החלטה

1. לפנינו בקשה דחופה למתן צווי מניעה ארעיים וזמניים, שהוגשה על ידי פלייטיקה בע"מ (להלן – פלייטיקה או המבקשת) כנגד עובד לשעבר שלה, מר יעקב גמר (להלן – המשיב או מר גמר) שבה מבוקש:

א. לאסור על המשיב לעשות שימוש, לגלות, לחשוף, למסור או להעביר כל או חלק מסודותיה המסחריים של המבקשת או לעשות איתם, בהם או בקשר אליהם כל פעולה או שימוש, מכל מיון וסוג שהם, בין במישרין או בעקיפין, בתמורה או שלא בתמורה;

ב. לאסור על המשיב להתחרות במבקשת או בחברה הקשורה אליה לתקופה של שישה חודשים לפחות מיום סיום העסקתו, ובכלל זה לא לעסוק כעובד שכיר או כעצמאי, כיועץ, כמנהל או בשותף, ולא להשתתף בכל פעילות המתחרה במבקשת. בפרט מבוקש צו האוסר על המשיב להפר התחייבות חוזית, חובות האמון ותום הלב המוגברות ולא להוציא לפועל את כוונתו לעבוד בחברה: Scientific Games Interactive, Israel (Dragon Play) (להלן – SGI ו- דרגונפליי או החברה המתחרה, בהתאמה) או בכל חברה אחרת המתחרה באופן ישיר במבקשת.

2. טענות המבקשת

פלייטיקה עוסקת בפיתוח ושיווק משחקים ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות. עיקר מומחיותה בסוגים שונים של משחקי מחשב חברתיים, בהם משחקים באמצעות כסף וירטואלי.

המשיב התחיל לעבוד אצל המבקשת בחודש יולי 2013 בתפקיד Mobile Pricing Manager וקודם לתפקיד Director of Economy and Pricing. לטענת המבקשת במסגרת תפקידו הנ"ל נחשף המשיב לסודות מסחריים של פלייטיקה, המקנים לה יתרון עסקי משמעותי ביותר על מתחריה. המשיב חתם על התחייבות שלא להתחרות בחברה במשך 6 חודשים לאחר סיום עבודתו בה ולשמירת סודותיה המסחריים. לטענת המבקשת המשיב קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו זו.

ביום 6.2.2017 מסר המשיב מכתב התפטרות והודיע כי הוא מבקש לסיים את עבודתו ביום 6.3.17. עוד מסר המשיב בעל פה כי לאחר סיום תקופת ההודעה המוקדמת, הוא יתחיל לעבוד בדרגונפליי, וינהל שם משחקים דומים מאוד למשחקים המפותחים בידי פלייטיקה.

לגרסת המבקשת היא הציעה למשיב הצעות שונות להמשיך לעבוד אצלה אך המשיב דחה אותן. המבקשת אף הציעה למר גמר לשלם לו תגמול נוסף, מבלי שיעבוד, ובלבד שלא יעבוד אצל החברה המתחרה, ואולם גם הצעה זו נדחתה על ידו.

ביום 23.2.17 שגרה פלייטיקה למשיב ולחברה המתחרה מכתבי אזהרה, שבהם נדרש מר גמר לקיים את התחייבותו. משלא התקבלה תשובה, ביום 1.3.2017 הוגשה בקשה זו לבית הדין.

לפי הנאמר בבקשה פלייטיקה אינה מתנגדת לתחרות, ואין בכוונתה לפגוע בחופש העיסוק של המשיב, אלא בנוגע לעבודתו בדרגונפליי ובעוד מספר מצומם מאוד של מתחרים גדולים ועיקריים שלה. בעבר כבר עברו עובדים מהמבקשת לחברות אחרות, כולל דרגונפליי, ואף שעובדים אלה הפרו לכאורה את תניות אי התחרות שלהם, הבליגה פלייטיקה. עם זאת, לנוכח ריכוז הידע הסודי והקריטי שבידי המשיב, הרי שמעבר לחברה מתחרה יגרום למבקשת נזק עצום ועל כן היא אינה יכולה להבליג על הפרת ההתחייבויות החוזיות שלו כלפיה.

לפי הנטען המשיב היה חלק מקבוצה מצומצמת ביותר של שותפי סוד במבקשת, ונחשף לסודות מסחריים וטכנולוגיים מן המעלה הראשונה ביחס למוצרים קיימים וביחס למוצרים ולפיתוחים עתידיים. הוא נטל עמו, ללא קבלת רשות או הסכמה מצד המבקשת, מידע סודי ביותר (מידע שרק מתי מעט מעובדי פלייטיקה קיבלו גישה אליו) הכולל ידע, נוסחאות ונתונים שיצרו למבקשת יתרון עסקי מול מתחריה. בידי המשיב סודות מסחריים משמעותיים של פלייטיקה, הראויים להגנה, והיא אף נוקטת באמצעי אבטחה מחמירים לשמירתם.

המשיב עתיד בהכרח להפר את תניות השמירה על סודיות ואי תחרות עליהן התחייב במסגרת הסכם העסקתו. זאת בשעה שקיבל תמורה מיוחדת גבוהה ומספקת בגין התחייבותו לאי תחרות ואף קיבל (ודחה) הצעה לתמורה נוספת שתבטיח שלא ייגרם לו חסרון כיס כתוצאה מקיום התחייבויותיו החוזיות כלפי פלייטיקה.

לבקשה צורף תצהיר מטעם מר אריק סנדלר, סמנכ"ל כספים של המבקשת (להלן – מר סנדלר).

