06 נובמבר 2019

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. לבית הדין הוגשה תביעת מר יחזקאל שאייב (התובע) כנגד חברת אווניו מרכז קונגרסים ואירועים בע"מ (הנתבעת) וכנגד מר חנן לוי (הנתבע) בעל מניות בנתבעת באמצעות שרשור חברות. התביעה, היא על סך 2,564,436 ₪ בגין הפרשי שכר וזכויות שונות הנובעות מיחסי עבודה וסיומם.

2. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד ובה עתרה לחיוב התובע בסך 706,459 ₪ בין השאר בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות, השבת סכומים שניתנו למר שאייב כהלוואה, שימוש ללא היתר ברכב ותשלומים ששולמו ביתר לטענתה.

3. הנתבע הוא דודו של התובע. הנתבע ואמו המנוחה של התובע הקימו חברה, מאוחר יותר הצטרפה אליהם אחותם הנוספת. הבעלות בחברה השתנתה לאורך השנים, בין השאר הוקמו חברות והן הפכו לבעלות הנתבעת. התובע באמצעות חברה שבבעלותו מחזיק ב – 24% ממניות חברת חנן לוי אירועים בע"מ (החברה האם של הנתבעת) הנתבע מחזיק ביתרת המניות (גם כן באמצעות שרשור חברות). פירוט המהלכים התאגידיים והרכב הבעלות פורטו בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי וצורף כנספח 1 לכתב ההגנה שכנגד. עד שנת 2013 החזיקה אמו המנוחה של התובע בבעלות בנתבעת ולאחר פטירתה הועברה הבעלות אל התובע (באמצעות חברת משפחת שאייב בע"מ, שבבעלותו). הסכסוך בין הצדדים הוא סכסוך רחב הנוגע גם להתמחרות ולרכישת הנתבעת. בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים אזרחיים: ת"א 30860-04-18, ת"א 62407-09-17 ו- פש"ר 54711-05-17 שנמחק.

4. בנוסף להיותו בעל מניות יחיד בחברת משפחת שאייב בע"מ, התובע גם עבד באולם האירועים שכיום הוא בבעלות הנתבעת. בשנת 2016 נותקו יחסי העבודה בין הנתבעת לתובע, הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע התפטר והאם עשה כן בדין מפוטר וכן ביחס למועד בו נותקו היחסים, בנוגע להיקף עבודתו, גובה שכרו ובשאלה מה היא תקופת העבודה.

5. לבקשת הצדדים עוכבו ההליכים בפני בית הדין, על מנת שיתאפשר להם לנהל משא ומתן והליך גישור במטרה ליישב את כל המחלוקות בינם (החלטה מיום 18.10.18). לבקשת התובע חודשו ההליכים, לאחר שלטענתו הגיעו הצדדים למבוי סתום במשא ומתן (החלטה מיום 07.05.19).

6. במסגרת ההליכים המקדמיים הגיש כל אחד מן הצדדים תצהיר גילוי מסמכים וכן בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, נדון תחילה בבקשת הנתבעת ולאחר מכן בבקשת התובע. לשם הנוחות יקראו הצדדים התובע, הנתבע והנתבעת (וביחד הנתבעים).

7. בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים יתבקש יאפשרו דיון יעיל .

"46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

8. תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי , כמו גם לייעל הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים פתוחים". עיקרון הגילוי, דורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע. כבר נפסק כי "המשפט עומד על האמת. גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור" רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה – עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2) 516). וגילוי המסמכים, נועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולהיערך בהתאם. עם זאת, אין הזכות הזו בלתי מוגבלת.

