10 ינואר 2018

לפני:

כב' השופט אייל אברהמי, נשיא

1. הנתבעת הגישה בקשה לקבלת בקשתה בהעדר תגובה. לאחר שהוגשה בקשת הנתבעת הגיבו התובעים לבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים ולמסירת פרטים נוספים וטענו כי יש לדחותה.

בהעדר תגובה נבחן את הבקשה להלן:

בקשה למחיקת סעיפים

1. הנתבעת ביקשה למחוק את סעיפים 6- 14 לכתב התביעה המתוקן שעניינם זכאות לתוספת סיכון בשיעור 4% משכר התובעים, כ-205 תובעים, שלא כומתה. לטענת התובעים לא ניתן היה לכמת תוספת זו לנוכח שינויים רבים בשכרם של התובעים ומאחר שאין לה את כל המידע הדרוש לחישוב רכיב זה. בהליך גילוי המסמכים לאחר שיקבלו התובעים את המסמכים הדרושים להם, ובין היתר המכרז עליו חתומה הנתבעת מול משרד התחבורה להפעלת הקווים ב"אזורים מעבר לקו הירוק" וטפסי 106 של התובעים יוכלו לכמת את תביעתם.

הנתבעת טענה כי בהעדר כימות ראוי לא ניתן להעריך את הרכיב המבוקש וממילא לא יכולה הנתבעת להתגונן כדבעי כנגדו וכן התובעים לא משלמים אגרה כנדרש. לחילופין ביקשה הנתבעת לחייב התובעים בכימות רכיב זה.

בקשה למתן פרטים נוספים

1. הנתבעת ביקשה לחייב התובעים להביא ולהבהיר את העובדות עליהן מושתתות התביעות, בפרט התובעים שנוספו ואלו שלגביהם לא פורטו הסעדים באופן מכומת. כן ביקשה לחייב הגשת תחשיבים מסודרים ביחס לכל תובע באופן שיאפשר לה להתייחס אליהם כדבעי. זאת מאחר שהתחשיב שהוגש למשל באשר להוצאות הדלק אינו מפורט ומקור התחשיב אינו ברור . כך למשל הצביעה הנתבעת על כי בסעיף 19 לכתב התביעה המתוקן תבעו התובעים הוצאות דלק בסך 107,661.27 ₪ אולם בתחשיב שצורף פורט סכום של 67,470 ₪ בלבד המתייחס ל-42 עובדים וללא שצורפו קבלות וחשבוניות.
2. התובעים טענו כי הקבלות המקוריות בידיהם ויציגו אותן בשלב גילוי המסמכים. כן טענו כי בשל לחץ איומים וסנקציות שנקטה בה הנתבעת כלפי עובדיה על מנת למנוע מהם לתבוע אותה ובפרט המנכ"ל בחרו חלקם שלא "להיאבק נגדו" ועל כן הטבלה הראשונית שהוגשה לא עודכנה.

הכרעה

1. תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי כתב תביעה צריך לכלול, בין היתר, את שוויה המשוער של התובענה. המטרה היא שהצד הנתבע ידע מראש את גבולות החיוב הכספי שהוא עשוי להתחייב בו. בית הדין הארצי, נזקק במספר פסקי דין לשאלה בדבר מתן סעד הצהרתי וחיוב תובעים לכמת תביעותיהם. בעניין אסולין (ע"ע 74/06 רשות השידור - משה אסולין ניתן ביום 20.9.06), נקבע כי "ככלל, אין להיעתר לתובענה למתן סעד הצהרתי בלבד, אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בתובענה, שבה יתבע את מלוא הסעד הממשי".
2. בפסק הדין בעניין רפפורט (ע"ע 1193/04 מרים רפפורט ו-22 אח' נ' רשות שדות התעופה (ניתן ביום 30.1.06)) עמד הנשיא אדלר על הטעמים התומכים בחיוב התובעים בכימות התביעה: שיקול יעילות הדיון וסיום המחלוקת בין הצדדים, תשלום אגרות (אשר כשלעצמן מסדירות איזון ראוי בין זכות הגישה לערכאות לבין מימון פעילות מערכת השפיטה), הקושי שיש לנתבע לעמוד על מהות התביעה ולהכין את הגנתו בהעדר כימות, מניעת מצב בו הנתבע או בית הדין נאלצים להכין את תביעתו של התובע עבורו, מניעת שימוש לא מבוקר בסעד הצהרתי, יצירת אומדן לשם בחינת כדאיותה הכלכלית של פשרה (ראו בענין זה גם ע"ע 507/08 מדינת ישראל - מרכז רפואי אסף הרופא נ' ברונר (ניתן ביום 14.7.09).
3. לפי פסק הדין בענין רפפורט, פיצול הדיון אפשרי במקרים חריגים. השאלה הנשאלת היא אפוא, האם המקרה דנן בא בגדר המקרים החריגים בהם אין זה מן הראוי לחייב את התובעים לכמת תביעתם. על מנת להשיב לשאלה זו, יש לאזן בין השיקולים התומכים בחיוב תובעים לכמת תביעותיהם, כעולה מפסקי הדין אסולין וארגס לבין תכליתה של מערכת בתי הדין לעבודה, המבקשת להקל על הגישה למימוש זכויות מתחום משפט העבודה. בפסק הדין בענין ארגס (ע"ע 220/03 אילן ארגס - רשות הנמלים בישראל (ניתן ביום 28.2.06)) נאמר כי כימות התביעה נחוץ, בין השאר, כדי להבין את מהותה ועל כן יידרש אף במקרים בהם כימות התביעה עשוי אמנם להכביד על התובעים אך עדיין הינו אפשרי.
4. בענייננו, אין ספק כי אי כימות התביעות כדבעי ואי הגשת תביעות פרטניות המתייחסות לכל אחד מהתובעים, מקשים מאוד על ניהול ההליך.
5. ראשית, בהמשך להחלטה מיום 29.11.17, לפיה נדרשו התובעים להגיש רשימות מסודרות של כל התובעים, מובהר בזה כי על התובעים להגיש גם כתבי תביעה אישיים פרטניים ולא להסתפק בכתב תביעה כולל.