3. הבקשה הועברה לתגובת המשיב ונקבע דיון דחוף אלא שבשל היעדרות המשיב ובאת כוחו, ובהסכמת ב"כ הצדדים, נדחה מועד תחילת העבודה של המשיב בדרגונפליי, תוך התחייבות שלא למסור אף סוד לחברה המתחרה.

דיון בבקשה נקבע ליום 12.3.17, כאשר התגובה הוגשה לבית הדין ביום 10.3.17. חקירות הצדדים ושל המומחה מטעם המבקשת התנהלו ביום 13.3.17, כך שההתחייבות כאמור המשיכה להיות בתוקף עד ליום 19.3.17.

4. טענות המשיב

לגרסת המשיב המבקשת נוקטת באמצעים בלתי לגיטימיים לפגיעה בתחרות בין שתי החברות, והבקשה היא הוכחה לכך. המבקשת לא הוכיחה ולו בבדל ראיה כי יש לה אינטרס כלשהו הראוי להגנה בכלל, ובפרט לא תוך הגבלת חופש העיסוק של המשיב. המשיב מוכן להתחייב בכל התחייבות שתידרש על מנת להבטיח שלא יעשה שימוש בסודות מסחריים של המבקשת, ככל שהם קיימים, כפי שעשה במסגרת הסכם העסקתו של דרגונפליי וכפי שהתחייב במסגרת בקשת המשיב לארכה להגשת התגובה – כך שהסעד המבוקש בסעיף א' לרישא לבקשה מתייתר.

המשיב הצהיר (בתצהיר שצורף לתגובה לבקשה) כי תפקידו אצל המבקשת לא היה בכיר אלא של מנהל זוטר בדרג ביניים בלבד, שהיה כפוף לדרג הניהולי הבכיר של המבקשת ושכמותו היו עוד למעלה מ-30 עובדים בדרג זהה.

מעבר לכך כלכלת המשחק שעליה היה אחראי המשיב, נבחנת על יסוד נתוניו הספציפיים של המשחק וקהל היעד של המשחק בדרך של ניסוי וטעייה, ולכן אין כלכלת משחק של משחק X מתאימה לכלכלת המשחק של משחק Y. לא מדובר ב"נוסחה" קשיחה או אקסיומטית של כלכלת המשחק המשמשת כפלטפורמה לכלל המשחקים הדומים, אלא בעניין דינמי תלוי מאפיינים ספציפיים ומשתנים רבים. כתוצאה מכך גם אין כל צורך או טעם ביישום כלכלת המשחק של משחק אחד על אחר.

המשיב הביע לפני הממונה עליו, מר מתן לוין (להלן – מר לוין), כבר בחודש אוגוסט 2016 שהוא אינו מרוצה מתפקידו במבקשת וכי הוא חש "תקוע" בעוד הוא שואף להתפתח ולהתקדם מקצועית, בעיקר במישור הניהולי. משלא הוצעה לו כל הצעה קונקרטית שהיה בה כדי לשקף את ההתפתחות המקצועית שביקש, החל המשיב לחפש מקום עבודה חלופי.

באותה עת התעורר בדרגונפליי הצורך במנהל מוצר של משחקים ולפיכך המשיב קיבל הצעה לעבוד בתפקיד זה, המהווה קידום מקצועי משמעותי, לצד שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה. בעוד שבמבקשת שימש המשיב כראש צוות משנה של כלכלת משחק ובמשחק הסלוטומניה בלבד, במסגרת תפקידו בדרגונפליי הוא עתיד לשמש מנהל מוצר של מספר משחקים וכן ינהל את צוותי המשנה של כל אחד מהמשחקים.

לגישת המשיב תניית אי התחרות שהוא חתם עליה היא תניה עירומה שאין להורות על אכיפתה. זאת מאחר שהמבקשת לא הוכיחה את קיומם של סודות מסחריים וממילא המשיב לא נטל עמו סודות מסחריים כלשהם. כל שהמשיב נטל עמו הוא הידע והניסיון שצבר במהלך השנים. המשיב לא קיבל הכשרה מיוחדת או תמורה מיוחדת בגין התחייבותו לאי תחרות; הוא פעל כלפי המבקשת בתום לב מוחלט. גם מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו.

בשל כל אלה ביקש המשיב לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאות משפט.

5. עדויות שנשמעו

לאחר שהתקיים דיון בבקשה ביום 12.3.17 וניסיון לפתרון הסכסוך לא צלח, נשמעו חקירות למחרת היום, 13.3.17.

נציין כי במסגרת הדיון צומצמו דרישות המבקשת בעניין אי התחרות לכך שהמשיב לא יעבוד בתקופת ההתחייבות אצל דרגונפליי או חברות הקשורות אליה בלבד, והמבקשת הסכימה לשלם לו תמורה עבור כך בגובה השכר שהוא עתיד לקבל אצל דרגונפליי (הסכום המדויק לא נרשם בפרוטוקול הדיון, אך מדובר על כ-60,000 ₪ לחודש ואף יותר). המבקשת לא מתנגדת כי המשיב יעבוד ב"תקופת הצינון" בכל חברה אחרת, גם אם היא קשורה למשחקי מזל (ראו דברי ב"כ המבקשת בעמ' 2 ועדותו של מר סנדלר בעמ' 12 לפרוטוקול הדיון).

נשמעו עדויות המומחה מטעם המבקשת, מר אייל דרור (להלן – מר דרור), מר סנדלר וכן של המשיב.

לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים וסיכומי תשובה מטעם ב"כ המבקשת, התיק הועבר להכרעתנו, המתייחסת לבקשה לצווים ארעיים וזמניים בלבד (ראו עמ' 6-7 לפרוטוקול הדיון).