9. בבואו להכריע אילו מסמכים יש למסור לעיונו של צד להליך, תחילה בוחן בית הדין את הרלוונטיות של המסמכים להכרעה בסכסוך שלפניו. הרלוונטיות נבחנת הן במובנה הצר - הזיקה בין גילוי החומר המבוקש לטענות המבקש בהליך העיקרי, ובמובנה הרחב – האם הגילוי יתרום לקיום הליך יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך. לאחר שקבע בית הדין, כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים יאזן בין אינטרסים שונים, של הצדדים המתדיינים ושל של צדדים שלישיים. כך תאוזן ההכבדה על הצד המגלה אל מול התועלת לצד המבקש, תיבחן תרומת הגילוי לגילוי האמת,לעשיית צדק וליעילות ההליך המשפטי, ייבחן נזק למי מהצדדים או לצדדים שלישיים. בית הדין לא יאפשר לגילוי המסמכים להפוך ל"מסע דייג" בו הצד המבקש מנסה לגלות מידע שלא בהכרח מבסס את תביעתו. ר' מדינת ישראל – נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, (28.03.07), ע"ע 129/06 טמבור– אברהם אלון, (7.5.06); (ארצי) 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA (7.3.13). ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים – יהודה פלצ'י, (21.9.2010); ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות -עיזבון המנוח טלי אורן בלזר, (27.1.11).

10. בקשת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים:

א. הנתבעים מבקשים לעיין ב"כל ההקלטות ו/או תמלילי כל ההקלטות שביצע המשיב או שבוצעו מטעם המשיב (בין אם בוצעו בסתר ובין אם לאו), ושמצויות בשליטתו או בחזקתו של המשיב ו/או מי מטעמו, של שיחות טלפון ו/או שיחות פרונטליות ו/או אחר, שבהן השתתפו מי מהמבקשים ו/או מעובדיהם ו/או מי נציגיהם ו/או מי מטעמם, וכן של כל ההקלטות של צדדים שלישיים ככל שאלה מתייחסות למי מהמבקשים ו/או למי מנציגיהם ו/או לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים. להסרת ספק, יש להורות בכל מקרה, לצרף לתמלילים את ההקלטות עצמן."

מדובר בבקשה רחבת היקף וחסרת מסוימות, אשר בחלקה עשויה לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים. לא נומק כנדרש מדוע ההקלטות, ככל שיש כאלו, רלוונטיות לסכסוך הנדון בפנינו. יתרה מזאת התובע מסר תמלילי הקלטות כמפורט בתגובתו לבקשה (סע' 22 א-ג) וציין כי ככל שנשמטה הקלטה ימסור גם אותה.

עם זאת, בפסיקת בתי הדין נקבעו כללים להגשת הקלטות: "דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו." בפסק הדין נקבעו גם חריגים ל"דרך המלך". ע"ע(ארצי) 36076-06-10 י. קל-לי תעשיות בע"מ - דמיטרי מלי, (09.12.10).

בענייננו התובע הגיש תמלילי שיחות ללא ההקלטות שאותן הקליט, ולא הראה כל הצדקה להגשת הראיות שלא בדרך המלך. לאור זאת על התובע להגיש את הקלטות השיחות שאת תמלילן הגיש בנוסף על תמללי השיחות שהוגשו. ההגשה תעשה בהתאם להוראות הדין.

ככל שיש בידי התובע כל הקלטה נוספת הרלוונטית להליך, תוגש גם היא מתומללת וערוכה כדין.

הקלטות השיחות ותמלילים נוספים יוגשו עד ליום 01.12.19.

ב. "העתקי כל המסמכים שנוגעים לפעילות השוטפת של הנתבעת ו/או לפעילות הצדדים לתיק זה בקשר עם החברה ו/או ליחסי העבודה בינם, שהמשיב נטל מאת החברה ו/או הכין מהם העתק ו/או מחזיק בשליטתו או בחזקו ללא קשר לדרך בה הגיעו לידיו".

הבקשה היא בקשה כללית וחסרת מסוימות. גם נימוקי הנתבעים נטענו בכלליות, לטענתם המסמכים נחוצים על מנת להוכיח את התנהלותו השוטפת של התובע בחברה. "התנהלותו השוטפת של התובע בחברה" אינה עילת תביעה, נזכיר כי יש להוכיח זיקה בין החומר שגילויו מבוקש לבין טענות התובע בהליך העיקרי, וזאת לא נעשה.

