1. בפני בקשת התובע להתיר את המצאת כתב התביעה שהגיש, אל מחוץ לתחום המדינה, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
2. הנתבעים, אליהם מבקש התובע להמציא את כתב התביעה, הם, על פי הנטען, שני אזרחי ישראל תושבי קנדה המתגוררים בקנדה מזה 50 שנה ומחזיקים גם באזרחות קנדית. הנתבעים הם אחים, קרובי משפחה של התובע.
3. לטענת התובע, הוא סיכם עם הנתבע 1, בעל פה, כי ירכז ויוביל את הטיפול הנדרש לצורך רישום, בלשכת רישום המקרקעין, של זכויותיו של הנתבע 1 במקרקעין אותם רכש, תוך הפעלת כל הגורמים המקצועיים שיידרשו לצורך כך. לטענת התובעת, ביולי 2002, בעת ביקורו בארץ, סיכם עם הנתבע 1 כי תמורת עבודתו יקבל סך כספי השווה ל-25% משווי המקרקעין. מאוחר יותר, כך לטענת התובע, החליט הנתבע 1 לצרף את אחיו, הנתבע 2 "כשותף עסקי במקרקעין לצורך מימון ההליכים המשפטיים הנדרשים". במסגרת זו, מוסיף וטוען התובע, אף התקשרו הוא והנתבע 2, במסגרת ביקור שערך זה האחרון בישראל, בהסכם עם עו"ד.
4. לטענת התובע, עם סיומו המוצלח של הפרויקט ולאחר 14 שנות טיפול ביקש מהנתבעים את הוצאותיו וכן את הסכום שהובטח לו כשכר טרחתו. לטענתו, הנתבעים שילמו את הוצאותיו אולם התכחשו להסכם הנטען בדבר שכר טרחתו והיו מוכנים לשלם לו סך של 10% משווי המקרקעין בלבד וגם זאת רק לאחר מכירת המקרקעין.
5. מכאן תביעתו זו נגדם, העומדת על סך של 1,190,000 ₪, שעילתה, כאמור, אי קיום ההסכם שנכרת ביניהם ביחס לתשלום שכר טרחתו בגין הפרויקט שביצע עבורם להכשרת רישום שטח שבבעלות הנתבע 1, במרשם המקרקעין.
6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר התומך בה וכן בכתב התביעה שהמצאתו מתבקשת, הגעתי למסקנה שיש להעתר לבקשה.
7. בהתאם להלכה הפסוקה, בבואו להכריע בבקשה לפי תקנה 500, נדרש בית המשפט לשלושה שלבי בחינה (רע"א 9328/12 נירימליק נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (21.4.13)) :

"בשלב הראשון, על התובע לשכנע את בית המשפט כי יש בידיו "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case) בנוגע לעילת ההמצאה (קונפינו-שר, בעמ' 46). חשוב להדגיש כי מדובר ברמת הוכחה הנמוכה מרף מאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי.

בשלב השני, על בית המשפט לבחון את עילת התביעה לגופה ולהשתכנע כי מדובר בתביעה "רצינית" אשר המבקש מעוניין לבררה בתום לב בבית המשפט, כך שאין המדובר בתביעת סרק או בתביעה טורדנית (קונפינו-שר, שם); זוסמן, בעמ' 247)). יצויין כי הנטל להוכיח כי מדובר בעילת תביעה "רצינית" אף נמוך מהנטל להוכחת עילת ההמצאה...

בשלב השלישי, לאחר שבית המשפט מצא כי חלה אחת החלופות של תקנה 500, עדיין יש שיקול דעת לבית המשפט לקבוע האם בנסיבות המקרה יש להיענות לבקשה, כאשר השיקול המרכזי הוא נאותות הפורום הישראלי. בגדר שיקול זה, נבחנים שיקולי-משנה שונים, ביניהם הדין החל על הסכסוך; נגישות הצדדים לראיות; יעילות ההליך; הנושאים המשפטיים והמעשיים המעורבים, שיקולי צדק ועוד..."

1. המבקש-התובע סמך את בקשתו על ארבע מן החלופות הקבועות בתקנה 500. לטעמו ענייננו נופל בגדר חלופה (4)(א) - החוזה נעשה בתחום המדינה, חלופה (4)(ג) – על החוזה חלים דיני מדינת ישראל, חלופה (5) – תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה וחלופה (7) – התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה.
2. על פניו, ובהתאם לטענותיו של התובע, אכן חלות בעניננו לפחות שלוש מן החלופות הקבועות בתקנה 500: החוזה נעשה בתחום המדינה בעת ביקור הנתבעים בישראל, על החוזה חלים דיני מדינת ישראל ועל פניו גם התשלום היה אמור להתבצע במקום מושבו של התובע בישראל.
3. כמו כן, הצביע התובע על קיומה לכאורה של עילת תביעה "רצינית", כמבואר לעיל, הכל בהתחשב גם בנטל המוטל עליו להוכיחה לצורך שלב זה של ההליך.
4. ביחס לשלב השלישי, שאלת "נאותות הפורום" תיבחן באמצעות שלושה תתי מבחנים, כפי שנקבע בעניין נירימליק לעיל:

"האחד – מהו הפורום המשפטי בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך; השני – מהן הציפיות הסבירות של הצדדים; והשלישי – שיקולים ציבוריים, העיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה (רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG [פורסם בנבו] (29.1.2009)). גם מקומם של שיקולי צדק לא נפקד ממכלול השיקולים הצריכים לעניין (ראו אצל קונפינו-שר בעמ' 52)".

1. דומה שהבקשה עומדת גם בתנאי השלב השלישי, שכן החוזה הנטען נחתם בישראל, הפרויקט הנטען בוצע כולו בישראל וגם המקרקעין נשוא הפרויקט מצויים בישראל. ממילא גם כל הראיות הנדרשות לצדדים מצויות בישראל. לפיכך, ניתן בהחלט לקבוע כי ישראל היא הפורום הנאות בעל "מירב הזיקות" לבירור התובענה.
2. מכאן, שיש להיעתר לבקשה וליתן לתובע היתר להמציא את כתב תביעתו לנתבעים במקום מושבם, מחוץ לתחום המדינה.
3. על התובע להמציא עותקים של כתב התביעה, על נספחיו, וכן של בקשתו זו להיתר המצאה וההחלטה דנן (להלן – המסמכים) לנתבעים. אם הנתבעים אינם דוברי עברית על התובע לצרף גם תרגום לאנגלית או צרפתית (בהתאם לשפה אותה דוברים הנתבעים), מאושר על ידי נוטריון, של המסמכים.
4. המסמכים יומצאו לנתבעים בכתובותיהם כפי שצוינו בבקשה בתוך 60 יום מהיום. התובע ימציא לבית המשפט אישור מסירה של המסמכים שהומצאו וזאת תוך 14 יום מיום שיומצאו.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ז, 13 יוני 2017, בהעדר הצדדים.