לפני בקשה למתן צו למשטרת ישראל להעביר למבקשות עותק של הרישומים הפליליים, לרבות כאלה שנסגרו או ניתנו בעניינן הכרעת דין, על שם התובע.

1. עסקינן בתביעת נזיקין. בהתאם לנטען, ביום 1.9.14, בעת שניקה התובע את מכונת הערבול במקום עבודתו, אצל המבקשת 1, נפגע בראשו ובכתפו הימנית מנפילת מוט ברזל שהונח על ידי עובד אחר על גשר מתכת מעליו.
2. כתב תביעה מקורי הוגש ביום 16.3.17, ביום 7.1.19 הוגש כתב תביעה מתוקן. כתב הגנה והודעת צד ג' הוגשו ביום 1.8.17.
3. הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות ובית המשפט מינה מומחים מטעמו. בהתאם לבקשת המבקשות, ביום 26.6.19 עוכבה הגשת חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט, פרופ' פניג, על מנת לאפשר למבקשות להגיש חוות דעת משלימה מטעמן המבוססת, לטענתן, על תיעוד חדש שמצאה המומחית ד"ר דמבינסקי. ביום 27.6.19 הוגשה חוות הדעת המשלימה מטעם המבקשות וביום 29.7.19 הגיש המשיב חוות דעת משלימה מטעמו.
4. בבקשה נטען כי לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה מטעם המבקשות, התברר כי על שמו של המשיב קיים תיק באגף הרווחה – היחידה לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר בעיריית נתניה. מהתיעוד עולה, כך נטען, כי המשיב טופל על ידי שירות המבחן וכי נמצא מעשן סמים לאחר שדמות קרובה אליו נדקרה למוות. המבקשות סבורות כי לתיעוד הנ"ל חשיבות לעניין נכותו הנפשית של המשיב והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה נשוא התביעה.
5. ביום 10.6.19 הגיש המשיב תשובתו לבקשה. במסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות מהטעם כי אין כל ממש בבקשה לקשור בין עברו הפלילי לפגיעה בלתי מידתית בפרטיותו. נטען כי המדובר בהרחבת חזית אסורה בעת שהמומחית מטעם המבקשות לא קשרה בחוות דעתה בין מצבו הנפשי של המשיב עובר לתאונה לבין עברו הפלילי. עוד, אין בבקשה כל ראיה לעבירות פליליות בהן היה מעורב המשיב, למעט "עישון סם קל מסוג חשיש בטרם 10 שנים ומחצה" (ס' 3). לבסוף נטען, כי את טענות המבקשות בקשר לנכות רלבנטית ניתן להפנות למומחה מטעם בית המשפט בחקירה נגדית.
6. ביום 4.8.19 הגישה משטרת ישראל תגובה מטעמה לבקשה. נטען כי המדובר בבקשה ככלית וגורפת ואין בידה של המשיבה, אשר אינה צד להליך, לאמוד האם המידע המבוקש רלוונטי וחיוני לניהול ההליך, בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").
7. נטען כי הגם שבהתאם לפרט (י) בתוספת הראשונה לחוק, בית המשפט נמנה ברשימת הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, הוא אינו בא בגדר גורם מוסמך לקבל מידע מהמאגר הפנימי (בדבר תיקים סגורים ומשפטים שההליכים בהם עוכבו וזאת בהתאם לסעיף 11א לחוק (להלן: "המאגר הפנימי")).
8. לבסוף נטען, כי ככל שימצא בית המשפט לנכון להיעתר לבקשת המבקשות הרי שהמשיבה, בהתאם לחוק, תוכל להעביר לעיונו של בית המשפט בלבד מידע לגבי הרשעות קודמות ותיקים תלויים ועומדים על שם המשיב, ככל שהמידע קיים.
9. בתגובתן המבקשות חזרו על בקשתן והדגישו כי בהתאם לגרסת המשיב, נגרמה לו נכות נפשית מהתאונה הנטענת, בעוד שעולה כי סבל מבעיות נפשיות עובר לתאונה. נטען, כי על מנת להתחקות אחר מצבו הנפשי של המשיב, נדרשת קבלת הצו כאמור.

