16 יולי 2017

לפני:

כב' השופטת עמיתה יהודית הופמן

החלטה

1. בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים" או "הנתבעים") למחיקת התביעה נגד הנתבע 2 ולתיקון כתב התביעה. המבקשים טוענים בבקשתם כי יש למחוק התביעה כנגד הנתבע 2, מחמת חוסר יריבות, לא התקיימו תנאים ל"הרמת מסך" ואי הוכחת עילה אישית נגדו לרבות במעמדו כנושא משרה ובעל מניות בנתבעת 1.

2. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לתשלום זכויות סוצאליות שונות בגין תקופת עבודתו בנתבעת 1 וסיומה.

בית הדין נעתר לבקשת הנתבעים להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד למתן החלטה בבקשה הנוכחית.

הרקע להגשת הבקשה

3. התובע מחזיק בחלק ממניות הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") באמצעות שרשור חברות, היינו לתובע חברה המחזיקה ב-24% מהמניות בחברת האחזקות אשר הנתבעת בבעלותה (להלן: "חברת משפחת שאייב (2003) בע"מ") הנתבע 2 הינו בעל המניות השני בחברת האחזקות (גם זאת באמצעות חברה בבעלותו), וכפועל יוצא גם בנתבעת.

4. הנתבע 2 הוא דודו של התובע.

5. התובע מחזיק בכל מניות משפחת שאייב החל מחודש 6/2013 מועד בו פוטרה אמו של התובע מהנתבעת, ובמועד זה הועברו מניותיה לתובע.

6. בין התובע לבין הנתבע 2 התנהל מו"מ ממושך באשר למכירת חלקו של התובע בנתבעת לידי הנתבע 2. הצדדים לא הגיעו לידי הסדר סופי. לתובע שולמו סכומי כסף עבור מכירת מניותיו בנתבעת, אולם לגירסתו, אין מדובר בסכומים ששולמו לו על חשבון זכויותיו כשכיר בנתבעת.

7. בחודש יולי 2016 התגלתה מחלוקת נוספת בין הצדדים בענין חלוקת דיבדנדים ו/או החזר הלוואות בעלים.

8. התובע התפטר והפסיק לעבוד בפועל בתחילת חודש 03/2016. התובע טוען כי נאלץ לעשות כן בשל התנכלות הנתבע 2 באופן אשר לא אפשר לו המשך עבודתו וזאת בנוסף לפגיעה בשכרו מחודש 10/2014, כאשר ממועד זה שולמה לו רק מחצית משכורתו לרבות תשלומי זכויות סוציאליות בחסר.

9. בכתב תביעתו טוען התובע. כי הנתבע 2 הינו הבעלים של הנתבעת ובין היתר היה אמון על תלושי השכר של העובדים, היה בעל זכות חתימה בלעדית, בעל השליטה בפועל וגרם לתובע להתפטר בגין התנהלותו.

10. לגרסתו, חוסר תום הלב הבוטה של הנתבע 2, באופן פועלו ובנסיונו להתחמק מחבות אישית על מנת להותיר את התובע בפני שוקת שבורה, יש כדי לחייבו באופן אישי בכל סכומי התביעה.

11. כן טוען התובע כי יש לחייב הנתבע 2 בחובות הנתבעת בגין "הרמת מסך", שכן מדובר בקטגוריה מיוחדת של מתקשרים ונושים, שהם עובדי החברה ונקבע כי אין הם נושים רגילים. נטען כי מוטלת על הנתבעת אחריות מוגברת לרבות חיובו של הנתבע 2 באופן אישי. נטען מפי התובע כי הנתבע 2 לא שילם לו שכר שעות נוספות, הנתבע 2 קיצץ בשכרו ומנע מתשלום הפרשות סוציאליות על מלוא שכרו וביודעין. כמו כן לא שושלמו פיצויי פיטורים לתובע. עוד מוסיף התובע כי הנתבע 2 פעל במרמה תוך שימוש במשאבי הנתבעת לצרכיו האישיים. התובע מפרט בכתב התביעה , בין היתר, כי הנתבע 2 פעל להעלמת הכנסות בשווי של עשרות מיליונים ₪ לצרכי הימורים, השתמש במשאבי הנתבעת לצרכיו האישיים, העניק הטבות למקורבים עלחשבון הנתבעת וכספיה כדי להונות את בעלי המניות, השתמש בנתבעת להלבנת הון, הנפיק תלושי שכר לבני משפחתו שלא עבדו בנתבעת וטוען לעבירות פליליות שבצע הנתבע2 כעילה להרמת מסך.(סעיף 57 לכתב התביעה) לפיכך נטען כי הנתבע 2 ניצל לרעה את האישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת– כל זאת כדי להונות גם את התובע.