נוכח מסגרת הדיון כל הקביעות העובדתיות הן לכאוריות בלבד, גם אם הדבר לא נאמר מפורשות.

6. עובדות המקרה כפי שהוכחו, לכאורה, בשלב זה של הדיון

א. המבקשת היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח ושיווק משחקי מחשב ייחודיים לרשתות חברתיות ופלטפורמות סלולריות. החברה נוסדה בשנת 2010 כחברה ישראלית, והפכה עד מהרה למובילה בתחום בארץ ובעולם. החברה מעסיקה כ-1,400 עובדים, מתוכם 300 בישראל.

ב. בשנת 2011 נרכשה המבקשת על ידי חברת Caesars Interactive Entertainment. בחודש יולי 2016 היא נמכרה לקבוצת משקיעים סינים בסכום של כ-4.4 מיליארד דולר ארצות הברית – אז מימשו העובדים, וביניהם המשיב, אופציות למניות.

ג. המשחק המוביל של המבקשת, שעל פי עדותו של מר סנדלר מביא להכנסות של כ-500 מיליון דולר בשנה, הוא משחק בשם "סלוטומניה" (ראו עמ' 12, ש' 10-12 לפרוטוקול הדיון).

ד. המשיב בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים. הוא עבד אצל המבקשת החל מיום 23.7.13. בראשית העסקתו עבד המשיב כאיש צוות זוטר בצוות "כלכלת המשחק". בהמשך קודם לתפקיד מנהל כלכלת המשחק של "סלוטומניה". למשיב רקע בתחום משחקי מכונות מזל מאחר שעבד כ-5 שנים בחברת "פלייטק", אחת מחברות משחקי הרשת הגדולות בעולם. לאחר עבודתו בפלייטק במשך כשנתיים עבד המשיב בתחום אחר (לא משחקי מזל ברשת), ולאחר מכן כאמור התקבל לעבודה אצל המבקשת.

ה. בעת תחילת העבודה אצל המבקשת חתם המשיב על חוזה עבודה שכלל תניית "אי תחרות" שלפיה התחייב שלא לעסוק (הן כשכיר, הן כעצמאי או יועץ) בכל עסק/חברה המתחרה במבקשת. זאת לתקופה של 6 חודשים לאחר סיום עבודתו בפועל.

החוזה נכתב בשפה האנגלית כמקובל בתחום, והוא הובן לחלוטין על ידי המשיב, שראה בו "חוזה סטנדרטי" ולא ביקש לשנות תנאי מתנאיו.

ו. לאחר כשנה וחצי קודם המשיב לתפקיד ראש צוות מחלקת כלכלת המשחק (Economy Director of Game), שבו כיהן כשנתיים עד להתפטרותו. הוא היה כפוף למר לוין, סמנכ"ל שווק ומוניטיזציה, אשר היה כפוף למר עופר קינברג, מנהל כללי של משחק הסלוטומניה, שהוא מצדו היה כפוף למנכ"ל המבקשת.

ז. כלכלת המשחק היא נוסחה (שעל מהותה וסודיותה נעמוד בהמשך) אשר מכתיבה את מהלך המשחק על מנת לגרום לשחקן להישאר מרוצה מספיק כדי לשחק שוב, אם יפסיד, וגם "רעב" מספיק כדי להמשיך ולסכן את שצבר, אם ינצח. כלכלת המשחק קובעת כמה מטבעות יקבל שחקן, כמה יעלה לרכוש שדרוג או תור נוסף למשחק וכיו"ב.

ח. שכרו האחרון של המשיב אצל המבקשת עמד על 27,000 ₪. שכר זה אינו נחשב לגבוה ביחס לתפקיד. המשיב ביקש להתקדם, הן מקצועית והן מבחינת ההשתכרות. הצעות המבקשת לא השביעו את רצונו והצדדים לא הגיעו לעמק השווה על כן החל המשיב לחפש מקום עבודה אחר.

בתחילת חודש פברואר 2017 הודיע המשיב, קודם בעל פה ולאחר מכן בכתב, כי הוא מתפטר, תוך שהוא נותן הודעה מוקדמת של חודש אחד – עד ליום 6.3.17. המשיב לא הסתיר מן המבקשת שהוא הולך לעבוד בחברת דרגונפליי כמנהל משחקים. עם זאת בתצהירו הצהיר כי ינהל שני משחקים אך בעדותו לפנינו דיבר על ניהול ארבעה משחקים.

ט. SGI חברת האם של דרגונפליי היא חברה אמריקאית הנסחרת בבורסת NASDAQ. זו החברה השנייה בגודלה אחרי המבקשת בשוק משחקי מכונות המזל העולמי, כאשר רק בשנת 2016 עברה SGI ממקום השישי למקום השני (אחרי המבקשת) בנתח השוק העולמי.

י. המשיב אמור לנהל משחקים quick hit slots ו – 88 fortune slots, שניהם משחקי מכונות מזל הדומים למוצר הדגל של המבקשת, שאת כלכלת המשחק שלו ניהל המשיב - סלוטומניה.