דיון והכרעה

1. סעיף 3 לחוק קובע כי "המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה". המדובר בחיסיון יחסי, זאת בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק, המאפשר מסירת מידע כאמור לגורמים המנויים בפרט (י) לתוספת הראשונה לחוק ביניהם נמנה גם בית המשפט.
2. בהתאם לפרט (י), תתאפשר מסירת המידע בהתקיים אחד משניים:

"(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;".

1. בתא (חי') 688/02 החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר (10.12.2002) דן כב' השופט עמית במתווה לקבלת החלטה האם רשאי בית המשפט בהליך אזרחי ליתן צו המורה למשטרת ישראל להמציא פרטי רישום פלילי של בעל דין. נקבע כי, בשלב הראשון יש לבחון האם המידע המבוקש רלוונטי למשפט, כאשר ככלל הגישה בעניין גילוי מסמכים הינה גישה ליברלית. הרלוונטיות תיבחן תוך התייחסות לשאלות שניתן להפנות לעד או לבעל דין במסגרת חקירה נגדית, אף בנוגע למהימנותו. ואולם יש להקפיד לבחון האם יש קשר בין המידע לתביעה האזרחית. בשלב השני, וככל שהמידע נמצא רלוונטי, יש לבחון החיסיון תחתיו חוסה המידע. ככל שמדובר בחיסיון יחסי, יש לשקול האינטרסים הנוגדים ולהכריע האם יש לבכר את החיסיון על פני הגילוי. על בית המשפט לשקול ולאזן בין הזכות לפרטיות לבין הזכות למשפט הוגן ולאינטרס הציבורי של גילוי האמת, וככלל ידם של האחרונים על העליונה. (בש"פ 4481/00 דוד יחזקאלי ואח' נ' מדינת ישראל (23.11.00) ע' 250)
2. מן הכלל אל הפרט. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
3. יתכן כי יש ממש בטענת המבקשות לפיה ייתכן וקיים קשר בין מצבו הנפשי של המשיב עובר לתאונה לנכות הנטענת כתוצאה ממנה. עם-זאת, לא שוכנעתי כי המידע אותו הן מבקשות לחשוף יש בו או יהיה בו כדי להוכיח או לבסס טענתן זו. ודוק, לא שוכנעתי כי באמצעות הרישום הפלילי, ככל שקיים, יש כדי לשפוך אור על מצבו הנפשי של המשיב עובר לתאונה. בנסיבות העניין אינטרס בירור האמת אינו גובר על אינטרס המשיב לשמירה על פרטיותו בעת שאין מקום לחשוף לפני המבקשות ראיות שאינן רלוונטיות לבירור התובענה או שאינן נדרשות להן לביסוס הגנתן. (רע"א 8551/00 אפרופים נגד מדינת ישראל, 24.12.00 פס'5).
4. כאמור, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים של זכות המשיב לפרטיות ולבין הזכות למשפט הוגן וגילוי האמת, ובמקרה שלפני, מצאתי כי ניתן לאזן ניגוד אינטרסים זה באמצעות חקירתו הנגדית של מומחה בית המשפט באשר לסוגיות ולטענות למצבו הנפשי של המשיב ולגורמים לו, וזאת תוך פגיעה מידתית ומינימלית בזכות המשיב לפרטיות וללא הצורך במתן הצו המבוקש.
5. למעלה מן הצורך. אציין כי גם לו הייתי מקבלת הבקשה הרי ניתן היה לקבלה רק בחלקה, לעיני בית המשפט ובקשר עם רישומו הפלילי של המשיב בלבד (בהתאם לפרט (י) לתוספת הראשונה לחוק). זאת מאחר ובית המשפט אינו גורם מוסמך לקבלת מידע מהמאגר הפנימי (בהתאם לסעיף 11א לחוק).
6. הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ ישולמו בתוך 30 יום מהיום. חו"ד משלימה, תוגש עד ליום 11 אוקטובר 2019.
7. עד ליום 1 נובמבר 2019 יודיעו הצדדים עמדתם לנכות מוסכמת, אשר תחייב הצדדים עד לסיומו של ההליך או למינויים של מומחים מטעם ביהמ"ש. בהתאם להודעת הצדדים, ינתנו הנחיות למינוי מומחים או להגשת תחשיב נזק.

מזכירות תדחה תז"פ ליום 5 נובמבר 2019.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ט, 11 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.