על התובעים באמצעות באת כוחם עו"ד האלה חמדאן להגיש כתבי תביעה נפרדים לכל אחד מהתובעים לגביהם לא הגישה כתבי תביעה, ולשלם אגרה בהתאם, על מנת שמזכירות בית הדין תפתח תיקים מתאימים לכל התובעים. כתבי תביעה כאמור יוגשו תוך 30 יום. לא יוגשו במועד - ישקול בית הדין מחיקת התביעות תוך חיוב התובעים בהוצאות.

1. שנית, לעניין הכימות ומחיקת סעיפים (שהיא למעשה בקשה למחיקת רכיב הסיכון) - לטענת התובעים אין בידיהם לכמת תביעתם לנוכח העדר טפסי 106 ומכרז משרד התחבורה. כמו כן אי הגשת התחשיב באופן ברור לנוכח חששם של חלק מהתובעים מסנקציות של הנתבעת. יובהר כי לא ניתן לתבוע בלי סכומים מדויקים בשל חששות שונים ולא ברור כיצד הדבר מהווה נימוק מספיק.
2. טענות התובעים לעניין רכיב תוספת הסיכון (סעיפים 6- 14 לכתב התביעה) אכן אינן ברורות. לא רק שהרכיב אינו מכומת, אלא אף שיעור האחוזים הנטען אינו ברור. כך, בסעיף 9 לכתב התביעה המתוקן ובתגובה הועמד על 8 אחוזים ושליש מהשכר השנתי ואילו בסעיף 9(א) ובסעיף 14 לכתב התביעה המתוקן נטען כי הוא בגובה 4% מהשכר השנתי. ככל שהתובעים אינם בטוחים בתנאי הזכות ובשיעורה, לא ניתן לתבוע אותה באופן שתבעו. הטעמים שהובאו לעיל לענין ההצדקה לחיוב בכימות תקפים ושרירים גם כאן – כך למשל ברי כי זכות הנתבעת להתגונן נפגעת כשאין הגדרה של סכומים ברורים ואף תשלומי האגרה לוקים בחסר באופן שאינו מוצדק. על התובעים לכמת תביעתם ברכיב זה בכתבי תביעה מתוקנים, תוך 30 יום.
3. יחד עם זאת, נראה לכאורה כי המסמכים שטענו התובעים כי הם זקוקים להם – טפסי 106 וכן מכרז משרד התחבורה בחלקים המתייחסים לתובעים בדין חוזה לטובת צד ג' – הם מסמכים שעל הנתבעת ליתן לעובדיה ואין כל סיבה להמתין עד לשלב גילוי המסמכים כדי לגלותם.
4. לנוכח מהות המסמכים שהתובעים טענו כי הם דרושים להם לצורך כימות התביעה - הנתבעת תבהיר תוך 14 יום מדוע לא תאפשר לב"כ התובעים לעיין בטפסי 106 של התובעים לתקופה הרלוונטית, וכן תתייחס לסוגית גילוי מסמכי מכרז המבוקש.
5. באשר לבקשת הנתבעת לחייב התובעים להגיש תחשיבים המדויקים ופרטים נוספים – ברי כי על התובעים לערוך תחשיבים מדויקים וברורים ביחס לכל תובע מה הסעד שהוא מבקש. ככל שלא יעשו כן אלא יסתפקו בציון סכומים שונים בעלמא ללא פירוט ברור ומכומת – לא ברור כיצד יוכלו להרים את הנטל המוטל על כתפיהם להוכיח תביעתם וממילא זו תידחה לעניין הרכיבים שלא יוכחו.
6. התובעים לא חייבים היו לצרף את כל הקבלות לכתב התביעה אלא להסתפק בגילוים במועד גילוי המסמכים. ככל שהנתבעת מבקשת כבר מעתה לקבל את מלוא הקבלות לידיה – תיצור קשר ישירות עם ב"כ התובעים לשם כך.

סוף דבר

התובעים יגישו כתבי תביעה מתוקנים ומכומתים ביחס לכל התובעים וזאת תוך 30 יום.

עמדת הנתבעת בענין גילוי המסמכים תוגש תוך 14 יום.

1. ניתנת ארכה של 30 יום להגשת כתב ההגנה שיימנו מיום הגשת כתבי התביעה המתוקנים וכן כתבי התביעה הנוספים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ח, (10 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.