12. להשלמת התמונה יצויין כי התובע תובע זכויות סוציאליות, פיצויים ועוגמת נפש בהיקף של 2,564,436 ₪.

נימוקי הבקשה בתמצית

13. הנתבעים מבקשים למחוק את הנתבע 2 מכתב התביעה וטוענים כי התובע מנסה לעשות שימוש פסול ביחסי עבודה שהתקיימו בינו "בכובעו" כעובד שכיר של הנתבעת לבין הנתבעת , כאמצעי לחץ במסגרת המו"מ שהתובע מנהל "בכובעו" כבעל מניות עם הנתבע 2.

14. לא הוכחו העילות המצדיקות הרמת מסך.

15. מדובר למעשה בתביעה בין בעלי המניות בנתבעת ולפיכך אינה בסמכות בית הדין. כל התייחסות לנתבע 2, לרבות באשר טענות התובע לאופן ניהולה של הנתבעת על ידו – דינן להמחק.

16. התובע איננו עוד "עובד" המבקש להרים מסך ההתאגדות של הנתבעת, המעסיקה אותו, כדי לתבוע אישית את בעל המניות בחברה. מדובר בתובע שהוא עצמו היה שותף במניות הנתבעת (בשרשור דרך חברות אחרות), בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה. ועל כן יש לראותו כשותף לכל המעשים והמחדלים שטען להם לאורך השנים והמוכחשים. גם מטעם זה יש לדחות גרסתו בדבר הרמת מסך.

17. נטען כי לבית הדין הסמכות לברר רק את עילת התובע בתחום דיני העבודה בכובעו כעובד שכיר בנתבעת ואין סמכות לברר את טענותיו האישיות כלפי הנתבע 2 שהינם בבחינת סכסוך בין בעלי מניות בנתבעת.

18. הנתבע 2 אינו מעבידו של התובע. אמנם הוא נושא משרה בנתבעת והינו בעל מניות, אולם אין בכך כדי ליצור זהות בינו לבין הנתבעת או עילה לתביעה אישית נגדו. גם התובע עצמו מחזיק במניות הנתבעת באמצעות משפחת שאייב בע"מ המצויה בבעלותו.

19. לא נעשה כל שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של נתבעת, ובוודאי שלא כדי להונות את התובע. לא הוכח כי נלקח סיכון בלתי סביר ביחס ליכולת הכלכלי של הנתבעת לפרוע חובותיה. לא נטען כך, והנתבעת הינה בעלת יציבות כלכלית.

20. כל העילות שהתובע מציג כסיבות להרמת מסך, אינן רלבנטיות לתביעתו, מכיוון שאינן מתקיימות בנסיבות של יחסי העבודה שבין הצדדים.

21. לפיכך טוענים הנתבעים כי יש למחוק התביעה האישית נגד הנתבע 2 על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה.

תגובת התובע לבקשה בתמצית

22. בפתח תגובתו של התובע, טוען התובע כי כל הסעיפים אשר מבקשים הנתבעים למחוק מכתב התביעה, הם הסעיפים המקיימים את עילת "הרמת המסך", הם המהווים הבסיס לסיום יחסי עבודה בין הצדדים.

23. הנתבע 2 טוען טענות עובדתיות בבקשתו מבלי שהגיש תצהיר תומך או ראיה אחרת. מדובר בטענות עובדתיות סותרות, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.

24. התנהלות הנתבע 2 במהלך ניהול הנתבעת הכוללת ביצוע עבירות חמורות, בין היתר, קיפוח יתר בעלי המניות, הינן העילות שהובילו את התובע להתפטר בדין מפוטר.

