1. זוהי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1939, בשתי תאונות. ביום 26.4.2015, היא נפלה בחניון, לטענתה עקב הפרשי גבהים בריצופו. ביום 7.7.2015, היתה מעורבת בתאונת דרכים. מאחר ויש לדון בשתי התאונות בדרכים שונות – הראשונה על-פי פקודת הנזיקין והשנייה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,תשל"ה - 1975 נקלעו הצדדים למחלוקת באשר לדרך שבה יש להוכיח את נזקה הרפואי. הנתבעת 1 עמדה על זכותה להגיש חוות דעת מטעמה. הנתבעת 2 טענה כי פגיעות התובעת לא מצריכות מינוי מומחה כלל אך אם ימונה, יש להשית שכר טרחתו על התובעת. שתי הנתבעות טענו כי לתובעת פגיעות קלות בגין התאונות וכי היא סובלת ממילא מתחלואות רבות. התובעת הודיעה כי היא מוותרת על הגשת חוות דעת מטעמה, כל עוד הדיון בשני האירועים לא יפוצל.

2. לצערי אין הדין מעמיד לבית-המשפט כלי דיוני יעיל והוגן להתמודד עם מצב נפוץ למדי שבו נכרכות יחדיו שתי תביעות שבהן חלים כללי דיון סותרים. פתרון כזה אפשרי וזול אך הוא תלוי בהסכמת הצדדים. לא במפתיע, אין נתבעות נחפזות לותר על "זכות דיונית" – דומה שהן פחות מוטרדות מבית-המשפט מהעובדה שעמידה על אותה זכות מבזבזת כסף וזמן. מכיוון שכך, לא יהיה מנוס בשלב זה מלהמשיך ולהתקדם בשני מסלולים מקבילים, על חסרונותיהם הברורים. בהחלטה בסוף הדיון נקבע לוח זמנים להגשת חוות-דעת מטעם הצדדים המעוניינים בבירור תוצאות התאונה שעליה חלה פקודת הנזיקין. להלן תידון הבקשה למינוי מומחים בגין תאונת הדרכים.

3. בעקבות תאונת הדרכים סבלה התובעת מכאבים בגב, בצוואר ובברכיים, נימול בידיים וקושי בנשימה. עקב כאבים ומגבלה בכתף ימין נטען כי אובחנה כסובלת מ"תסמונת צביטה" בכתף זו, וטופלה בפיזיותרפיה, בדיקור והזרקות. נטען כי עודנה סובלת מכאבים ומגבלות בכתף. התובעת הוסיפה כי בעקבות החבלה בברכיים (בשתי התאונות) היא סובלת מצליעה, כאבים והגבלות. כמו כן, בעקבות התאונה השנייה סובלת התובעת מהגבלה בינונית בכל המישורים בע"ש מותני, כאשר בדיקת CT הדגימה מספר ממצאים. לסיום נטען, כי בעקבות התאונה השנייה החלה התובעת לסבול מכאב מפושט במפרקים, ולכן טופלה במרפאת כאב בתרופות. הוטעם כי אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה. התובעת ביקשה שימונו מומחים בתחומים הבאים: אורתופדיה, נוירולוגיה, הראומטולוגיה.

4. קשה להבחין בין פגיעות התובעת בשתי התאונות, שהיו סמוכות בזמן. קשה גם לדעת מה ממגבלותיה של התובעת נובע מהתאונות ומה נובע מגילה וממצבה שלפני התאונות (נראה שהיא עברה החלפת ברכיים לפני התאונות). לצד זה ברור למדי שלפחות מקצת מתלונותיה של התובעת נובע מתוצאות תאונת הדרכים – ולכן אין מנוס ממינוי מומחה מטעם בית-המשפט לבדוק את הפגיעה האורתופדית שנגרמה לה בתאונה זו. אין כל הצדקה לכך שהיא תישא בשכר מומחה זה. בשלב זה לא מצאתי למנות מומחים בתחומי הראומטולוגיה והנוירולוגיה – והמומחה שימונה בהחלטה נפרדת יתבקש לעוץ את עצתו בענין.

הצדדים יודיעו עד ליום 8.1.18 אם יש מניעה שימונה כמומחה מטעם בית-המשפט אחד מאלה: פרופ' משה סלעי, ד"ר משה לוינקופף ד"ר חנן טאובר. בהעדר הודעה ימונה מומחה בלי להמתין לצדדים. ת"פ 9.1.18.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.