לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

ביום 18.3.21 ניתן פסק הדין נגד המשיבים שבכותרת, אשר במסגרתו נדחתה תביעת המבקשת נגד משיבים אלו, תוך חיוב המבקשת בהוצאות משפט בסכום כולל של 30,000 ₪. לטענת המבקשת, בדעתה להגיש ערעור על פסק הדין וסיכוייה בערעור טובים. כן טוענת המבקשת, כי סכום ההוצאות שבו חויבה הוא גבוה למדי, ואם תשלם אותו למשיבים ותזכה בערעור, סיכוייה לקבל בחזרה סכום ששולם נמוכים.

לטענת המבקשת, החברה המשיבה מס' 2 אינה פעילה מזה זמן, היא רשומה ברשם החברות כחברה מפרת חוק ולאחרונה אף ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה. עוד טוענת המבקשת, כי המשיב מס' 1 בזמן הדיונים בבית משפט זה היה אסיר, וכעת פתח בהליכי חדלות פירעון.

לטענת המשיבים, אין בבקשה נימוק ממשי לעניין סיכויי הערעור. לעניין מצבם הנטען של המשיבים טוענים הם, כי המשיב אינו בהליך חדלות פירעון, ופרטי התיק שאליו הפנתה המבקשת שייכים לאדם אחר בעל שם זהה. עוד טוענים המשיבים, כי ההערה בדבר היות החברה מפרת חוק נוגעת רק לאי תשלום אגרה שנתית ואינה מצביעה על קשיים כלכליים, ואילו פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ניתן כך משום שהמשיבים מצאו כי התביעה נגדם באותו עניין הייתה מוצדקת והגיעו להסדר עם התובעת (צורפו מסמכים לעניין זה). עוד נטען, כי החברה המשיבה פעילה ומגישה דוחות לרשויות המס כחוק, ולעניין זה צורף אישור רואה החשבון של החברה.

דיון והכרעה:

הכלל הוא, כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין; תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ותקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עם זאת, גם בטרם הגשת הערעור, רשאי בית המשפט שנתן את פסק הדין להורות על עיכוב ביצועו, בהתאם לתקנה 467(א) לתקנות הישנות, ולתקנה 145(ב) לתקנות החדשות.

ביהמ"ש הבוחן בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין נדרש לבחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, כאשר בין השיקולים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות"; אך ככלל שמורה הבכורה למאזן הנוחות (ראה, למשל, רע"א 6658/20 מזרחי נ' כהן, 2.11.20). מטבע הדברים, כאשר ביהמ"ש שדן בבקשה לעיכוב ביצוע הוא ביהמ"ש שנתן את פסק הדין, עליו להתמקד בשיקולי מאזן הנוחות.

ככלל, בעל דין זכאי ליהנות לאלתר מפירות זכייתו בפסק דין, ובמיוחד – כאשר זכה בסעד כספי. במקרים חריגים בלבד יעוכב ביצועו של פסק דין כספי, למשל כאשר קיים סיכון קונקרטי באשר ליכולת להיפרע מהזוכה על פי פסק הדין, אם הערעור יתקבל (ע"א 5106/20 שומרוני נ' דידי, 14.9.20). ההנחה היא שתשלום כסף אינו יוצר מצב בלתי הפיך. על כן, ביצוע פסק דין כספי יעוכב רק אם קיים חשש ממשי שהמבקש את עיכוב הביצוע לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם ערעורו יתקבל, או כאשר ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך.

בענייננו, אמנם אין מדובר בסכום גבוה מאוד, אשר עצם תשלומו עלול לעורר חשש של קושי בהשבתו, אולם השתכנעתי בדבר קיומן של נסיבות קונקרטיות המצביעות על כך, שאם תתהפך התוצאה בערעור, תיתקל המבקשת בקושי להשיב לידיה מהמשיבים סכומים שתשלם על פי פסק הדין.

אמנם, לא השתכנעתי כי המשיב מס' 1 אכן נמצא בהליך חדלות פירעון (לטענתו, כאמור, ההליך שאליו הפנתה המבקשת מתנהל בעניינו של אחר בעל שם זהה, ואילו המבקשת לא הציגה פרטים מזהים של החייב באותו עניין), אולם אין מחלוקת על היותו אסיר, שבעבר היה בהליכי פשיטת רגל, ובנסיבות אלו יש כדי להצביע על קושי באפשרויות הגבייה ממנו.

אולם מעבר לכך, מהסכם פריסת החוב שצרפו המשיבים לתגובתם עולה, כי חוב שאינו שנוי במחלוקת בסך כ-180,000 ₪ ישולם על ידי המשיבה לנושה באותו עניין בפריסה לתשלומים חודשיים, למשך תקופה של כשנתיים (תשלומים חודשיים שגובהם נע בין 3,000 ₪ לבין 8,500 ₪). פריסה זו של החוב מצביעה על כך, שסכום של 30,000 ₪ אם ישולם למשיבים, אפשר שלא יוחזר בנקל אם תתהפך התוצאה בערעור.

בשים לב לשיקולים מזה ומזה, לכלל בדבר ביצועו המיידי של פסק דין כספי מחד גיסא ולקשיים הכספיים שהוכחו מאידך גיסא, אני רואה לנכון להורות כי ביצוע פסק הדין יעוכב אם תפקיד המבקשת את מלוא הסכום שבו חויבה, בתוך 10 ימים, בקופת ביהמ"ש.

בכך גם יבטיחו המשיבים את תשלום הסכום לידיהם במהירות ובקלות אם יידחה הערעור, ובכך גם תבטיח המבקשת את כספה אם הערעור יתקבל.

אם לא יוגש הערעור בחלוף המועד להגשתו, יפנו המשיבים לביהמ"ש בבקשה לשחרור הכספים לידיהם.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"א, 20 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.