25. הנתבעת לא חלקה על העובדה כי הדירקטור היחיד בנתבעת הינו הנתבע 2 והוא זה השולט בשותפות באופן מלא (סעיף 11 לתגובה).

26 הנתבעת באמצעות בא כוחה, מודה במכתבה (נספח 11 לכתב התביעה) כי עד לחודש 06/2013 התובע לא היה שותף או בעל מעמד בנתבעת אלא עובד שכיר.

27. התובע מעולם לא היה שותף של נתבע 2 וכל העסק נוהל בשליטתו הבלעדית של הנתבע במשך כל שנות עבודתו של התובע כשכיר בנתבעת.

28. משנת 2014, הנתבע 2 ניצל את מעמדו בנתבעת והטיל לחץ על התובע כדי להכתיב לו את תנאי מכירת חלקו במניות "בנזיד עדשים".

29. עוד מוסיף התובע, כי בידיו ראיות המוכיחות את העבירות המשליכות באופן ישיר על זכויותיו בהיותו עובד , לאור פיצול שכרו ב אופן פיקטבי ושכר המדווח ושאינו מדווח, ולאור נסיבות סיום עבודתו. התובע מפנה לציטוטים מתוך תמליל אשר לגרסתו ניתן להסיק על התנהלות בלתי חוקית ובלתי תקינה של הנתבע 2.

כן טוען התובע כי על פי האמור בתמליל, התחייב הנתבע 2 לשלם לו את כל אשר מגיע לו על פי דין, היינו מדובר בהתחייבות אישית של הנתבע 2 כלפי התובע, הכולל התחשבנות גם ביחס לשכר התובע אשר שולם ולא דווח באופן חוקי.

תשובת הנתבעים

30. בתשובת הנתבעים לתגובת התובע חוזרים הנתבעים על טענותיהם בבקשה, ומוסיפים כי מדובר בטעון משפטי בעניין חוסר עילה להגשת תביעה אישית ולהרמת מסך. אין מדובר בטענות עובדתיות ולפיכך לא נדרש לצרף תצהיר לבקשה. כמו כן, בניגוד לטענת התובע, הבקשה אינה לסילוק התביעה שבכותרת על הסף, אלא למחיקת חלקים שאינם רלבנטיים לעילות התביעה, קרי, תביעה אישית בדיני עבודה כנגד מי שאינו מעסיק (כולל "הרמת המסך"), וטענות מבישות לגבי התנהלות הנתבע 2 מחוץ למישור יחסי עבודה.

הבקשה לתיקון כתב התביעה

31. הנתבעים מבקשים למחוק מספר סעיפים מכתב התביעה בטענה כי הינם מבישים, ועלולים להפריע או לסבך הדיון.

32. המבקשים מבקשים למחוק את סעיף 12 לכתב התביעה, שכן אינו עוסק ביחסי עבודה שבין הצדדים לתיק, אלא מהווה האשמות קשות כלפי הנתבע 2 שאינן קשורות עם זכויות התובע כעובד.

33. הנתבעים מבקשים מבית הדין להורות על מחיקת סעיף 21 לכתב התביעה המהווה לטענתם אוסף של השמצות אישיות נגד הנתבע 2, השמצות שקריות שאין להם כל נגיעה למחלוקות הנדונות בתיק, והמוכחשות לגופם מכל וכל.

34. כמו כן, מבקשים הנתבעים מבית הדין להורות על מחיקת סעיף 57 (ז' עד יב') מאותן סיבות שפורטו לענין סעיף 21 לכתב התביעה.

35. בית הדין מתבקש להורות על מחיקת סעיף 68 בכתב התביעה בטענה כי האמור בו נכתב בחוסר תום לב. הם מפנים למכתב שכתב ב"כ התובע לנתבעת מיום 14.6.16, כ-4 חודשים לאחר התפטרות התובע (נספח 9 לכתב התביעה) ובו הציג התובע מצג עובדתי שונה בתכלית מזה הנטען בכתב התביעה – ולפיו כלל לא התפטר מעבודתו (סעיף 69.2 לבקשה).

תגובת התובע לבקשה לתיקון כתב התביעה

36. לגרסתו מדובר בסעיפים המקימים את התשתית העובדתית והמשפטית ל"הרמת מסך" כנגד הנתבע 2. התובע מפנה לנספח 3 לכתב התביעה כשאין דרישה למחיקתו, אך ישנה התייחסות לכל הסעיפים אשר הנתבעים מבקשים למחוק מכתב התביעה.

