבר קיומה של ראשית ראייה והבחינה לצורך כך הייתה כאמור לכאורית בלבד.
19. משנדחתה הבקשה תישא המבקשת בהוצאות המשיב לבקשה זו בסכום של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ט, (27 מרץ 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.