הבקשה נדחית.

ג. "העתקי כל המכתבים שהמשיב שלח (בעצמו ו/או באמצעות משפחת שאייב 2003 בע"מ ו/או באמצעות באי כוח המשיב או החברה הנ"ל), לצדדים שלישיים החל מיום 21.02.16 ואילך, הכוללים התייחסות למי מהמבקשים ו/או למי מעובדיהם ו/או למי מנציגיהם ו/או למערכת היחסים שבין מי מהם לבין המשיב. זאת לרבות ( אך לא רק) מכתבים לבנקים, לאיירפורט סיטי בע"מ, לקשת קונגרסים בע"מ, לקרובי משפחה של הנתבע ולרשויות."

לטענת הנתבעים מכתבים אלו שנשלחו במסגרת קמפיין הכפשה שמנהל התובע כנגדם יראו את התנהלותו של המשיב ויחשפו את המניע האמתי להתנהלותו הכוללת. מעבר להיותה של הבקשה כוללת וחסרת מסוימות, המסמכים הנדרשים בסעיף זה אינם רלוונטיים למחלוקות שבפני בית הדין.

בפני בית הדין מתבררת תביעת התובע לזכויות להן הוא זכאי לטענתו בשל יחסי העבודה בין הצדדים ותביעת התובעת שכנגד להשבת סכומים אשר שולמו לתובע. אין רלבנטיות למסמכים המבוקשים נוכח העילות שנתבעו.

הבקשה נדחית.

ד. "העתקי דוחות מס הכנסה של המשיב מהתקופה שמיום 31.12.06 ועד ליום 31.12.09, אשר במהלכה סיפק לחברה שירותים כספק עצמאי במסגרת פעילותו בחברת ספיר ש.ב. אירועים בע"מ וכן את דוחות המס השנתיים של חברת ספיר בגין השנים 2009-2006. "

התובע טוען לרצף תעסוקתי בנתבעת מאז 01.11.1994 , לטענתו ההעסקה באמצעות חברות שונות אינה קוטעת את רצף העסקתו שכן החברות כולן היו בבעלות הנתבע ולמעשה הוא עובד ב"אותו מקום עבודה" משך השנים. הנתבעת לעומת זאת, טוענת כי התובע הועסק על ידי חברות שונות שאינן קשורות עמה ואף היה עצמאי בחלק מהזמן וסיפק לה שירותים באמצעות חברת ספיר ש.ס. אירועים שבבעלותו. ועל כן לא ניתן לקבל טענתו לרצף העסקה.

המסמכים המבוקשים בסעיף זה רלוונטיים ונחוצים לשם הכרעה בשאלה האם התובע הועסק על ידי חברת ספיר ש.ס. אירועים בע"מ בשנים 2009-2006. שאלה זו רלוונטית להכרעה בשאלת רציפות ההעסקה. על המשיב למסור את דוחות המס שלו לשנים 2009-2006 והוא רשאי למחוק כל פרט אישי למעט המידע בדבר הגוף אשר משלם את שכרו. התובע ימסור אף את דוחות המס של החברה לשנים אלה מהם ניתן ללמוד האם החברה מעסיקה אותו, גם מדוחות אלה רשאי התובע למחוק פרטים שאינם נוגעים לשאלת זהות המעסיקה.

התובע מתייחס להתיישנות הדוחות, ולחובה לשמור דוחות מס הכנסה למשך שבע שנים בלבד. נזכיר כי " תביעה על עצם קביעת הסטטוס של עובד וההשלכות הכספיות הנובעות מכך ככלל, לא תידחה מפאת טענת ההתיישנות, גם אם מערכת היחסים בין העובד והמעביד החלה שנים רבות לפני הגשת התביעה. כללי ההתיישנות יבחנו לאור העילות הנובעות מיצירת הסטטוס החדש. כך למשל: תביעה לפיצויי פיטורים נוצרת עם סיום יחסי העבודה וכללי ההתיישנות יבחנו מאותו מועד. כך גם אם העובד היה זכאי לתוספת שכר כלשהי כתוצאה מקביעת מעמדו כ"עובד", כי אז יחולו כללי ההתיישנות באופן שאותו עובד יהא זכאי לאותן תוספות שבע שנים לאחור ממועד הגשת התביעה." (ע"ע (ארצי) 1616/04 פיליפ טיברמן - מקורות חברת מים בע"מ, (08.01.06). כלומר ישנה אבחנה בין קביעת המעמד שהיא בעלת אופי הצהרתי לבין הזכאות לסעד כספי, הנובעת מהגדרת המעמד, עליה חלה התיישנות לפי דין.