7. הגבלת העיסוק של עובד לשעבר – המסגרת הנורמטיבית

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות) מגדיר מהו "סוד מסחרי", כדלקמן:

"'סוד מסחרי', 'סוד' – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

ככלל, רצונו של מעסיק למנוע מעובדים להתחרות בו אינו "אינטרס לגיטימי" המצדיק הגבלת חופש העיסוק שלהם, וכבר נפסק כי "אי תחרות כשלעצמה" נוגדת את תקנת הציבור. עם זאת נפסק כי האינטרס ה"קנייני" או "מעין קנייני" של המעסיק במידע סודי או האינטרס הנגזר מחובת תום הלב שחבים עובדים כלפי מעסיקיהם – כל אלה עולים כדי "אינטרס לגיטימי" שיש בו להצדיק הגבלת עיסוקו של עובד (ראו ע"ע 27122-12-13 צעצועי דורון - יעקב פרנציס, 15.1.2017 וההפניות שם, וראו למשל גם ע"א 6601/96 AES System Inc. נ' משה סער פד"ע נד (3) 850).

בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לצורך הקביעה האם מידע מסוים מהווה סוד מסחרי: המידע צריך להקנות יתרון מסחרי לבעליו (ת"א 184/93 זנלכל בע"מ נ' פרי טעים בע"מ ואח', פ"מ נ"ה (1) 313); המידע צריך להיות סודי ולא נגיש לציבור או מידע שיצירתו וגיבושו כרוכים בהשקעה של זמן, ממון ומאמץ (ת"א 2056/06 במברגר רוזנהיים בע"מ נ' שליט כהן יורם 26.6.12); יש להביא בחשבון את החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי (ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פד"ע לח 72).

ככל שמדובר בידע כללי ובמיומנות מקצועית שנרכשו במהלך העבודה מחייב אינטרס הציבור כי באלה יוכל העובד להשתמש גם אצל מעסיק אחד או כעצמאי. לא כן לגבי סודות מסחריים מיוחדים האופייניים לעסק ספציפי, אשר השימוש בהם על ידי העובד עשוי לגרום נזק למעסיק. לגבי אלה האחרונים זכאי המעביד להגנה (דב"ע נב/3-269 טוני טועמה - טכנו גומי ליסיצקי בע"מ ואח' פד"ע כה (1) 227).

עוד נפסק כי החובה לשמור על סודות עסקיים של המעסיק, לא לנצלם לצרכי העובד הוא או לצרכי זולתו ולא לגלותם, אינו מותנה בקיום הוראה מפורשת בחוזה העבודה (בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח' פ"ד מז (4) 702).

עם זאת, הלכה היא כי "סוד מסחרי אינו מילת קסם" וכי לא יוגבל חופש העיסוק של העובד אלא בהתקיים נסיבות חריגות. בע"ע 164/99 דן פרומר - רדגארד בע"מ פד"ע לד 294 (להלן – הלכת צ'ק פוינט) נקבע כי בטרם יגביל בית הדין את עיסוקו של העובד עליו לבחון אם מתקיימות הנסיבות שלהלן:

"(א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם...

(ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.

(ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד.

(ד) חובת תום-הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום-לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום-לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות עובד בזמן עבודתו עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקו (ע"א 2600/90 עלית חברה ישראלית לתעשיית שוקולד וסוכריות בע"מ ואח' נ' סרנגה ואח').

...

עוד נקבע:

"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

וכן:

"הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו. כאשר עובד עובר לעבוד במקום עבודה חדש הוא אינו חייב "למחוק" מזיכרונו את כל הידע והניסיון שצבר בעבודתו הקודמת; זאת, כל עוד העובד לא עושה שימוש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם.

...

וכך עולה אף מסעיף 7(א) לחוק עוולות מסחריות, שזו לשונו:

7. (א) לא יהיה אדם אחראי בשל גזל סוד מסחרי, אם התקיים אחד מאלה:

(1) הידע הגלום בסוד המסחרי הגיע אליו במהלך עבודתו אצל בעליו של הסוד המסחרי וידע זה הפך לחלק מכישוריו המקצועיים הכלליים;

(2) השימוש בסוד המסחרי מוצדק בשל תקנת הציבור.

מכל האמור לעיל עולה שככלל ידע, ניסיון וכישורים של אדם אינם נופלים בגדר "סוד מסחרי". לצד זאת נזכיר גם את ההלכה שלפיה גם שימוש במידע שאינו מגיע כדי "סוד מסחרי" אך מהווה "מידע קונפידנציאלי" של המעסיק עשוי להיחשב כהפרה של חובות האמון ותום הלב (ע"ע 2912/11/10 מנחם מן ואח' - ספיר ספרינט בע"מ, 14/11/2011, וההפניות שם, להלן – עניין ספיר ספרינט).

8. טענות המבקשת בדבר אכיפת תניית אי התחרות

אין מחלוקת, כפי שפורט בעובדות המקרה, שהמשיב חתם מרצונו החופשי תוך הבנה מלאה, על תניית אי תחרות במשך 6 חודשים מסיום העבודה אצל המבקשת. המשיב עצמו אמר בעדותו (ראו עמ' 17 ש' 9-11 לפרוטוקול הדיון) כי הבין שמדובר בהסכם סטנדרטי ולא ביקש להכניס בו כל שינוי.

המבקשת מודעת לצורך להבטיח את חופש העיסוק של המשיב, אך מצדיקה את בקשתה לאכיפה בכך שהמשיב קיבל "תמורה מיוחדת" הן בעבר והן במסגרת ההתחייבות כפי שעלתה בדיון בבקשה לשלם לו תמורה מלאה עבור תקופת הצינון, כמו גם בקיומו של "סוד מסחרי" שהמשיב עתיד לגלות – תוך הפרת חובת הסודיות שלו כלפי המבקשת – במסגרת עבודתו העתידית בדרגונפליי.

