זוהי תביעת נזיקין בגין נזק שבה הגישו הצדדים חוות-דעת רפואיות ובית המשפט מינה מומחים מטעמו. הנתבעת ביקשה לעכב את הגשת חוות-דעתו של פרופ' פניג כדי להגיש חוו"ד משלימה שהכינה ד"ר דמבינסקי, המבוססת על תיעוד חדש שמצאה. מדובר בשינוי דרמטי למדי שכן המומחית שבעבר העריכה שלתובע נותרו עקב התאונה 35% נכות מייחסת כעת רק 10% מהם לתאונה. התובע מתנגד לבקשה. לדעתו אין במידע ממש ומכל מקום אין צורך בהצגת חוות-הדעת החדשה של ד"ר דמבינסקי למומחה – די בהצגת המידע שעליו היא מבוססת.

פרופ' פניג התבקש על-ידי בית המשפט לדון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים "כפי שהן עולות מחוות-הדעת שהגישו". ממילא, הוא לא התבקש לדון בטענות החדשות של ד"ר דמבינסקי.

אפילו יחשף ל"תיעוד" שהניע את ד"ר דמבינסקי לשנות את דעתה, הוא לא יוכל להתמודד עם נימוקיה או מסקנתה. האם באמת סבור שהתובע שטענות ההגנה "יעלמו" והמשפט יסתיים מבלי שהן יבוררו? השאלה האמיתית היחידה היא מתי וכיצד יבוררו הטענות. ניתן לעשות זאת כעת, בשלב מוקדם יחסית ובעלות קטנה – וניתן יהיה לעשות זאת בעתיד הרחוק, לאחר הליכי סרק רבים, בדרך מסורבלת ויקרה. דחיית הבקשה תוביל את ההליך לחלופה השניה, שלא כדאית לאיש. לאור זאת, אני מתיר לנתבעת להגיש את חוות-הדעת הנוספת של ד"ר דמבינסקי ולהמציאה לפרופ' פניג. עד יום 1.9.19 יוכלו הצדדים להמציא למומחה תיעוד נוסף והתובע יוכל להגיש חוו"ד משלימה מטעמו, המתמודדת עם חוה"ד של ד"ר דמבינסקי. פרופ' פניג יעכב את השלמת חוות-דעתו עד ליום 2.9.19.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לפרופ' פניג.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ט, 26 יוני 2019, בהעדר הצדדים.