על התובע למסור לעיון הנתבעים את המסמכים שעיון בהם התבקש בסעיף זה. ככל שאין בידי התובע את המסמכים המבוקשים, כפי טענתו בסעיף 22 יח' לתגובה, יצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.

ה. העתקי חשבוניות או קבלות שהוצאות ע"י המשיב ו/או בא כוחו ו/או מי מטעמו, בגין שני תשלומים ששולמו לו במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, במהלך חודש אפריל 2016 – תשלום אחד בסך 250,000 ₪ ותשלום שני בסך 150,000 ₪."

הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהתובע קיבל את הסכומים הנ"ל מאת הנתבעים, המחלוקת היא בשאלה – בשל מה שולמו סכומים אלה. לטענת הנתבעים, הסכומים שולמו לתובע במהלך המשא ומתן בין הצדדים תוך הסכמה שהם ישמשו תשלום מתוך ההסדר העתידי שיוביל לסיום המחלוקות הן כשכיר והן כבעלים בנתבעת. (סע' 14 לבקשה) התובע טוען כי הסכומים שולמו בגין הפרשי שכר.

מסמכים המעידים על סיווג התשלום רלוונטיים לתביעה אלא שמטיעוני התובע עולה שהוא לא הפיק חשבונית בגין קבלתם משום שהצדדים חלוקים בשאלה מה טיבם של תשלומים אלה. ככל שכך הדבר יצהיר התובע כי אין ברשותו קבלות וחשבוניות בגין תשלומים אלה, בתצהיר ערוך כדין.

11. התובע מבקש לגלות לו 17 מסמכים , נתייחס להלן לבקשתו:

א. הסכמי עבודה שנחתמו בינו ובין הנתבעת ו/או כל חברה מטעמה אשר העסיקה אותו בתקופת העבודה הנטענת. וכן ההסכמים העסקיים בין החברות. לטענת התובע מסמכים אלה רלוונטיים ונחוצים להוכחת רציפות תעסוקתית באותו מקום עבודה על ידי מעסיקות שונות, לטענתו כולן בשליטת הנתבע (סע' 6 לבקשה).

מובן מאליו שהסכמי עבודה, רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים ובפרט שישנה מחלוקת בנוגע לתקופת העבודה. אלא שהנתבעים טוענים כי בכל תקופת ההעסקה לא נחתם הסכם העסקה בין הנתבעת לתובע (סע' 30-28). הנתבעת מודה למעשה כי לא קיימה חובתה על פי דין למסור לתובע הודעה על תנאי עבודה גם לא על דרך של חתימה על הסכם העסקה. התובע, שהיה בעל מניות בנתבעת, לא טען כי נחתם עמו הסכם העסקה. מיותר לציין כי לא ניתן למסור לתובע מסמך שאינו קיים.

משכך, הנתבעים יצהירו על העדרם של חוזי עבודה בתצהיר ערוך כדין.

ב. פנקס חופשה. אין חולק שפנקס החופשה רלוונטי למחלוקת לפנינו, גם אין חולק שמעסיק רשאי לנהל את פנקס החופשה באמצעות תלושי השכר. לטענת הנתבעים, תלושי השכר הועברו לידי התובע (ככל הנראה כוונתם שהועברו בזמן אמת) וכן צורפו כנספח 3 לכתב התביעה שכנגד.

לכתב התביעה שכנגד צורפו 13 תלושי שכר כנספח 3, לא ניתן לראות בתלושים אלה גילוי של תלושי השכר הכוללים פנקס חופשה.