כן מתייחסת המבקשת לידע הנוגע לתכניותיה העתידיות לשיפורים ושדרוגים במוצריה, כאל "סוד מסחרי" אשר יעניק למתחרה יתרון בלתי הוגן. לשיטתה קיים חשש שהידע הרב והסודי שצבר המשיב בדבר תכונות מוצריה ותכניותיה יועבר למתחרה.

9. מהי "כלכלת המשחק" והאם היא מהווה סוד מסחרי של המבקשת

לפי הצהרתו של מר סנדלר "כלכלת המשחק" פירושה "מאחורי הקלעים" של משחק מחשב. משחקי מזל וירטואליים משתמשים בכלכלת המשחק על מנת לגרום לשחקנים לרצות להמשיך ולשחק עוד ועוד, באמצעות מניפולציות פסיכולוגיות שונות. כלכלת משחק מוצלחת תגרום לשחקן לשחק שוב גם אם יפסיד, ובד בבד תמשוך אותו להמשיך ולסכן את הסכומים שצבר אם ניצח (סעיף 42 לתצהירו של מר סנדלר). כלכלת המשחק היא לב המשחק והיא הופכת את מוצרי פלייטיקה למצליחים כל כך בקרב הלקוחות. ללא כלכלת המשחק נותרת רק הגרפיקה, הקליפה – מאפיין הניתן לחיקוי בקלות יחסית, ואשר אינו מוקד המשיכה האמתי של המשחק. כלכלת המשחק אינה ניתנת לגילוי באמצעות צפייה או השתתפות במשחק ואף לא באמצעות הנדסה חוזרת (סעיפים 46-47 לתצהירו של מר סנדלר).

גרסת המשיב לגבי הסודות שברשותו

ראשית מצביע המשיב על היותו מנהל ברמת ביניים בלבד, ולא בעל תפקיד בכיר כפי שטוענת המבקשת. נציין בנקודה זו כי אין בכך תשובה הכרחית לשאלה האם ברשות המבקש "סוד מסחרי", כיוון שתיאורטית יתכן שגם עובד זוטר יחזיק בסודות שהממונה עליו לא יהיה בקי בהם.

כן מציין המשיב בתצהירו כי הצלחתו של משחק מושפעת ממספר גורמים, אשר לכל אחד מהם תפקיד חשוב. על כך אין חולק אך השאלה הרלוונטית נוגעת ל"כלכלת המשחק" כגורם משמעותי ו"סודי".

המשיב מבהיר כי במסגרת כלכלת המשחק ידוע שאחד הפרמטרים המרכזיים שמבטיחים את חזרתו של השחקן לשחק במשחק הוא האופן שבו שחקן ממוצע מתוגמל. ואולם, ממשיך המשיב ומצהיר: "האופן שבו שחקן מתוגמל יכול להיות רחב ומגוון ולכלול, בין היתר, מעבר בין שלבים, תוספת של "מטבעות" משחק ובונוסים למיניהם וכיו"ב. מדובר בעניין שהוא ידוע לכל מי שעוסק בתחום של כלכלת משחק באינטרנט ולכן הוא אינו ידע סודי או ייחודי של המבקשת. יתרה מכך, כלכלת המשחק נבחנת על יסוד נתוניו הספציפיים של המשחק וקהל היעד של המשחק (בדרך של ניסוי וטעייה) ולכן אין כלכלת משחק של משחק X מתאימה לכלכלת המשחק של משחק Y. כפועל יוצא, לא מדובר ב"נוסחא" ... קשיחה או אקסיומטית של כלכלת משחק מסוימת המשמשת כפלטפורמה לכלל המשחקים הדומים..." (ההדגשה במקור, ראו סעיפים 23-24לתצהיר המשיב).

מכאן שעולות מתצהיר המשיב שתי טענות כנגד טענות המבקשת:

א. אין "נוסחה סודית" של כלכלת המשחק.

ב. אין כלכלת משחק של משחק מסוים ניתנת ליישום לגבי משחק אחר. אי לכך לא ניתן ליישם את כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה על זו של המשחקים של דרגונפליי.

בחקירתו נשאל המשיב על סודיות כלכלת המשחק והשיב באופן הבא:

"מה שאתה אומר שכלכלת המשחק של סלוטומניה והתכניות של פיצ'רים עתידיים לא סודי?

ת. כלכלת המשחק אני מניח סודית אבל אין לי גישה אליהם מדובר בטבלאות ענקיות שאין לי כל דרך לזכור אותן. כל הטבלאות שאני הכנתי הועלו למערכת ג'ירה שיש בפלייטיקה שתפקידה ניהול פרויקטים ושימור ידע וזה משהו שאני כמובן לא לקחתי אתי אבל אני מדבר על כמה שהדברים היו חשופים. המערכת קיימת במיוחד בשביל שתוף ידע בתוך הארגון . אבל אני חושב שפלייטיקה דיברה על זה שאני הייתי חשוף לכל התוכן. כל תוצר סופי שלי הועלה למערכת של שתוף ידע וכל המפתחים וכל צוותי הפיתוח של מאות אנשים בארגון היו חשופים לזה. יכלו לחפש את הפיצ'ר הספציפי למצוא את המטלה, הרי הפיתוח עובד במטלות לדוגמא להטמיע קונפיגורציה שאני הכנתי.

ש. אם מר סנדלר אמר שאנשים ספורים היה להם סיסמא להיכנס לתיקיות האלה הוא לא אמר אמת.

ת. לתיקיות מסוימות יתכן שכן. התיקיות הרלבנטיות כללו קבצי עבודה שלי. התוצר הסופי היה חשוף להמון אנשים.

ש. התוצר הסופי לא היה סודי.

ת. לא יודע את ההגדרה של הסודיות שלכם".