37. התובע טוען בתשובתו , כי כל הסעיפים שמבקשים הנתבעים למחוק מכתב התביעה , הינם רלונטים להוכחת גירסתו, כי היה זכאי להתפטר בדין פיטורים, וכי לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. מדובר בסעיפים שיש להם זיקה להתיידנות בין הצדדים ולרלוונטיות להקשר בו הועלו.

38. התובע מפנה לפסיקה לפיה, סילוק על הסף ינתן ביד קמוצה ובמשורהבלבד.

39. המבקשים חזרו בתשובתם על הטענות שהעלו בבקשה.

ההכרעה

40. לאחר עיון בטענות הצדדים ובשלב זה, טרם הוגש כתב הגנה לתיק וטרם נשמעו ראיות בתיק, בית הדין בדעה, כי אין מקום להעתר לבקשת המבקשים למחיקת התביעה נגד נתבע 2. מדובר בטענות הצדדים המצריכות ראיה. שני הצדדים אינם חולקים על העובדה כי קיימת מחלוקת עובדתית ומשפטית כאחד.

41. נגד הנתבע 2 נטענו שלל טענות בקשר עם העסקה לכאורה שלא כדין, הפרת חובת תום הלב בפרט כלפי התובע, תוך הפרת הוראות דין שונות, הפרת התחיבויות אישיות, מעמדו כממלא תפקיד מרכזי בנתבעת והתנהלותו כתנאי לחיובו האישי, וכן טענות בדבר הרמת מסך .

42. טענות אלה ,לכאורה, עשויות לשמש בסיס להטלת אחריות אישית גם ללא קשר לעילת הרמת המסך. יובהר , כי בשלב מקדמי זה לא ניתן להכריע בשאלה האם קיימת עילה לחיובו האישי של הנתבע 2 לרבות חיובו מכח עילת "הרמת מסך". לדעתי, יש מקום לבחון את כל הדברים לאשורם - עובדתית ומשפטית- במהלך ניהול המשפט לגופו, לאחר שיוגש כתב הגנה, בו תתגלה גירסת הנתבעים, יבחנו מלוא הראיות וישמעו מלוא העדים. בשלב ראשוני כאמור, אין להכריע בשאלות כבדות משקל אלה.

43. כאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה,כי התובע ישכיל להוכיח תביעתו, אין לנעול בפניו את דלתות בית הדין.

44. למען הסר ספק, נבקש להדגיש, כי אין במסקנה זו כדי להביע עמדה באשר לטענות כנגד הנתבעים וביחס לסיכויי התביעה נגדם. כמו החלטה זו ניתנת לאחר שבית הדין ער לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בין היתר בנושאי המחלוקת בבקשה זו שנפסקו לאחר שמיעת ראיות.(בר"ע 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ – אדמריאם נאגוס (מיום 13/11/2016) : וכן ע"ע 9912-04-14 אולגה פטרמן ואח' – רימדן ואח' (מיום 29/9/2016, פורסם בנבו). פסיקה התומכת במסקנתנו, כי יש תחילה לשמוע ראיות ולהוכיח העובדות הנוגעות לעילות התביעה לרבות התנהלות בעלי מניות או נושאי משרה שיש בהן להצדיק חיובם האישי, וכי מדובר במקרה חריג של שמוש לרעה במסך ההתאגדות.

45. לפיכך הבקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה נגד נתבע 2 – נדחית.

46. ובאשר לבקשה למחיקת סעיפים בכתב התביעה – בקשה זו מתקבלת בחלקה, שכן יש בה משום תיאור מצב עובדתי ומשפטי ללא צרוף ראיה לכאורה ושאין בתאורים הנ"ל משום רלוונטיות למחלוקות שבין הצדדים.

47. לפיכך, יש למחוק סעיף 12, סעיף 21 א-יג, סעיף 57 ז-י וסעיף 68.

48. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן ללא הסעיפים הנ"ל עד 20/7/17 במסירה אישית לב"כ הנתבעים.

49. הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום.

50. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ז, (16 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.