על הנתבעים למסור לידי התובע את מלוא תלושי השכר בשבע שנות העבודה האחרונות.

ג. הסכמי הלוואה וכרטסת הלוואות. מסמכים אלה רלוונטיים להכרעה במחלוקת לפנינו ובפרט לבירור טענת הנתבעים כי הלוו לתובע סכומי כסף אותם השיב באופן חלקי בלבד. לטענת הנתבעים בתגובתם (סע' 36-34), הסכמי ההלוואה נמסרו כנספח 6 לכתב התביעה שכנגד.

נספח 6 הנ"ל הוא צילום של דו"ח תנועות בחשבון בנק ובו מצוינות מספר העברות שחלקן נקראו "הלוואה חזי" או "הלוואה חזי מושאיב" "העברה לחזי" וכו', פרטי הבנק והחשבון הושחרו.

תלושי השכר שצורפו כנספח 3 מלמדים על קיזוז החזר הלוואה משכרו של התובע, אך כאמור מדובר בחלק מתלושי השכר ולא ניתן ללמוד מהם האם היו החזרים נוספים או כל פרט נוסף. אין מדובר במסמכי הלוואה מסודרים או בחוזה המסדיר את גובה ההלוואה ואת הסכמת התובע לקבל הלוואה ולהשיב את הכסף ואף לא את פירוט סדר התשלומים. בנוסף, לא ניתן ללמוד מן החומר שהוגש את הפרטים הנוגעים להלוואה

ככל שישנו חוזה הלוואה, אסמכתאות על העברת כספי ההלוואה הנטענת, אסמכתאות על השבת הכספים - יש להגישם לעיון התובע בצורה מסודרת וברורה. ככל שאין בנמצא מסמכים אלו יצהירו על כך הנתבעים בתצהיר ערוך כדין.

ד. פירוט כל החברות הבנות, הנכדות או כל חברה אשר מוחזקת בעקיפין או במישרין על ידי המשיבים ואשר דרכן הועסק המבקש.

אין חולק שמידע זה פורט בסעיף 16 לכתב ההגנה (סע' 40-35 לתגובה). בהסבריו מבקש התובע כי ימסרו לידיו כל הסכמי ההתקשרות בין הנתבעים והחברות המנויות בסעיף 16 לכתב ההגנה על מנת להוכיח כי כל החברות היו בשליטת הנתבע . התובע לא הסביר כנדרש מדוע מידע זה רלוונטי להוכחת תביעתו.

ככל שהתובע מבקש לדעת מי היו בעלי החברות, באפשרותו להוציא נסח רשם החברות.

הבקשה נדחית.

ה. כל הפרוטוקולים ו/או החלטות האסיפה הכללית, בעלי המניות והדירקטוריון משנת 2006 ועד למועד סיום עבודת המבקש וזאת בכל אחת מהחברות אשר העסיקו אותו בתקופה הנטענת בכתב התביעה.

התובע טען בכלליות כי מסמכים אלה יועילו להוכחת רצף תעסוקתי, מצאנו שלא לקבל טענה זו בפרט שלא פורטה ונומקה. דרישת התובע היא רחבת היקף וחסרת מסויימות לא נומק כיצד הפרוטוקולים רלוונטיים להוכחת רצף.

מדובר בבקשה כללית לחשיפת מסמכים רבים ללא כל פירוט שהיענות לה תטיל נטל בלתי סביר על הנתבעים. יתרה מכך בתגובתה (סע' 42) ציינה הנתבעת שמרבית המסמכים גולו למבקש במסגרת ההליכים המקבילים, ועל כן הבקשה מתייתרת.

הבקשה נדחית.

ו. מסמכי ההתאגדות של החברת דרכן הועסק המבקש. המבקש טוען כי מסמכים אלו נחוצים להוכחת טענת הרצף התעסוקתי.