- עמ' 15, ש' 5-19 לפרוטוקול הדיון.

(ההדגשה שלנו)

מפרוטוקול החקירה עולה כי המשיב מודה שכלכלת המשחק היא אכן סודית. בכך סותר טענה א' העולה מתצהירו. בהמשך סותר הוא בעדותו גם את טענה ב' דלעיל. המשיב מודה שחלק מהעבודה הוא סוג של "ריגול" ביחס למשחקים אחרים, שהם משמעותיים וגדולים. לגבי המאפיין הספציפי של כלכלת המשחק, בניגוד לנאמר בתצהירו, מסכים המשיב שלא ניתן להשתמש בכלכלת המשחק של משחק א' במשחק ב' "כפי שזה", אך הוא אינו פוסל שקיימת אפשרות להתאמה, ולכן חלק מתפקידו היה לשחק במשחקים של מתחרים ולבדוק ולהבין את המנגנונים (עמ' 14, ש' 20-27).

להשלמת ההבנה בדבר מהות "כלכלת המשחק" וסודיותה, ניתן להסתמך על המידע שהתקבל בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקשת מר דרור.

אנו ערות לכך שלנוכח סד הזמנים הקצר, לא הייתה למשיב אפשרות סבירה להביא חוות דעת מטעמו, וב"כ המשיב שמרה על זכותה לעשות זאת. על כן אנו מתייחסות לקביעות המומחה בזהירות המתבקשת, תוך שילוב עם עדות המשיב שהוא עצמו מומחה בתחום כלכלת המשחק, בנוגע ל"סלוטומניה". נזכיר שקביעותנו בשלב זה הן, כאמור, לכאוריות בלבד.

מר דרור עבד תקופה מסוימת בדרגונפליי, שבמהלכה היה אחראי על כלכלת המשחק של מספר משחקים. לא הוכחו מעשים כלשהם שלא כדין מצד מר דרור שהביא לסיום העסקה, או שקיימים יחסי עכורים בינו לבין דרגונפליי שיכולים להטות את חוות דעתו.

מר דרור הסביר בחוות דעתו את המכניקה של משחקי המזל על סוגיהם השונים, כאשר לגבי "כלכלת משחק ציין:

"כלכלת המשחק (בדומה לכלכלת מדינה) מרכיבה את מכלול ההון הפיזי המשחק: זה אשר בידי השחקנים וזה אשר בידי מנהל המשחק. ההון משתנה בין הז'אנרים השונים ויכול להכיל מטבעות במשחק אחד, בניינים באחר, וחרבות ושיקויי קסמים בשלישי. ניהול הכלכלה כולל גם את קביעת "שערי המטבע" של המשחק: כיוון שמשחקים מאפשרי קנייה של הון באמצעות כסף אמיתי, מקבעים שערי המרה בין המטבעות במשחק והשווי שלהם במציאות. בדומה לבנק המרכזי של מדינה, שערים אלו קבעי ע"י הגוף המנהל את הכלכלה, ומושפעים מביקוש והיצע במשחק".

(עמ' 5 לחוות הדעת)

לאחר מכן הסביר את החלקים של המשחק וביניהם ה"מנוע" (מכניקה הבסיסית של המשחק – שאינה רלוונטית להכרעתנו, והוא גנרי יחסית ולא מהווה "סוד").

החלק האחרון בין רכיבי המשחק הוא ה"פיצ'רים" (features), שהם מאפיינים ייחודיים למשחק. הפיצ'רים עוברים התאמה בזמן אמת למאפייני השחקן השונים (דמוגרפיים, התנהגותיים ועוד). ההתאמה מכונה סגמנטציה. התאמה מרבית לשחקן תבטיח הנאה מרבית ובכך תתרום להכנסות. אשר לאפשרות של "הנדסה לאחור" של אותם הפיצ'רים "יהיה קשה עד בלתי אפשרי ללא שיתוף פעולה של אדם המכיר את הסגמנטים וההתאמה של הפיצ'רים אליהם: המאמץ הכולל הנדרש יעלה הלכה למעשה בעשרות מונים על המאמץ הנדרש להמציא ולהתאים פיצ'רים ייחודיים חדשים" (עמ' 8 לחוות הדעת).

מסקנתו של מר דרור היא שהמשיב מחזיק ב"סוד מסחרי" המקנה יתרון למתחרה ויאפשר לה לקבל "מן המוכן" תוצר של עבודה רבה שהושקעה בידי פלייטיקה ושהמתחרה לא תוכל לקבל בדרך אחרת (ללא השקעת שעות רבות וסכומי כסף משמעותיים). העברת הידע למתחרה תיצור יכולת לחקות את מוצרי פלייטיקה ואף לצפות את פיתוחיה העתידיים ואת השיפורים המתוכננים במוצריה ולהיערך לכך מראש (סעיף 9 לחוות הדעת, מסקנות).

במהלך הדיון נשאל מר דרור על השוני הקיים בין הידע בכלכלת המשחק (של משחק מסוים) לבין ידע שנרכש כתוצאה מניסיון ועבודה יום-יומית והשיב:

"החשש שלי במקרה הספציפי הזה הוא שהידע מבוסס על פיצ'רים שפותחו ע"י המבקשת והידע של המשיב הוא למעשה ביכולת להתאים את אותם פיצ'רים ייחודיים לכלכלות של משחקים ייעודיים.

אי אפשר למנוע את זה?

לא סביר. כשאני מגיע עם ניסיון אני נותן דוגמאות ממקומות עבר ולכן אני מנוע מלעשות זאת במשך תקופה".

עמ' 10 לפרוטוקול ש' 36-31.