הבקשה נדחית מאותם טעמים שנדחו הבקשות בסעיפים ד' ו-ה' לעיל. המסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים המתבררת בבית הדין לעבודה. יתרה מכך בתגובתה (סע' 42) ציינה הנתבעת שמרבית המסמכים גולו למבקש במסגרת ההליכים המקבילים, ועל כן הבקשה מתייתרת.

הבקשה נדחית.

ז. תקנוני החברות הן בנוסח עדכני הן בנוסח הקודם, לרבות הסכמי מייסדים של החברות שהעסיקו את המבקש. לטענת התובע מסמכים אלה יוכיחו את קיומו של רצף תעסוקתי ויעזרו להוכיח העילות להרמת מסך. לעניין רצף תעסוקתי כבר התייחסנו בדברים לעיל, לא הובהר מה רלוונטיות המסמכים להוכחת עילת הרמת מסך, אין די באמירה כללית שהמסמכים יעזרו להוכיח עילה.

יתרה מכך בתגובתה (סע' 42) ציינה הנתבעת שמרבית המסמכים גולו לתובע במסגרת ההליכים המקבילים, ועל כן הבקשה מתייתרת.

הבקשה נדחית.

ח. פרוטוקולים ו/או החלטות הנוגעות להעברת הבעלות מחודש 06/2016 למבקש. לטענת התובע מסמכים אלה יוכיחו כי הנתבע נותר בעל שליטה המוחלט בנתבעת.

התובע לא הסביר מדוע העברת הבעלות מאמו המנוחה אליו, רלוונטית להוכחת טענותיו בדבר יחסי עבודה. הוכחת שליטתו של הנתבע בחברות אינה רלוונטית לבירור השאלות הנוגעות להעסקת התובע ושנויות במחלוקת. נסח רשם החברות מפרט את הבעלות בנתבעת ובחברות המחזיקות במניותיה ודי בו על מנת לראות מי הוא או הם בעלי השליטה בנתבעת. מסמכים אלה אינם רלוונטיים להליך בפנינו, מדובר במידע הקשור להתנהלות התאגידית של הנתבעת והנתבע ולא לעניינים הקשורים ביחסי העבודה בין התובע לנתבעת.

גם בנוגע למסמכים אלה נטען כי מרביתם גולו לתובע במסגרת ההליכים המקבילים, ועל כן הבקשה מתייתרת.

הבקשה נדחית.

ט. אישור תשלום דמי טיפול ו/או חברות בהתאחדות גני האירועים והאולמות. התובע לא הצביע על רלוונטיות מסמכים אלו לתביעתו, בפרט שאין חולק שצווי ההרחבה בענף חלים על הנתבעת. הנתבעת הגישה אישורים על תשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות בעלי אולמות, גני אירועים בישראל ע"ר לשנים 2016 ו-2017 (נספח 1 לתגובה).

הבקשה נדחית.

י. כל מסמך אשר התובע חתם עליו ו/או נדרש לחתום על ידי התובעים או מי מטעמם. מדובר בבקשה לא מסוימת והתובע לא נימק כיצד גילוי המסמכים המבוקשים בסעיף זה, רלוונטי לביסוס טענתו בתביעה כנגד החברה.

הבקשה נדחית.

יא. אישור רו"ח מטעם הנתבעת על אופן דיווח רכב הטיוטה כלפי רשויות המס. בקשה לגילוי מסמכים ענינה בגילוי מסמכים המצויים בידי או בשליטת צד. המשיבה טוענת כי אין בידיה מסמך כמבוקש לכן מדובר בהכנת מסמך.

המבקש טוען מחד כי הרכב נרשם על שמו ומאידך מבקש לראות האם דיווחו על הרכב כרכב חברה. התובע עושה שימוש ברכב כבר מספר שנים. הבעלות הרשומה מופיעה על מסמכי הרכב והמבקש יכול ללמוד על שם מי נרשם הרכב. כמו כן בתלושי השכר , אותם הורינו לנתבעים למסור לתובע, ניתן לראות כיצד נוכה מס בגין הרכב משכרו של התובע. כמו כן המבקש לא נימק כנדרש מדוע מסמכים אלה רלוונטיים לתביעתו בפני בית הדין.

הבקשה נדחית.

יב. טופס 161. במכתב מאת בא כוחו שנשלח אל הנתבעת ביום 14.06.16 טען התובע כי יחסי העבודה לא הסתיימו כי הוא לא התפטר ולא פוטר (ר' ציטוט בסע' 53 לתגובה). הצדדים חלוקים בשאלת מועד וסיבת סיום היחסים בינם. לטענת הנתבעת בשל כך לא הופק טופס 161 עבור התובע. לא ניתן להורות על גילוי מסמך שאינו קיים, במסגרת צו לגילוי מסמכים.

יתרה מזאת, כל עוד לא הוכרעה שאלת מועד סיום היחסים לא ניתן להפיק את הטופס.

הבקשה נדחית.

יג. העתק מתלושי שכר של משפחת הנתבע שהופקו בין השנים 2016-2010, כלתו, חתנו, אחותו ובתו. לטענת התובע החברה שילמה שכר לבני המשפחה על אף שלא עבדו בפועל.

לטענת התובע תלושים אלה יוכיחו את התנהלות של הנתבע ואת השימוש שעשה בכספי החברה שלא כדין.

בעניין פלצ'י , נקבעו הנחיות להכרעה במקרים בהם נוצר מתח בין הוראות תקנה 46(א) לבין הזכות לפרטיות. בין היתר, נקבע כי "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים". ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010).

לאחר ששקלנו את נחיצות המסמכים הוכחת עילות התביעה בעניין המונח לפני בית הדין לעבודה, הגענו לכלל מסקנה כי בענייננו אין הצדקה להורות על העברת העתק מתלושי השכר אשר יפגעו בפרטיותם של צדדים שלישיים. אך הנתבעים יגישו תצהיר ערוך כדין בו יודיעו האם הופקו תלושי שכר לבני משפחת הנתבע: כלתו, אחותו, חתנו, אחיינו ובנו, הדבר רלוונטי שכן קיימת עילת תביעה שעניינה הרמת מסך.

יד. דוחות כספיים ומאזנים ביחס למשיבה 1 ולחברות הבנות /נכדות. לטענת התובע מסמכים אלה נחוצים לשם הוכחת עילת הרמת מסך וחיובו האישי של הנתבע. התובע טוען כי הלוואה שנטל הנתבע על מנת להזרים כספים אל החברה מבססת עילה להרמת מסך.

בתגובתה (סע' 42 וכן 44.3) ציינה הנתבעת שמרבית המסמכים גולו למבקש במסגרת ההליכים המקבילים המתקיימים בין הצדדים.

ככל שקיימים מסמכים ספציפיים נוספים בעניין זה שלא הועברו, הם יוגשו בהודעה נפרדת ותינתן לגביהם החלטה.

טו. תלושי שכר של התובע לכל הפחות ל-7 שנות העבודה האחרונות. תלושי שכר נחוצים לבירור המחלוקת ועל הנתבעים למסור העתק תלושי השכר של שבע שנות העבודה האחרונות לידי התובע.

טז. מכתב אישור העסקה – מסמך זה אינו מצוי בידי הנתבעים שכן מועד סיום יחסי העבודה שנוי במחלוקת. בהעדרו של מסמך זה לא ניתן להורות לנתבעים למסור אותו לעיון התובע.

הבקשה נדחית.

יז. תיק עובד של התובע – הנתבעים מסכימים להעברת התיק לעיונו של התובע על אף שלטענתם כבר נמסר לעיונו, הבקשה מתקבלת.

13. סיכומו של דבר

המסמכים יועברו מכל צד למשנהו עד ליום 01.12.19.

14. לאור תוצאת הדברים, כל צד יישא בהוצאותיו בבקשה.

15. כל צד יודיע מספר העדיםשהוא מבקש להעיד בתיק זה. הודעה תוגש עד ליום 17.11.19. לא תוגש הודעה עד למועד זה, יקבע בית הדין את מספר העדים בהתאם לשיקול דעתו.

ניתנה היום, ח' חשוון תש"פ, (06 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.