מהראיות שנשמעו עולה שהמשיב מחזיק בידע ספציפי לגבי כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה וכן לגבי תכניות לפיתוח עתידי של משחק זה. כלכלת המשחק אינה פורמולה אחת אלא נוסחאות שונות שבאמצעותן מופקות טבלאות שלגביהן הצהיר המשיב שמדובר ב"טבלאות ענקיות שאין לו כל דרך לזכור אותן" שהועלו למערכת ג'ירה לניהול פרויקטים (עמ' 15 ש' 5-13 לפרוטוקול הדיון).

הטבלאות הללו אינן סוד מסחרי ולא נטען לגבי המשיב שהוא לקח טבלה כלשהי. הידע המאפשר למשיב להגיע לאותן טבלאות הוא הוא הסוד – שאותו לא ניתן לגלות בנקל, והוא המשליך על המאפיינים המיוחדים של המשחק (פיצ'רים) שאותם כן ניתן לחקות.

ככל שברשות המשיב ידע ספציפי לגבי כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה ותוכניות הפיתוח שלו, אכן מדובר ב"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו", כהגדרת חוק העוולות המסחריות.

כאמור, הלכה היא כי גם שימוש במידע שאינו מגיע לכדי "סוד מסחרי" אך מהווה "מידע קונפידנציאלי" של המעסיק עשוי להיחשב כהפרה של חובות האמון ותום הלב (עניין ספיר ספרינט והאסמכתאות שם).

10. התנהגות המשיב – האם קיים חשש שהוא יגלה את הסוד

מיד לאחר הגשת הבקשה התחייב המשיב שלא לגלות לדרגונפליי את סודות המבקשת, כשלדבריו בהסכם העבודה עם החברה החדשה הדבר נכתב מפורשות.

ההסכם הנטען לא הוגש לבית הדין, אך אכן ניתנה התחייבות במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת תגובה ועל פני הדברים אין סיבה להאמין כי היא לא קוימה (בשלב שהמשיב טרם החל את עבודתו אצל המעסיק החדש).

יצוין כי בשלב זה של הדיון לא הובאה כל הוכחה ל"גזל" של סוד מסחרי על ידי המשיב. המשיב פעל בתום לב עת הודיע למעסיקו על כוונתו להתפטר על מנת למצוא אופק חדש ולהתקדם, הוא סירב באופן לגיטימי להצעות שניתנו לו על ידי המבקשת, שלא סיפקו אותו. הוא לא הסתיר את כוונתו לעבור לעבוד אצל המתחרה, נתן הודעה מוקדמת כנדרש בחוק, והשלים את החפיפה שנדרשה ממנו.

על כן ייאמר בזהירות כי אין בנסיבות אלה אלמנט של חוסר תום לב של העובד או הפרת חובת האמון כלפי המעסיק לשעבר.

עם זאת, ספק אם ניתן יהיה לבצע את ההפרדה ולשמור על הידע הספציפי שנרכש לגבי כלכלת המשחק של המשחק סלוטומניה כמו גם תכניותיה העתידיות של המבקשת, עת המשיב יתחיל לעבוד בדרגונפליי. זאת לנוכח הדמיון הקיים בין המשחקים של שתי החברות. הוכח כי לפחות שניים מהם, שהמשיב אמור לנהל, דומים מאוד לסלוטומניה.

לא נעלם מעינינו כי התפקיד שימלא המשיב בדרגונפליי הוא רחב מזה שביצע אצל המבקשת (מנהל המשחק לעומת אחראי על כלכלת המשחק). עם זאת כיוון שהתפקיד רחב יותר, הוא כולל ללא ספק את כלכלת המשחק, שהיא המאפיין הסודי המשליך על המאפיינים הייחודיים של המשחק – הפיצ'רים.

11. התחייבות המשיב ו"תמורה מיוחדת"

ההסכם שנחתם בין הצדדים כלל כאמור התחייבות של המשיב שלא לעבוד בחברה המתחרה במבקשת למשך תקופה של שישה חודשים לאחר סיום העבודה. המשיב התקדם בתפקיד, רכש כישורים מיוחדים תוך פיתוח יכולותיו האישיות.

המבקשת לא הוכיחה שנתנה למשיב כל "הכשרה מיוחדת" המצדיקה את הגבלת חופש העיסוק שלו (ב"כ המבקשת אף לא עמד על טענה זו בסיכומיו).

אשר ל"תמורה מיוחדת" טוענת המבקשת כי כ-10% ממשכורתו של המשיב נועדו לפצות על ההגבלה בעיסוק שלו. טענה זו לא הוכחה. המשיב קיבל שכר לא גבוה ביחס לתפקיד וזו הייתה אחת הסיבות אשר הניעו אותו לחפש אפיקים חדשים.

אשר לטענה בדבר הקצאת מניות בזמן רכישת החברה על ידי הקבוצה הסינית בשנת 2016, אין מדובר בתמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק של המשיב, אלא שכתנאי מתלה נקבע כי ההטבה תופסק במקרה של תחרות לא הוגנת של העובד.

ואולם במסגרת ההליכים שהתנהלו, הציעה המבקשת לפצות את המשיב בגין ההגבלה בעיסוקו בתוקפת הצינון בכך שיקבל פיצוי בגובה השכר שהוא עתיד לקבל בחברת דרגונפליי (כ-67,000 ₪ לחודש).

מאחר שזו הצעה שעלתה, ככל הנראה, לראשונה לאחר שהוגשה הבקשה לבית הדין (על כך קיימת מחלוקת בין הצדדים), נבחן את התמורה המיוחדת הזו במסגרת מאזן הנוחות.

12. צו מניעה – שיקולים

התנאים למתן צו מניעה זמני גובשו בפסיקה. השאלה הראשונה היא "אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם לפני בירור התביעה" (זוסמן, סדר דין אזרחי, מהדורה שישית, סעיף 462). הכלל הוא שצו כאמור יינתן כאשר יש צורך לשמור על מצב קיים שאם לא יחול בו שינוי עד לגמר הדיון, עלול התובע לקפח את זכותו.

שאלה נוספת, חשובה לא פחות שעה שמבוקש צו זמני, היא: "האם ניתן נזקו של התובע לפיצוי בכסף אם ימאן בית המשפט לתת לו סעד זמני? ומאידך גיסא - מה נזק עלול הצו הזמני לגרום לנתבע אם התביעה תדחה" (זוסמן, לעיל, בסעיף 494 ואסמכתאות שם, דב"ע נב/262-3 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ - ארנון מוזס ואח', פד"ע כד 511).

13. מאזן הנוחות: הנזק שייגרם לצדדים כתוצאה מקבלה או אי קבלת הצו

מר סנדלר הצהיר כי אם ייחשפו בפני החברה המתחרה סודות המבקשת בנוגע לכלכלת המשחק של סלוטומניה והשינויים העתידיים הצפויים לו, ייגרם נזק עצום של מאות מיליונים של דולרים (עמ' 12, ש' 20-21).

בחקירה הנגדית נשאל מר סנדלר מדוע הבקשה מתייחסת לחברת דרגונפליי בלבד ולא תהיה חשיפת סוד אם זה יתגלה למתחרה אחר, קטן יותר. כך השיב:

כדי שאותו משחק בחברת סטרטאפ ישראלית קטנה יצליח צריך להיות כמות של שחקנים לשפר את אותה חוויה שלהם ולייצר מזה כסף. אין כמות של שחקנים כמו שיש לחברה המתחרה דרגון פליי. קיימות חברות בחו"ל בסדר גודל כזה אבל הן לא בארץ. בארץ יש חברה אחת בלבד מתחרה לגבי אותה חברה אנחנו מתנגדים שג'ייק יעבוד בה.

ש. אתה אומר שאתה לא חושש בשימוש בסודות המסחריים שלך אלא חושש לשימוש בסודות מסחריים רק בחברה המתחרה.

ת. לא מסכים. אני חושש בשימוש בסודות מסחריים בצורה כללית. שימוש בסודות מסחריים בחברות קטנות לא יגרום לנזק מידי. עד שאותה חברה קטנה תגיע לסדר גודל שיכול לסכן אותנו זה ייקח יותר מחצי שנה. לחברות לוקח זמן.

(עמ' 12 לפרוטוקול ש' 25-33).

ההצהרות לגבי הנזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה מעבודת המשיב אצל המתחרה, שתקבל את הסודות ואת הידע הקונפידנציאלי שרכש במסגרת העבודה, לא נסתרו על ידי המשיב.

מנגד המשיב טוען לנזק שייגרם לקריירה שלו אם לא יתחיל לעבוד באופן מיידי אצל דרגונפליי – נזק אישי שלו ונזק לחברה שממתינה לתחילת עבודתו בכיליון עיניים, נוכח השינויים הארגוניים המתוכננים.

כך ציין המשיב בחקירתו:

"אתה כתבת שאם לא תוכל לעבור מיד לתפקיד בלי תקופת צינון תישאר מחוץ לתחום העיסוק שלך שהוא דינמי.

ת. כן. בתחום זה 6 חודשים זה מאוד משמעותי.

...

ש. אם אתה תשב בבית עכשיו בשכר מלא במשך חודש ייגרם לך נזק חמור?

ת לא.

ש. חודשיים?

ת. לא אוכל להגיד או קיי שחודשיים זה הגבול אבל מן הסתם כשהתקופה יותר ארוכה זה יותר קשה".

(עמ' 16 לפרוטוקול הדיון).

מכאן שהנזק אשר עלול להיגרם למבקשת אם המשיב יתחיל לעבוד באופן מיידי בדרגונפליי חמור מזה שייגרם למשיב אם לא יעבוד תקופה מסוימת (קצרה מתקופת ההתחייבות של 6 חודשים) אך יקבל מהמבקשת פיצוי בגובה השכר שהיה מקבל, אילו עבד אצל המעסיקה החדשה.

בהתחשב ב"התיישנות המידע" בתחום המדובר, אל מול זכות המשיב לעבוד כחלק מחופש העיסוק שלו וכנגזרת מכבוד האדם, אנו סבורות שתקופה של שלושה חודשים היא תקופה סבירה, תוך שאיפה לסיים את הדיון בתיק העיקרי באופן מזורז.

14. לסיכום

נוכח האמור לעיל אנו מקבלות את הבקשה באופן חלקי. ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעבוד אצל חברת דרגונפליי או חברה הקשורה אליה הן כעובד שכיר, הן כעצמאי, יועץ, מנהל או שותף, וזאת עד ליום 6.6.17.

במהלך תקופה זו תשלם המבקשת למשיב פיצוי בסך 67,000 ₪ לחודש.

15. על המבקשת להגיש כתב תביעה תוך 7 ימים מהיום.

על המשיב להגיש כתב הגנה תוך 14 ימים מקבלת כתב התביעה. תקופת פגרת הפסח נכללת בחישוב המועד.

16. נקבע דיון מוקדם ליום 26.4.17 שעה 15:00.

ניתנה היום, ‏19 מרץ 2017, ‏כ"א אדר תשע"ז, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.